כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    עד לאן מערכת החינוך הציבורית יכולה להתדרדר?

    23 תגובות   יום שלישי, 15/4/08, 00:37

     

    הטובים ברחו או אילפו את מערכת החינוך הציבורית, מעורבות ההורים של התלמידים הטובים גוברת וחיובית, משום שהם הראשונים להבין. כדי לממש את המטרות יש צורך לעבוד, לעבוד קשה, לפקח על העבודה, לדאוג שהמערכת תתפקד. הלחץ והמעורבות עושים את שלהם. עובדה בכל בית ספר קיימות כיתות המאכלסות 25% מהתלמידים הטובים, והם מקבלים חינוך ברמה גבוהה אפילו גבוהה מאוד.

    לתלמידים החלשים אין הרבה ברירות, לכן הם נשארים בתוך מערכת החינוך הציבורית. ההורים בדרך כלל לא מעורבים הם יודעים להכיר תודה למערכת שמשתדלת מאוד להחזיק את ילדיהם ככל שאפשר.

    רוב התלמידים, המהווים כ 60% נמצאים במערכת קורסת, מדולדלת מכוחות ההוראה הטובים, שממשיכים לנשור. כל יום ישנן סיבות נוספות לנשירת המורים: שחיקה, עומס, מטלות, שכר נמוך (5400 ₪ בממוצע ), דרישות המערכת, דרישות ההורים,

    האשמות לרוב. כל פגע חברתי  מוטל לפתחה של מערכת החינוך הציבורית הקורסת.

    לא רשמתי מילה על האלימות החוגגת של תלמידים או של הורים.

    כסף, כסף כסף.

    למערכת החינוך, כנראה לא חסר כסף, אלא שסדר העדיפות הוא מעוות ומעוות. בתוך מערכת החינוך קיימת שכבה עבה ושמנה מאוד של בעלי עניין המשתכרים ממנה: מפקחים, מנהלים, מדריכים, תוכניות לימוד ומי לא. לשטח מעט מאוד מגיע.

    לפי חישוב שערך האזרח דרור,  אם 74% מתקציב החינוך מיועדים לשכר, אז שכר המורה היה אמור לעמוד על כ 12,500 ₪ בממוצע, אבל בפועל השכר הממוצע של מורים בישראל עומד על 5,400 ₪ , היכן כל השאר. השאר לא מגיע לשטח.

    יהודה זיסאפל, מבעלי קבוצת רד וראש איגוד תעשיות ההיי-טק אמר, כי "במערכת החינוך חשבו שאם מורידים איכות מגדילים כמות, אבל זה בדיוק הפוך. טעות נוספת היתה בעניין התקציב. התקציב בין הגבוהים בעולם ובכל זאת ההישגים שלנו פחות גדולים. זו הבעיה האמיתית של מערכת החינוך. הכסף לא מגיע לשטח, נשאר למעלה, בהנהלה. משרד החינוך הוא פירמידה הפוכה של הרבה מאוד מנהלים ומפקחים ולתלמידים לא מגיע. להביא עוד כסף למערכת חינוך חולה, זה יילך לאיבוד. צריך רפורמה, לא עוד כסף. וצריך להשקיע יותר בפריפריה בחינוך. היום עושים ההיפך ומגדילים את הפער בין הפריפריה לחינוך".

    איכות החינוך

    הרצון של הממונים על מערכת החינוך להראות תוצאות חיוביות, הורידו את הרמה ודרדרו את הישגיה של המדינה לשפל חסר תקדים.

    בכל המבחנים וההשוואות הבינלאומיים ישראל מדורגת בתחתית.

    התוצאות אינן משקפות את המציאות הנכונה, משום שכך אי אפשר להסביר חלק ניכר מההישגים של תלמידים ובוגרים בפרסים ובהוקרה בינלאומית.

    ההסבר נעוץ בכך שהתוצאות הסטטיסטיות מתייחסות לסל שלם שבו ישנם תלמידים מסביבות שונות ומגוונות, חזקות מאוד מצד אחד וחלשות ומוחלשות מצד שני. יהודים, ערבים, בדווים או ממלכתי, ממלכתי דתי, עצמאי, ערבי, בדווי או מרכז ופריפריה.

    כדי להגיע לתוצאות טובות הורידו את הסטנדרטים:

    תעודת בגרות לכל תלמיד, או בגרות בריקוד טנגו, או פיסול אוטונטנטי.

    מניעת נשירה - לצורך כך "מחזיקים" תלמידים בעלי סיכויים נמוכים למסלול שבסופו של דבר יקבלו תעודת בגרות, או שלא, בדרך כלל לא. המעטים שכן מצליחים לקבל "תעודת בגרות", התעודה חסרת ערך לחלוטין.

    הרוב שהוא כ 60% מהתלמידים נמצאים בכיתות צפופות ועמוסות לעייפה. התסכול מעלה את סף הלחץ, והאלימות פורצת לעיתים קרובות. כדי להפיג את הלחץ יצרו הפסקות קצרצרות של 5 - 10 דקות בין השיעורים.

    בית הספר היום דומה יותר מתמיד למפעל.

    סופסוף החזון של מנהיגי המהפכה הפורדיסטית הצליחה. בית הספר הוא מפעל להספקת עובדים לתעשייה וחיילים לצבא. המוצרים: העובדים והחיילים ברובם באיכות נמוכה.

    כאשר מערכת החינוך הציבורית קורסת ואינה מספקת את המוצר באיכות הרצויה, מגיעים אנשי עסקים או יזמים פרטיים ומקימים בתי ספר פרטיים כדי שאלו יספקו עובדים באיכות הרצויה, למשל האיש היקר סטף ורטהיימר הקים בית ספר, כדי לספק לעצמו עובדים מיומנים באיכות שהוא דורש.

    סטף ורטהיימר, אסף קבוצה נבחרת של תלמידים, שנפלטו ממערכת החינוך ומעניק להם חינוך מקצועי, שיש לקנא בו: קבוצות קטנות, חונכים ומדריכים והתוצאה מובטחת ולא תאחר לבוא.

    כאשר מערכת החינוך קורסת, זהו כשל שוק, צריכים לבצע שינויים, רפורמות כדי למנוע את המצב. במצב הנוכחי, אין כוחות לחברה הישראלית, להנהגה או לקבוצות חברתיות כדי לבצע את השינוי הנדרש. במציאות הזו, כנראה צריך לאפשר למערכת הפרטית ליצור פתרונות ביניים עד שימצאו הכוחות הנדרשים למשימה הלאומית החשובה הזו.

    אולי צריך להמשיך עד לקריסה מוחלטת, כדי שנבין את מה שכתוב באותיות קידוש לבנה על כל חומה וכל טראסה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/08 11:20:

      היי מיכאל

       

      צר לי, לא שכנעת אותי

      לטעמי אתה נאיבי כאשר אתה אומר "ניתן יהיה להפנות יותר תקציבים היכן שצריך - בפרפריה".

      אתה באמת חושב שזה מה שיקרה?

      אתה באמת חושב שלא יווצרו פערים עצומים?

       

      כאשר אתה אומר "גאיידמק, סטף, לאוטמן ודומיהם יכולים לפעול רק כאשר יש כשל שוק"

      האם שאלת את עצמך מי יצר את כשל השוק הזה?

      מי קונה מהמדינה בזיל הזול? מי יושב על אדמות מדינה? מי לא משלם מיסים? מעלים מיסים וכיו"ב.

      כל המיליונרים הללו (סליחה רובם, לא כולם) צמחו על חשבון הגב שלנו, והכשל שאתה מדבר עליו, חלקו שייך להם.

       

      חשבת מה יקרה אם אותו מיליונר שתורם (מילה יפה תרומה - היות והיא קנייה של החופש שלנו) יחליט שבבית ספרו לא ילמדו תוכנית לימודית זו או אחרת? אולי הוא יחליט שלא צריך תנ"ך? כי הוא עצמו בכלל לא מאמין בו!

       

      לגבי "צר לי להודיע, אבל ערכים מזמן לא נמצאים במערכת החינוך הציבורית"

      ואצל גאידמק הם נמצאים?? או האחים עופר? או שרי אריסון ובעלה?

      אם הם לא במערכת החינוך עלינו לגרום להם לחזור ולא לתת לאנשים שעשו את הונם בדרך ממש לא ערכית וחינוכית ללמדנו מה זה ערכים!!

       

      מה אומר - אם איש שעוסק בחינוך חושב שקאפיטליזם ושחיתות זו הדרך - אז צר לי.

       

       

      צטט: mikelda 2008-04-23 22:14:43

      היי אור,

      צטט: אור72 2008-04-21 22:09:09

      רבות דנו בנושא הזה

      אבל הפתרון לחינוך בהפרטה, טעות ביסודו.

      אי אפשר לתקן את החינוך ע" נתינתו לידיים פרטיות

      זה בדיוק כמו שגאיידמק הוציא את תושבי הצפון לנופש במקום המדינה

      זה בדיוק כמו שתושבי מדינת ישראל תורמים לגוף זה או אחר במקום המדינה.

       

      דווקא כאשר המדינה לא נתנה פתרונות הגיע גאיידמק, ודווקא גאיידמק המריץ את המדינה לחפש פתרונות ולפעול.

      גאיידמק, סטף, לאוטמן ודומיהם יכולים לפעול רק כאשר יש כשל שוק. מה שקורה במערכת החינוך הציבורית הוא כשל שוק.

      החינוך הוא בידי הממשלה ועליה לדאוג כי הוא יהיה ברמה.

       

      כאשר אנו מדברים על הפרטה באופן זה או אחר - הרי שמי שאינו בעל הון, או מי שאינו יושב במקום בו כדאי להשקיע - לא יזכה להנות מפרי ההשקעה.

       

      נכון מאוד, זו בדיוק כוונתי "בהפרטה".

      יזמים משקיעים רק היכן שהם מזהים אפשרות לרווחים. כאשר יזמים פרטיים יענו על חלק מהפתרונות, בעיקר במרכז, ניתן יהיה להפנות יותר תקציבים היכן שצריך - בפרפריה.

      חינוך וערכים לא קונים בכסף ולכן אין עלינו למכור אותם לכל המרבה במחיר.

       

      צר לי להודיע, אבל ערכים מזמן לא נמצאים במערכת החינוך הציבורית.

      המדינה הפריטה את הערכים לגופים פרטיים. מי שנמצא בסביבת בתי הספר מבחין בתעשיית ענק, של למעלה מ 5 מיליארד ש"ח בשנה, שחלקה מספקת "ערכים": 

      נגד סמים, הכר את השונה, המסע לפולין, אנורקסיה ועוד נושאים מאוד חשובים כולם מובאים על ידי יזמים פרטיים לחלוטין לתוך המערכת.

      אני מפנה אותך לקרוא כאן על התעשייה הזו.

      מיכאל

       

       

        24/4/08 08:09:

      סליחה אריק,

      אני יכולה לומר לך שבמסגרת עבודתי כמורה המפמ"רית היא היחידה שעזרה לי, כשהייתי צריכה אותה, נתנה מענה מיידי. מעבר לכך ?.........

       

      צטט: aריק 2008-04-23 18:40:22

       

      צטט: שושי פולטין 2008-04-17 22:01:41

      לaריק

      ניכר כי כעסך על המערכת גדול, כך גם כעסי,

       דבר אחד בוודאי אני לא מסכימה וזה תפקידו של המפמ"ר.

      אני כן חשה את תפקידה של מפמ"רית הביולוגיה, היא עושה עבודה מצויינת

       היא מכירה את המורים, מנהלת איתם קבוצת דיון, אנחנו מקבלים הנחיות

      עבודה בקיצור, מכל מערכת החינוך כולה, זה התפקיד היחיד שאני חשה שהוא

      משמעותי לי כמורה. גם ההשתלמויות שלנו מצויינות, של ומאורגנות על ידי המרכז הארצי למורי הביולוגיה (שעכשיו רוצים לקצץ בתקציבו)

       

      שושי, במסגרת תפקידי כמנהל פדגוגי, יוצא לי לשוחח טלפונית ו/או לתקשר עם מפמ"רים באמצעות אימייל וכו'

      צר לי מאוד מאוד לומר, שאינני מרוצה מהמפמ"ר שלך.

       

       

        24/4/08 07:44:

       

      צטט: mikelda 2008-04-23 22:30:06

      היי שלומית,

       

      צטט: רק שלומית 2008-04-23 14:15:10

       

       

      את מכירה מקצוע חופשי אחד שצריך כל שנה או אחת לכמה שנים לחדש את הרשיון שלו ?

       

      תראה, מורי דרך למשל צריכים לחדש רשיון אחת לכמה זמן. חידוש הרשיון אף עולה להם כסף. מדוע לא מורה שעוסק בדיני נפשות לכל החיים? (מורה טוב=מורה לחיים - אני מסכימה עם זה ויש לי דוגמאות רבות לכך מהניסיון האמפירי שלי)

       

      האופנה לחבוט במורים היא טעות, המורים הם היחידים שיכולים לשפר את מערכת החינוך, שום שינוי או רפורמה טכנית לא תשנה את המצב.

       

      לא חבטתי פה במורים, חבטתי פה במערכת שמאפשרת למורים גרועים להמשיך וללמד. ויש רבים כאלו. יש גם מורים נהדרים. אני רוצה מערכת שתסנן את הגרועים ותותיר על כנם רק את הטובים, או לפחות את הטובים.

       

      גם בנוגע להתמחות והשתלמות המורים, מרבית המעסיקים גם הפרטיים דואגים לתוכנית השתלמויות לעובדים.

      את מציעה סגנון אחר של כוחות השוק.

       

      נכון. אני מציעה שהמורים ישתכרו את המשכורות הכי גבוהות במשק הציבורי.

      כי הם עוסקים בדיני נפשות לכל החיים. כי הם עוסקים בעיצוב החברה. כן. מה יש? לא נכון? החשיבות שלהם עולה בעיניי עשרת מונים על החשיבות שיש לחבר כנסת.

      מדוע לחבר כנסת יכולה להינתן משכורת של פי 5 מהשכר הממוצע כשהתרומה שלו למדינה אפסית בעוד שמורה טוב, שהתרומה שלו מעמידה דורות של אנשים איכותיים ויוצרת חברה טובה יותר לא יקבל שכר כזה?

      לכן, אם המצב האוטופי שאני מציעה אכן יקרה - מורה שיגיע למעמד כזה גבוה של שכר, ראוי שגם ידאג לעצמו להשתלמויות, על מנת שלא לאבד את הרישיון לעסוק במקצוע כזה נחשק. גופים פרטיים אכן דואגים לעובדיהם להשתלמויות, אבל מערכת חינוך ציבורית אינה גוף פרטי שכל ייעודו הוא רווחים גבוהים יותר לבעל הבית.

      במקרה שלנו ראוי שהמורה ייקח אחריות על המקצועיות שלו. במיוחד בעולם שבו הידע מצטבר בקצב מסחרר.

       

      ***

      השאלה איך עושים את זה ומאיפה הכסף??...

       

      זו השאלה המרכזית.

