| קשר גוף – נפש: כל הרגשה, או התנהגות מצידנו, גוררים תגובה פיזית או נפשית מיידית. כל שצריך הוא, להיות מודעים ו"לתפוס את עצמנו על חם". ברגע, שאנו קולטים את הסיטואציה, עם מידת פרספקטיבה, אנו יכולים להוציא את מעורבותנו ולא להגיב רגשית. הרגש, קשור לפנימיות שלנו, ללא כל קשר לסיטואציה: אותה סיטואציה, יכולה לגרור תגובה שונה מצידנו, בהתאם להרגשתנו באותו רגע. מטרתנו הראשית, הינה לא להגיב רגשית להתרחשויות ובדיעבד לכעוס או להתאכזב מעצמנו: "מדוע כעסנו או פחדנו כ"כ?". בדרכנו למטרה זו, ננסה קודם כל, שלא להגיב רגשית בפעולה, שתשפיע עלינו ועל אחרים (כעס מעורר בדרך כלל כעס נגדי, או חוסר נחת, זעם, מרמור, זעף ונקמה... חמלה לעומת זאת, מופיעה מהר יותר לנוכח סבל..), או לפחות ללמוד, במידה ונהגנו כך – להבא. המחלות השונות, בראי הרפואה ההוליסטית, מתייחסות למטופל, כמכלול שלם: גופו עם נפשו ורוחו. הקשר בן הגוף והנפש הדוק. בריאות נפשית, היא למעשה העדר מחלת נפש, מעין ברירת מחדל, אולם היא משליכה מאוד גם על בריאותנו הפיזית. ניתן להבין, מה גורם למחלה, לפי דפוס התנהגותו או הרגליו של החולה: כיצד הביא על עצמו, למעשה, את המחלה ומה מחלתו באה ללמדו. השיעור, בדרך כלל אינו קל, כיוון שקשה לשנות דפוסי התנהגות והרגלי חיים, בעיקר ככל שאנו מתבגרים. לכן, ניתן בשלב זה, להיעזר במשפחה, חברים או מטפלים, שיקלו ויכילו את התהליך שעוברים. אין צורך להתעמת עם הכול לבד. ריפוי המחלה, אפשרי באמצעות הכוחות השוכנים בגופו של המטופל ובסביבתו הטבעית. החיידקים השונים אינם הגורם למחלה, אלא מצב פנימי, הנגרם מהרגלים – אחרת כולנו היינו חולים ללא הרף, הלא אנו במגע מתמיד עם מחוללי מחלות. לפי הבודהיזם, קשה יותר לטפל בהרגל קבוע, מאשר בהתנהגות, שנובעת מאירוע ספונטאני חולף. שוב, הכוונה היא לשנות את התגובה והפעולה שלנו ולא את הרגש עצמו. דוגמא לשינוי דפוס התנהגות, הינה לא לפחד: רבים מפחדים ומונעים מהפחד, אחרים אינם יודעים אפילו ממה הם מפחדים. האבולוציה האנושית, אינה מפחידה בעיקרה ולכן רב הפחדים קשורים להתנסויות, שרכשנו במהלך חיינו.ישנם מספר גורמים, הקובעים האם ניתן להסיר את הטריגר, שמביא אותנו להרגיש (למשל פחד במקרה זה) : יהיה לנו קשה להתעלם מהטריגר, אם מתרחש מולנו אירוע פיזית, לעומת אם שמענו מחבר או ראינו בסרט. גורם נוסף, הוא התקופה בה נלמד הזרז הרגשי – אם נלמד בילדות קשה יותר להסירו. עוצמת הרגש שנחווה, בעת האירוע וכמות המטען הרגשי, משפיעים גם הם: ככל שגבוהה יותר, יהיה קשה להסירה. גורם נוסף הינו, חזרה על הדבר : ככל שחוזר יותר פעמים, יהיה קשה יותר להסירו.