rivka: reloaded
Reality is a crutch for people who can't cope with drugs
(Lily Tomlin)
פוסטים אחרונים
- הופעת הרוק (?) הכי טובה שתוכלו לראות בזמן הזה 5/7/10
- לידיעת הקורא רוביק דנילוביץ' 23/6/10
- אני מספמפמת 22/9/09
- נקמתי בבזק וב-012 סמייל 10/8/09
- רופאה מטומטמת 11/5/09
- מוג'ית מחליטה למות 3/3/09
ארכיון
פוסט פאתט (ברוח החג וזה)
רעבים? איום ונורא (באמת ובלי שום ציניות). בודדים? תסתדרו (מה אתם מייללים עכשיו, יש אנשים שאין להם מה לאכול!).
חשבתי ש אם אוספים חבילות מזון עבור אלה שאין להם לשולחן החג, כולם פותחים את הכיס ואת הלב, בכל זאת כולנו מסובין והם לא (זה תמיד "הם", ואנחנו מוחים את רגש האשמה בתרומה, אחח, הלב מתרונן כשאנחנו מניחים מוצרי מזון בכלוב הזה ביציאה מהסוּפּר, אנחנו כאלה טובים, ואלטרואיסטים, חולקים את מה שיש לנו),
אז איך זה שאין עמותות שיאספו (מה ההיפך מבדידות?) עבור אלה שלבד על הגג (או בגינה, או במרפסת)?
לא, לא עבור האומללים לגמרי שאין להם שום כלום ועורכים להם סדר באיזה בית תמחוי, בכל זאת עורכים להם סדר בבית תמחוי, שישבו בצד עכשיו ולא יפריעו,
עבור אלה שיש להם איפה לעשות סדר ורק חוזרים להיות לבד אחר כך (או הולכים למסיבת פוסט סדר, זה בד"כ אותו דבר).
לידיעת הממונים: סדר שיהיה כאן, רעב ובדידות הן שתי מחלות שונות לגמרי.
~זהירות פוסט מועד למחיקה אחרי שאתפכח~
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא הבנתי איך את גם לא עם הדודות וגם יודעת שהן לא סתמו. יש לכם וידאו בלוג של ליל הסדר? (סתם, אני מושפעת מכנס דהמרקר שהייתי בו היום.)
בסדר
בחג הקודם שבילינו יחד הגיעה עזיזה
ומצדי שיקימו עמותה נגד משפחתיות יתר, גם להם מגיע.
אני דווקא בסדר עם המשפחתיות (אחרי שכבר החלטתי למי אני לא הולכת, לקח לי קצת סבל בדרך..), זה האחר-כך שמבאס.
אני מחרימה את ליל הסדר.
לא הולכת לארוחה המשפחתית.
זה משעמם אותי.
בכל שנה אני מכינה לי מנה חמה חגיגית ומודה לאל הטוב על שחסך ממני את קרקורי הדודות המרוקאיות.
-וכמובן מתפללת שיתקינו להן כפתור של מיוט, שלא אצטרך לשמוע אותן. זה לא קורה, אז גם בשנה שאחרי אני נמנעת-
אני אבוא אחרי הסדר נריץ קטעים
ומה עם אלה שמתייסרים בסדר, שצריכים לסבול את המשפחה של המשפחה
ולמה זה בכלל "סדר", הרי זה תמיד בלאגן
ורק ישועות ונחמות, ובא לציון גואל
זע"ל
(זכר עזיזה לברכה, אמן!)