רכבת ההרים של החיים
פוסטים פופולאריים
-
טבילה וביקוע
8/6/07 | 1544 צפיות
-
בראשית (או... הכל אודות פריצי המשתגלת)
13/5/08 | 1650 צפיות
-
התחתנתי
17/7/11 | 2516 צפיות
-
מותקקק?
12/3/08 | 1541 צפיות
-
היום הראשון
12/8/07 | 1655 צפיות
-
4 שנים לחיי החדשים (או- פוסט הבתולים שלי)
20/3/08 | 1278 צפיות
פוסטים אחרונים
- ???Who the fuck needs a woman 31/7/13
- ובחלומי חזרתי לבית ספר התיכון 9/1/13
- האהבה לא מתה 3/4/12
- געגוע 21/11/11
- נקבה בטא 23/7/11
- התחתנתי 17/7/11
המבט הזה שלו - תרגיל
עוד ממגרש החניה, היה ניתן להבחין בתור הארוך בכניסה לבר. הלכנו במהירות. היה קור כלבים. הרוח הזאת הקרה שבאה מהים הכאיבה לי בנשימה. אורלי צחקה עלי בגלל שלא לקחתי איתי מעיל, אבל אני העדפתי לקפוא מקור למשך 100 מטר ולא להתקע עם משקל עודף בתוך הבר. אהבתי להרגיש חופשייה ומשוחררת ולא רציתי כל הזמן לדאוג לחפצים שלי. רק אני, הכרטיס אשראי והסיגריות - כלום לא הייתי צריכה יותר באותו ערב. הסתפקתי בסוודר קל ופתוח מעל הגופיה השחורה שרכשתי השבוע בקניון. מיקי אמר שהגופיה יפה. הוא אהב שאני מתלבשת ככה - חשוף. הוא הביט בי חצי שעה קודם לכן, כשהתארגנתי לצאת תקע בי את העיניים שלו, במחשוף, בקורקבן, בתחת. תקע בי את המבט הזה שלו ולא שאל עם מי אני יוצאת ולא שאל מתי אני חוזרת.
כמו כל יום חמישי הוא רבץ על הספה הצהובה וראה משחק. רק מידי פעם היה מרים את העיניים שלו ומביט בי במבט הזה שלו. לרגע רציתי להציע לו לצאת איתנו, לבוא לבלות, לשתות, להשתולל, לרקוד, להשתכר, לעשות חיים. עמד לי על קצה הלשון. היה אפשר לבדוק אם מירה יכולה לבוא לשמור על הילדים. אורלי לא היתה מתנגדת. היא דווקא אוהבת את מיקי. תמיד היא אומרת שהוא נראה כזה חכם ומעניין ושהיא לא מבינה למה אני בורחת ממנו ויוצאת לבלות בלעדיו. ככה היא היתה אומרת - שאני בורחת. אני לא בורחת הייתי מסבירה לה. רק נהנית יותר כשאני לא צריכה לשבת לידו ולשוחח איתו ולוודא כל הזמן שנוח לו ושהוא נהנה ושהוא לא שותה יותר מידי ושהוא לא מתבאס ושלא משעמם לו. וחוץ מזה אם הוא ישב שם ליידי על הבר, אף אחד לא היה מתחיל איתי. אמרתי לו "בי" ויצאתי מהדלת, מרגישה את המבט הזה שלו בוחן אותי מעבר למסך הטלויזיה.
