ינשופה לשעבר
מחשבות שחשבתי בלילה והחזיקו מעמד עד הבוקר..
הפוסטים הטובים הם לא בהכרח האחרונים, תרגישו חופשי לדפדף ולהגיב גם אחורה..
פוסטים פופולאריים
-
למה אכפת לי
19/3/08 | 1091 צפיות
-
ריחות שפוגשים בדרך
5/8/07 | 1875 צפיות
-
שירות לציבור ממסדרונות האו"ם
13/1/09 | 858 צפיות
-
דירונת קטנה ואנשים בה יפים (וגם קצת פטריוטיות)
7/6/07 | 1424 צפיות
-
להלן כותרות הפוסטים שלא נכתבו השבוע*
21/12/08 | 951 צפיות
-
כמה כבר גדולות הביצים שלך? אה?
24/3/08 | 1858 צפיות
פוסטים אחרונים
- ישן בפני חדש תוציאו 26/3/12
- דברים שהשמאל הלאומי גרם לי לחשוב עליהם. 23/7/10
- ככה סתם באמצע היום 19/1/10
- לך לסדר את החדדדדדרררר ששלללךךך!!!! 7/1/10
- fnv tpar kv,jct? 29/12/09
- ערב עם דן 24/12/09
מתימטיקה, אמת ופסיכולוגיה. קוקטייל מר.
לך תסמוך. כל כך הרבה הדחקה יש בינינו. ביני לבינך. ביני לביני. בינך ועצמך. מילא לשקר מתוך כוונה. אבל לדמיין כוונות, להזות רצונות, לתת למישהו ללכת איתך את כברת הדרך הזאת, להצהיר אמת עקומה בלי דעת, לרצות דברים שאינך יודע מהם. לך סמוך על מילים. מי יודע מתי אתה באמת ומתי אתה חי באשליות.
כאבים של גדילה כאבים של אהבה כאבים של אחריות כאבים של פחד כאבים של רצונות כאבים של זכרונות כאבים של תקוות
א. לחיות זה טוב ב. חיים זה כואב ןן ▼ כואב זה טוב.
מ.ש.ל
ובפינת הידע הכללי הערב: בהמשך לשיחה מסוף השבוע, הרי לנו ההגדרה ל"הפרעת אישיות היסטריונית" - (זכרונות עמומים מימי הלימודים מגובים בגיגול זריז: ויקיפדיה והאתר של ביה"ח גהה)
הפרעת אישיות היסטריונית
הפרעת אישיות מאשכול ב', על פי ה DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית). אנשים הסובלים מהפרעה זו נוטים לעוררות יתר, התנהגות רגשנית, וכן נראה כי הם מתנהגים באורח צבעוני, דרמטי ומוחצן. יחד עם זאת, לרוב נראה כי הם מתקשים להשאר במערכות יחסים ארוכות טווח. הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של רגשנות יתר וחיפוש תשומת לב, המתחיל בבגרות המוקדמת ומופיע במגוון הקשרים, ומתבטא בחמישה או יותר מהבאים:
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית נוטים להתנהגות אגוצנטרית המחפשת תשומת לב. הם כמהים להערכה ונוטים להגזים במחשבותיהם ורגשותיהם, ולגרום לדברים להשמע חשובים יותר ממה שהם.
מפגינים התנהגות מניפולטיבית מתמדת לסיפוק צרכים אישיים - הם מציגים התקפי זעם, בכי והאשמות כאשר אינם נמצאים במרכז תשומת הלב.
|
תגובות אחרונות
-
שמעון מאיר
בתגובה על ישן בפני חדש תוציאו
-
אייקון חברתי
בתגובה על דברים שהשמאל הלאומי גרם לי לחשוב עליהם.
-
lakonya
בתגובה על לך לסדר את החדדדדדרררר ששלללךךך!!!!
-
אודי ברוך
בתגובה על ככה סתם באמצע היום
-
איש-ון
בתגובה על כוסאומו המקום הזה
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא מפגר
נרקסיסט
ומפצה על הכל עם איך שהיא נראית
מ
לך, ברור שלך.
היית נהנית מהעליהום שהיה שם.
-אני, כלבה שכמותי, נהניתי עד מאוד. פויה עלי-
הטון של הדברים מעלה בי את התהיה למי חבל? לי או לך?