      מאיפה הכסף ?

      יש המון מה לעשות במערכת החינוך.

      לשפר את מקצועיות המורים, לשלם שכר הוגן, לא 5400 ש"ח ברוטו בממוצע, להחזיר את המקל והגזר למערכת, היום יש רק גזר.

      למורים כמעט ואין כלים להתמודד עם בעיות משמעת ( צריך לזכור מורים אינם שוטרים) ועוד.

       

      נכון. אבל גם העובדה שהם עובדים במקצוע בזוי יוצרת בעיות משמעת כי התלמידים וכן ההורים אינם חולקים להם כבוד.

      ואתה יודע מה?

      איך שכמה מהמורים שלנו נראים - זה באמת לא מעורר כבוד.

      חלק כן. אבל לצערי, מתוך הניסיון שלי - מדובר על חלק זעום שאפשר לכבד.

      מורים רבים מידיי מעוררים בי שאט נפש.

      על כל 10 מורים אני מוצאת 3-2 ראויים! 7-8 האחרים לוקים במקרה הטוב בשגיאות כתיב ושפה, בשגיאות מקצועיות מחפירות ובמקרה הגרוע, אין להם שום התאמה אישיותית לעסוק בנפשות של ילדים והם מחוללים נזקים נפשיים אצל הילד לשנים רבות. 

      רק מערכת שתצליח לסנן את ה"בררה" הזאת תחזור להיות מערכת שווה.

      ואותם ראויים - ראוי שיהיו מקבלי השכר הגבוה ביותר במשק.

       

      קח דוגמא מארצות אחרות  - יפן למשל - מורה שם משול לחצי אלוהים.

      בארצות הברית מורה הוא מקצוע מכובד.

      במדינות רבות באירופה גם כן.

      רק בארץ לא.

      והשכר הוא זה שיצר את המצב.

      בארץ, מי הולך להיות מורה?

      בוא תנסה לבדוק את המצאי... בדרך כלל מה שתמצא זה -

      * נשים שחושבות שזה מקצוע נוח לאישה כשהן סומכות על הגבר לפרנס,

      * גברים שלא יכולים לעשות משהו יותר טוב

      * אידאליסטים

       

      אילו רמת השכר הייתה גבוהה - המיון היה משתפר ורק ה"אליטה" בעלת היכולת הייתה תופסת את המשרה הזו. אבל חייבים לבטל את המחלה הזו שנקראת קביעות!!!

       

       

       

       

       

       

      היי שלומית,

       

      צטט: רק שלומית 2008-04-23 14:15:10

      ההצעות שלי לרה אורגניזציה של מערכת החינוך :

      1.      קביעת "רישיון הוראה" וביטול הקביעות. חייבת להיות אפשרות לפיטוריי מורים שאינם עומדים בתקן של הרישיון הנ"ל. 

      2.      בדיקות שנתיות בתום כל שנת עבודה (כמו טסט לאוטו) הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישיותית (במקביל לבחינה מקצועית(!) על מנת לחדש את רישיון ההוראה. יש לבצע גם הערכה פסיכולוגית לרמת שחיקה ולעוד אי אלו פרמטרים אישיותיים קריטיים)

       

      את מכירה מקצוע חופשי אחד שצריך כל שנה או אחת לכמה שנים לחדש את הרשיון שלו ?

      האופנה לחבוט במורים היא טעות, המורים הם היחידים שיכולים לשפר את מערכת החינוך, שום שינוי או רפורמה טכנית לא תשנה את המצב.

      3.      קביעת שכרו של מורה מתחיל למינימום של 150% מהשכר הממוצע במשק (כן, קראתם היטב, אני רצינית), כשהאפשרות שלו להתקדם מגיעה עד לשכר של פי 5 מהשכר הממוצע במשק (כן, לא הגזמתי. לא רק שהשכר הזה מגיע להם על העבודה הקשה הזאת, - יש לזה יתרונות חשובים נוספים שיגררו תגובת שרשרת חיונית אותה אפרט בסוף)

      4.      ביטול מנגנוני ההשלמויות מטעם משרד החינוך ובמימונו. המורה אחראי על השתלמויותיו בקורסים שיוצעו על ידי אוניברסיטאות. אם הוא לא עובר השתלמויות מקצועיות ברמה ראוייה – הוא לא יוכל לעבור את הבחינה המקצועית הנדרשת על מנת לחדש את רישיון ההוראה שלו.

      גם בנוגע להתמחות והשתלמות המורים, מרבית המעסיקים גם הפרטיים דואגים לתוכנית השתלמויות לעובדים.

      את מציעה סגנון אחר של כוחות השוק.

      השאלה איך עושים את זה ומאיפה הכסף??...

       

      זו השאלה המרכזית.

      מאיפה הכסף ?

      יש המון מה לעשות במערכת החינוך.

      לשפר את מקצועיות המורים, לשלם שכר הוגן, לא 5400 ש"ח ברוטו בממוצע, להחזיר את המקל והגזר למערכת, היום יש רק גזר.

      למורים כמעט ואין כלים להתמודד עם בעיות משמעת ( צריך לזכור מורים אינם שוטרים) ועוד.

      בנוגע לאיך עושים את זה, ראשית שיתוף פעולה עם המורים. המורים הם היחידים שיכולים לשפר את המערכת.

       

      אני מפנה אותך לקרוא כאן.

      מיכאל

       

      היי אור,

      צטט: אור72 2008-04-21 22:09:09

      רבות דנו בנושא הזה

      אבל הפתרון לחינוך בהפרטה, טעות ביסודו.

      אי אפשר לתקן את החינוך ע" נתינתו לידיים פרטיות

      זה בדיוק כמו שגאיידמק הוציא את תושבי הצפון לנופש במקום המדינה

      זה בדיוק כמו שתושבי מדינת ישראל תורמים לגוף זה או אחר במקום המדינה.

       

      דווקא כאשר המדינה לא נתנה פתרונות הגיע גאיידמק, ודווקא גאיידמק המריץ את המדינה לחפש פתרונות ולפעול.

      גאיידמק, סטף, לאוטמן ודומיהם יכולים לפעול רק כאשר יש כשל שוק. מה שקורה במערכת החינוך הציבורית הוא כשל שוק.

      החינוך הוא בידי הממשלה ועליה לדאוג כי הוא יהיה ברמה.

       

      כאשר אנו מדברים על הפרטה באופן זה או אחר - הרי שמי שאינו בעל הון, או מי שאינו יושב במקום בו כדאי להשקיע - לא יזכה להנות מפרי ההשקעה.

       

      נכון מאוד, זו בדיוק כוונתי "בהפרטה".

      יזמים משקיעים רק היכן שהם מזהים אפשרות לרווחים. כאשר יזמים פרטיים יענו על חלק מהפתרונות, בעיקר במרכז, ניתן יהיה להפנות יותר תקציבים היכן שצריך - בפרפריה.

      חינוך וערכים לא קונים בכסף ולכן אין עלינו למכור אותם לכל המרבה במחיר.

       

      צר לי להודיע, אבל ערכים מזמן לא נמצאים במערכת החינוך הציבורית.

      המדינה הפריטה את הערכים לגופים פרטיים. מי שנמצא בסביבת בתי הספר מבחין בתעשיית ענק, של למעלה מ 5 מיליארד ש"ח בשנה, שחלקה מספקת "ערכים": 

      נגד סמים, הכר את השונה, המסע לפולין, אנורקסיה ועוד נושאים מאוד חשובים כולם מובאים על ידי יזמים פרטיים לחלוטין לתוך המערכת.

      אני מפנה אותך לקרוא כאן על התעשייה הזו.