כשהתקרבנו לכניסה הודעתי לעידו הבר-מן שאנחנו בחוץ. עידו תמיד היה דואג לי. בזכותו הייתי נכנסת בלי תור ותמיד היה לי מקום על הבר. עידו היה ילד נורא חמוד כזה וחתיך. הוא תמיד רוצה שאחכה לו לסוף המשמרת ושאבוא לישון אצלו. היה מספר לי על הדירת גג היפה שיש לו בפרישמן לייד הים ועל הג'קוזי השווה שלו. עידו תמיד היה שוכח כמה משקאות ששתיתי ותמיד היה מקבל טיפ גדול ושמן. המקום כבר היה די מלא כשנכנסנו והתישבנו על הבר. היתה אחלה מוזיקה והמון חתיכים וכולם הביטו עלינו. הרגשתי כזאת כוסית. כולם אהבו אותי. כולם רצו לגעת בי, להריח אותי, למשש אותי, לטעום אותי. כולם רצו לזיין אותי. החזה שלי היה מושלם זקוף, נפוח ובולט בגופיה השחורה. הפטמות שלי היו קשות ודוקרות, הבטן שלי היתה שטוחה וקשה והתחת שלי היה קטן ומכונס. היו שם מלא אנשים יפים ושמחים כאלו וכולם אהבו אותי. כשהזמנו את הדרינק הראשון הצטערתי לרגע שמיקי לא כאן איתי ולא רואה כמה כולם אוהבים אותי. היה לי חבל שהוא לא לידי על מנת להבין כמה אני שווה, כמה אני רצויה וכמה אנשים מבקשים את חברתי.
אבל אורלי היתה איתי והיא הכי אהבה אותי מכולם והכי אהבה לבלות איתי. ישבנו על הכיסאות הגבוהים וחייכנו אל העולם. אני שתיתי מרטיני ביאנקו ואורלי שתתה קוקטיל כזה עם מלא לימונים חתוכים בתוכו. עישנו. שוחחנו. צחקנו. קשקשנו ובעיקר התענגנו על המבטים המחממים שנשלחו אלנו מכל עבר. אורלי היתה בהתרגשויות. צמודה לטלפון ומחליפה SMS ים של ריגושים וזימה וחשק עם איזה גברבר שהכירה לפני שבוע באינטרנט. היא סיפרה לי איך הכירו. ומה אמרו אחד לשני. ואיזה תמונה יפה הוא שלח לה. וכמה שהוא יודע לומר לה מילים חכמות. הצעתי לה להזמין אותו לכאן. לבר. למה שלא יבוא בעצם עכשיו אמרתי לה? אתם הרי את רוצה לפגוש אותו? מה יותר טוב מכאן ועכשיו? למה את מהססת? למה את לא מנצלת את החיים שלך עד תום? אבל אורלי רק צחקה, שלחה חיוכים לכל עבר ולגמה מהדרינק שלה. יהיה לי זמן גם עבורו היא אמרה, אבל לא היום. היום אני איתך.
עוד לא סיימתי את הדרינק שלי וכבר שלחו לי משקה ראשון. הוא דווקא היה חמוד כזה אבל לא לטעמי. מרובע מידי. עמד שם מהצד השני של הבר, עם מבט מתחנחן ובירה ביד. לחשתי לו תודה עם השפתיים, חייכתי והרמתי את הכוס בתנועה של "לחיים". מעניין אם הוא גם נשוי שאלתי את אורלי. אם גם הוא יצא לעיר בגפו והשאיר את אישתו בבית עם הילדים. מעניין אם הוא מחפש זיון או רק יצא קצת להתאוורר ולספוג מעט מהאוירה שמסביב. אורלי אמרה שהוא בטוח מחפש זיון. אחרת לא היה שולח משקה.
המקום שלידינו התפנה ונתפס במהרה ע"י שני בחורים. וואי הם היו חמודים. ישר התחילו לקשקש איתנו ולפטפט. הם היו עליזים כאלו ומלאי שמחת חיים. קינאתי בהם קצת. שני רווקים שלא דופקים חשבון לעולם. חופשיים ומאושרים. נתתי לאורלי דחיפה קטנה עם הרגל, כאילו אמרתי לה יאללה לכי על זה. מזמן לא היה לך זיון. השחרחר התחיל לדבר איתי וכל הזמן הצחיק. הוא אמר לי שאני הכי כוסית בכל הבר ושאל אם מותר לו להתאהב בי. אמרתי לו שאני נשואה ושיש לי בבית שני ילדים ובעל שמחכים לי והוא לא האמין לי. הכי אהבתי את הבעת ההפתעה על הפנים שלו כשהוא שמע שאני כבר בת 36. הוא לא האמין. אבל באמת לא. הוא טען שאני נראית עשר שנים פחות. הסתובב סביבי ובחן את הגוף שלי ועשה כל הזמן כאלו הבעות מצחיקות של השתאות והתקפת לב. אני כמובן נתתי לו להביט כמו שצריך, הבלטתי את הציצי, התכופפתי קצת כאילו בלי כוונה על מנת שיוכל להציץ לתוך המחשוף, ולבסוף נעמדתי ונענעתי את התחת. אורלי לחשה לי שאני מגזימה ושאני ממש מזמינה אותו אבל לי כבר לא היה אכפת. היה לי כזה כיף להדליק אותו ולקבל ממנו את מבטי החשקים האלו.
