כותרות TheMarker >
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    כמה אנשים יכולים לחיות בישראל?

    6 תגובות   יום רביעי, 16/4/08, 18:10

    או ליתר דיוק כמה אנשים יכולים לחיות באופן מקיים בישראל?

     

    הפסוט הזה הוא בעקבות פוסט "פרו ורבו ומלאו את הארץ" של אביאן, ובעקבות דיון שהעלתי בפורום הסביבה של הקפה באותו נושא - פיצוץ אוכלוסין בישראל

     

    האם המספר המקסימלי הוא מספר האנשים שיכולים לעמוד זה לצד זה בכל שטח המדינה?

    האם זה מספר לא מוגבל? האם זה בעיני המתבונן?

     

    מה זה לחיות באופן מקיים? 

     מדד טביעת רגל אקולוגית מנסה לענות על זה. ברור שאם מישהו חי רוב הזמן ספון בתוך משרד או דירה קטנה הוא בכל זאת משפיע על הסביבה - הוא צורך דלק לחימום קרור ותאורה, הוא צורך מזון, המזון שהוא אוכל צורך דלק בעצמו (לשם הפקת דשנים לדוגמה), וכו'.

     

    מדד טביעת רגל אקולוגית אומר שכדי לייצר כך וכך מזון באופן מקיים יש צורך בכך וכך שטח, כדי לצרוך כך וכך אנרגיה יש צורך בכל וכך שטח של יערות כדי לאזן את פליטות הפחמן הדו חמצני . כדי לטהר מים יש צורך בכך וכך שטח וכו'.

     

    מדד טביעת רגל אקולוגית הוא לא מדוייק, ובמקרים רבים הוא קצת אופטימי מידי - לדוגמה בגלל שהוא מחשב הכל במונחי שטח. במציאות אין תחליפיות בין חלק מהדברים - אם לדוגמה נגמרו לי המים במדינה זה שיש לי עודף מזון לא ממש יעזור לי.

     

    מי שרוצה לקרוא עוד על טביעת רגל אקולוגית - הנה מאמר מצויין של ד"ר ליה אטינגר בנושא.

     

    אז מה הנתונים אומרים  ?

     

    קודם כל הנתונים הם משנת 2003, (מתוך http://www.footprintnetwork.org). בשנה הזאת טביעת הרגל העולמית הממוצעת לאדם היתה 2.2 הקטאר (הקטר= 10 דונאם). לעומת זאת ה"שטח" שכדור הארץ מעמיד לנו לאדם הוא 1.8 הקטאר. השטח הזה הוא שטח של מערכות אקולוגיות שיכולות לנסות לטהר זיהומים ולייצר מזון וחמצן שכולנו צריכים.

     

    איך זה יכול להיות? זה  בגלל ש-2 הנתונים האלה הם גודל של זרם. מלבד זה יש מאגר של מערכות טבעיות, שלאט לאט מתכלה (בקצב גדל והולך) - כמו שחשבון בנק יכול להיות עם משיכה גדולה יותר מההכנסה - אבל כמובן שהוא לא יכול להיות במצב כזה יותר מידי זמן.

     

    עבור מישראל הנתונים אומרים שבישראל 2003:

    * חיו 6.4 מיליון בני אדם.

    * טביעת הרגל הממוצעת של ישראלי היתה 4.6 הקטאר

    * כמות השטח הזמין בתוך ישראל היתה 0.4 הקטאר.

     

    מזה אפשר לבצע חישובים כמה אנשים יכולים להתקיים באופן מקיים בישראל:

     

    א. אם כולם ממשיכים בדפוסי הצריכה של שנת 2003:

     

    א.1. אם אנחנו משק אותרקי לחלוטין בהקשר של טביעת רגל אקולוגית:

    0.4 לחלק ל- 4.6 זה אומר שצריך להקטין את כמות האוכלוסיה ל-8% מגודלה בשנת 2003 - כלומר רק 550 אלף איש.

     

    א.2. אם אנחנו סוחרים עם כל העולם בטביעת הרגל האקולוגית שלנו - לדוגמה אם אחנו קונים מזון מים ואנרגיה מתחדשת ומשאבים מתחדשים ממדינות אחרות (שנמצאות במצב מקיים).