      מיכאל

       

       

      צטט: אופנן 2008-04-21 16:03:22

      קיראו כאן, כאן וגם כאן (גלגלו מטה, אל המילה "ישקר") כמה דברים שלא ידעתם על סטף ורטהיימר. המפעלים שלו זיהמו, והוא עשה הכל כדי לחמוק מתשלומי מס.

       

       

      אבל עדיין, זו טעות חמורה לחשוב שסטף - או כל בעל הון אחר - יצילו את מערכת החינוך.

       

      הפרטת מערכת החינוך היא לא הפתרון. להיפך: היא הבעייה.

       

      כל מה שצריך לדרוש מסטף, מעופר, מדנקנר, מאריסון וכו' הוא פשוט: שישלמו לעובדים שלהם שכר הוגן, שהמפעלים שלהם לא יזהמו, ושלא יתחמקו מתשלומי מס למדינה בדרכים יצירתיות, על גבול החוקיות, תוך הפעלת קשרי הון ושלטון, לחצים ואיומים. ברגע שהם יעשו זאת, נסתדר מצויין בעצמנו. וכל עוד הם לא יעשו זאת - לא יעזרו לנו כל ה"תרומות" שלהם. לא צריך טובות. 

       

      היי איתמר,

      התדמית של סטף היא הכן נקייה, אבל כנראה לא צריך להסתפק בתדמיות, פשוט לבדוק.

      בנוגע להפרטת החינוך.

      אני לא חושב שזה הפתרון, זה רק פתרון ביניים משום שמערכת החינוך פשטה רגל, ואיננה נותנת פתרונות לחלק גדול מאוד מהלקוחות.

      אני חושב שיש לאפשר גם למערכת חינוך פרטית לפעול, במיוחד לאור העובדה שגופים חצי פרטיים כבר נכנסו והשתלטו על חלקים גדולים מהמערכת. לדאוג לפחות שהגופים הפרטייים יפעלו בשקיפות.

      מיכאל

       

        23/4/08 18:40:

       

      צטט: שושי פולטין 2008-04-17 22:01:41

      לaריק

      ניכר כי כעסך על המערכת גדול, כך גם כעסי,

       דבר אחד בוודאי אני לא מסכימה וזה תפקידו של המפמ"ר.

      אני כן חשה את תפקידה של מפמ"רית הביולוגיה, היא עושה עבודה מצויינת

       היא מכירה את המורים, מנהלת איתם קבוצת דיון, אנחנו מקבלים הנחיות

      עבודה בקיצור, מכל מערכת החינוך כולה, זה התפקיד היחיד שאני חשה שהוא

      משמעותי לי כמורה. גם ההשתלמויות שלנו מצויינות, של ומאורגנות על ידי המרכז הארצי למורי הביולוגיה (שעכשיו רוצים לקצץ בתקציבו)

       

      שושי, במסגרת תפקידי כמנהל פדגוגי, יוצא לי לשוחח טלפונית ו/או לתקשר עם מפמ"רים באמצעות אימייל וכו'

      צר לי מאוד מאוד לומר, שאינני מרוצה מהמפמ"ר שלך.

       

        23/4/08 14:15:

      ההצעות שלי לרה אורגניזציה של מערכת החינוך :

      1.      קביעת "רישיון הוראה" וביטול הקביעות. חייבת להיות אפשרות לפיטוריי מורים שאינם עומדים בתקן של הרישיון הנ"ל. 

      2.      בדיקות שנתיות בתום כל שנת עבודה (כמו טסט לאוטו) הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישיותית (במקביל לבחינה מקצועית(!) על מנת לחדש את רישיון ההוראה. יש לבצע גם הערכה פסיכולוגית לרמת שחיקה ולעוד אי אלו פרמטרים אישיותיים קריטיים)

      3.      קביעת שכרו של מורה מתחיל למינימום של 150% מהשכר הממוצע במשק (כן, קראתם היטב, אני רצינית), כשהאפשרות שלו להתקדם מגיעה עד לשכר של פי 5 מהשכר הממוצע במשק (כן, לא הגזמתי. לא רק שהשכר הזה מגיע להם על העבודה הקשה הזאת, - יש לזה יתרונות חשובים נוספים שיגררו תגובת שרשרת חיונית אותה אפרט בסוף)

      4.      ביטול מנגנוני ההשלמויות מטעם משרד החינוך ובמימונו. המורה אחראי על השתלמויותיו בקורסים שיוצעו על ידי אוניברסיטאות. אם הוא לא עובר השתלמויות מקצועיות ברמה ראוייה – הוא לא יוכל לעבור את הבחינה המקצועית הנדרשת על מנת לחדש את רישיון ההוראה שלו. אם הוא לא ייקח קורסים בהתפתחות אישית הוא לא יעבור טוב את מבחני המסוגלות האישית.5.      קביעת שעות עבודה מסודרות כולל בניית משרדים אישיים למורים בבית הספר – שם הוא מבצע את כל העבודות שמסביב להוראה.6.      הגבלת מספר התלמידים בכיתה למקסימום 20 ובניית כיתות נוספות.7.      מאמצת בחום את ההצעה שהועלתה לעיל על ידי אריק - שההורים ישאו באחריות משפטית לילדם, וייקנסו במידה והילד שלהם יצר נזק. 

      ובאשר לשכר המורים -

      הערך המוסף של שכר ראוי וגבוה(!!) ייווצר במשך הזמן:

      החברה תשנה את יחסה למורים, התלמידים יעריכו את אותם אנשים שיצליחו להתקבל להיות מורים, ההורים יתייחסו בכבוד אל אותם אנשים שהצליחו לעשות את זה ולזכות במקצוע מכניס, המקצוע יהפוך למכובד וחלק ניכר מבעיות המשמעת ייפתר מאליו רק בשל השינוי בכבודם של המורים.

      תגובת השרשרת תגיע גם אל המכללות להכשרת מורים: מכיוון שיהיה זה מקצוע מבוקש, יעלו את רף דרישות הקדם מהמועמדים, תיהיה בחינה של התאמה אישיותית גם כן, פרנסי הכשרת המורים לא יהססו להנשיר סטודנטים גרועים (מה שלא קורה עכשיו!!!, עכשיו לא מרשים להנשיר אותם!) והסלקציה הראשונית למורים איכותיים תצא לדרך.

      תוך כמה שנים ייווצר מצב שבו יש למערכת רק מורים איכותיים, מורה איכותי יודע גם לדרוש יותר, הוא כאריזמטי יותר, הוא מקצועי יותר והוא יוביל גם תלמידים גרועים להישגים יותר טובים.

      רק הפעולה של שינוי שכר לימוד ופיטורי מורים שלא עומדים בתקינה כבר לבדה תחולל שינוי כביר.

      השאלה איך עושים את זה ומאיפה הכסף??...

       

        21/4/08 22:09:

      רבות דנו בנושא הזה

      אבל הפתרון לחינוך בהפרטה, טעות ביסודו.

      אי אפשר לתקן את החינוך ע" נתינתו לידיים פרטיות

      זה בדיוק כמו שגאיידמק הוציא את תושבי הצפון לנופש במקום המדינה

      זה בדיוק כמו שתושבי מדינת ישראל תורמים לגוף זה או אחר במקום המדינה.

       

      החינוך הוא בידי הממשלה ועליה לדאוג כי הוא יהיה ברמה.

      כאשר אנו מדברים על הפרטה באופן זה או אחר - הרי שמי שאינו בעל הון, או מי שאינו יושב במקום בו כדאי להשקיע - לא יזכה להנות מפרי ההשקעה.

       

      חינוך וערכים לא קונים בכסף ולכן אין עלינו למכור אותם לכל המרבה במחיר.

