חלום של גמל

אמר גמל א' לגמל ב':

"מעניין מה היה קורה באמת,

אם הייתי עוזב את חולות המדבר

ובאמצע ניו-יורק פותח לי בָּאר..."

התלבט גמל ב' שעה ארוכה,

וביקש לטלפן לאשתו הנאקה.

אולי היא תשלוף תשובה נאותה,

אבל היא שהתה במקום בלי קליטה.

כשחש גמל א' היסוס ומבוכה,

הרחיב ופיתח קצת את השיחה:

"חשבתי גם על אולם ריקודים...

עם רצפה חלקה ואורות זרקורים",

אמר גמל ב' בעוז: "חי נפשי,

מימי לא שמעתי רעיון כה טיפשי,

בזבוז של כסף וגם של חשמל,

ואלה אינם כלל חיים לגמל".

נעלב גמל א' למשמע תגובתו

הפגיעה חלחלה לעמקי נשמתו.

ואז הוא פתח את פיו ואמר:

"נכון, אין חיים לי בלי המדבר!

אבל אתה מרובע ומיובש מהחום,

תפרגן קצת, שמואל! אסור כבר לחלום?"

איך להעביר מזג אוויר

לא היתה הסכמה על מזג האוויר.

הימורים שונים התקבלו בעיר.

כל אחד ואחד זכה בתנאי,

שהימר על ההפך מדבר החזאי.

משפחות התפלגו ברעש גדול;

קיץ לימין וחורף לשמאל.

ומשני המחנות יצאו עסקנים

הופיעו, הפגינו, נשאו נאומים,

וכל אותו זמן – החום רק גבר,

וקול המחאה בכלל לא עזר.

גם החזאי הבטיח הבטחות,

וקיבל שלמונים מאחת המפלגות,

וציין שתחול ירידה משמעותית,

אך הוקע כבוגד בכיכר המרכזית.

(ונשלח לקו המשווה די המום

והפך לסוכן תנורי חימום).

הרבה אנשים היגרו אל הקוטב,

והם מתחככים שמה חוטם אל חוטם,

כל השאר נשארו עם הלשון בחוץ,

בגלל מצב כלכלי די לחוץ,

ודרשו להקים ועדת חקירה,

לקבוע אחראי למחדל הנורא,

או לפחות לערוך משאל עם,

שיכריע סוף סוף – אם יהיה קר או חם.

אז קם המנהיג, דמגוג לא קטן,

"תשמחו שאתם לא באוגנדה," טען,

אך קהל שומעיו לא אבה להשלים,

עם אוזלת ידו בנושא האקלים.

הממשלה נפלה תוך ימים ספורים,

ויצאה לשוויץ לטייל בהרים,

וראו את המנהיג, ראש הממשלה,

במסווה של היידי, בבקתה דלה.

בסופו של דבר החום נשבר.

נמאס לו מאתנו, הוא חזר למדבר.

ומי שהיה בעד החום,

ירד אתו לכיוון דרום.

מה שחשוב, שבמרכז העיר,

התחיל להיות שוב נעים וקריר.

ומונה לתפקיד חזאי מתון,

איש אחראי שישמור על איזון.

וכיום בטלוויזיה – התחזית

היא שוב פופולארית מכל תכנית.

יעקב יעקב

יעקב יעקב,

איש נחמד

מבאדן באדן,

קם וטס לאפריקה.

יש שם צֶה צֶה -

(זבוב גדול),

ובֶּרי בֶּרי –

(מחלה מאוד משונה).

שני מאו-מאו,

התנפלו על

יעקב יעקב,

כדי לעשות ממנו קציצות.

"חברה' חברה'!"

הוא אמר להם,

"רגע רגע!

למה שתעשו לי צרות?"

חצי-חצי

הם חילקו אותו;

פיפטי-פיפטי

כל אחד לקח יעקב.

למה, למה?

כה עצוב הסוף,

למה, למה?

זה תמיד צריך להיות?

(שלושה שירים מאוסף השטויות השלם)