0

עונות השנה

0 תגובות   יום שלישי, 15/4/08, 13:36

ישנן שתי תקופות בשנה בהן לפתע הבדידות הופכת להיות מוחשית יותר וחזקה,

תקופות בהם הרצון לחיבוק חם, מגע אוהב, ליטוף עדין, כתף להישען עליה,  אוזן קשבת ...חסרים מאין תמיד.

לי זה קורה בד"כ עם בואו של הסתיו ובחלוף עונת החורף בבואו של האביב.  בסתיו הרומנטיקה פורחת (גם לאנשים לא רומנטיקנים שכמוני)

אפרוריות באוויר עלי שלכת שנושרים מהעצים, רוחות קרירות שמתחילות לנשוב, טיפות קלות של גשם, לילות שמתחילים להיות יותר קרים וצריך חיבוק או סוודר. ואז אתה רוצה להישאר בבית  עם כוס קפה/תה/שוקו חם מתחת לשמיכת הפוך הגדולה עטוף בזה שבחר ליבך, להניח ראש על חזה פועם, להחזיק ידיים, לעצום עיניים ולרצות שהזמן יעצור מלכת...

ולאחר החורף הקר מתחילים ימים חמים, מתחילים להסיר את השכבות  והשמש נעימה ומלטפת ברוך מזריקה אדרנלין

 יש פריחה מדהימה בטבע יפה המון שעות  אור שגורמות לאופטימיות ושמחה,  יש ריח חזק ומתוק  של אהבה באוויר....

 ותמיד בשתי עונות השנה  אני מרגישה את הבדידות הרבה יותר חזק.... ובשתי עונות השנה  אני כל כך מתגעגעת אליך ומשוועת להיות איתך...

דרג את התוכן: