נשמה זיהוי מצבה, מאת יוסי קרמר.
שאלה.
איך אפשר לזהות, באיזה שלב בתהליך, נמצאת הנשמה?
תשובה.
זיהוי השלב שבו נמצאת הנשמה, בתהליך התיקון שהיא עוברת מבחינה רוחנית כבן אנוש, אשר נמצא בתהליך האבולוציה, ניתן לאבחון על ידי רמת המודעות העצמית שבה הוא נמצא, בתהליך שלו למימוש מהות ומטרת חייו.
אך לפני שמנסים להבין באיזה שלב נמצאת הנשמה שלנו, צריך להבין מה המהות והמטרה של תיקון הנשמה.
מה המהות והמטרה בתיקון הנשמה ?
מהות ומטרת תיקון הנשמה היא, לגרום לכך, שהנשמה שאינה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, תתוקן, תשתנה ותהיה מודעת לעצמה ולעצם קיומה, האחראית הבלעדית לעצמה, ונצחית.
מה המהות והמטרה של חיינו כבני אנוש ?
מהות ומטרת חיינו היא, לגרום לכך שבן האנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, יתקן את עצמו, ישתנה ויהפוך להיות מודע לעצמו ולעצם קיומו, האחראי הבלעדי לתכנון חייו, ונצחי.
כלומר, יש הקבלה, חפיפה, שבין התיקון של בן האנוש לנשמה שלו.
לכן, האבחון נעשה בהתאם לרמת המודעות העצמית של בן האנוש, שמתבטא בבריאותו, באורח חייו, באריכות חייו, ובתובנות שאליהן הוא הגיע, מתוך ניסיון החיים והידע שהוא צבר.
הנה כמה פרמטרים עיקריים שכדאי לדעת:
הנשמה עוברת מספר רב של גלגולים.
לידה, כלומר חיים ומוות, נחשב לגלגול אחד.
למה ?
מספר הרב של הגלגולים שעוברת הנשמה, נעשה כיוון שהתיקון של הנשמה, אינו ניתן לביצוע בגלגול אחד, בגלל הקושי, המורכבות, ואי היכולת לבצע את השינוי הקשה, בתהליך כה קצר, שצריך להתבצע במהלך חיים אחד.
במהלך חיינו אנחנו עוברים תהליך.
בתחילת חיינו, אנחנו נולדים וחיים מתוך אינסטינקט ומתנהגים באופן אוטומטי, ללא כל מודעות עצמית למעשינו.
בשלב מסוים בחיינו, לאחר שצברנו ניסיון חיים וידע, אנחנו יוצאים מדפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי שאיתו נולדנו ושאיתו חיינו, ואנחנו מתחילים את השלב למודעות עצמית.
שלב זה הוא הקשה ביותר בחיינו.
למה ?
כיוון, שלאחר שהתחלנו את השלב למודעות עצמית, אנחנו מחפשים אחר אורח החיים הבריא, שיתאים לגוף הפיזי שלנו, ושיהיה מותאם למהות ומטרת החיים שלנו, מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, ומהבחינה הרוחנית.
ללא צבירת הידע שציינתי, לא יוכל בן האנוש לשדרג את רמת המודעות שלו, כתוצאה מכך גם הנשמה שלו לא תוכל לשדרג את עצמה ולבצע את התיקון.
בגמר התיקון של הנשמה, תתעורר הנשמה בעולם האמיתי מבחינה רוחנית, כאשר היא מודעת לעצמה ולעצם קיומה, ונצחית.
כמובן, שכך יהיה על הנשמה של בן האנוש על שהצליח לתקן את עצמו, להשתנות ולהיות נצחי, ולהבין מהי זהותו האמיתית, והמציאות האמיתית שבה הוא חי, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
מסקנה:
זיהוי מצב הנשמה, מקביל, חופף, לרמת המודעות שנמצא בו בן האנוש.
לכן, צריך להבין את כל התהליך, מתחילתו ועד סופו, כדי לזהות את המצב שבו נמצאת הנשמה.
סיכום:
תיקון הנשמה, מצריך אותה לעבור גלגולים רבים עד לתיקון הסופי.
כאשר, בן האנוש יגיע לרמת מודעות שתאפשר לו להיות נצחי, הנשמה שלו תתקיים לנצח.
המסר במאמר:
צריך להבין את מהות החיים שלנו, כדי להבין את התהליך להשגת המטרה לעצם היותנו חיים, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית, רק לאחר מכן, ניתן יהיה לזהות באיזה מצב נמצאת הנשמה בדרך לתיקון הסופי, להבנתי.