       

      אני מפנה אותך לפוסט של אופנן שעוסק במכירת הקוריקולום באוניברסיטאות של ארה"ב תמורת תרומה.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=398663

        21/4/08 16:21:

      איתמר,

      ההבדל בין סטף ורטהיימר לאחרים שהוא גם עושה - הקים בית ספר מקצועי, אשר אמנם משרת אותו, אבל משרת גם את החברה.

      החברה זקוקה היום מאוד לבתי ספר מקצועיים, משרד החינוך סגר אותם, סטף ורטהיימר נכנס לואקום שנוצר ועשה מעשה.

      לצערי, אין מישהו היום שיעשה את המעשה שאתה מדבר עליו, אני לא כל כך רואה את אותה אישיות בשיעור קומתו של סטף ורטהיימר,

      אשר יודעת גם להוציא אל הפועל. אני דווקא כן מאמינה בכנות מעשיו. (אגב, אחד הקישורים לא עובד -"אומץ")

      צטט: אופנן 2008-04-21 16:03:22

      קיראו כאן, כאן וגם כאן (גלגלו מטה, אל המילה "ישקר") כמה דברים שלא ידעתם על סטף ורטהיימר. המפעלים שלו זיהמו, והוא עשה הכל כדי לחמוק מתשלומי מס.

       

      נכון, האיש הוא הגון, יחסית לדנקנר או לעופר (נו, גם כן חוכמה גדולה). בניגוד להם, הוא כן יזם, פיתח ובנה, ולא רק קנה נכסים מופרטים מהמדינה. ובניגוד להם, הוא, ככל הידוע, משלם לעובדיו שכר הוגן, ויש לו גם כוונות טובות וציוניות באמת.

       

      אבל עדיין, זו טעות חמורה לחשוב שסטף - או כל בעל הון אחר - יצילו את מערכת החינוך.

       

      הפרטת מערכת החינוך היא לא הפתרון. להיפך: היא הבעייה.

       

      כל מה שצריך לדרוש מסטף, מעופר, מדנקנר, מאריסון וכו' הוא פשוט: שישלמו לעובדים שלהם שכר הוגן, שהמפעלים שלהם לא יזהמו, ושלא יתחמקו מתשלומי מס למדינה בדרכים יצירתיות, על גבול החוקיות, תוך הפעלת קשרי הון ושלטון, לחצים ואיומים. ברגע שהם יעשו זאת, נסתדר מצויין בעצמנו. וכל עוד הם לא יעשו זאת - לא יעזרו לנו כל ה"תרומות" שלהם. לא צריך טובות. 

       

       

       

        21/4/08 16:03:

      קיראו כאן, כאן וגם כאן (גלגלו מטה, אל המילה "ישקר") כמה דברים שלא ידעתם על סטף ורטהיימר. המפעלים שלו זיהמו, והוא עשה הכל כדי לחמוק מתשלומי מס.

       

      נכון, האיש הוא הגון, יחסית לדנקנר או לעופר (נו, גם כן חוכמה גדולה). בניגוד להם, הוא כן יזם, פיתח ובנה, ולא רק קנה נכסים מופרטים מהמדינה. ובניגוד להם, הוא, ככל הידוע, משלם לעובדיו שכר הוגן, ויש לו גם כוונות טובות וציוניות באמת.

       

      אבל עדיין, זו טעות חמורה לחשוב שסטף - או כל בעל הון אחר - יצילו את מערכת החינוך.

       

      הפרטת מערכת החינוך היא לא הפתרון. להיפך: היא הבעייה.

       

      כל מה שצריך לדרוש מסטף, מעופר, מדנקנר, מאריסון וכו' הוא פשוט: שישלמו לעובדים שלהם שכר הוגן, שהמפעלים שלהם לא יזהמו, ושלא יתחמקו מתשלומי מס למדינה בדרכים יצירתיות, על גבול החוקיות, תוך הפעלת קשרי הון ושלטון, לחצים ואיומים. ברגע שהם יעשו זאת, נסתדר מצויין בעצמנו. וכל עוד הם לא יעשו זאת - לא יעזרו לנו כל ה"תרומות" שלהם. לא צריך טובות. 

       

       

        17/4/08 22:01:

      לaריק

      ניכר כי כעסך על המערכת גדול, כך גם כעסי,

       דבר אחד בוודאי אני לא מסכימה וזה תפקידו של המפמ"ר.

      אני כן חשה את תפקידה של מפמ"רית הביולוגיה, היא עושה עבודה מצויינת

       היא מכירה את המורים, מנהלת איתם קבוצת דיון, אנחנו מקבלים הנחיות

      עבודה בקיצור, מכל מערכת החינוך כולה, זה התפקיד היחיד שאני חשה שהוא

      משמעותי לי כמורה. גם ההשתלמויות שלנו מצויינות, של ומאורגנות על ידי המרכז הארצי למורי הביולוגיה (שעכשיו רוצים לקצץ בתקציבו)

       

      מעבר לכך יש לנו הרבה הסכמות,

      בעלי התפקידים המיותרים,

      נושא מניעת הנשירה ("מניעת נשירה - האמת מאחורי הכותרת")

       הצורך בפיטורי מורים גרועים,

      ועוד,

      שושי

       

       

      צטט: aריק 2008-04-17 08:50:43

      אבל זה נכון, שהרבה כסף הולך לערימת המפקחים שלא עושים כלום, בחיי. מה בדיוק עושה מדריך/ה של המפמ"ר, מישהו מוכן לגלות לי? מה בדיוק עושה המפמ"ר, מישהו מוכן לגלות לי? פעם בשנה אני נדרש לשלוח תוכנית לימודים למדריכה, היא חותמת עליה, מאשרת אותה, ובזה נגמר תפקידהּ.
      האם המפמ"ר מכיר את המורים ? לא
      מה זו המזכירות הפדגוגית - מה הם עושים?
      מתי מי מכם זומן לישיבה מקצועית ברמה גבוהה, כאיש שטח?
      מי מזומן לפגישות האלה?
      מה עושים הארגונים המקצועיים שלנו?
      מתי ידיחו את ארז את וסרמן?
      מתי ארז את וסרמן יפגשו מורים בגובה העיניים?
      מתי יתאפשר פיטורי מורים גרועים?
      מתי הארגונים לא יאיימו בהשבתת בתי ספר כשמורה גרוע, לכל הדעות, נדרש לעזוב את עבודתו?
      ואפשר להוסיף כהנא וכהנא.
      מחקרים בתחום טיוב עבודת תלמידים נחשלים ונכשלים מוכיחים אחת לאחת שהקשיים הם אדירים, תוכניות פיתוח לתלמידים חלשים עושות פלאים בכיתות מחוננים .
      תלמידים מושארים בבית הספר, למרות שלפעמים יש סיכון בהשארתם, כי הם מכניסים כסף לקופת ביה"ס, כך ממש.
      בתי ספר מצטרפים לתוכניות שונות כי הם מקבלים כסף דרכם
      תלמידי חינוך מיוחד 07, נשארים למרות הקשיים האדירים כי כמות הכסף שהם מוסיפים לתקציב אדירה
      מנהלי ביה"ס עסוקים בקיבוץ נדבות ובמשחקי תקציב במקום לעבוד כמו שצריך, יצירת חזון, הפניית משאבים לקידום התלמידים ומה לא
      ושלא נדבר על העיר, והפוליטיקה המכלה כל חלקה טובה - בטח, הבן /הבת של חבר המועצה הוא/היא.. אבל אין ברירה, .. וכו' וכו'
      פחחחחחחח
      אין לי פתרונות אבל יש לי הצעות, לא חדשות אגב:
      1. -רה אורגניזציה של מערכת החינוך
      2. -דיאטה חריפה למעמד הפקידים , המפקחים והמדריכים המיותרים של המשרד
      3. -מבחנים אחת ל- 4 שנים לכל המורים במקצוע אותו הם מלמדים
      4. -השתלמויות מקצועיות-מובהקות, מופעלות רק על ידי אנשי אקדמיה [ולא מורות מהסימנרים]
      5. -ניקוי המערכת מכל הפונקציונרים, המורים הגרועים
      6. -כמו שהורים מעורבים - הורים אחראים משפטית לילדם, כלומר - ענישה לא רק לבן הפרחח אלא גם תשלום נזיקים על ידי ההורים
      7. -בהחלט ביטול חוק "השילוב בקהילה" - נו בלי משחקים, כן זה עולה כסף, אלא מה
      8. -יום עבודה של מורה - 0800 - 1600, הקמת חדרי עבודה, או הפיכת כיתות לכיתות מקצוע/מורה - אחרי שעות עבודה, המורה לא זמין למערכת יותר, למה מה קרה - הוא רופא? הוא קמב"צ?
      9. -העלאת השכר, לא כדי לגייס מורים טובים יותר [לא יבואו מורים טובים בגלל שהשכר עלה, די עם המיתוס הדבילי הזה] אלא כדי לשלם לאנשים מה שמגיע להם.

