לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
מכתב לסבא שלי
אני מתגעגעת אליך סבא. אתה יודע, אופטימיות זה דבר דביק ומדבק, היתה לי הפתעה לגלות זאת. כל חיי הייתי פסימית כדי להיות "on the safe side", ובאיזו שהיא נקודה בדרך הפכתי לאופטימית חסרת תקנה. כל כך היית חדור באמונה שתתגבר, שתנצח את הרעה החולה הזו שנחתה עליך, ולי היה כל כך קל להיסחף איתך למקום הזה. היית בטוח שאם רק תקבל את כל הטיפולים שבפרוטוקול - הכל יהיה בסדר. ואני נסעתי איתך לבית החולים כשעלה לך החום, וחיכיתי איתך שעות, מביאה לך מים ושמיכה, ומשתדלת לא לצעוק על כולם, כי לא רצית. וכשבסוף עלית למחלקה ועזרתי לך להיכנס למיטה, שמרתי על החיוך עד שיצאתי מהחדר בדהרה לאחות וסיננתי אליה: "תפתחי לי את המטבח, עכשיו!" והיא, מבט אחד בפרצופי ואצה לה דרכה לפתוח לי, והכנתי לך ארוחה כיד המלך, עד כמה שאפשר, ואתה כל כך היית שמח ומודה. היה לי קשה ללכת, ובדלת אמרתי לך "סבא, אני אוהבת אותך" וענית לי שגם אתה. אני יודעת, היית לי סבא, שאין לו שום קשר עם האב שהיית לבנותיך. היית לי סבא כמו שכל ילדה חולמת, והנה מגיע פסח ולבי דואב, כי לא תהיה איתי. אני בוכה עכשיו סבא. היית לי כמו שלא היית לאף אחד אחר בעולם, ואני לקחתי את מה שנתת בשתי ידיים ובלב חפץ. אני מתגעגעת אליך סבא. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן...
תודה דפנתי.
וואו... תודה.
אמממ... לא ממש, אבל תודה רבה :-))
אהה. האסימון שלך מרעיש... :-)
SORRY.
לקחת אותי אחורה, לסבתא שלי ולפרידה שלי ממנה
היום אני מבינה שהיה לי המזל והזכות להיפרד ממנה ממש לפני לכתה.
}{
לפעמים נדמה לי שאת בנויה כולך מלב אחד ענק..
רגישות, אהבה ודאגה לקרובים לך ובכמות ענקית..
מרגשת
את פשוט צדיקה, תמר!
אופס
תמר יקירתי, חשבתי עלייך ולכן התלבטתי אם לפרסם את הפוסט הזה או לא. לא רציתי להעצים משהו שטרי אצלך אבל זה היה חייב לצאת, ויש עוד באמתחת. אני מצטערת...
אוהבת'ותך ותודה על התגובה.
כן, ככה זה. ואני מתנצלת מראש אם ייצאו עוד כמה... :-)
תודה.
ובכל זאת השארת סימן. תודה מתוקה שלי.
גם אני השנה בלי סבא בפסח.
זה לא מנחם, אבל אפשר להתחבק ולבכות ביחד.
להודות על הטוב שהיה, ולהתגעגע...
}{
ספיצ'לס....