אני ממליץ לקרוא את המאמרים שכתבתי בנושאים הבאים:
אלוהים, אמונה, תפילה, רוחניות, הבורא, הבורא ההוכחה האמיתית לקיומו, נשמה, גלגול נשמות, דתות, עשרת הדיברות, עקדת יצחק, אהבת לרעך כמוך, קיין והבל, המפץ הגדול, אבולוציה, רוגע ושלווה, מודעות עצמית, ועוד.
יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג הנוסף שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני y_kramer@netvision.net.il
טלפון 048224276.
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תבדקי, תנסי ותחליטי.
כל אחד והבחירות שלו בחיים.
תודה על ששיתפת אותי במחשבותיך.
זה לא קצת עצוב לחיות ללא רגשות?
אחד הדברים היפים בחיים בחיים הם הרגשות.
נראה לי שאם נוציא אותם מהמשוואה אולי נהיה שלוים ורגועים. מרגיש לי חסר חיים. :-)
ציפורה, אני בהחלט מסכים איתך שכדי להגיע למצב של מודעות עצמית, אנחנו צרכים להכיר ולזהות את הרגשות הפנימיים שבנו שאותם בעצם אימצנו עוד בבטן אימנו, אבל לאחר שלמדנו נשאלת השאלה האם אפשר להיות רגועים כאשר אנחנו מפעילים את רגשותינו ולהבנתי זה לא ניתן, כי הרוגע הפנימי הוא מצב שבן האנוש לא מפעיל את רגשותיו ואת זה עליו לעשות מתוך הבנה ורצון ולא מתוך הדחקה.
רק כאשר הגוף הפיזי רגוע הוא מתפקד באופן מאוזן ויציב.
להבנתי, הרגשות הפנימיים שבנו הם הגורם העיקרי לאי הפעלה נכונה של הגוף הפיזי שמוביל למחלות ולכל שאר התופעות הפיזיולוגיות.
רק כאשר בן האנוש רגוע הוא מחובר לאני העצמי שלו, לזהותו האמיתית, כל הפעלת רגש מנתקת אותו מהאני העצמי שלו.
את מוזמנת לקרוא ממגוון הרחב של הנושאים שכתבתי עליהם מאמרים.
בנושא הקפיטליזם, נשאלת השאלה מה אנחנו רוצים מעצמנו כחברה, אם אנחנו רוצים שוויון, אז שוויון לא יכול להתקיים בשיטה הקפיטליסטית.
שוויון יכול להתקיים רק אם נרצה קודם כל להישתנות, כי במצב שלנו כיום, אם אורח החיים שלנו כיום זה לא ניתן, להבנתי חלק מהאנשים לא רוצים שוויון.
תודה על התגובה.
היי יוסי
גוף הרגש(הגוף האסטרלי) הוא חלק אינטגרלי מהגוף הפיזי אנו באים לעולם לעבד את הרגשות . אלה הם הקטליזטור להתפתחות האבולוציה. זה מהות הכוכב שלנו.
כל תפיסת המאמרים שקראתי עד היום שורשם בתהליך האבולוציה והתוצאה בהתפתחות התודעה להביא את עצמנו לשלווה ובריאות, דרך הבנת הרגש בחיינו. .
מה שחסר לי במאמרים זה החלק הישומי. איך אנו מאזנים את הרגשות הנמוכים בכלים רוחניים. (זה מה שניסתה הדת לעשות).
.
ב. למדתי שחוויות אישיות לא יוצרות אמון ואמונה בזולת הם מפתחות את החווה בלבד. חוויה חוץ גופית תשכנע אדם שחווה, להכיר כי אנו תודעה והיא סך הכל אנרגיה.
.
אשמח לקרוא מאמר הנותן כלים איך להוביל בן אנוש לגישה שאתה מציג בעולם חומרי. אין באפשרותנו לבטל את הרגשות יש באפשרותנו לתעל ולהבין את עצמנו. לקבל את מי שאנחנו אם המגבלות והכשלונות. מידיעותי גם במימד הרביעי אנו עדין מושפעים מרגשותינו. מאמר האבולוציה מציג את סוף התהליך.
מה שחשוב זה כאן ועכשיו.
.
חוייכתי למקרא המאמר השיטה הקפיטלסטית. "חזון אחרית הימים."
לגבי שיוויון חברתי בעולם של ניגודים ויחסיות לא יתכן שיוויון.
האוטופיה שלי שכל אחד יקבל את חלקו על פי השיגיו ויכולותיו
ויאפשר לו קיום בכבוד והבנה כי כולם תלויים בכולם.(אחדות) עצם תפיסה זו תאפשר לקמט ולראות את עצמנו שווים. פרופ' יכבד את כוח העזר על פי המהות ולא על פי התפקיד. המציאות שלנו עושקת את אלו שנותנים את נשמתם ומירב יכולתם בנזיד עדשים וממלאים את כיסם בזהב, בטענה כמשקיעים היוצרים מקור עבודה.בעצם הם המנצלים במסיכה של מטיבים.
