המון תודה אחי.

גם אתה נוגע דרך סיפורך המיוחד בלא מעט לבבות כאן.

מעריך אותך מאוד.

צטט: ערן בדינרי 2008-04-18 04:22:15

אייל,

 

הבלוג שלך הוא לא רק מרגש, הוא גם חשוב.

 

תודה, איש יקר לי.

אייל,

הבלוג שלך הוא לא רק מרגש, הוא גם חשוב.

תודה, איש יקר לי.

אמנית עץ,

אלונה,

אלה,

סמארה,

מיקה,

יסמין,

יקירות שלי,

כנוכחות קבועות בחלק מהפוסטים שלי, אתן וודאי יודעות שאני מקפיד להתייחס לכל תגובה שלכן בנפרד, הפעם, ברשותכן, ומאחר וכל מילה שאוסיף לא תתאר את הרגש והאהדה בה הצפתן אותי, אודה לכולכם יחד כמו גם לאלו שנכחו לפניכן.

אתן ההשראה היותר גדולה שלי, השראה שהובילה ומן הסתם עוד תוביל אותי להמשיך ולתרום ככך שאוכל למען חברה בריאה ומתוקנת יותר.

חג אביב מלבלב,

אייל.

איך מקבלים פה כוכבים כדי לתת כוכבים?

איילוש, סחטיקה... תתחדש (באיחור כי הציפורים הקטנות פה ישנות ואלו שאתה שולח כנראה עסוקות...)

אני שמחה שאתה מעלה את הנושא (כמקורבת מהצד השני - לא המכה חלילה למי שתהה, המטפל)

סתיו, כנראה שזה מכוון אלייך, תהיי חזקה!

האור שיש בך להאיר

 את שאתה יודע מתוככך פנימה

 מעתיק את נשמתי כל פעם מחדש

 איש יקר וקסום

 *

 ניקה

"הרימי מבטך אישה,

השילי קליפות של שלשום,

את פנייך שאי מול מראה,

הן ביקשת להתעורר מחלום,

עוד יבואו ימים של חיוך בך,

בם תדעי ליטופים עד אין קץ,

דובדבן שם פורח קורץ לך,

חיבוקך רק רוצה לאמץ."

~~~

הכתיבה שלך מטלטלת

נוגעת בלבבות של הרבה נשמות...

תודה לך על הכוח ועל היכולת שלך

לתת !!!

חג שמח!

כמה כאב יש בנפש מצולקת, כמה צער היא מכילה.

משא כבד שסוחבים בתוכנו, לא מרפה, הופך לחלק מאיתנו.

והלוואי ונדע להתנתק מאותן שלשלאות כובלות, להשיל מתוכנו החוצה.

כתיבתך נוגעת בכל אותם מקומות מצולקות, זבות דם, שותתות,

מילותיך מלטפות את הכאב והצער, באות לגרש את החושך.

לנצור את המילים ומתוכם להתחזק, לשאת עיניים ולהרים ראש.

חג שמח איש יקר שרואה את הכאב כאילו היה שלך.*

יקר....

הכתיבה שלך מצמררת אותי, נוגעת בי, מדוייקת ...וענקית.

איזו יכולת....מעורר קנאה...

תמשיך לגעת בנו במכחול המילים שלך....תענוג צרוף...

כוכב וחיבוק

הרימי מבטך אישה,

השילי קליפות של שלשום,

את פנייך שאי מול מראה,

הן ביקשת להתעורר מחלום,

עוד יבואו ימים של חיוך בך,

בם תדעי ליטופים עד אין קץ,

דובדבן שם פורח קורץ לך,

חיבוקך רק רוצה לאמץ.

סתיו יקרה, אלו שני הבתים שהייתי רוצה שתנצרי בלבך. אני מודע לקושי, מודע לצלקות הנפש, מודע לעבר הרודף שלעתים אינו מרפה, אבל אני גם מודע לאצילות הנפש שבה נתברכך, אני מודע לכוחותייך הפנימיים...הניחי לכאב והתחילי לחבק את האביב...יודע שאת מסוגלת....יודע שאת יודעת.

גאה בך,

חג שמח.

רונית,

בייבי,

היידי,

אסנת,

מאי,

נשמה,

נירית,

אורית,

לבנה,

ענת,

קסם,

ולכל מי שכיכב והגיב בפרטי,

נרגשתי מהתגובות ומהאהדה הרבה שהפוסט הזה עורר. איני נוהג לכתוב על כאבם של אחרים, אבל לאור המציאות המזעזעת שבה אנו חיים, לאור האלימות, העצב, הכאב, הקלות הבזויה שבה אנשים מוצאים את מותם, ושאר האירועים המזעזעים שקורים כאן, מצאתי לנכון לצעוק את שאני חש בלבי זה זמן רב.

מערכת האכיפה והמשפט חייבת לעבור זעזוע, חייבת לשנות את חוקתה, חייבת להחמיר עם הענישה. לא ייתכן שגברים מכים, אנסים, רוצחים, ושאר חלאות המין האנושי - ישתחררו למעצרי בית, או לאחר מס' חודשים תמימים, אותם קיבלו בעסקות טיעון מבזות.

כמרצה, אני נתקל באלפי סיפורים ושיתופים מרגשים. מה שמביאה התקשורת זה אפילו לא עשירית מהאלימות הכוללת שקיימת במציאות של היום.

רבות הן הנשים שפוחדות או שאינן מפרשות נכון את שפת הגוף של בעליהן. זה יכול להתחיל בסטירה ומשם, הדרך לחדר המיון אינה כזו ארוכה.

אנא, באם הנכן עדות סמויות לאלימות בתוך המשפחה, דווחו לגורמי הרווחה ולרשויות החוק ... דווחו שוב, שוב, שוב, ושוב ... משום שהיציאה מהאדישות תלוייה רק בנו ....

עם המון אכפתיות, ושרק נדע חירות באביב הזה,

אייל.

אייל אייל אייל

כל כוכבי השמיים קדים למילותיך

כמה סותרות הן תחילה, מצמררות ופוצעות

ואחר....

נוגעות הן עוטפות לוטפות אוהבות מוארות

נפלא כתבת ומרגש עד מאור

מצטרפת אל מילותיך בעבורה ובעבור

כל אישה כואבת באשר היא......

}{

אייל,

זה כל-כך נכון, כל מה שכתבת.

היא/אני/את חייבת להרים את הראש ולזרוק לקיבינימאט את הגבר המכה מהחיים.

בזמנו עשיתי זאת בהנאה רבה.

אייל

אתה אתה נדיר.

חזק ועוצמתי .

אין כמוך ..

חג שמח :)

כמה מיוחד אתה ורגיש.

נשארתי עם צמרמורת.

היי אייל

שני השירים יפים ביותר

שלך ושל פאבלו...

תבורך על כישרון שכזה.....

צמרמורת עוברת בי.

כל מילה היא נקב בגוף.

מילותיך המדהימות, מעניקות עוצמה

מי יתן והיא תצליח לקרוא את העוצמה שכאן

ולהתחזק.

אה,מקסים אחד,

מזדהה עם כל מילה.

מבטאת באומנותי את הפתרונות עליהם אתה מדבר.

מזמינה אותך לקרוא את הפוסט שלי על טרשת נפוצה.

כוכב לכוכב

איילי!! מה יהיה איתך? יש לי צמרמורת בכל הגוף ודמעות בעיניים

כתבת לה יפה ומרגש וסיימת בתקווה לאופטימיות והתחזקות הנפש

יום טוב לך יקירי

אייל

כתיבתך מרגשת....

נושא כזה... קשה להמשיך הלאה..

תמיד נשארות צלקות נפשיות...

אהבתי את הבית לפני האחרון

חג שמח

*

מסלפת דמותי,

זו הבעה שוודאי תחלוף.

מפשפשת בחיק דעתי,

מתרגמת בשגיאה שפת אגרוף.

מגבסת גופי,

בעיטות שהפכו חלק מנוף.

חובשת נפשי,

חבוטה, חבולה, מחפשת מעוף.

הרבה זמן לא בכיתי ככה איילי.

הולכת לשטוף פנים, לשתות מים ולהיכנס לישיבה.

אוהבת אותך איילי.

כוכב אהבתי לך.

*

"הרימי מבטך אישה,

השילי קליפות של שלשום..."

זה מה שאני הייתי מקדישה לה, במיוחד.

כל אחד/ת מאיתנו סוחב על כתפיו משא כזה או אחר מן העבר. החוכמה בחיים היא להתעלות על אותו קושי, להרים ראש, ולהמשיך הלאה, קדימה.

כתבת מקסים

חג שמח

רונית

...*