| על יעל גרבר אני יכולה לספר שפעם היא גרה ברחוב X, בבית מס' X, דירה מס' X, וקומה מס' X. היא גם נרשמה לרשימת התפוצה של כנסיית הסיינטולוגיה דרך הסניף שלהם בטמפה, פלורידה ומקבלת אחת לשבוע-שבועיים שני מכתבים, מנוילנים או סגורים עם מדבקות או עטופים במעטפות וכיו"ב, האחד הנה פרסומת על הכת, המספרת על אדם כלשהו (משתנה תכופות, הפעם היה זה שדר רדיו) שהצטרף לכת וחייו השתנו, ואילו השני, אמור לתפקד כעיתון חדשותי מטעמה של הכת, אך מכיל לא אחר מאשר עוד חומר פרסומי שוטף מוחות, בצירוף ציטוט מחץ כלשהו מטעם ל.רון האברד (המנוח), מייסדה. לא אחת כשמצאתי את המכתבים, בתחילה עוד הייתי מעלה אותם לדירה ומניחה אותם בקופסאת המכתבים שהכנתי. בשלב מסוים אף התחלתי לפתוח אותם, אולי בכל זאת מדובר במשהו מעניין. אך לא היה בהם דבר שגרם לי למלא את ספח ההצטרפות. וכשאלו החלו להיאסף לערימה מכובדת למדי, התחלתי לזרוק אותם אחד, אחד, בהנאה צרופה לתוך פח האשפה שצמוד לתיבות הדואר. בתחילה הרגשתי רע לזרוק את המכתבים שלה, גם על בזבוז הנייר לשווא, ובה בעת, שאני זורקת משהו שלא שייך לי. אך לא יכלתי להתעלם מתחושת הזעם ששטפה אותי על כך שתיבת הדואר שלי מתפקדת על תקן ג'אנק מייל לכל אותם הדיירים שגרו פעם בדירה שלי, נרשמו לכל מיני שירותים ועדיין לא עדכנו את כתובתם החדשה. מחשבה מצחיקה מילאה אותי, על כך שבעצם אני מענישה אותם בחזרה כתוצאה מהעונש שכפו עלי. כעת אנו שלושה שותפים בדירה, אבל עדיין נשלחים אלינו מכתבים כדוגמת צו מילואים לשותף הקודם שלי, הזמנה לתערוכות חדשות בגלריה רוזנפלד (את זה דווקא אני שומרת לעצמי, למרות שגם אני נרשמתי לשירות), מכתב ממכללה כלשהי לדייר הקודם מלפני שנתיים, וכן אף רישיון נהיגה חדש, של אותו הדייר (ומה קרה לישן שלו? אבד? נגנב?). בתחילה עוד הרהרתי, בטח מתישהו הם יבואו לקחת, אולי אפגוש כמה מהם ברחוב ואוכל לספר להם שהם צריכים לבוא לקחת את המכתבים, אולי הם עוד ישנו את הכתובת? אך לשווא. לפני כחודשיים הגיע צו מילואים של שותפי לשעבר, ומאחר ואיבדתי את מספר הטלפון שלו, חתכתי את הספח ועליו רשמתי שהכתובת אינה עדכנית יותר וכי הוא עבר דירה (על החתום, "הדיירת", או משהו כזה). לאחר מספר שבועות, קיבלתי שוב צו דומה. הרמתי ידיים. ולמרות הכל, המכתבים של יעל הם העקשניים ביותר. פעם אחת אף חשבתי לסיים את הסבל בשליחת מכתב לכת ולבטל את הכתובת.
והתחרטתי. מה גם שלא נראה לי שזה יעזור, הרי מדובר רק בחומר פרסומי, וממתי מפרסמים מפסיקים לזבל אותנו כשאנו מבקשים מהם לחדול? חשבתי לעצמי, יש משהו די נחמד במחשבות על אותה יעל, אפילו כבר נקשרתי אליה במידת מה. יעל גרבר, אחרי גיגול קצר, שייכת לפורום של בית שמש. היא אף כתבה את כתובת המייל שלה בצורה גלויה לכל. יתכן והיא עוסקת גם ב"פרסום" (הייתי רוצה לנקוב בסוג ה"פרסום" הספציפי אך אוותר לעת עתה) וכן, בכל מיני עסקי מס ועוד כל מיני תוצאות. אולם, כששאלתי את בעלת הבית "מי זו יעל גרבר", היא ענתה ב"אין לי מושג". האם יעל גרבר הייתה בכלל רק דיירת זמנית? האם היא הייתה חברה של אחד הדיירים? ואיפה היא היום? האם יעל גרבר בכלל קיימת כיעל גרבר? האם בכלל מדובר בטעות בכתובת? (אני בספק). לעתים, אני שואלת את עצמי, מדוע בכלל נרשמה יעל גרבר לרשימת התפוצה של הכת, האם זה מתוך עניין, והאם היא כבר הפכה ל"אחת מהם". אני שואלת את עצמי גם מדוע עשתה זאת דווקא בשירות הזה ולאו דווקא דרך הדוא"ל, מה שגורם לי לתהות האם היא עשתה זאת עוד בתקופה בה האינטרנט היה בחיתוליו (הדירה יחסית מאוד ישנה) ולכן עוד לא היה להם אתר בית ורשימת תפוצה בדוא"ל, או סתם, כי אולי אין לה בכלל אינטרנט (על אף שבעצם על פי גיגול אני רואה שבהחלט יש לה). האם אי פעם כשיעל גרבר תגגל את שמה היא תגיע לרשומה הזו ותיזכר? האם תכעס על שכתבתי עליה, האם תתנצל על כך שאני (והשותפים) או דיירים אחרים צריכים לסבול, האם אי פעם תחזור לקחת את המכתבים? והכי חשוב, האם אי פעם אני, כשאעזוב את הדירה אעדכן את הכתובת שלי לכל מי שצריך, או אתן לבאים אחרי מספיק חומר לרשומות העתידיות שלהם? |