הגבתי כאן לסיפור הפולניה  בת ה61 שבחרה מתוך עקרון במאסר ,במקום לשלם קנס-וסיפרתי את סיפורי האישי הדומה מאד לסיפור הפולניה-ובעקבות פניות רבות להלן כל הסיפור!

נוסעת הייתי בקטנועי הזעיר בחוצות הכרך, נהנית מן הרוח המלטפת פני-ומפנטזת על האופנוע

שאקנה לי ביום מן הימים! -כשלפתע הגיח לו שוטר אמיץ-ואותת לי לעצור,- "תני הנירות" הוא

נובח בטון סמכותי- אני מחיכת אליו (אף פעם לא מזיק)-ומשיבה אדוני מתכוון לרשיונות?

"אל תתחכמי הוא נובח יש לך בכלל נירות"-בדחילו וברחימו שולפת את מסמכי ומפקידה עצמי לרחמי החוק,- טוב הוא אומר "אני רואה שיש לך גם ביטוח" ומסתכל עלי כמו על מפגרת-(בטח מפגרת משלמת 3000 שח דמי ביטוח על כלי ששווה 500 שח)-"את לא בפסילה "? הוא חוקר

"מה זה נראה לך רשיון טיס" אני מנסה מזלי בחיוך נוסף,--"תעני לשאלה" הוא רוטן -"בעצם על תעני-"--ואז מכשירי קשר נעורים לחיים, -ולאחר כרבע  שעה יש גם תשובה,- לא פסולה, -לא דרושה, -לא אסירה נמלטת,--ולא חסויה,- "נסעת נגד הכיוון מנסה החוק מזלו" -"זו דרך דו סיטרית אני צועקת כמעט היסטרית" -"טוב" הוא נובח " נמצא כבר משהוא "-כותב וכותב ומוסר בידי דוח, -לא מאמינה למראה עיני--"נסעת ברכב הנל והמספר הקדמי שלך לא נראה ממרחק 20 מטר כחוק!-(יום לפני זה עברתי טסט וצבעו לי את המספרים בחיי)-250 שקלים הוא מסביר "הפעם יצאת בזול!" ,

 כל הלילה בוכה על משכבי- ובבוקר מחליטה קדימה לבית המשפט,-שנה חיש עוברת ואני בבית המשפט עם עוד 300 מסכנים, --עוברת שעה השופטת מסתכלת עלי כמי  שנפלה מן הירח,-"תודי ואתן לך ב3 תשלומים!"--"לא מודה " אני משיבה ,-"טוב תבואי בעוד חצי שנה!"--ושוב אני באולם של כבודה,-מראה אישור המכון וזועקת הייתכן!-"שעה לפני זה אולי ראו את המספר, ברגע מתן הדוח לא ראו אני מאמינה לשוטר"-פוסקת כבודה1-,-,מבעד משקפי הקרן (לפחות מספר 6) מחייך השוטר לתובעת ויוצא מן האולם.-

"בהתחשב בעברה הנקי של הנתבעת ובהיותה תלמידה אני גוזרת עליה קנס בסך 100 שקלים או יום מאסר תמורתו!"-   מסכמת כבודה -משפט  צדק להמונים בדקה וחצי!!-

 במעלית פוגשת פרקליט  ידוע שיש לו משרד בבנין ממול -- כציד מאומן הוא מזהה בידי את מעטפת בית המשפט -וזועק "תראי לי-" מעיין ופוסק -"מיד אחרי הדוח היית צריכה לקחת 2 עדים להעמיד אותם במרחק של 20 מטר ולהחתים אותם על תצהיר המאשר כי ראו את המספר ועל פי תוצאות חקירתם הנגדית היה בית המשפט אולי פוסק גם לטובתך-"! (ידעתי שצריכה הייתי  ללכת ללמוד משפטים ולא רפואה)

"תגיש ערעור אני מנסה" -"אני לא מתעסק בזבל הוא משיב  וחוץ מזה יצאת בחסד"-שולף הארנק מוציא שטר של    100 ובטון אבאי לי לוחש: ""לכי שלמי ותגמרי את הסיפור"--לא אני פוסקת "הסיפור מבחינתי רק מתחיל!"

בוקר בא ולעבודה, -אני מתיצבת בתחנת המשטרה ,-מראה ליומנאי את הפקודה -ואומרת "יאללה לנוה תרצה" --ועוד פעם נשלחת יד אל הארנק "הנה לך 100שקלים ילדה הדואר בחוץ"--ואני בשלי רוצה לראות קצין אחראי !,--מביאים אותי בפני קצינה נחמדה -מדברים על דא ועל הא ,תוך שהיא חוקרת אותי על עברי הפסיכיאטרי -היא מטילה את הפצצה "את יודעת מה יעשו לאחת כמוך בנוה תרצה"- "להריון לא יכניסו אותי אני מחזירה"---היא מתיאשת ואני נשלחת לקצין  חקירות ראשי,-- אדם יסודי היודע את המלאכה-שבי הוא פוקד תכף יגיע התיק האישי שלך!  (בקושי יש לי תיק בקופת חולים מה פתאום במשטרה-)!-

מגיע תיק עם תדפיס מחשב ,-טוב "מה יש לנו כאן הוא מעין" -"עבר נקי"  פוסק " לא נעצרת בעבר,-לא בדוקאית, -וגם אין ר.פ.,--עובר לדף השני ,-ונראה לי שהוא מקבל שבץ --"את היית קצינה בסיירת מובחרת" הוא אומר כמעט מעולף, --",מודה באשמה הייתי קצינת תש בסיירת שקד" -אני משיבה -"זה כבר ענין למפקד התחנה הוא מכריע בסוגיה"-

אני כבר בקומה השניה אצל רב פקד יפתח-  תיקי לפניו ,תוך שיחת חולין נעימה, מספרת את סיפורי ושנינו צוחקים יחדיו, -"אם היית פונה אלי ישר אחרי מתן הדוח הייתי הורג את כל הענין אבל עכשיו שיש צו שופט זו משימה בלתי אפשרית " -אומר הרב פקד בחצי טון של התנצלות,-"בסדר אז תעצור אותי אני משיבה"-ומגישה לו את ידי הצמודות,,,,,,,,,,

"גם זה בלתי אפשרי "הוא צוחק "הליכי החיול לוקחים יום שלם לפני שאת תכנסי כבר-תצאי!"

"אני אמנם יכול לעכב אותך בתחנה יום שלם אבל לא אעשה כן פן ירשם לך רישום פלילי"

"לכי לך לדרכך-ילדה חמודה,-ותהיי רגועה - אצלי בתחנה לא יעצרו אותך לעולם!"

בחוץ באויר החפשי, צוחקת מפיקה לקחים- ובאה לידי המסקנות הבאות:

 במשטרת ישראל יש גם שוטרים מביני עניין!

יכולתי לקבל הרבה מאות שקלים מאנשים שאינני מכירה-ויש לי עתיד כמקבצת נדבות!

עוצרים רק זקנות בנות 61 ולא ילדות בנות 24!

קשה בצבא קל באזרחות!