לבסוף הראיתי לו תעודת זהות בשביל להוכיח לו שאני לא מבלפת אותו. הוא כבר ישב לידי במקום של אורלי. היה קרוב קרוב ויכולתי להריח אותו. הרגל שלו הייתה צמודה לשלי והעבירה בי גלים של צמרמורת. הוא היה צעיר ממני בכמה שנים ורווק. וכל הזמן שאל אותי איך יכול להיות שאני כאן לבד? ואיפה הבעל שלי עכשיו? ואיך הוא נותן לי להסתובב ככה לבד בלילה? ואיך הוא לא חושש שיתחילו איתי? לא יכולתי להסביר לו וממש לא רציתי לדבר על זה. לא רציתי לחשוב עליו עכשיו. רציתי להמשיך להרגיש חופשייה ולא כבולה. היה לי כיף ככה לשבת על הבר עם הילד הזה, ולהרגיש אותו קרוב. היה לי כיף להרגיש ככה נחשקת ומהממת. היה לי כיף להרגיש חופשייה ולא כבולה. היה לי כיף לדמיין כאילו אני לבד בכל העולם הגדול הזה וכאילו אני יכולה להרשות לעצמי לעשות כל מה שבראש שלי. בלי בעל. בלי ילדים. בלי משפחה. בלי התחייבות. בלי כבלים. הרגשתי את היד של רונן מטיילת לי על הרגל מהברך ולמעלה. אחר כך הוא התחיל לנשק לי את הצד הצואר, ללחוש לי מילים חמות באוזן ולעשות לי לחיצות נעימות כאלו בירך.
הדוחק והעומס בבר הלכו והתגברו ואיתם העוצמות והמוזיקה. אני ואורלי היינו כבר שתויות לחלוטין. שיכורות ומאושרות. עזבנו את הכיסאות והתחלנו לרקוד. זזנו אחת מול השניה, מביטות בעיניים וצוחקות. רונן והחבר שלו נשארו על הבר ורק הביטו בנו, מחליפים מידי פעם לחישות אחד עם השני. גם הבחור מהצד השני של הבר עוד היה שם ועדיין הביט וגם הבחור המשועמם שישב עם בת זוגו, הפסיק לבהות מסביב והביט לי על התחת כל הזמן. הייתי כל כך מאושרת. המוזיקה היתה אדירה. הבאסים חדרו לי לתוך הגוף והקפיצו אותי, האלכוהול עשה אותי שמחה. היה נדמה לי שכל הגברים בבר רק יושבים ועומדים עם כוסות המשקה שלהם ומביטים בי וחושקים בי.
אורלי נעלמה עם אחד הגברים שכרכרו סביבה ואמרה לי שלא אחכה לה. אז לקחתי את רונן לאכול. ישבנו בבן יהודה, טרפנו סושי וכל הזמן צחקנו. אחר כך הוא ליווה אותי לאוטו ולא הפסיק לגעת בי ולהתחנן שאבוא אליו הביתה. התנשקנו שעה לייד המכונית. הידיים שלו ליטפו לי את כל הגוף ונכנסו לי מתחת לגופיה. הוא אמר שהוא גר שני רחובות משם וכמעט שהסכמתי אבל בסוף נתתי לו את מספר הטלפון שלי, נכנסתי למכונית ועזבתי אותו עומד שם במגרש החניה המתרוקן, אותו ואת הזקפה שלו.
