שוקלת
מילים.
אולי זה
פחד
אולי
יראת כבוד
כאילו בסוף
אני אניף את יד
ימין, ואסמן בתנועה,
מהירה, שאין בה
עצירת אויר.
לאיש מבוגר בחליפה
וכפפות לבנות,
שעמד מהצד,
כל הזמן,
ובהה בי.
והוא יהנהן,
ויחזור עם
חשבון
על כל אות,
הברה, מילה.
ודמי
הבטחה.