.
אולי מרכס ואנגל יקומו לתחיה.
מעניין לקרוא אותך.
ץיפי
גנוסיס, תודה על הכוכב ובעיקר על התגובה.
וכוכב.. :)
יוסי, יש לנו נקודות מפגש רבות והכתיבה שלך מאוד בהירה ומתאימה לתקופה שהיא מאוד חשוכה מבחינה רוחנית למרות שלכאורה זה לא נראה כך..
חזק ואמץ...
אכן כן וזה מהות החיים.
ככל שנשפר את חיינו כך נקדם את עצמנו לרמה גבוהה יותר.
יוסי שלום,
קראתי בעיון את המאמר. הגדרת מצבים שמעידים על "סטטוס" הנשמה. האם לדעתך בן אנוש שבאופן מודע מביא או מתרגל את עצמו לאותן פרמטרים שהגדרת אכן יכול להעלות את נשמתו ולקדם אותה?
הזמרת, אני מבין שזה לא קל, אבל אפשר לנסות.
אני אישית משתדל לחיות עלפי מה שאני כותב.
תודה על התגובה.
יובל, קראתי תודה.
מתוך ניסיון החיים שצברתי וממה שלמדתי על עצמי הגעתי למסקנות אחרות.
הגוף הפיזי האנושי הוא בסך הכל רובוט ביולוגי שנבנה בתהליך האבולוציה ועקב יציאה חוץ גופית שחוויתי הגעתי למסקנה שמי שאני באמת זו תודעה שהיא בסך הכל אנרגיה, אטום.
החיים בגוף הפיזי מאפשרים או נותנים את האפשרות לתודעה לעבור תיקונים ושינויים ולהיות אנרגיה שהיא מודעת לעצמה ולעצם קיומה ואחראית הבלעדית לגורלה שיצאה מתוך האינסטינקט הטבעי שאיתו היא נולדה.
תודעה שעברה את התיקונים והשינויים היא תודעה שהאנרגיה שלה היא אנרגיה ניטראלית ונקייה, כלומר היא ללא טמפרטורה, משקל ושדה אלקטרומגנטי מה שמאפשר לאותה אנרגיה להיות חופשית ללא כל השפעה חיצונית.
כתבתי על כך מאמרים ואתה מוזמן לקרוא.
היי יוסי
קראתי את מאמרך בעיון רב
וקצת קשה לי להאמין שאנו מסוגלים להגיע לרמה כזו של רוחניות
אני לא מכירה אדם (תקן אותי אם אני טועה) שמסוגל לנקות את עצמו
לגמרי מרגשות או לנקות עצמו לגמרי מדת שהוא גדל וחונך עליה.
צריך להיות אדם מאוד מאוד "מיוחד" (אין לי מילה אחרת לקרוא לזה)
כדי להתעלות לרמה הזו, ובעיני זו התעלות
מאמר מענין
הזמרת
הי יוסי,
אני מניח שהמאמר הבא יוסיף לך ולקוראיך
עוד פרספקטיבה על הנושא המדובר.
האחדות הבלתי נתפסת של הקיום - מאת לעד יערי
תהנה
יובל
דליה, בבקשה.
זה פשוט מסקרן כל פעם מחדש לקרוא את המאמרים שלך..
לא שמיד אני מתמקדת..צריכה לפחות פעמיים לקרוא :)
מעניין , מרגש ומסקרן ..
והנה אני מוצאת את עצמ במדיטציה נפלאה מול מילותיך, הופכת להיות עד
צופה מהצד..לכל אורך חיי ..בקהילה הגדולה של כולנו.. עד שרואה הכל , ללא רגשות
עם קבלה אדירה של כל מה שקורה מסביב.. אין זו אדישות זו קבלה לשמה,
ללא שיפוטיות בשום מקרה.. האומנם זה אמיתי?
האומנם נוכל להגיע לכך.. אני אישית מיחלת למצב זה.
זה נכון, אכן אנו קהילה אחת גדולה , דומה ושונה כל כך.
תודה יוסי על עומקם של מילים.
ממה שאת מתארת לי את מחפשת את היציבות שהייתה לך, אבל זו לא הייתה יציבות כי אם מגיעים ליציבות יודעים גם איך לשמור על היציבות וזה "משחק" החיים שלפעמים אנחנו למעלה ולפעמים אנחנו למטה מבחינה רגשית עד שמגיעים לרוגע ולשלווה צריך ל"התנדנד" הרבה.
ללא סדר יהיה קשה מאד להתייצב על הרוגע והשלווה.
צריך הרבה מאד סבלנות.