| ז'אק פרוור הוא מישהו שאת השירים שלו לומדים בבית הספר. ניתן להסיק מכך שהוא אהב פרחים, ציפורים, את הרבעים של פריז הנושנה, וכיוצא באלה. הוא סבר שאהבה פורחת באווירה של חירות. הוא חבש קסקט ועישן סיגריות גולואז. לפעמים מתבלבלים בינו לבין ז'אן גאבן. בכל זאת, הוא כתב את התסריטים של רציף הערפילים, שערי הלילה, ועוד. הוא כתב גם את התסריט של ילדי גן העדן שנחשב פאר היצירה שלו. כל אלה מספקים סיבות רבות לשנוא את ז'אק פרוור. במיוחד אם קוראים את התסריטים שמעולם לא הוסרטו שכתב באותה תקופה אנטונן ארטו. מעציב להיווכח שאותו ריאליזם פואטי דוחה שפרוור הוא הארטיזן המרכזי שלו, המשיך לחולל הרס. הקולנוע הצרפתי למעשה, מעולם לא התרומם מעל הסרט המדבר. זה גם מה שבסופו של דבר יחסל אותו. וזה לא כל כך נורא. |