       

        17/4/08 21:46:

      לרביב,

      אני מסכימה עם כל מילה!!

      מחזקת רק את הדברים.

      שושי

      צטט: רביב נאוה 2008-04-15 15:34:17

      האמת, מיכאל, קצת קשה לי להאמין שאתה הוא זה שכותב את הדברים.

      הבעיות שאתה מעלה הן נכונות ולא חדשות. בזמן השביתה דשנו בזה לא מעט.

      הפתרונות שאתה מציע - הפרטה וחיסול מה שנשאר מהחינוך הציבורי, הם מתכון ברור להמשך ולהעצמה של הבעיות האלה.

       

      אתה מציע "לאפשר למערכת הפרטית לתת פתרונות ביניים" - אבל "פתרונות ביניים" שכאלה ניתנים גם היום, בצורת בתי-ספר פרטיים (בניגוד למה שאתה כותב, חלקם של התלמידים החלשים הלומדים בבתי-ספר כאלה הוא גדול מאד משום שרבים מהם הם בתי-ספר של הזדמנות שניה), עמותות הורים, חברות מסחריות שמתערבות בתכנית הלימודים. חלק מההתערבות הזאת היא חיובית וחלקה שלילית, אבל זה לבטח לא מה שיציל את מערכת החינוך.

       מעבר לכך, השוק הפרטי, ברובו המכריע, לא מעוניין לתת "פתרונות ביניים" להצלת מערכת החינוך הציבורית. הוא לוטש עיניו להשתלטות מוחלטת על המשאב הציבורי שנקרא חינוך (ב"אנקורי", למשל, היו מספיק כנים כדי להגיד את זה בגלוי).

       

      לממשלים בעלי גישה כלכלית ליברלית יש דרך לגייס תמיכה במדיניות של הפרטות: הם מחלישים את המגזר הציבורי, מצביעים שוב ושוב על חולשותיו ומגרעותיו  ואז משכנעים את הציבור כי הפרטה תביא פתרון קסם לכל הבעיות. צר לי שנפלת בפח הזה. אני עדיין מאמין ששיקום מערכת החינוך יכול להיעשות אך ורק במסגרת ציבורית ומתוך מעורבות משותפת של קהילה וממשלה. המגזר הפרטי מוזמן לעודד מהיציע (בדמות סיוע בציוד, הדרכה, "אימוץ" של בתי ספר).

       

       

       

      צטט: aריק 2008-04-17 08:50:43

       אריק היי,
      אני לא ראיתי מפמ"ר או מפקחים, לפחות 10 שנים.
      מה עושים הארגונים המקצועיים שלנו?
      ארגוני המורים מנותקים כנראה במכוון, הם מנצלים את העובדה שהמורים עסוקים בעבודה הקשה ב"סדנאות היזע" - בכיתות, ואינם פנויים לנהל מאבקים. ארגוני המורים הקימו לעצמם מערכת מקבילה ובלתי תלויה במורים, חוץ מדמי חבר, ורעש תקשורתי על הפגנהזו או אחרת או קולות מלחמה מדומים או אמיתיים אחת לכמה שנים, בדרך כלל בתחילת השנה, הם לא עוסקים כלל במורים.
      תלמידי חינוך מיוחד 07, נשארים למרות הקשיים האדירים כי כמות הכסף שהם מוסיפים לתקציב אדירה
      לאחרונה פורסמו עובדות בנוגע לתקציב החינוך המיוחד, 3 מיליארד ש"ח בשנה, ובתי ספר רבים מעברים חלק מהשלל הזה למערכות אחרות של בתי ספר. בלשון החוק המשמעות היא "העברה תקציבית" או רישום כוזב במסמכי תאגיד, אבל זה עבר בקול ענות חלושה.
      אין לי פתרונות
      -העלאת השכר, לא כדי לגייס מורים טובים יותר [לא יבואו מורים טובים בגלל שהשכר עלה, די עם המיתוס הדבילי הזה] אלא כדי לשלם לאנשים מה שמגיע להם.
      נכון ב 100 אחוזים.
      מיכאל

       

       

      צטט: רביב נאוה 2008-04-17 01:11:05

       

      צטט: mikelda 2008-04-16 18:38:11

       

      .

      רק יזמים בעלי מטרות ממוקדות, כמו סטף ורטהיימר, מגיעים ומטפלים נקודתית.

      כמה סטף  יש ? אם היו 100 כמוהו , מדינת ישראל הייתה...

       

       

       

      (וואו, אני מפציץ הלילה...)

      גם אם היו 100 סטף-ורטהיימר, המצב לא היה משתנה במילימטר, מהסיבה בפשוטה שבביה"ס של סטף לומדים לא יותר מכמה עשרות תלמידים. תכפיל את זה במאה, ועדיין תקבל סדר גודל של שלושה בתי-ספר עירוניים ממוצעים. טיפה בים.

       

       היי רביב, 

       בנוגע ל 100 אנשים כמו סטף...

      פעם בסוף שנות ה - 80, כשסטף הוערך ב 100 מיליון בלבד, אמרו : אם היו 100 תעשיינים קטנים עד בינוניים, שכל אחד מייצר הכנסות של 100 מיליון בשנה, המשק היה מתפתח, יוצא מהמשבר ונראה אחרת.

      זה היה אז בשנות ה -80, כמובן שאנלוגיה פשוטה כזו למערכת החינוך, היא לא פתרון משמעותי. כמו שאתה אומר, בתחום החינוך מדובר בסך הכל ב 5-10 בתי ספר. 

      אבל אם נמשיך באנלוגיה או יותר נכון אקסטרפולצייה.

      סטף מכר את ישקר ב 4 מיליארד $, תאר לך שהיו בשנות ה - 80 100  תעשיינים כמו סטף, הרי הם היו שווים כ 400 מיליארד $ ב 2007.

      כמובן זה רק חלומות באספיה.

       ועוד הערה:

      סטף הוא איש יקר, אבל אם היית שומע מה הוא חושב על המורים, על התגמול שמגיע להם וכמה התבטאויות שלו בזמן השביתה, לא היית רוצה שאדם כזה יתווה את השינוי במערכת החינוך. דעות כאלה צריכות להשמע כדי לייעץ, כדי לדרבן את המערכת לשינוי וכדי להצביע על הכשלים במערכת - אבל את השינוי בחינוך, יצטרכו בסופו של דבר לעשות מחנכים, לא תעשיינים.