-לשון-
מפגר
מקבל את הדין בהכנעה (יען - כי סובל מתסמונת "חשש מלשונה המשתלחת") ומבטיח להיות אדם טוב יותר..:)
בבלוג לא,
אבל במקומות אחרים אי אפשר לברוח מזה.
-חבל שלא היית על האמבולנס אתמול-
מה זאת אומרת זה לא עליי
ליאור נמאס לי שאת מעדיפה חברים אחרים על פניי
אני רוצה שנפרד
מצחיק איך שאתה כבר השלישי שחושב שזה מדבר עליו...
קשה לי להאמין שנשוא השיחה ההיא ימצא פה בבלוג..
את מכריחה אותי לפצוח בניו אייג'יזם...
לומדים מה אפשר לעשות יותר טוב.
תודה מתוקה.
באמת שאני לא בטוחה מאיפה זה הגיע :-)
החוג להסטוריה מוחה.
אין לי ברירה אלא להביא לתשומת ליבך את העובדה
שלמרות שבד"כ פוסטים הם פרוזאיים למחצה הפעם מדובר הבהפרעה קלינית
אמיתית ולא בסט סטריאוטיפים.
וכן. כנראה שזה אתה.
איך ידעתי שתאהב את זה:)
נעים מאד
מ
:>
השבוע קראו לי ג'ק ספארו
יותר כמו דוד פסטר
עשית לי מצחיק
אני אשמח מאוד להכיר את הנשים הנכונות, וזה בלי קשר..
בכל אופן ידוע שנשים הינן אמוציונליות יותר בתגובותיהן ומגיבות לעיתים לסיטואציות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם ההגיון. אבל נשים הם מקסימות, מיוחדות ואהובות. בלי נשים אני מניח שהייתי אדם אחר. וכן, אימי, אחותי וגיסתי בהחלט נוטות להיות אמוציונליות ואף היסטריות, אבל באופן חינני...
תיארת אותי להפליא. מהמשל ועד הנרקסיזם.
עולה השאלה, עכשיו מה?!
מה עושים עם זה?
אכן, בדרך פלא, נראה לי שלא פגשת בנשים הנכונות.
אתה יכול לומר את זה גם על אמא שלך, אחותך, גיסתך, או סתם חברה ?
(בחברות, כן ?)
ליאור בתגובה לשיר שכתבת תגידי מאיפא הבאת יציאה כל כך טובה ונכונה
קטע של כאב אני חושבת שאין בנאדם שנושא על עצמו חבילה זו או אחרת
ואני חושבת שאנחנו בוחרים מתי אנחנו חיים במציאות ומתי בדמיון או באשליות
שזה מה שנקרא לחיות בתוך בועה. סליחה על האיחור של התגובה קבלי כוכב
הפרעת האישיות ההיסטוריונית ידועה גם בשם "אישה", אלא אם כן בדרך פלא ובהצטרפות מקרים, כל הנשים בחיי לקו בהפרעה המסתוריות
לכל כדור יש כתובת
לכל איש יש שם
ולכל פוסט יש מחולל.
הכל תלוי.
אח"כ מקפלים ומאחסנים.
לפעמים מצליחים ללמוד בדרך טכניקת קיפול חדשה.
להקפיד זו מילה נהדרת.
אפילו עוד יותר מכרגיל בהקשר ששמת אותה.
למה? להמ את מכניסה את עצמך לתבנית?
זה מאוד תלוי מי נמצא מולך ומי מאפשר לך
להיות יותר או פחות. אבל הכי חושב ואת צודקת, זו האמת.
יש להקפיד עליה. אין ספק.
נו,
גם אתה בא לי עכשיו עם הפנטזיות על המשרתת הצרפתיה?
ותודה.
וזה ממש בסדר, תגובה רצינית הרבה יותר שווה מכוכב.
חכי בבית...
בסוף בסוף זה שילוב . של התחושות והמצפן הפנימי שאומר אם ההוא בכיוון , ושל המילים שהוא אומר והמעשים שכן / לא מגבים אותם .
ונכון שאין במה להיתלות כשמדובר על תכנונים , כי מהות העניין היא בעצם מילים ...
אז מה אני בעצם רוצה ?
א. לומר שאין לי כוכבים לתת , אז איאלץ לחזור .
ב. לומר שטוב מאוד ששלחת אותו לכ.....אמאשלו (למרות שהקטע עם המטפלת ..אממ.. יש בו ניצן של רעיון
...טוב , לא עכשיו ) .