הבית היה שקט ודומם. פתחתי חלון וישבתי על השיש במטבח. עישנתי סיגריה אחרונה, נרגעתי והקשבתי לנשימות הילדים. את הנשימות שלו לא שמעתי. נכנסתי להתקלח. עמדתי שעה מתחת למים הרותחים. נגעתי בעצמי והתפרקתי. כשנכנסתי למיטה הרגשתי נינוחה ומנומנמת. מיקי לא ישן. הוא רק שכב שם על הצד והביט בי במבט הזה שלו.
לפני כשנה עשיתי שני נסיונות לכתוב מאורעות חשובים בחיי דרך עיניהם של שחקנים ראשיים אחרים. סוג של תרגיל בכתיבה. סיפור זה הינו הניסיון הפחות מוצלח.
את החביב עלי יותר ניתן למצא כאן: http://cafe.themarker.com/view.php?t=147278
|
פרופיל
תגובות אחרונות
-
Anatolia
בתגובה על געגוע
-
Tuli Gilai
בתגובה על ???Who the fuck needs a woman
-
מרוה אינדיגו
בתגובה על ובחלומי חזרתי לבית ספר התיכון
-
חדוה ברנר
בתגובה על האהבה לא מתה
-
קויוטי
בתגובה על התחתנתי
-
קויוטי
בתגובה על אהבת אמת
תגובות (61)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יקירה.
שמח שאהבת.
אולי אעשה פעם את התרגיל הזה עלייך.
מעניין בטוח יהיה.
:-)
זה מעניין לעשות את זה
מזוויות אחרות...
נהניתי מכל רגע
ואתה- מלך!!
אוהבת.
אה..........עכשיו זוכרת.אתה בטח לא אוהב להיזכר בדמות של מיקי?וואוו......איך היתפכת..........גדול.
מחייך. אני אותו אחד אחתשלי. אותו אחד בדיוק. רק נקודת המבט שונה. כתבתי לך את זה כבר- זוכרת?
בעוד שעם גרושתי הייתי העוגן היציב והמשעמם. זה שאחראי על כרטיס האשראי, ועל הבייבי סיטר על רשת הבטחון היום יומית, עם אחרת הייתי פנטזיה מרגשת ומסוכנת. הייתי הקצה. הייתי הגבול האחרון.- מלאך המוות שרק יודע לנקז את דמה, לשבור כנפיי האושר ולשאת אותה על פי התהום והשאול.
אצל אחת אני אוויל.
עם השניה אני משכיל.
השלישית רואה בי פילוסוף.
והרביעית- כלי להשכיר.
ורק אחת רואה בי הכל. הכל מכל. גם כזה ששווה את נשמתה. גם את כל גופה. וגם את כל הנוזל האפור שבקצה קודקודה.
מבינה אחות שלי. כל אחת ונקודת מבטה.
התרגיל שלך זה אולי ההפכים שלך..................אתה בטח לא טיפוס מיקי///////אהבתי קבל כוכב בשביל אותו מיקי שבטח נרדם...........ואתה גם תעיר אותו משנתו.תודה
תודה סיקס.
}{
המבט הזה שלו
עם השנים הפך למגע,
אני יודעת
ומאמינה לך לכל מילה.
נשיקות וכוכבים
כנ"ל
*
נהדר. תודה
.....אמרה הכוסית המנוסה מהשובחה.
}{
תודה. את קוראת מקסים.
תודה אייל.
אנא- חיזרי.
תודה
מחייך.
כתוב מעולה!
אחזור
אתה כותב מקסים .....
תודה
לא. עכשיו נושמים איתי.
תודה אירין
בזמן אמת היו הרבה צפירות עולות ויורדות.
אבל מאז הרבה מיים זרמו בביבי השופכין של העיר הגדולה, רכבת ההרים עלתה וירדה, התחושות כהו, התבונות התבססו, וכל שנותר זה לשחק עם הניואנסים הדקיקים.
אוהבת את הניסיון להכנס לעורה של אשה. לפעמים הגבר מבצבץ פה ושם, אבל זה גם מעניין. ראה כוכבתה.
ועכשיו..
מקשיבים כבר לנשימות שלו?
