הילד שלי מסכן,

רוב הזמן אני מכחישה את זה.

בהצלחה רבה.

כל המשקל הריגשי שלי עליו,

כל התסכולים, חוסר הסיפוק, הטירוף המאולף

הכל עליו,

מה שהכי נורא שזה בא עם פיתוי

וחיוך,

כן,

הוא כמו המאהב הקטן שלי,

לא

אין לי עליו פנטזיות מיניות

יותר גרוע,

יש לי פנטזיות על הנשמה שלו

שיהיה שלי לנצח נצחים,

הוא האהוב שכל כך רציתי למצוא

ולא אף אחד מהגברים המחורבנים

כמו אבא שלי המופרע

וכמו כל אלו שבאו אחריו,

כולם פסיכיים,

חוץ מ- רני , הגרוש המדהים שלי,

הוא היה נורמלי עד שעבר לטיפול אצלי...

עכשיו גם הוא חולה,

בחוסר שקט

אני כמו חייזר כזה שיונק את החיים מהקרובים לו,

לילד שלי אין שום שמחת חיים,

כלפי חוץ הוא נראה בסדר,

כולם אומרים שהוא מתוק

אבל בפנים,

הוא נגוע

בי

במחלה הכי נוראה שיש...