Coffee snacks
מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי קשה לכתוב.
זה התחיל כשעליתי לארץ, מתוך שתי השפות שהיו ברשותי אבדה לי אחת (יידייש – חבל, כי יישנם דברים שמצחיקים רק ביידייש)
ובמקומה רכשתי שתיים – עברית ואנגלית.
את שתיהן למדתי כדי לשרוד בסביבה שנראתה עויינת במיוחד לילדה עדינה בת 6.
ספרדית היא השפה הראשונה שלמדתי בחיי והיא לעולם תשאר בליבי במקום הראשון כי מעבר לסנטימנט המיוחד שיש לי לשפה,
קיים הקצב הלטיני שזורם בדמי החצי פולני והמבטא הרומנטי שגורם לכל קללה להשמע הכי סקסית.
אבל, זו השפה החלשה ביותר שלי ובדרך כלל בכל משפט שלי בספרדית משתרבבות להן מילה או שתיים בעברית או אנגלית.
וכמו לכל מהגר נוצרו לי שפות ביניים כמו \"ספנגליש\" או \"עבריתול\" ובמקום לומר \"הם מחקו את הלוח\" נהגתי לומר \"מוחוקיארון את הלוח\".
אנגלית היתה השפה השולטת בקרב חבריי בבית ספר (רוב התלמידים היו עולים חדשים אנגלוסקסים)
וכמכורה למכשיר הטמבליזיה למדתי להקשיב באנגלית כי בזמנו לא הספקתי לקרוא את התרגום בעברית.
מה לעשות, אנגלית זה סרטים, הוליווד – אז כשאני רוצה להרגיש כמו מיליון דולר אני עושה סוויצ' לאנגלית.
השפה השולטת, כמו ישראלית טובה, היא העברית.
וכמה שהיא היתה לי קשה בהתחלה היא מרגישה הכי טבעית גם עם לפעמים יוצא פה ושם מבטא לטיני.
אז מה הלאה אתם שואלים? רק 3 שפות היא יודעת, זה לא הרבה...
בתקווה שבשלב כלשהו אני אלמד עוד כמה שפות העיקר הוא שיהיה עם מי לתרגל אותן.
פוסטים פופולאריים
-
Mana'
5/3/08 | 861 צפיות
-
There are no stupid questions – there are stupid people
13/10/07 | 700 צפיות
-
Wisdom? WTF!?
9/1/08 | 846 צפיות
-
AntiArgentino
14/8/08 | 620 צפיות
-
Big Fish
6/6/08 | 611 צפיות
-
The power of the mind
2/3/08 | 668 צפיות
פוסטים אחרונים
- The Markup cafe 26/6/09
- Russian what?!? 23/5/09
- I'm out of the dark City 8/4/09
- Does Size Matter? 15/1/09
- I breathe therfore I am 18/11/08
- RRRRRRRRRRRRRRRRRRRRR 4/11/08
Danger!
תל אביב, שדרות רוטשילד. חברה ואני מטיילות בשדרה.
על המדרכה נפל שלט מפח ובו רשום "סכנה".
אני בוהה בשלט תוך כדי הליכה, כולי מרוכזת בשיחה הפילוסופית
תוך כדי דריכה הבנתי שזה לא היה רעיון טוב. השלט החליק ומעליו הרגל שלי. הרגל השנייה נשארה במקום והמחשבה שעברה לי בראש היתה – זה לא הגיוני, אני אף פעם לא נופלת!
המחשבה השניה שעברה לי בראש היא – היי! אני יכולה לעשות שפגט! המחשבה השלישית שעברה לי בראש היתה – אולי לא כדאי שאני אעשה שפגט- ואז ברך ימין עצרה את הנפילה תוך כדי שיד שמאל מנסה לאזן את שאר הגוף...
בגדול – נראתי כמו קוסם שסיים קסם והוא אומר "Taadddaaaa!"
כל התהליך הזה לקח כמה שניות, חברתי היקרה שאלה לשלומי ואז שתינו נסחפנו להתקף צחוק. חבל שלא היתה מצלמה שצילמה את כל האירוע הזה. "אבל כתוב – סכנה!" אמרה לי חברתי תוך כדי צחוק מתגלגל....
זה מה שנקרא לחיות על הקצה... אני מקווה מאוד שפעם הבאה אני אלמד לקרוא את סימני האזהרה כשהיקום מנסה לומר לי משהו.
אתם חושבים שאני צריכה לבקש סימן יותר ברור? |
תגובות אחרונות
-
pinkert
בתגובה על Russian what?!?
-
שנון (במלעיל)
בתגובה על The Markup cafe
-
pinkert
בתגובה על I'm out of the dark City
-
pinkert
בתגובה על Does Size Matter?
-
כורת המטעים
בתגובה על I breathe therfore I am
-
cotti
בתגובה על RRRRRRRRRRRRRRRRRRRRR
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני דווקא שואל את עצמי בשביל מה צריך שלט-סכנה באמצע תל אביב.
מה כבר יכול לקרות?
אולי מפולת סלעים? אולי איזה טיגריס משוטט? אולי יש סכנה של קסאמים?
אולי רצו לומר לתל אביבים: סכנה, במאה מטר הקרובים אין בית קפה. אוי אוי אוי.
בכל אופן, נראה לי שעבדו עלייך, מישהו שם את זה בכוונה (1 באפריל) וצילם אותך בתנוחת הקוסם.
אל תתפלאי אם פתאום תראי את עצמך בפספוסים של יגאל שילון.
כן! לא רק שהשלט צריך לדבר הוא גם צריך לצעוק כשמישהו ידרוך עליו....
מה יותר ברור מזה?.....
רצית שהשלט ידבר?.....
ואם הוא היה מדבר זה היה עוזר?
גדול!
את ממש חיה על הקצה - של השלט.
את גם חושבת מהר (כמה מחשבות תוך כדי החלקה על שלט)
פעם היתה תוכנית, מישהו היסתובב בשדה פתוח ורואה באמצע השדה
עמוד ועליו שלט "סכנה" מסתובב סביב השלט לראות איפה הסכנה ואז
השלט נופל לו על הראש...