       

       למרות הדיעות של סטף, הוא עדיין איש יקר תרתי משמע.

      הדיעות הפרוסיות של סטף קשורות יותר לייקיות שלו.

      אחרי השביתה, התברר לי שלמחנכים אין כוח ואין מעמד לבצע שינוי. משום שמצד אחד משרדי החינוך, האוצר והממשלה מתעלמים מהמחנכים, ומצד שני המחנכים מפורדים ללא יכולת ממשית לניהול מאבק כולל.

      לכן המחנכים צריכים לחפש פתרונות קואליציונים ועד אז צריך למצוא פתרונות וחלופות גם אם זמניים.

      מיכאל

       

        17/4/08 10:08:
      אולי מי ש זורע "כוך היתוך" "קיבוץ גלויות" קוצר סופה ?
        17/4/08 08:50:
      אבל זה נכון, שהרבה כסף הולך לערימת המפקחים שלא עושים כלום, בחיי. מה בדיוק עושה מדריך/ה של המפמ"ר, מישהו מוכן לגלות לי? מה בדיוק עושה המפמ"ר, מישהו מוכן לגלות לי? פעם בשנה אני נדרש לשלוח תוכנית לימודים למדריכה, היא חותמת עליה, מאשרת אותה, ובזה נגמר תפקידהּ.
      האם המפמ"ר מכיר את המורים ? לא
      מה זו המזכירות הפדגוגית - מה הם עושים?
      מתי מי מכם זומן לישיבה מקצועית ברמה גבוהה, כאיש שטח?
      מי מזומן לפגישות האלה?
      מה עושים הארגונים המקצועיים שלנו?
      מתי ידיחו את ארז את וסרמן?
      מתי ארז את וסרמן יפגשו מורים בגובה העיניים?
      מתי יתאפשר פיטורי מורים גרועים?
      מתי הארגונים לא יאיימו בהשבתת בתי ספר כשמורה גרוע, לכל הדעות, נדרש לעזוב את עבודתו?
      ואפשר להוסיף כהנא וכהנא.
      מחקרים בתחום טיוב עבודת תלמידים נחשלים ונכשלים מוכיחים אחת לאחת שהקשיים הם אדירים, תוכניות פיתוח לתלמידים חלשים עושות פלאים בכיתות מחוננים .
      תלמידים מושארים בבית הספר, למרות שלפעמים יש סיכון בהשארתם, כי הם מכניסים כסף לקופת ביה"ס, כך ממש.
      בתי ספר מצטרפים לתוכניות שונות כי הם מקבלים כסף דרכם
      תלמידי חינוך מיוחד 07, נשארים למרות הקשיים האדירים כי כמות הכסף שהם מוסיפים לתקציב אדירה
      מנהלי ביה"ס עסוקים בקיבוץ נדבות ובמשחקי תקציב במקום לעבוד כמו שצריך, יצירת חזון, הפניית משאבים לקידום התלמידים ומה לא
      ושלא נדבר על העיר, והפוליטיקה המכלה כל חלקה טובה - בטח, הבן /הבת של חבר המועצה הוא/היא.. אבל אין ברירה, .. וכו' וכו'
      פחחחחחחח
      אין לי פתרונות אבל יש לי הצעות, לא חדשות אגב:
      1. -רה אורגניזציה של מערכת החינוך
      2. -דיאטה חריפה למעמד הפקידים , המפקחים והמדריכים המיותרים של המשרד
      3. -מבחנים אחת ל- 4 שנים לכל המורים במקצוע אותו הם מלמדים
      4. -השתלמויות מקצועיות-מובהקות, מופעלות רק על ידי אנשי אקדמיה [ולא מורות מהסימנרים]
      5. -ניקוי המערכת מכל הפונקציונרים, המורים הגרועים
      6. -כמו שהורים מעורבים - הורים אחראים משפטית לילדם, כלומר - ענישה לא רק לבן הפרחח אלא גם תשלום נזיקים על ידי ההורים
      7. -בהחלט ביטול חוק "השילוב בקהילה" - נו בלי משחקים, כן זה עולה כסף, אלא מה
      8. -יום עבודה של מורה - 0800 - 1600, הקמת חדרי עבודה, או הפיכת כיתות לכיתות מקצוע/מורה - אחרי שעות עבודה, המורה לא זמין למערכת יותר, למה מה קרה - הוא רופא? הוא קמב"צ?
      9. -העלאת השכר, לא כדי לגייס מורים טובים יותר [לא יבואו מורים טובים בגלל שהשכר עלה, די עם המיתוס הדבילי הזה] אלא כדי לשלם לאנשים מה שמגיע להם.
        17/4/08 01:11:

       

      צטט: mikelda 2008-04-16 18:38:11

       

      .

      רק יזמים בעלי מטרות ממוקדות, כמו סטף ורטהיימר, מגיעים ומטפלים נקודתית.

      כמה סטף  יש ? אם היו 100 כמוהו , מדינת ישראל הייתה...

       

       

       

      (וואו, אני מפציץ הלילה...)

      גם אם היו 100 סטף-ורטהיימר, המצב לא היה משתנה במילימטר, מהסיבה בפשוטה שבביה"ס של סטף לומדים לא יותר מכמה עשרות תלמידים. תכפיל את זה במאה, ועדיין תקבל סדר גודל של שלושה בתי-ספר עירוניים ממוצעים. טיפה בים. הכיוון הנכון שסטף מראה הוא שיקום של החינוך המקצועי. במקום שקרים של "אי-הנשרה" והורדת הסטנדרט של תעודת הבגרות אל מתחת לקו השחור צריך להקים מסגרות שיאפשרו רכישת מקצוע לתלמידים שאינם יכולים להשיג תעודת בגרות (ולא, אני לא מדבר על "הסללה"). למרות סטף ועוד כמה צדיקים,  אי-אפשר לסמוך על השוק הפרטי שיקים את המסגרות האלה. זה יוכל להתבצע רק במסגרת של מדיניות ממשלתית ועם הכוונה מלמעלה.

       

      אגב, הרשתות שהזכרת: אורט, ויצ"ו וכל השאר, עושות את זה במספר בתי ספר. יש להם מסלולים לפקידות, לטיפול בילדים, לספרות ולמספר מקצועות טכניים. אלה אינן רשתות פרטיות אלא מלכ"רים. העובדה העצובה היא שבתי הספר לאוכלוסיות האלה הולכים ונסגרים (אני מכיר את המקרה של בי"ס מזור ובי"ס "שו"ב" בחיפה, בטוח יש עוד). כלומר, אפילו כשארגון הבעלות לא פועל למטרות רווח, קשה כלכלית להחזיק את בתי הספר האלה. בתנאים כאלה, כמו שאמרת, יכול להיות שבעל מפעל פרטי יקח כמה נערים כדי להכשיר אותם להיות עובדים שלו בעתיד, אבל קשה לצפות לפתרון ברמה המערכתית. אנחנו בעצם חוזרים לשיטת השוליות.

       

      ועוד הערה:

      סטף הוא איש יקר, אבל אם היית שומע מה הוא חושב על המורים, על התגמול שמגיע להם וכמה התבטאויות שלו בזמן השביתה, לא היית רוצה שאדם כזה יתווה את השינוי במערכת החינוך. דעות כאלה צריכות להשמע כדי לייעץ, כדי לדרבן את המערכת לשינוי וכדי להצביע על הכשלים במערכת - אבל את השינוי בחינוך, יצטרכו בסופו של דבר לעשות מחנכים, לא תעשיינים.

