חזרתי מטקס הצבת בלון ברווז צהוב ענק הברווז של דודו על גג הבניין האפור של עיריית תל אביב. את דודו הכרתי בזמן שהיתי ילד צעיר שהגיע מהשכונה בדיוק בהתחלה של רחוב שינקין לפני שהפך למותג ולרחוב של קניות .
דודו התנגח עם הממסד וכל מקום עבודה שהיה בו אך חייך ועזר לכל אמן צעיר. דרכו הכרתי את יובל כספי (נואם בתמונה התחתונה )ממארגני אירוע הברווז . בזמן שיובל היה חבר בקבוצת הקומיקס A4 כמובן ששכפלו את העתקי המגזין במכונת הצילום הביתית של דודו.תיעדתי את התהליך .
בינואר 2005 שבועיים לפני שהלך לעולמו מהתקף לב אמר דודו בראיון "זה נס שאני עדיין חי"
אני אופטימי..ומצידי שכל הארץ תתמלא ביצירות דומות.
אתם מוזמנים להצטרף לחסידי דודו גבע ולהאיר ולהעיר.
ובבירווז הארץ ניוחם. אמן.
|
תגובות (78)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גע-גע וגה-גה ממני גם
איחור אופנתי תמיד טוב
תודה שהגעת
גם ג'ינג'ית וגם בילבי
אני בטוח שאת מצליחה עם הילדים
אחד האנשים המוכשרים, היצירתיים והמצחיקים שפעלו כאן, געגועים גם ממני.
ותודה על הפוסט היפה שגם אני נתקלת בו באיחור.
תודה על הפוסט,
אכן, דמות מדהימה
אמן ויוצר מיחוד במינו.
הנה ..
תודה
אין לינק....
זו תחילתה של המהפיכה האופטימית והצבעונית
התחיל בברווז בלון זמני על גג העיריה והמשיך לפסל יציב בכיכר מסריק
הנה הלינק לצילומי הטקס בקהילת העיצוב
רק היום באיחור אופנתי , ביקרתי את הפסל במסריק,
יושב שם עם הח'ברה ליד הספסלים....חמוווווווווווד.
לא...ההוא היה ג'אקי...אוי .. זה מהציור השבועי לילד לא ?
בכל מקרה קצת מאוחר ובכל זאת
שיהיה זכרו ברוך
ומקווה שהוא מצייר להם שם הרבה קריקטורות יפות ומתוחכמות
וכואבות וחזקות
כמו שהוא תמיד היה עושה ..
דור הולך ונעלם של אנשים טובים ..
אני מהצד של החתן
הכרתי את דוד גבע (חוץ מאשר על גבי העיתון כמובן)
בזכות יובל כספי:)
אמן !
תודה שבאת ותעשי לי הגהות מידי פעם.אני גרוע .
תודה לך רחל
וחג שמח
אני מקווה שימשיכו ויש כאלה שמנסים לדחוף את הנושא
ואת הברווז
והגעגעגעג
דודו היה חבר קרוב, וכשהוא מציץ כעת מלמעלה על הברווז שלו שיושב בנחת גג העירייה, מתבדר ברוח, מניע את ראשו בחיוך סלחני וקצת מודאג, ונראה כמצקצק על כל מה שמתרחש מתחתיו - נו, אין ספר שדודו שלנו מתמוגג.
ובקשר לקופיקו באושוויץ -
הסיפור הופיע כמדומתני בחוברת הראשונה של "ספרות זולה". אני זוכרת שעשיתי עליו הגהות (הייתי 'המגיהה בסתר' של כל מה שכתב בשנים האחרונות).
הוא היה ענק
תודה לך אישון
כל טוב והמשך פסח נפלא כשר ושמח
לך ולכל בני ביתך!!
אתמול שמעתי שהוא שם רק לשלושה שבועות (ואח"כ יעבור למוזיאון בחולון)...
ואני בניתי על זה שבדצמבר יסתיר את החנוכיה המרגיזה והמתסכלת,
שכמו מתריסה על ימי החופשה שאוזלים.. וכבר מגתעתגעתעג
חג שמח.
שוקן ?
"העיר" סופשבוע 18/4 אין אזכור לאירוע הברווז...
כפירגון הדדי
כיכבתי
חג שמח זהר
תודה אילן
מרגש
נכון מאוד:)
*
היו ימים ש "zoo ארץ zoo" היה התנ"ך שלי
ו"מרק ברווז" היה הסרט שלי.
אישון
יזמה יפה של עירית תל - אביב.
מגיע לו לדודו גבע הענק...ולברווז שלו...להיות על גג העולם.
יש לי כוכב ואין לי ברווז עם פלומה צהובה
יופי של פוסט מפרגן לאיש מיוחד.
חג שמח
*
איש מוכשר להפליא , והעובדה שבעירייה שמו את הברווז רק עושה טוב בכל המישורים .
יהי זכרו ברוך ,
(וכל הכבוד על הפוסט , אישון)
אוקי
הגעתי
והיכן הקפה שלי?
אוהבת את הפירגונים שלך. . . :)
הוא לא ישכח בזכות אנשים כמוך.
יהיה זכרו ברוך.
תודה על הגבע-טרון, אישוני. פסטיבל ראוי, לשם שינוי.
בעיניי, סאטירה עובדת הכי טוב כשהיא עין אחת צוחה עין אחת בוכקת. והיא אפילו יותר טובה כשהיא בועטת בברווזים הכי קדושים.
נכון ..(בואו נמשיך את זה...) .
יצא גם בגרסה עברית בתרגומו של יענק'לה רוטבליט.
אמנם לא קופיקו, אבל יש את ספר הקומיקס Maus של ארט ספיגלמן שמספר את סיפורו של ניצול שואה באיורים.
היתה לי הזכות לעבוד עם הברבור הזה מספר שנים, וכאחד שהכיר אותו אישית שווה לי לפתוח פוסט חדש. אצרף עדויות ודברים שלא ידעתם עליו.
כמו כן היתי גם במועדון 4 קווארטו בדירבונו של דודו גבע
ועוד קוריוז, היתה לדודו תכנית גרנדיוזית שהייתה מטילה ללא ספק פצצה.
הוא התכוון להוציא לאור ספר בשם:
קופיקו באוושויץ.
שומו שמיים איך הברווז הזה ידע לעשות מטעמים מפרות קדושות...
תכניתו נגנזה עקב מותו.....
באחד הפוסטים שלי צרפתי מחווה לדודו גבע אבל זה נעלם במעמקי הארכיון.
יהי זכרו ברווז
מלא אהבה, אישון.
אני זוכרת לגבע בעיקר את "zoo ארץ zoo" (ימי התיכון והצופים העליזים)
ואת האנימציות שלו.
זה המקום אולי להוריד את הכובע בפני עיריית ת"א על הצבת הברוז הנפלא של דודו בראש הבנין. מדי פעם היא מזכירה לנו, העיריה הזאת, שבמרכז לפחות, מחווה לאמן היא עניין נורמלי לחלוטין בחיי מדינה.
(רינו נראה עצוב במיוחד בתמונה הזאת)..
בראיון האחרון אמר דודו גבע: "שוקן פיטר אותי?- אני פיטרתי אותו". דודו המת יותר חי מהרבה אנשים חיים. ראיתי כאן את תמונת הברווז על העיריה ורחב ליבי - מה שהברווז עושה לבניין האפור!! הרעיון - להמשיך את מורשתו של דודו גבע המכניס צבע ושמחה לחיינו - מבורך מכל.
אילנוצ'קה,
כל כך יפה כתבת,
ראיתי את הכתבה שעשו על ילדיו ביום שישי ועל הצפת ת"א בברווזים
ואני אומרת- כן ירבו!!!
"..איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא..."
יש, מעט. הקול השקט והעלום של הבינה והרגש. אצלו גם הקשר יד, ביטוי וחובה - עבדו.
הלוואי על כולנו.
אוהבת אותך , על הפוסט הזה.
חג שמח מותק.
וואווו דקסטר איזה נשכחות אתה מעלה כאן.
איך אני משיגה את הטרילוגיה הזו איך???
אני לא הכרתי את דודו גבע ז"ל....
אבל מה שכתבת מקסים וכמובן מפרגן כהרגלך..
לגבי ברווז בתל אביב..
מצטרפת ליגאל..
וכמובן אני לא יכולה לעזוב בשקט כי מישהו אמר שאני לא באה לבורמזי..
אז הנה בבקשה..
http://www.gnr.co.il/tips.php
רק דבר אחד הפריע לי:
איך יכול להיות שאין עיניים???
גיבור תרבות אמיתי.
מקורי, מחדש, משפיע.
ישובט דודו גבע!
זכר ברווז צדיק לברכה
היה אהוב עלי מאוד...
אני זוכרת שאיזה חודש לפני שנפטר....אמר שהוא לא מבין איך בכלל חי עם איך שהוא מתחזק את עצמו גרוע...
אני מתגעגעת....לנשים שלו...לברווז....לחרדי....לכל דבר שעשה, לפחות יש לי ספרים שלו....ושמרתי את ה'שער האחורי' של העיר עוד מתקופת עוזי וויל....אבל גם את התקופה שלו..כי זה פשוט מצחיק אותי כל פעם מחדש..
:)
אישון, אתה לא חושב שפסל הברווז על בניין העיריה הוא סימן ואות לשפיותה של תל-אביב ?
בקרוב - ברווזונים קטנים במקום מזוזות, מצה בצורת ברווז, סנדלי קרוקס עם נוצות !
כוכב לברווז, לדודו גבע ז"ל ולך.
בהחלט הפסד גדול.
איריתה
ואני עד היום מתענגת על הציורים המדהימים מהספר ה"צל" שמלווה אותי מכיתה ד'.
פוסט נפלא, ואבידה גדולה.
נכון.
דודו גבע,גדול.
אחלה מורשת השאיר.
לא הכרתי אותו אישית אבל קראתי כמה ראיונות איתו והוא נשמע אדם נהדר.
שמש לזיכרו
הברווז היה האור בכל השחור של העיתון.
אהבתי אותו.
ידידי היקר
כבוד גדול שהעלית את הפוסט
שמשמש נר לזכרו של יוצר מופלא
ואדם נדיר
יהי זיכרו ברוך
ואתה.....תבורך!
גם אני הייתי שם וגם אני אעלה פוסט עם הרבה תמונות בהמשך היום.
כתבת להפליא.
ניוחם זה כשר לפסח? יש גירסה רוטטת של הברווז (למטרות ספרותיות זולות)?
חחה התגובות כאן מגניבות לגמרי
שווה להציץ מידי פעם ולמצוא "חיוך חדש בלב"
דודו באמת היה מהמצחיקים והשנונים. אני התוודעתי לברווזים שלו בטרילוגיה המשובחת שכתב: "ספר מגוחך", "בנו של מגוחך" ו-"מגוחך בעורף האויב". מצ"ב עזר ויזואלי (אייר: קובי ניב) מהנ"ל:
ספוילר: בסוף כנופיית החומוס הפסידה לכנופיית המזרונים.
ועתה - פינת הידעת?
הידעת כי היום "ברווז" הוא כינוי ללא אחר מאשר... נפיחה? דוג':
"בוא'נה, יש בדירה הזו ברווזים ממש גדולים"
"וואלה, אתה מברווז כמו מטורף! מה אכלת?!"
גם אתה התחלת עם "אין לי כוכבים..."
תן בויז'ואל
אני למעשה רוצה להגיב פחות ומצידי שיהיו כמה שיותר אוצרות קומיקס מדודו גבע שלא נמצאים בגוגל.
אבל את כבר חברה...והפוסטים שלך לא מאכזבים .שלא כמו :
יפה לך,
הפוסט הזה מוציא מאנשים את כל השנינויות,
יפה לך,
מנסה גם אני להיות חברה שלך, ונערצת על ידך, בכדי לקבל גם אני פוסט כזה כשאמות,
לא חייבים לייצר ברווזים בשביל זה, נכון? יש גם דרכים אחרות?
נישקתי צפרדע בבריכה
לא משהו.
נהדר
רוצה ברווז כזה באמבטיה !
ואת דודו בחזרה!
נשמה של ברבור
במסווה של ברווז
גע גע גע געגועי לגבע
אני בטוחה שהנ"ל יושב במרומים ומגעגע עלינו מצחוק
(יחד עם הברווז שם בקצה הבניין - מקור אל מקור)
עידית
כל הכבוד על הפירגון .
הברווזים - הם הם הירושה של דודו.
יוצר קומיקס בחסד עליון ומותו היה אבדה.
מברווז לברווז זכרו לא נשכח!!
ג(ב)ע , ג (ב)ע
איתך.
אין לי כוכבים, אבל יש לי ברווזים בראש.
דודו - קורבן דיאטת החומוס.
דודו - האיש שב"יומן הפקיד" כתב על יום אחד בחיפה, קומיקס עם פאנצ'ליין מופלא.
מהמצחיקים הבודדים שלנו.
תהא נשמתו פָּטֶה.
אללה יירא חמו!
אילן יקירי כתבת מקסים
פוסט ראוי ומכבד
דרכך התוודעתי לאדם המוכשר הזה
ונורא עצוב שהוא נפטר בגיל כל כך מוקדם
אני מחייכת משום שאני מביטה על הברווז שיושב על הגג
חותמת בכוכב