סדר פסח בגן הוא הארוע הגדול של השנה. "והגדת לבנך" זאת חוויה מדליקה כשחוגגים אותה עם 32 ילדים שנורא אוהבים משחקים וסיפורים. אין כמו המשחק של אליהו הנביא והאפיקומן כדי להשאיר אותם ערים ואין כמו ספור יציאת מצרים כדי להשאיר אותם ערניים וקשובים במשך שעה וחצי. 

אז זה התחיל שבועים לפני החג. ספרתי להם על אליהו הנביא, שהוא בוחר לבוא כל שנה לגנים בהם הילדים חברים טובים, לוקחים אחריות, עובדים בשיתוף פעולה וכמובן, ממש תנאי הכרחי לכך שיבוא, שאין אלימות בגן.

מאחר ואנחנו עומדים בקריטריונים, בקשתי ממי שרוצה לכתוב לו הזמנה, שיכתוב ואני אדאג לשלוח. לאחר עבודה קדחתנית של כל בוגרי הגן, לבד או בשתוף פעולה היו בידי כמה מכתבים שמיועדים לאליהו.

ספור החג המשיך לקרום עור וגידים "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.." משה בתיבה... מכות מצרים ואיך אפשר בלי "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"  

פסח

מצה

מרור

אתמול בבקר הילדים באו "בבגדים שמותר ללכלך" כלשונם.. חתכו במרץ ירקות למרק, תפוחי עץ לחרוסת והכינו קניידלך (יצא מה זה טעים.. הגננת לא התאפקה  וכבר אתמול חיסלה כמה...) אחרי הבישולים התחילו נקיונות הגן. הכיסאות הוצאו החוצה ושופשפו במים וסבון,  פינות הגן צוחצחו, הילדים עם מגבים וסמרטוטי ריצפה ניקו יסודי את הגן לעיניה המשתאות של גלית המדהימה שלא ראתה כזה דבר מעולם.

אם גלית חשבה שאחרי היום הזה יאשפזו אותה בשלוותה, היא גילתה להפתעתה ששלווה שורה עליה... ו- שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא..

הבקר קמתי כולי מרוגשת לבחור בגדים חגיגים לסדר, הבנות בגן אמרו שחגיגי זה חצאית או שימלה ולכן לא היתה ברירה ושמתי חצאית מיני על טייץ, התאפרתי יפה והגעתי לגן.

ריח המרק כבר מילא את האויר, פרחי אביב קיבלו את פני באגרטל והגן כולו אור. הילדים מרוגשים יותר ממני, הגיעו, ערכו את השולחן החגיגי, שמו צלחות, כוסות יין ובקושי הצליחו לחכות עד תחילת הסדר.

לראות אותם עומדים על הכסא - 32 ילדים - לבושים חגיגי - מחזיקים הגדה ושרים "מה נשתנה" היה מרגש מאד. כמו בכל שנה, גם השנה לרגע הוצפתי בדמעות.

אליהו הנביא כמובן הגיע, לקח את המעטפה בה היו ציורים שהילדים הכינו לו והשאיר מכתב. הילדים היו בהלם ורצו לדעת מה כתוב. הקראתי ומסתבר שאליהו השאיר להם מתנה בחצר...

בזמן שהם יצאו בריצה לחפש את המתנה, החבאתי מייד את האפיקומן והמשחק המשיך...

אין צורך לומר, שההתרגשות היתה מרובה. של הילדים, של הגננת ושל גלית. אליהו כנראה גם נורא התרגש אבל לא היה לו זמן להתעכב כי היו לו עוד מלא גנים שהיה צריך להספיק אליהם...

יש עוד פוסט על פסח והוא יגיע בהמשך. היום סתם רציתי לשתף...

גילה

כוכב מובטח למי שיצליח לפענח מה כתבו במכתבים לאליהו הנביא... אני אתן רמז... בכתיבה חופשית הם כותבים כמו שהם שומעים...