        17/4/08 00:46:

       

      צטט: שושי פולטין 2008-04-16 22:27:19

       

      אם יש משהו שמערכת החינוך בארץ צריכה, זה את רודולף ג'וליאני

       

       

      ושוב, עד הקטע עם רודולף ג'וליאני, הזדהיתי מאד עם מה שהאם ובתה מעלות.

      אני מתנגד חריף לשיטות של ג'וליאני ולמה שהוא מייצג, וכמו שאני לא מאמין שהשיטה שלו תעבוד ברמת המדינה, אני גם לא מאמין שזה יעזור למערכת החינוך. הטרנד של "ג'וליאני מושיענו" ו"להחמיר את הענישה" הובל בישראל ע"י מספר מובילי דעת קהל מהסוג החיים-הכטי, ולדעתי הוא מסוכן ביותר לחברה הישראלית. אבל, זה לא סותר, כמובן, את העובדה שצריך ויש הרבה מה לעשות בנושא של משמעת - וכאן מחברות הספר צודקות.

       

      מה שחבל הוא הוא שהן יוצאותנגד מנטרות שגורות כמו "צריך עוד כסף" או "כיתות קטנות", אבל מנופפות במשפטים חלולים לא פחות כמו "צריך רודולף ג'וליאני".

        16/4/08 22:29:

      *

      כמובן.

       

        16/4/08 22:27:

      למיכאל,

      השעה כבר מאוחרת, עוד אחזור לקרוא,

      בינתיים מפנה אותך למאמר היום ב"גלובס"

      אם יש משהו שמערכת החינוך בארץ צריכה, זה את רודולף ג'וליאני

       

      חג שמח!

      שושי

      רביב היי,

      כמו שאתה רואה הבעיות נשארו כפי שהיו, ואנני מתרשם שאנחנו מתקדמים לעבר שינוי משמעותי במערכת החינוך הציבורית.

       

      צטט: רביב נאוה 2008-04-15 15:34:17

      האמת, מיכאל, קצת קשה לי להאמין שאתה הוא זה שכותב את הדברים.

      הגעתי למסקנה שתיקון מערכת החינוך הציבורית עובר דרך המערכת הפרטית.

      נכון יתכן שבשלב הראשון יגדל אי השוויון. נראה לי שישנה אפשרות שהמעבר של חלק מהתלמידים, אלו הם 65% מהתלמידים השייכים לשכבת הביניים, לא 25% הטובים ולא 20% החלשים, למערכת פרטית תיצור חלופה ותעודד את מערכת החינוך להשתפר.

      מערכת פרטית כבר קיימת: עיין ערך רשתות החינוך אורט, עמי"ת, ויצ"ו ועוד. אלו הן מערכות פרטיות בחסות המדינה. ברשתות האלו שורת התוצאה קובעת, ההשקעות בתלמידים וטכנולוגיות נעשות על חשבון המערכת הציבורית.

      מערכת חינוך פרטית, הכוונה לבתי ספר "המבטיחים" תוצאות, למשל אנקורי ואחרים,  תתמקד בחלק של התלמידים שלא מקבלים מענה לצרכיהם, 65% הלומדים בכיתות צפופות ועמוסות, המאופיינות  בלחץ וקריסה.

      כיום שיעור התלמידים המסיימים ומקבלים תעודת בגרות מלאה בבתי הספר לבגרות הוא נמוך ממקבלי תעודות בגרות מלאה במערכת הציבורית.

      נוסף לכך, אני לא רואה יזמים ומשקיעיםהעומדים בתור ומתכוונים להתמודד עם שתי הקבוצות האחרות, אלו המונות כ 30-40% מאוכלוסיית התלמידים.

      רק יזמים בעלי מטרות ממוקדות, כמו סטף ורטהיימר, מגיעים ומטפלים נקודתית.

      כמה סטף  יש ? אם היו 100 כמוהו , מדינת ישראל הייתה...

       

       

       מעבר לכך, השוק הפרטי, ברובו המכריע, לא מעוניין לתת "פתרונות ביניים" להצלת מערכת החינוך הציבורית. הוא לוטש עיניו להשתלטות מוחלטת על המשאב הציבורי שנקרא חינוך (ב"אנקורי", למשל, היו מספיק כנים כדי להגיד את זה בגלוי).

       

      נכון, כבר עכשיו הציעו יזמים פרטיים להקים בית ספר להכשרת מנהלים, חלוקת התפקידים היא כזו: משרד החינוך אחראי על התקציב והיזמים יהיו אחראים על תוכנית הלימודים.

      כאן, אמור לבוא לידי ביטוי, תפקיד משרד החינוך. תפקיד קלאסי, לקבוע מטרות, להקציב תקציבים ולפקח על ביצוע.

      כאשר מערכת החינוך תתמקד בתיכנון, ביצוע ופיקוח היא תהיה מערכת יעילה מצד אחד ותשמור על סדר העדיפות הציבורי בתחום החינוך.

       

      צר לי שנפלת בפח הזה.

      המגזר הפרטי מוזמן לעודד מהיציע (בדמות סיוע בציוד, הדרכה, "אימוץ" של בתי ספר).

       

      נדמה לי שיש מקום לשלב יזמים פרטים כדי לצמצם, דווקא את אי השוויון. כיום המצב ממשיך להדרדר, אין מטרות, אין חזון,אין יכולת לפקח או לאכוף. יותר גרוע נראה לי שאין כוונה לבצע שינוי מהותי במערכת החינוך.

      מיכאל

        15/4/08 15:34:

      האמת, מיכאל, קצת קשה לי להאמין שאתה הוא זה שכותב את הדברים.

      הבעיות שאתה מעלה הן נכונות ולא חדשות. בזמן השביתה דשנו בזה לא מעט.

      הפתרונות שאתה מציע - הפרטה וחיסול מה שנשאר מהחינוך הציבורי, הם מתכון ברור להמשך ולהעצמה של הבעיות האלה.

       

      אתה מציע "לאפשר למערכת הפרטית לתת פתרונות ביניים" - אבל "פתרונות ביניים" שכאלה ניתנים גם היום, בצורת בתי-ספר פרטיים (בניגוד למה שאתה כותב, חלקם של התלמידים החלשים הלומדים בבתי-ספר כאלה הוא גדול מאד משום שרבים מהם הם בתי-ספר של הזדמנות שניה), עמותות הורים, חברות מסחריות שמתערבות בתכנית הלימודים. חלק מההתערבות הזאת היא חיובית וחלקה שלילית, אבל זה לבטח לא מה שיציל את מערכת החינוך.

       מעבר לכך, השוק הפרטי, ברובו המכריע, לא מעוניין לתת "פתרונות ביניים" להצלת מערכת החינוך הציבורית. הוא לוטש עיניו להשתלטות מוחלטת על המשאב הציבורי שנקרא חינוך (ב"אנקורי", למשל, היו מספיק כנים כדי להגיד את זה בגלוי).

       

      לממשלים בעלי גישה כלכלית ליברלית יש דרך לגייס תמיכה במדיניות של הפרטות: הם מחלישים את המגזר הציבורי, מצביעים שוב ושוב על חולשותיו ומגרעותיו  ואז משכנעים את הציבור כי הפרטה תביא פתרון קסם לכל הבעיות. צר לי שנפלת בפח הזה. אני עדיין מאמין ששיקום מערכת החינוך יכול להיעשות אך ורק במסגרת ציבורית ומתוך מעורבות משותפת של קהילה וממשלה. המגזר הפרטי מוזמן לעודד מהיציע (בדמות סיוע בציוד, הדרכה, "אימוץ" של בתי ספר).