| בְּךָ אָפִיחַ רוּחַ שְׁטוּת מִטּוֹרְפָהּ, להצליל מַחְשָׁבוֹת אַהֲבָתְךָ עֲלוּמָה. מִשְּׁאֵלַת לֵב רְחוֹקָה אַגְשִׁים בִּשְׁבִילִי נִחוּמַיִךְ, חֶלֶד נֶעֱלַם אַגִּישׁ לְמִנְחָתְךָ מַפְתֵּחַ לְלִבִּי הָאוֹהֵב. עֵינַי אַנְעִים מִפִּסּוּל דְּמוּתְךָ הַנִּכְסֶפֶת כְּזִכָּרוֹן נוֹשָׁן עַל גבבות עֶדְרֵי רִגּוּשַׁי הקוראין אוֹתְךָ. קֵיסְמֵי נָשִׁיּוּתְךָ זוֹלְגִים מֵבִין זַלְזַלֵּי גְּפָנַי. אֶל יֶקֶב זַרְעֵי אֹשֶׁר מרוצד רְסִיסֵי תְּאֵנַת חַוָּה שֶׁאָנִיחַ בִּשְׂפָתַיִךְ כְּמַפְתֵּחַ אָהַבְתִּי אֵלַיִךְ |