תרגיל לכוסית מתחילה:)
משובח יקירי }{
מקווה שעם הנשים שהגיעו אחריה מיקי כבר למד שלא להרדם ליד הטלוויזיה ולתת לה לחפש את הריגושים בעצמה,
שהוא איתה במקומות האלה, מאפשר לה לחגוג, מביא את המבט הזה שלו לפאב, ואחר כך קוטף את הפירות בעצמו
כתיבה משובחת איש יקר,
מעולה אתה
ועובר בין המינים באומנות אמיתית. לא קראתי אף פעם טכסט זכרי שלא היתה בו חריגה אחת למקומות שאישה אמיתית לא היתה כותבת כך. בטכסט הזה שלך, אין שריד לגבריות הידועה שלך, טכסט נשי לחלוטין. הללויה
תגיד לי אה בטוח מחפש במקומות הנכונים?!
כתיבה אירוטית שגורמת לקריאה מהנה
נהנתי, שבת שלום
מותק חזרתי
יפה יפה איך שאתה כותב מנקודת המבט שלה על המבט שלו!
אהבתי , אם אפשר היה, לככב שוב, היה !
אהבתי
מיקייייי,
חתיכת תרגיל עשית....
כתיבה תמיד משחררת.
כרגיל, הכתיבה שלך מדהימה ומרתקת...
והמבט שלו.... בכלל....
ואני מעדיפה כש"הוא" כותב בגוף ראשון
אחחח, כפרה על המבט הזה שלו...
יפה לך להיכנס לראש שלה....
ואני אומר
ואולי היא לא ידעה שהיא כזאת?
כוכב על היכולת "להיכנס" לראש עם הרבה צבעים
אני דווקא הרגשתי
ש'נכנסת' לדמות הנשית הזו....
כך אני הרגשתי
ונהנתי
אירין
קרא בין השורות בעצם לעומק
הער את מיקי ותגיד לו לדסקס איתה , לדסקס עם עצמו
ואם טוב לו להשאר ואם פחות טוב לו שילך , שתלך היא
ויכבור המבט הזה בעניים אליה . פובטים?
לא הבנתי את הקטע הזה של "תרגיל"....
כאילו...אם זה היה באמת,
אז היו צפירות עולות ויורדות? (-:
תודה הילה. שמחה מאוד מאוד מאוד שנהנת.
שבת נעימה גם לך.
תודה לך }{
והינה גם את כאן.
:-) }{
תודה עמוס. נהנתי להיקרא.
תודה דני.
גם אני - נהנתי מנוכחותך.
כן אמא.
נראה לי בכלל- את מציקה יותר מידי לצאצאים שלך.
}{
אמרת ולא ידעת מה אמרת
סליחה?
רוצה רק להזכיר לך שאתמול נרשמה לך הברזה שלישית רצופה.
זה לא יסולח.
}{
ברורררר שתחזרי.
אוהב גם.
נהנהתי
מכל רגע!
מקסים, מרגש ומרטיט
אחלה שבת
הילה
המבט הזה שלו.
שלך.
מ ש ו ב ח.
ותודה שכך.
אתה.
}{
תרגיל תרגיל הבאת לנו פה.
כיכבתי את מגוון מטרות התרגיל
הוא: המבט הזה שלו הוא אש חמה
היא: אש חמה קרה כקרח
וכשרוחות קרות יסערו בחוץ
אשלח בך אש חמה
יום אחד אולי תפסיק לרוץ
בין הצללים בנשמה
יום אחד היה לילה
אולי פחות מוצלח צבחינתך,
אך מוצלח בפני עצמו.
נהנייתי לקרוא
המבט הזה
של מיקי, של הגבר בצידו האחר הבר
המבט שלה
והכתיבה שלך
נהנתי . .
גם אני
אתייחס אל זה בינתיים כמו הקיצורים על גב הספר מאחור ועוד אחזור, מחכים לי עוד מעט לארוחת ערב, אתה יודע... לוז צפוף מאד!
"עורה עורה , עורה אוריה
בת שבע לא תבוא הליל".
"להעיר את מיקי לאלתר!"
איזה טקסט חתיך!
*