ג. החזיקי חזק . ותני לתחושות שלך דרור בשלב מוקדם יותר . נראה לי שיש לך את זה .
ובאמת באמת מצטער שאין לי ממש פתרון קסם (פחחח...אפילו כוכב אין לי כרגע :) )
כן.
-הדחקתי-
מקובל עליי. אלא מה?
כשמדובר על תוכניות משותפות
אין במה להתלות אלא במילים.
שלא לומר הצהרות גורפות מ א ו ד..
עד לרגע האמת - ואז חוטפים בום.
אז אני אגיד לך יותר מזה. לפעמים אני לא צריכה מילים, הגדרות והצהרות בכלל. ואם אין מילים אז אין את הציפייה שאת מדברת עליה. פשוט חווים מה שקורה בפועל. יותר חשוב מהמילים (שוב, קצת מוזר לי שאני כותבת את זה לגבי מילים. אבל זה ככה. זה מה שלמדתי. שיעור חשוב).
עכשיו שאני אזכיר לך שאת מכירה את הסיפור המלא....
את עדיין משועשעת?
עכשיו אני טיפה מפחדת :-)
יפ. נכון. צודק.
והרגת אותי עם הפוליגרף המתאבד... :-)
ואני פשוט החלטתי שאני לא אמא שלו וגם לא המטפלת שלו
ואמרתי שלום.
אני בעד מבולבלת.
אבל אם את ממש רוצה,
אני יכולה לחפש לך לינק למבחן אישיות (MMPI או משהו..)
אני אישית משועשעת מדברים כאלה ברמות :)
-אבל אני אף פעם לא הייתי דוגמה לכלום-
העסק די פשוט , נראה לי . כשנמאס - מחליפים תפקיד
ואז שוב מבטיחים ואומרים וכו' וכו' - ושוב מחליפים ..
וברצינות - אין מה לעשות. רק לנסות ולהיכשל , ולתת אמון ולהיכוות , ולצבור קצת נסיון וחוזר חלילה עד שלומדים לזהות ולהתרחק . בעסה , אבל זה מה יש . (אפשר תמיד למצוא מישהו זהב , אבל זה כבר יהרוס לגמרי את כל הקושי :) )
ובדואים זה בעייתי . הפוליגרף מדפיס לעצמו מכתב פיטורין .
את צודקת.
אבל תסכימי איתי שכשצריך תמיד
לחכות למעשים שמגבים את המילה
זה די מעייף וקצת מורט עצבים.
להפנות לתחנה לבריאות הנפש הקרובה למקום מגוריכם...
עכשיו אני נורא מבולבלת.
אנחנו אנשים של מילים ובכל זאת, למדתי שלא לייחס חשיבות למילים כמו לבין השורות, שלא לומר מעשים.
לא תמיד יש סינכרון.
אז יותר משאני מקשיבה אני מרגישה, שלא לומר מתצפתת.
וזה מלמד המון.
לפעמים גם הראדרים האישיים נדפקים, זה נכון.
אבל נניח שהראדרים שלי בסדר,
מה עושים אם כאלה שמשמיעים לך
את השקרים שהם משקרים לעצמם?
את?
לא ממי, את לא קרובה לזה אפילו.
טרסט מי. לצערי נתקלתי בכמה כאלה...
האמת לבנוש,
דווקא לא תל אביבי.
מה תגידי?
וזכור לי איזה פיאסקו עם מושבניק אחד מהסוג ה"מושלם" ההוא...
לך סמוך על מילים.
מי יודע מתי אתה באמת ומתי אתה חי באשליות
הוצאת לי את המלים מהפה...
ובאותה נשימה: מי יודע מתי מישהו אמיתי איתך, ומתי אתה רק משלה את עצמך שהוא כזה.
ליאור
האנשים האלה שסובלים מהתסמונת הזאת...היה אפשר להגיד אותם
"התל - אביביים"...
הכי טוב מושבניק מהצפון, או בדוואי מהנגב (- :
חג שמח יקרה.
נדמה לי שמטפל ירשום לה בדיוק את ההיפך...
(חדל צ'ומי)
תודה, מותק, השכלתי.
עכשיו אפשר לכתוב ספר: ההיסטריונית.
-וחוצמזה, אני לא לוקחת היסטריוניות יותר מדי ברצינות. שמת לב, לא?-