אינדיווידואליות האדם, מוסיפה מספר גורמים פנימיים: האם לאדם עוצמת רגשות חזקה ותגובות מהירות? (אז יהיה קשה יותר להסיר, לעומת אדם מתון ברגשותיו ואיטי בהן), מצב רוחו של האדם (נמשך כמספר שעות) – כאשר יש לנו מצב רוח רע אנו פגיעים ופחות מודעים, מזג אישי (יציב, נובע מתורשה או התנסויות בחיים ויכול להמשך זמן רב, בשונה ממצב רוח, אולם לא בהכרח כל החיים): למזג אישי עוין, יהיה קשה יותר להסיר קטליזאטורים. אנשים שבאים לטיפול פסיכולוגי, טיפול אצל רופא או טיפול הוליסטי, באים לשנות את התנהגותם ופעולתם (או מכאוביהם) ולא את הרגש שלהם. גם לאחר הטיפול, הם יחוו רגשות כגון פחד, אולם בעוצמה נמוכה יותר, הם יהיו מודעים אליו ויוכלו לשלוט בדחף הרגשי, שמניע אותם. בכך, תגובתם תהיה שונה ולא תהיה "באוטומט", אלא מתוך חשיבה ויצירתיות. בשלב הראשון, הם יזהו את הזרז ויהיו מודעים לו. זהו תהליך רגשי, שדורש סביבה חמה, תומכת ואוהבת. המטופל לומד להבין, מה גורם לו לחוש רגש, בעוצמה גבוהה כ"כ (למשל: מה מעורר בו את הפחד). השלב הבא, הינו הרהור שקט והבנה עמוקה וכן תרגול של התודעה להעריך מחדש, דברים שמכעיסים. לבסוף, יש להתאמן בשינוי תגובה. ישנן דרכי טיפול רבות. אחת מדרכי הטיפול, היא למצוא סיבה לאחיזה בשקר, שמובילה לדפוס ההתנהגות, שרוצים לשנות. המטרה, היא לשבור הנחות יסוד, שמבוססות רק בראשנו, אולם לא במציאות ולהעלות את המודעות בנוגע לדפוסים, הקיימים בנו. המטופל, מתמודד עם תשובות לשאלות, כגון: מהי בוודאות המציאות?, איך מחשבות מסוימות גורמות לנו להרגיש?, מי יהיה ללא המחשבה הזו? דרכי טיפול נוספות, הם באמצעות הכרות עם מדיטציה, שתיקה והימנעות משיפוט, שמטרתם, דממה בנפש. מי שעסוק רב זמנו, בהערכה, מיון, תיוג וניתוח: האם סיטואציה זו טובה או רעה?, האם אדם זה צודק או טועה?, נמצא ברמת תודעה סוערת וחסומה. רובנו, משקיעים את מרצנו ברמת חיינו ופחות באיכותם: חיים של שקט, קבלה, הבנה ואהבה. ונקודה למחשבה לסיום: נקודת ההתייחסות שלנו צריכה להיות פנימית, חסינה מפני ביקורת ומתוך צניעות. באמצעות נקודת התייחסות חיצונית למצבים, נסיבות, אנשים וחפצים, אנו מחפשים אישורים והערכה, מתוך ציפייה וזו התנהגות המבוססת על פחד ומצריכה שליטה, כוח ואגו. כעס וסבלנות הינם ניגודים. גילוי סבלנות או סובלנות כלפי הפוגע בנו, הינו ההפך מאלימות ממשית. לעיתים קרובות, הדרך היעילה ביותר להסיר מכשול מדרכנו היא לאמץ את השקפתו של האחר ולהבין אותו ולא להגיב מילולית או פיזית. האם זה ויתור או שתוכלו לקבל זאת כשיפור לאיכות החיים? מאת הדס ירוסלביץ', רפלקסולוגית בכירהמטפלת גם ברייקי, כוסות רוח, עיסוי אינדיאני עם אבנים חמות, קלפי טארוט ותמציות פרחי באך J www.ripuy-tivee.com |
ron-coaching
בתגובה על קליניקה1
גלור ניקה
בתגובה על תודה על מה שיש
הדס-ריפוי טבעי
בתגובה על אוהל יורט ממונגוליה קליניקה לטיפולים הוליסטים וריפוי טבעי
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה