כותרות TheMarker >
    ';

    משתה האלים

    על יצר ויצירה השראה ושאר רוח

    "קל יותר לגנות דבר
    מאשר לעשות דבר טוב יותר...
    קל הרבה יותר לקבל את המכוער
    מאשר את היפה."
    אלברט דירר
    מתוך 'לחם חוקם של נערי הציירים'

    שלושת האבות

    29 תגובות   יום שני, 14/4/08, 02:52
     
     
    מזה כמה שנים 
    מתוך צורך פנימי בהגדרת עצמי ויותר מכך -
    הגדרת הציור כמעשה אמנות 
    מתחקה אחרי יסודות ההשראה שלי.
    ישנם שלושה שמזה שנים אני קוראת להם
    סבא רבא , סבא , אבא. 
    שלושת האבות הפרטיים שלי. 
     
     
     
     
     
     
     
    צייר וונציאני מייסד אסכולת וונציה

     

    נהיה לסבא הגדול שלי בוושינגטון קיץ 2001.

    השתתפתי במסע ציור להעתקת יצירות מופת דרך כתת האומן של ישראל הרשברג.
    העתקתי או אם אדייק - שוחחתי דרך המכחול - עם רינלדו וארמידה של ון דייק.
    בימים שלא יכולתי לעבוד במוזיאון בבולטימור -
    הצטרפתי לקבוצה שציירה בנשיונל גלרי בוושינגטון.
    בבליני התאהבתי שם.
    ציירי ענק נישמתם עוברת דרך הבד והצבע. 
    אין הרבה ציירים שהחמלה האנושית מתערבבת באופן שבו תוי הפנים מצויירים
    ברגע הזה - שהשיער והנוף נהיים לאחד
    שהעצים הופכים להרים.
    שהסיפור אינו אלא תירוץ לעסוק בקסם הנראה.

    האהבה הגדולה והעמוקה
    לאנושי
    ליופי ולעדינות
    חתומה במכחולו של בליני.
     
     
     

    דגה 
    סבי המופלא
    נחשב לאימפרסיוניסט למרות שמעולם לא הגדיר עצמו ככזה.
    ידוע בעיקר כצייר רקדניות - חטא גדול לצייר גאון ששבר מוסכמות ציוריות
    בעומק נדיר ובמחקר יצירתי בלתי פוסק. 
    בשבילי
    שפת הסוד שלו .
    השריטה. משהו שאני עוקבת אחריו באדיקות.
    על מה הוא חשב כשהוא צייר. או באופן מדויק יותר:
    ? what the f was he thinking about
    השימוש שלו בזוויות ראיה וחיתוך יוצאות דופן ושוברות קונוונציה
    (השפעה ישירה של תחילת הצילום)
    הסקרנות הבלתי נדלית לגבי
    מה הדבר הזה שקוראים לו ציור ורישום יכול לעשות -
    מהפנטים אותי כל פעם מחדש.
     
     
     

     

    אבא
    נפטר לפני פחות משנה
    הכריז על אסכולת לונדון שאליה שייכים
    הם ציירו מהתבוננות ציורים פיגורטיבים
    בזמן שרוב עולם האומנות עסק בקונספט זה או אחר.
    מאוד לא אופנתי
    לעומת מה שהתרחש בניו יורק ובאירופה בזמן מקביל.
    רוב העולם האומנותי אימץ את אימרתו הידועה של מציג האסלות הראשון
    מארסל דושאן   'הציור מת...'
    בכלל יש לי איזו תיאורית אינטואיציה לא מבוססת
    שבאנגליה - מכל אירופה - נשמרה מסורת הציור באופן אחר מבשאר העולם
    כי היא לא נכבשה במלחמת העולם השניה...
     
    אחד הדברים המאפיינים את קיטאי באופן מיוחד
    הוא השיח האינטלקטואלי
    הבלתי פוסק עם אמנים אחרים ופילוסופים שונים.
    צייר חושב ועמוק - שווה קריאה. 
    מבחינה מקצועית
    קיטאי מרתק אותי ברבגוניות נסיונותיו הציוריים
    ביכולת המדהימה לצייר את תשוקותיו
    ללא פחד ללא פרובוקציה
    הוא אחד הרשמים המחוננים של המאה העשרים 
    וחשיבתו הציורית מרתקת ומאתגרת אותי כל פעם מחדש.
     
     
     
     

     
     
    חברה שהיתה בעיסקי יחסי הציבור 
    סיפרה לי על דיון שנעשה בין כרישי הפירסום
    לחזות מה תהיה צורת החשיבה בעוד כמה שנים.
    "התיעצות ציוותית ורב תחומיות "
    אמרה.
     
     
    צחקתי
    אני עובדת לבד
    ומתיעצת
    עם אנשים מתים...
     

     

    הציור הראשון
    קטע מתוך ציור של ג'יאובני בליני
     The Assassination of St. Peter Martyr
    בנסיעה האחרונה שלי ללונדון
    מצאתי אותו במוזיאון קטן Cuortauld institute Gallery 
     מודה - תפס אותי בהפתעה גמורה שעמדתי ובכיתי. שעה.
    המוזיאון מומלץ לגמרי. אחד מהאוצרות החבויים של לונדון.
     
    הציור השני
    דגה - יש ויכוח אם שמו Intirior או The rape
    דגה ביסס את הציור על סיפור וקרא לו בשם הראשון.
    נסעתי במיוחד לראות את הציור הזה מבולטימור
    למוזיאון של פילדלפיה.
    לא זזתי ממנו שעתיים.
    אין רפרודוקציה שמתקרבת לעוצמתו.
    חוויה מכוננת.
    לגמרי.
     
    הציור השלישי
    ר.ב. קיטאי Autum ציור שמוקדש לוולטר בנג'מין.
    גם בו זכיתי לחזות בתערוכה בלונדון.
    נפלא. אין אחרת לתאר.
     
     

    תודה ענקית לדה וינצ'י על זה
    "If I have seen further it is by standing upon the sholders of giants."
     (סר אייזיק ניוטון)
     
    ניוטון מתייחס למשפט המקורי של  Bernard de Chartres
     
    "We are like dwarfs [the moderns] sitting on the shoulders of giants [the ancients]. Our glance can thus take in more things and reach farther than theirs. It is not because our sight is sharper nor our height greater than theirs; it is that we are carried and elevated by the high stature of the giants"
     
     

    בעקבות המשפטים האלה שתרם לי דה וינצ'י
    בפוסט החוק השלישי  שבתי לפוסט הזה הראשון שלי
    והוספתי מילים ולינקים רבים. תעבירו עכבר
    הוא יהפוך בשניה לחלילן מהמלין
    עם אוסף של לינקים לטובי הענקים.
    10.10.09
    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/8/11 09:11:
      אבות המזון. אורחת כאן לרגע, אבל חייבת להוריד תרמיל וכובע ולומר עד כמה מרגש אותי למצוא מי שקיטאי הוא אב בשבילו. צייר נפלא, בחסד. ה"מצב האנושי" שלו ,של פליטוּת קבע , בתוך קומפוזיציה נפלאה, קו שלו ורק שלו, וצבעוניות מסחררת,הם מזון מלכות. עשה לך ר.ב .
        15/10/09 21:00:

      צטט: ariadne 2009-10-15 19:32:41

      אבות מרשימים במקוריות וביצירתיות שלהם היו לך.

      ובאמת מי שמכיר את היצירות שלך יכול לזהות את הרדיפה שלך אחר הקו הבוטח

      והנוף המספר, באותם אבות אבותיך.

      המורים שלנו הם באמת הכתפיים עליהם אנחנו גדלים וצומחים.

      הם נותנים לנו את הכלים ואז ממשיך כל היתר.

      מקסים ומעורר השראה.

      אהבתי מאוד

      תודה.

      מחוברות את יודעת

      השראה הדדית

      ואהבה כנה לאומנות ליצר ליצירה..

      הרבה אהבה דנה }{ ותודה גדולה.

       

        15/10/09 19:32:

      אבות מרשימים במקוריות וביצירתיות שלהם היו לך.

      ובאמת מי שמכיר את היצירות שלך יכול לזהות את הרדיפה שלך אחר הקו הבוטח

      והנוף המספר, באותם אבות אבותיך.

      המורים שלנו הם באמת הכתפיים עליהם אנחנו גדלים וצומחים.

      הם נותנים לנו את הכלים ואז ממשיך כל היתר.

      מקסים ומעורר השראה.

      אהבתי מאוד

      תודה.

        12/10/09 20:56:

      צטט: boldy5 2009-10-12 20:28:48


      נראה לי שאני מבין קצת יותר על ציור עכשיו :)

      יש לנו איזה שיח הדדי מלמד לי ולך

      זה משמח אתה יודע :)

      תודה איש

      שוב.

        12/10/09 20:28:

      נראה לי שאני מבין קצת יותר על ציור עכשיו :)
        11/10/09 21:44:

      צטט: ללה . 2009-10-11 21:18:07

      "שוחחתי איתו דרך המכחול" זה נפלא!

      ואת דגה אני אוהבת במיוחד.

      (גם אותך)

       

      }{

      איך אני שמחה שקראת.

      זה העולם הכי פנימי שלי. את קיטאי את תאהבי

      בוודאות גמורה. הוא מצייר קצת כמו שאת

      כותבת.

      וגמני אותך ותודה שאת 

      משמחת במיוחד }{

       

        11/10/09 21:18:

      "שוחחתי איתו דרך המכחול" זה נפלא!

      ואת דגה אני אוהבת במיוחד.

      (גם אותך)

       

      }{

        11/10/09 18:05:

      צטט: sherry refael 2009-10-11 17:38:12


      אוהבת לקרוא אותך ולראות  גם((:

       גם אני בעיקר(בתחום שלי כמובן)מתיעצת עם אנשים מתים או עם כאלה שכתבו ספרים ולא פגשתי מעולם((:

      *שלך שרי

      ירושות רוחניות או וויזואליות

      הם מורי דרך ניפלאים

      מעט מדי משתמשים בהם. תודה יקירה

      משמחת את אותי :)

       

        11/10/09 18:03:

       כן. את זה ציור וציור זה את.

      (קנה או לא קנה?)

       

      מי כללל

      עד שנפל לי האסימון :) לא . עדיין.

      אולי - אחרי התערוכה.

      שבוע מלא אירועים עבר על כוחותינו הניסערים

      נישכחלי :) חיבוק.

        11/10/09 17:38:


      אוהבת לקרוא אותך ולראות  גם((:

       גם אני בעיקר(בתחום שלי כמובן)מתיעצת עם אנשים מתים או עם כאלה שכתבו ספרים ולא פגשתי מעולם((:

      *שלך שרי

        11/10/09 17:32:

      צטט: shulamit near 2009-10-11 13:57:57

      צטט: מ*כל 2009-10-11 11:35:05

      פוסט נהדר ומלא תובנות.

      כיף לראות אהבה עמוקה כל כך לנושא.

      ובמיוחד לציור... (דגה שולט! :-)

      תודה יפה. זה חיים את יודעת

      בשבילי. שמחה שזה עובר

      ודגה ניפלא. }{

       

       

       כן. את זה ציור וציור זה את.

      (קנה או לא קנה?)

        11/10/09 15:31:

      צטט: כש-רונית 2009-10-11 15:27:46

      משום מה הצלחתי לראות את שלושת הציורים אצלך מחוברים על הדף.

       

      הצלחת כנראה לגרום לי לקחת מכל אחד משהו קטן ולהדביק אל תוך הזיכרון שלי , שם תהיי לעד, אישה עם צבע חמלה גדולה נפח קו ואהבה.

       

      אני

      תודה גדולה ניפלאה }{

       

        11/10/09 15:27:

      משום מה הצלחתי לראות את שלושת הציורים אצלך מחוברים על הדף.

       

      הצלחת כנראה לגרום לי לקחת מכל אחד משהו קטן ולהדביק אל תוך הזיכרון שלי , שם תהיי לעד, אישה עם צבע חמלה גדולה נפח קו ואהבה.

       

      אני

        11/10/09 14:06:

      צטט: קומיx 2009-10-11 13:18:45

      בגללך החשכתי את כל הבית וסידרתי כסאות בשתי שורות בסלון הושבתי את כל ילדי הבניין שיקראו את הפוסט שלך כמו בשיעור תולדות אמנות.

      בסף אחרי שעה ארוכה הגענו לקוביזם כשראיתי שנשארה לי סיגריה אחרונה בקופסא.

       

      נ.ב

      מוכן להחליף איתך את אחת מארבעת האמהות, אני חושב שיש לי את לאה פעמיים

      שמחה שילדי הבנין התאספו ושתולדות השריטה הפרטית שלי

      האירו איזה מחשך קטנטן...

      תודה אלוף. בגללך שווה לכתוב פוסטים כאלה.

      אין לך איזה מלך עודף ? :)

       

        11/10/09 13:57:

      צטט: מ*כל 2009-10-11 11:35:05

      פוסט נהדר ומלא תובנות.

      כיף לראות אהבה עמוקה כל כך לנושא.

      ובמיוחד לציור... (דגה שולט! :-)

      תודה יפה. זה חיים את יודעת

      בשבילי. שמחה שזה עובר

      ודגה ניפלא. }{

       

        11/10/09 13:54:

      צטט: G'inges 2009-10-11 09:49:32


      הקריאה אצלך  עושה לי לצייר יותר טוב.