    טביעת הרגל האקולוגית העומדת לרשות האנושות באוכלוסיה הקיימת היא 1.8. אם האוכלוסיה העולמית תקטן המספר הזה יכול לגדול. בכל מקרה 1.8 זה הבסיס שלקחתי, זה מוגבל אבל זה מה יש.

    1.8 חלקי 4.6 יוצא הרבה יותר טוב - 2.5 מיליון אנשים או אכולוסיה בגודל 39%

     

    אבל מה קורא אם באמת אנחנו מצליחים להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו? נסתכל על ירדן לדוגמה. שם טביעת הרגל האקולוגית היתה בשנת 2003 1.8 בדיוק כמות השטח שנתונה לאזרח עולמי-

     

    ב. אם אזרחי ישראל היו צורכים בדפוסי צריכה של ירדן

    ב. 1. ברמות צריכה אלה, במשק אותרקי מבחינה סביבתית נקבל:

    22% או 1.42 מיליון בני אדם.

    ב.2. ברמות צריכה כאלה אבל תוך אפשרות למסחר עם מדינות אחרות:

    נקבל (באופן לא מפתיע) 100% - 6.4 מיליון בני אדם.

     

    ומה אם נוריד רמות טביעת הרגל עוד? מה אם כולם כאן יחיו בממוצע כמו הודי ממוצע ?

     

    טביעת הרגל הממוצעת של ההודים ב-2003 היתה 0.8 הקטר

     

    ג. אם אזרחי ישראל היו צורכים בדפוסי צריכה של הודו

    ג. 1. במשק אותרקי - יש מקום ל-3.2 מיליון בני אדם.

    ג.2 . במשק עם מסחר בשירותי טבע - יש מקום ל-14 מיליון בני אדם.

     

    למה אני בכלל שואל לגבי משק אותרקי? האם לא ברור שתמיד נוכל להתפיל מים? לייבא מזון ממדינות אחרות? ולייצא לשם את האשפה שלנו? האם לא כך עשינו תמיד?

     

    לא. במשך רוב ההיסטוריה מדינות לא ייבאו כמוית עצמות של מים, אנרגיה ומזון ממקומות רחוקים, אלא הסתמכו פחות או יותר על מה שהיה בסביבתם הקרובה, כאשר המסחר היה בעיקר במוצרי מותרות.

     

    כשמחירי הדלק יעלו בגלל שיא תפוקת הנפט, יעלו איתו גם מחירי המזון, כי מזון מכינים היום מדלק - דשנים וריסוסים וטרקטורים זוללים כמות עצומה של אנרגיה. את התוצאה לא צריך להבין באופן תאורטי אלא להסתכל באופן מעשי מה מתרחש כבר היום ומה מדינות עושות לגבי זה.

     

    מחיר האורז לדוגמה זינק לנקודת השיא של כל הזמנים לפני כשבוע בערך. בתגובה הודו החליטה שהיא מקטינה את הייצוא שלה של אורז - כי אם כל הכבוד לרווחים מייצוא אורז, היא גם צריכה להאכיל הודים. מדינות אחרות בכלל סגרו את הברז והכריזו שהן לא מייצאות בכלל.

     

    באופן דומה, גם אנרגיה ומשאבים חויניים אחרים, ברגע שהם מתחילים להתייקר הנכונות של מדינות לסחור בהן יורדת פלאים.

     

    נקודות לאופטימיות זהירה (מאוד זהירה)-

     

    - הנתונים מתייחסים למצב נתון בעולם של צריכה ושל אוכולסיה - אם ירדו המספרים האלה, תגדל כמות המשאבים הממוצעת לאדם ולכן החישבוים בסעיפים שמתייחסים גבי מסחר עם מדינות אחרות יוכלו להיות גבוהים יותר.

    - הנתונים האלה כוללים גם התחממות עולמית לדוגמה ושיפורים בנושא אנרגיה יכולים להוריד את טביעת הרגל בנושא זה.

