זה ממכר ונופלים לזה בקלות

יודע דבר אני וכותב רק מתוך ניסיון

מקווה שבאמת יצאת מזה

כי לרוב אחרי מערכת כזו כל דבר אחר עשוי להראות לכן משעמם

ביותר!

מחבקת אותך וחשה, בלי להכירך, קרובה אלייך.. מבלי לקרוא את הפוסט, יודעת גם יודעת מה עברת.. גל

כמה הרבה יופי יש בך.

החיוך והאושר יבואו כי יום אחד

תגלי שכל מה שעברת הכין אותך לחיוך.

אוהבת אותך

טל 

כתיבה רגישה וכואבת.

נגעת בי.

הפוסט כבר נמחק

כי הגעתי מאוחר

הכאב הלך פה

מקווה שעבר

הייתי היום

אהיה גם מחר

זה בראש

לא מרפה

נשאר

לדמיין אותך...

עם קולר,

על צוואר.

 

מקווה שהומור אידיוטי מצליח לפעמים להעלות בדל של חיוך על השפתיים היפות שלך.

 

לא יודע מי את ואיך חייך

אך אנחנו חזקים לפעמים מהחיים

כמה קומות מעלי יש אישה חכמה ששמה גלי והיא מלכת המדבר

תקשיבי לה ותקראי את מה שרשמה

מככב לך שתוכלי לקרוא ולראות רק את הטוב

 

גם אני הגעתי לפוסט מאוחר מידי - לאחר שכבר נמחק.

 

שולחת לך חיבוק וירטואלי ויודעת שאת בדרך הנכונה.

 

 

 

הי טל

יש לי הרגשה שהגעתי לפוסט הזה מאוחר מידי

הרבה אחרי שהוא נמחק ....

שלא יכות להשאיר את המילים

והיית צריכה לקפל אותם חזרה ...

למקום שממנו באו ...

 

אבל יש לי הרגשה שיש לנו כאב משותף של סיפור דומה ..

ואני חווה את העוצמה ..ואת הכאב שנשאר אחרי

גם בלי לקרא את המילים .....

 

אהבתי איש אחד ...

מאוד מאוד

והוא הלך לי

רציתי להעניק לא את כל האהבה שבעולם ...

והוא בחר בסבל .....

הוא ממשיך להגיד באוזני כמה קשה לו ..

כמה הוא יודע ..שיותר טוב היה יכול להיות לו איתי

שאין בוקר אין לילה שאני לא בראש שלו ...

אבל מה אני אעשה ..עם כל האמירות היפות האילו ..

אם הוא היה יודע להתמסר לאהבה ..

כמו שהוא יודע להתמסר לסבל ..

הכל היה נראה אחרת ...

אבל אני לא מוכנה שהוא ימשוך אותי למטה יותר ..

אני רוצה להגביה עוף ..

 

כל מה שאני יודעת על הגוף שלי

בזכותו אני יודעת ..

ואומרת תודה ..

 

אילו הייתי יכולה לחולל ניסים ..

בשבילך ..ובשבילי ...

אבל אין ברירה

לא הכל בשליטה שלי ..

וצריך להמשיך הלאה ..

 

מחבקת אותך בהבנה ובחברות .

חמניה

 

 

 

את יודעת מה טל.

לא נראה לי שאת באמת מתרגשת ממה שעברת, אחרת היית מפסיקה את זה מזמן.

נראה לי שאת מהתיפוסים שמחפשים אתגרים

והחוויה היתה אצלך רק הרפתקה קטנה.

קטן עלייך.

היי גיברת!!

לאור חשיפתך הכל כך אמיתית, מאמינה שיגיעו  כאלה שרק מחפשים מישי כמוך, שיוכלו לשתף אותה במה שעובר עליהם (או עבר), הם ירגישו נוח.

ונראה שהוא דוקא כן יגיע, האיש שלך.

את עשית להם את זה.

יש לך נוכחות, עוצמה, ואת גם נראית משומשו.

 

אז אני אופטימית!!

 

 

 

 

 

זה הרגיש כמו לראות גיא פינס או לקרוא לאישה בקפה ואת אפילו לא מקבלת על זה כסף.

בחיי שאני מתקשה להבין מה מביא אותך להנות מהחשיפה הפולשנית הזו ויותר מזה מה מביא את כל המגיבים פה, שעברו כבר את גיל 18 לטעמי, להתעניין כל כך ברכילות עסיסית על חייך הפרטיים.

בכל אופן, ניסיתי שוב להציץ אצלך מכוון שכן זיהיתי בתגובותייך אז שכל שיכול בכיף לייצר תכנים מעניינים, אך נראה שאני לא הקהל שלך.

כל טוב.

מגיע לך יותר. הרבה יותר,

מקווה שלהבא תקבלי את הטוב והחסד שמגיעים לך.

טל( דינורה)

כשאתה מגיע לתחתית.. מפה יש רק לאן לעלות,עברה עליך שנה כפי שאת מתארת  קשה מאד..

הזמן הוא הרופא הטוב ביותר... קחי לך את הזמן הזה ולבסוף תראי שישארו רק הזיכרונות הטובים .

זה מה שנשאר בסוף...

טל טל

גם לאחר שנה,

הפצע פתוח ומדמם.

כמו עש הנמשך לאש.

גם שכואב אינו עוזב.

פוסט מהמם.

 

"כזהו רצונם של האלים: כל הנאה מלווה בכאב"

ציטוט - פלאוטוס. 

לא יודע מה להגיב על זה

 

*

מדהים שבדיוק שסיימתי לקרוא. מתנגן השיר: "קוק בצהרים חרא של הרגל"

ומערכת היחסים הזו שלך נשמעת כאילו היתה כזה הרגל.

וכן, כשאנחנו רוצים שיאהבו אותנו אנחנו מוכנים, גם ובעיקר בלא מודע לעשות הכל.

אבל השיעור, השיעור חשוב. תמיד, להיות נאמנה לעצמך תמיד לנסות לראות את טובתך.

אני מאמין שמכאן את רק נוסקת, ובכל לבי מאחל לך כך.

אין לי כוכב לתת, חיבוק ענק כן.

מרגש מאוד לקרוא.

מעטים מאיתנו זוכרים ומסוגלים לשים ממש את כל ליבם על המזבח...ועל זה תשמחי - על עצם היכולת.

כולנו עברנו מערכות שליליות... סוחפות... ממכרות טוב... ממכרות רע..... בסופו של דבר מכולן למדנו.. החכמנו...ועכשיו בבית הספר של החיים אנו יודעים הרבה יותר טוב מה באמת עושה לנו טוב.

לפעמים לוקח שנה לפעמיים יותר.... העיקר שבסוף מרימים ראש לוקחים אויר וממשיכים הלאה. ראש למעלה מבט קדימה.

הרבה הצלחה.

 

ריגשת בפתיחות שלך

ונגעת עם הכאב שלך.

מאחלת לך למצוא שלווה

פנימית, כזו שתאפשר לך

להתרווח על הטוב שבכל

סיפור שכזה.

נסכם את הזמני בחג שמח.

טל כוכב קיבלת תגובה בפרטי תהיה

מילא חוסר נאמנות, על זה אפשר לסלוח, אבל חוסר מקוריות?!

זה כבר בלתי נסלח. כינוי זהה לכל השפנים שהוא שלף מהכובע?

נו באמת.

ואת - האחרונה שאת צריכה לכעוס עליה היא את; באת, נתת, הרגשת, נתת לעצמך להרגיש, עשית מה שצריך לעשות. אם זה לא עלה יפה, אלה הנסיבות.

יהיו אחרים.

 

נוגע טל

 

 

 

 

 

 

את היופי הכנה הזה אף- אחד לא יוכל לקחת, שומעת ? אף אחד !

את הנפש הזאת שבך לא השארת אצלו ובשום מקום. היא כאן - נוכחת. כל- כך נוכחת.

בועות צמחו לי בבטן והתפוצצו, אחת אחת עם כל מילה שכתבת, עם כל רגש שהעברת משם.

את מדהימה במלוא מובן המילה !!

דינורה, אתמול בוויסקי, היום כאן.

אין ספק, תעוזה גדולה יש לך כאן לגלגל את כל הסיפור באופן כל כך פרטני.

כמה מעניין ודרמטי.

ושוב נעים מאוד.

מ"ה.

 

אני מאמינה שכעת יתחילו לזרום אלייך פניות רבות ומעניינות......

תקני אותי אם אני טועה.

 

 

"זיונים זה לא הכל בחיים. "

 פתגם מאת השחקן הדגול מיקי רורק

בסרטו "9 וחצי שבועות של שכרון חושים"

 

אז תראי איפה הוא היום.

 

אמרתי לך שאת עכשיו בדרך למעלה.

אל תסתכלי למטה. 

 

 

כוכב.