      תודה.

       

      אני לא חושבת שיכולה להיות

      מחמאה יותר גדולה מזאת.

      טנקס מייטיטלנט :)

       

        11/10/09 13:51:

      צטט: אור2009 2009-10-11 09:40:53


      שולמית החכמתי.

      לא מתמצאת בציורים

      אבל הצורה שבה הגשת את הפוסט שבת את ליבי.

       

      תודה.

       

      תודה אור. זה פוסט מורכב

      שמחה שהוא עובר טוב :)

       

        11/10/09 13:18:

      בגללך החשכתי את כל הבית וסידרתי כסאות בשתי שורות בסלון הושבתי את כל ילדי הבניין שיקראו את הפוסט שלך כמו בשיעור תולדות אמנות.

      בסף אחרי שעה ארוכה הגענו לקוביזם כשראיתי שנשארה לי סיגריה אחרונה בקופסא.

       

      נ.ב

      מוכן להחליף איתך את אחת מארבעת האמהות, אני חושב שיש לי את לאה פעמיים

        11/10/09 11:35:

      פוסט נהדר ומלא תובנות.

      כיף לראות אהבה עמוקה כל כך לנושא.

      ובמיוחד לציור... (דגה שולט! :-)

        11/10/09 09:49:


      הקריאה אצלך  עושה לי לצייר יותר טוב.

      תודה.

       

        11/10/09 09:40:


      שולמית החכמתי.

      לא מתמצאת בציורים

      אבל הצורה שבה הגשת את הפוסט שבת את ליבי.

       

      תודה.

       

        10/10/09 12:24:

      צטט: r and r 2009-10-10 11:13:00

      אם הצלחתי לעקוב השלישי של דגה (עם הכסאות האדומים?)

      כזה אני רוצה בסלון שלי!

       

      יופי של אבות יש לך:) מאוד מוכשרים גם. 

      השלישי הוא של קיטאי -

      תפסת אותי ממש באמצע המילים....

      יום אחד

      כשאסע ללונדון

      אביא לך פוסטר מתנה }{

      חובה לדעת את המוכשרים -

      לא? :)

       

        10/10/09 11:13:

      אם הצלחתי לעקוב השלישי של דגה (עם הכסאות האדומים?)

      כזה אני רוצה בסלון שלי!

       

      יופי של אבות יש לך:) מאוד מוכשרים גם. 

        25/11/08 06:27:


       בשם ערוות הבתולה, once and for all חיוך

      אמנות ולא אומנות, אמן ולא אומן.

      ומכאן נובעת גם הסקרנות שלי....

      איך שולמית מתמודדת עם השראה שאיננה

      "בין מאי לאוגוסט..".....מעניין.

        4/9/08 22:07:

      צטט: אסתי. 2008-09-04 20:37:44

      מדהימה את. יופי של פוסט.

      נורא כיף לקרוא את התשוקות שחווית כאמן וחווה, בדרכך שלך.

       

      אוהבת אותך.

       

       

      בחזרה

      נשיקה

        4/9/08 20:37:

      מדהימה את. יופי של פוסט.

      נורא כיף לקרוא את התשוקות שחווית כאמן וחווה, בדרכך שלך.

       

      אוהבת אותך.

        14/4/08 09:21:

      אהבתי את המשפט האחרון-

      עובדת לבד ומתייעצת עם מתים...

      היי, זה הכי פשוט. הוא לעולם לא יעביר ביקורת

      לא על ההתנהלות או הפרשנות שלך...

      מאושרת שכמוך, יצרת המון ובחברה לא שגרתית.

      אישית , מוצאת את עצמי לעיתים קרובות פותחת את הספר של גוגן.

      אבל מזמן לא יצרתי. צריכה לחזור לזה, ממש צורך

      אולי בעזרת אנשים כמוך.

      פוסט מקסים ומעורר

        14/4/08 08:14:
      שולמית, יפה כתבת...*.
        14/4/08 07:05:

      הי שולמית

      התאור שלך מרתק אותי כאמנית.

      להכנס לראשו וליבו של אמן אחר ושונה

      זה קסם מיוחד עבורי

      תודה על השיתוף.

      אהבתי גם את המשפט המסכם:

      לא כולנו מסוגלים לשמוע את דעת הסביבה

      ולהתחשב בה

      התייעצות עם מתים היא דרך לא רעה להשמיע

      ולא "להאלץ" לשמוע :)

      *

      איילת

      נ.ב. צריך להגדיל את הפונט - קשה לקרוא

      ארכיון

      פרופיל

      shulamit near
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין