| לרקוד אני יודעת דרוש לי מי שיעיר את הירח את השניים האלה הטנגו לא יוכל לשכוח בלי רצפה שלא להעיר בלי גג על מנת שיאיר מגע שירפרפ נֹעם חדש שמילים לא למדו עדיין עכשיו תורי ערמות של מילים מכסות עכשיו הררי כלום של כל מי שהתיימרו להיות לא לה מילים שהפכו מגע לצורב זיכרון לנאלם חיים למיטה עוד מיטה עכשיו תורי ירח אחד שניים זרים אף מילה. הוא יעיר אותו שיאיר אותי באור שאיש לא ראה לפניו ויאהב. עכשיו תורי. "הסהר מעגל את פיו במין חיוך כל-כך חביב ומסתרק... 'אתה קירח' אומר הלילה וצוחק" (מתוך: "לילה" ש.חנוך) תמיד הצחיק אותי השיר הזה. מאז שהייתי ילדה. עשה לי חיוך גדול כל פעם, גם עכשיו ממש. חיוך של ירח. חיוך של נעים. חיוך ששכחתי. כמה נעים לחייך אותו שוב.
|