    - כלכלנים תמיד אוהבים להגיד ששיפורים בטכנולוגיה יצילו את המצב. זה לא נכון (כי יש צורך באנרגיה כדי להפעיל טכנולוגיה של האדם שתפקידה לטהר, והאנריגה הזאת צריכה להיות מתחדשת...) אבל שיפורי טכנולוגיה נכונים יכולים אולי להקל חלק מהדברים.

     

    נקודות לפסימיות

    - גם אם שעוצרים את גידול האוכלוסיה היום, עדיין האוכלוסיה ממשיכה לגדול עוד 30-40 שנה.

    - אף אחד לא מתכוון לעצור את גידול האוכלוסיה היום,

    - טביעת רגל אקולוגית לא ממש מתייחסת לבעיות של משאבים שאינם מתחדשים, כמו ברזל

    - גם אוכלוסיית העולם גדלה (אבל לפחות בקצב שמתכנס) וגם הצריכה - דבר שמקטין את טביעת הרגל העולמית, ומקטים גם את התפקוד של מערכות הסביבה שנשארו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/3/14 10:33:

      צטט: שושי פולטין 2008-04-16 22:05:28

      לאזרח דרור,

      עוד אחזור לקרוא בעיון,

      בינתיים אני מפנה אותך למאמר מעניין היום בגלובס"

      אם יש משהו שמערכת החינוך בארץ צריכה, זה את רודולף ג'וליאני

      *

      וחג שמח

      שושי

       

      אם יש משהו שמערכת החינוך בארץ צריכה, זה חופש: חופש בחירה וחופש לימוד !  

       

       

      החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  


      בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

      ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

      אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

      התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

      נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

      בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

      -----------------
      * ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

       

        17/4/08 08:38:

       כתבה מעולה! האם זה באמת המצב בשטח? 

      צטט: שושי פולטין 2008-04-16 22:05:28

      לאזרח דרור,

      עוד אחזור לקרוא בעיון,

      בינתיים אני מפנה אותך למאמר מעניין היום בגלובס"

      אם יש משהו שמערכת החינוך בארץ צריכה, זה את רודולף ג'וליאני

      *

      וחג שמח

      שושי

       

        16/4/08 22:05:

      לאזרח דרור,

      עוד אחזור לקרוא בעיון,

      בינתיים אני מפנה אותך למאמר מעניין היום בגלובס"

      אם יש משהו שמערכת החינוך בארץ צריכה, זה את רודולף ג'וליאני

      *

      וחג שמח

      שושי

        16/4/08 20:21:
      שכחתי את הכוכב (-:
        16/4/08 20:09:

       תודה רבה אביאן!

       

      צטט: אביאן 2008-04-16 18:26:05

      אנסה להציג את זה בצורה יותר "עממית" במספר משפטים:

       

      טביעת רגל אקולוגית היא ההשפעה הממוצעת של כל אחד מאיתנו. אם מכפילים אותה במספר האנשים מקבלים את סך כל ההשפעה (השלילית) שלנו על העולם.

      במצב הנוכחי, ההשפעה הכללית שלנו גדולה מיכולת כדור הארץ להתמודד.

       

      אי לכך, יש שני כיוונים אפשריים:

      • 1) להקטין את טביעת הרגל האקולוגית, קרי, לצרוך פחות, למחזר, להשתמש באנרגיה לא מתכלה וכו'...
      • 2) להקטין את כמות האנשים בעולם. (בדרך של להקטין את הרביה כמובן).

       

       

       

        16/4/08 18:26:

      אנסה להציג את זה בצורה יותר "עממית" במספר משפטים:

       

      טביעת רגל אקולוגית היא ההשפעה הממוצעת של כל אחד מאיתנו. אם מכפילים אותה במספר האנשים מקבלים את סך כל ההשפעה (השלילית) שלנו על העולם.

      במצב הנוכחי, ההשפעה הכללית שלנו גדולה מיכולת כדור הארץ להתמודד.

       

      אי לכך, יש שני כיוונים אפשריים:

      • 1) להקטין את טביעת הרגל האקולוגית, קרי, לצרוך פחות, למחזר, להשתמש באנרגיה לא מתכלה וכו'...
      • 2) להקטין את כמות האנשים בעולם. (בדרך של להקטין את הרביה כמובן).

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין