"בלעדייך אני חצי בן אדם, בלעדייך אני בעצם כלום"

"שבי אלך אחרייך"

"אין לי דבר אחר חוץ ממך תביני"

זה סתם,שלפתי מהזכרון הקצר שלי.

מאיפה נוצרה תרבות ה"חצאים" בהקשר לאהבה? כולם מחפשים חצי. בן אדם שמודה שהוא "חצי" נראה לי נורא מסכן,לא ארצה אותו בחיים שלי. אני אישית לא חצי של אף אחד.

אפילו אם נקח את ה"חצי" כבסיס לחיפוש הקשר. יוצא דבר מצחיק. הוא חצי והיא חצי, אבל הם שניהם חצאים שמאליים. לא מתאים. ואולי הוא והיא רק חצאים עליוניים. גם לא מתאים. ואולי בכלל בתפזורת. אז החיפוש הוא מה זה קשה. לך תדע מה יש לו שאין לי. ייאוש.

מעניין. איך אפשר לתת משהו שלא קיים? ילד לא יכול לתת סוכריה למישהו אם אין לו אותה, או שכל כך מעט שפשוט לא בא לו להתחלק. בן אדם מחפש חצי שני שלו ורוצה לתת אהבה. אבל אין לו את האהבה הזאת. לו הייתה- לא היה חצי אלא שלם.

אנחנו שקענו בחוסר שלמות, רחמים עצמיים,פחדים, דאגות, וכו' וכו'- אנחנו עצמנו. ולמה אנחנו מחכים למישהו אחר שיבוא לגאול אותנו מזה? זה יבוא רק מבפנים.

מילת המפתח -אהבה עצמית. מעשה- לקחת אחריות על האושר האישי שלי. אני לא תלויה באף אחד.אני שלמה ומקבלת את עצמי במלוא הגיוונים וגינונים. האהבה - כל כך ממלאת אותי שנשפכת החוצה.

אתה מבולבל? אתה לא הבנת מה קרה, נכון? זה לא היית אתה, זה אני. אני לא אוהבת אותך, אני אוהבת להיות איתך.אני לא אוהבת אותך, אני אוהבת את עצמי איתך. אם בכלל. אם מבחינתי זה לא זורם, אני ממשיכה בשיטוט החופשי שלי הלאה. אין לי בעיה עם "לא", ואין לי בעיה עם "כן". הרי לא ארצה להיות ליד מישהו מתוסכל ומתוסבך. אני רוצה אותך מאושר כמוני. אז למה שאכלא אותך בבית סוהר של זוגיות מקובלת, שמילות המפתח המוזרות שלה הן "נאמנות" ו"בגידה"? נאמנות- רק לאושר, בגידה- אין דבר כזה, כי אין שקר. ולמה שאפחד? מישהו ירצה לברוח מזה? באמת? אתה מכיר מישהו כזה? אה, אין לך אומץ  להתחבר לזה כי אתה מפחד? בעיה שלך. פחד זה משהו וירטואלי, אתה בעצמך מאמין בכל מיני מחשבות וחושב שאתה יודע הכל. אני לא אתווכח. כל אחד בדרכו...

והשירים המטומטמים... דווקא יש נורא יפים.