יש לא מעט דברים שהגבר הישראלי יכול להתבייש בהם... הוא יכול נגיד להרגיש קצת נבוך על שהוא מושך מתוך חשיבות עצמית גבוהה את עברו הצבאי. הוא יכול להתבייש קצת על השפה שאותה הוא דובר, שלפעמים מזכירה קצת עברית, אך על פי רוב היא תערובת מוזרה של מזרח תיכונית, שהעברית בה, היא מרכיב של לא יותר מ- 10%. הוא יכול ואפילו צריך להתבייש שבהזדמנויות בהן הוא מבקש להגדיל את ניפחו, הוא מצמק אחרים. שיתבייש קצת שבכל פעם שהוא פוגש בלונדינית, הוא מדבר איתה ברצינות תהומית. גם השיער העודף על הגוף שלו וזה החסר על ראשו, מביכים...שיתבייש. העובדה שתמיד הוא מאט שהוא חולף על פני רכב תקוע בצד הדרך על כביש החוף, כי אולי זה אח של שכן של דוד שהיה איתו בפנימיה, גם היא לא משהו להתפאר בו. אבל יותר מהכל, כמעט בלי תחרות, הוא צריך להתבייש שהוא נועל קרוקס, כי איזה אידיוט כתב פעם שזו נעל נוחה וכי איזה אידיוט אחר שהוא בכלל לא מכיר, קנה. יכולתי להמשיך עוד 1000, אבל אני מבין שדי באלה בשביל שהישראלי שוב לא יצא מהבית. |