הגות 

       נִיצְּתָה אֲבוּקָה בְּלֵב נָעֲרָה

       לֵב גָּדוּשׁ בְּחֶדְוָת נְעוּרִים.

       לֵב צָפוּן,הָנִסְחָף בִנְתִיב סְעָרָה

       עָל אֶבְרָת תְּהִילה מוּאָרָה. 

       ללא מצר בוהק המבט המצית

       כתרשיש וספיר מול חמה.

       כי אוה למפלט ומעט לחלוחית

       למעוז ומשגב ממשחית. 

       מפולפלת נפשה,ונצחית התבונה

       שנונה הגותה כחנית.

       בוסר שנותיה כנבט תבואה

       לידיד חיוכה הוא תשורה. 

       והיה אם ברע חפצה בערגה

       זה ברשת יפול כשדוד.

       כי מרגוע ורוך הוא ימצא בחיקה

       אז תשקוט על זרי הדפנה.