 

 

"לקחתי את הטוב. את הרע, שיזכיר לי ברגעים של חולשה, מה אסור לי לעשות שוב, נעלתי, בפעם האחרונה את הדלת ההיא, אי שם"

החכם הוא שלקחת את מה שלקחת מבחירה ובזמן.

 פוסט יפה ,אמיתי ,רהוט, מעניין ומהחיים עצמם.

* 

ואני חשבתי שאני היחיד בקפה שנהנה (את נהנית? עדיין לא ברור לי מהתיאורים) מכאב...

השארת אותי מבולבל-

מצד אחד התיאורים מעוררים ומייצרים מיץ , מצד שני כל הכאב הזה. נשארתי בבילבול, אבל זה בטח ממש המיקרו-קוסמוס של מה שאת נשארת בו.

 

בכדי לישמור על פרופורציות

 בואי פשוט נאמר

הארי פֻוטר

טל מתוקה - כתבת פוסט עצוב עם המון כאב... ואני יודעת שלא היה לך קל...

מקווה שתצליחי (ואולי בזכות הפוסט הזה) לשים את הדברים מאחורייך - ולפתוח דף חדש בחייך !

התחלה חדשה - יפה וטהורה - שתקח אותך למקומות יפים - כי מגיע לך - יקרה שאת !

תודה !

מותק, זה כואב לעבור חוויה כזו, אך לפעמים ללא החוויות הקשות

האלו לא נדע מה הוא הטוב.

שאפו על הפתיחות הורטואלית, הספקתי לטעום ממנה באופן אישי,

לי באופן אישי יש יכולת להכיל כזו פתיחות ללא סייג.

 

חוויה לטעמי מעניינת אם כי כואבת וברור ששמחה עבורך שאת כבר לא שם,

יקירתי......אולי זו היתה תקופה של בליעה, היום את מתחילה ללעוס את הביסים

ולהנות בצורה אחרת.

 

מאד אהבתי-אחזור כבר ל*

טל היקרה שולח חיבוק ענק צריך הרבה עצמות נפש ליחשף כך ואני מעריך אותך על זה תודה לך אישה גדולה שאת ,לא כותבים שיווחו של אדם בפניו ואני לא רוצה שתסמקי יותר מידיי אז שהיה לך חג שמח לך ולקטנטנים מכול הלב

היי דינורה,

קראתי את הפוסט כמה פעמים את המילים המהדהדות בראשי,

לא מוצאת מילים עם משמעות ריגשית ראויה כדי לנחם את הכאב שלך שחלף ונותר בתוכך כרחם ענקי של עצב עמוס דמעות המכילות כמים שפירים את יצירתך הריגשית.

המילים מלאות בהמון וכלום כי הכל חלף נטף לתוכך חילחל לתוך דמך פצע את ליבך והותיר אותך מדממת,פצועה ...

יום ממקום אחר רחוק מהחושך חשבתי עליך ושלפתי קלף בשבילך ותתפלאי זה מה שיצא עבורך ממהמלאכים באהבה: "אישה יקרה,את יודעת מה את רוצה,לכן עכשיו הזמן להגיע להחלטה ולקחת את שרביט היוזמה כדי לממש את רעיונותיך על פני האדמה.

היקום יביא לך באהבה שפע של הזדמנויות מפתיעות וכל עזרה הדרושה.

שיביאו אותך למטרה במהרה ואת תחווי הצלחה גדולה.התחברי אליי יקירה.

אני הקוסמת שנמצאת בכוחך"

נשיקות חיבוק ואהבה...ספיר.

טל

כמאמר הקלישאה, "החיים הם בית ספר".

לא צריך תעודה כדי להיות בוגר שלהם

רק צריך ללמוד ולחוות

צריך לקחת את הטוב.

מחוויות כמו שתארת אנחנו לומדים המום על עצמנו

וכמובן גם על הסביבה שלנו

אנחנו למדים על השינוי שבנו ועל הגבולות שמשתנים איתו.

שיתפת כאן במשהו מאד אישי

צריך לכך הרבה אומץ. יש לך אותו.

גם צריך לדעת איך לכתוב. גם את זה יש לך. כתבת נפלא.

ומה שהכי חשוב הוא שבדרכנו למטרות בחיינו

אנחנו אוספים חוויות שמעצבות אותנו

שבלעדיהן היינו היום שונים לגמרי.

אז תביטי לאחור בחיוך

החיים הם כאן, עכשיו ועם מבט קדימה.

תודה על השיתוף

מאוד מרגש

אכן שיעור מא(ע)לף בתורת החיים

למרות התוכן או אולי בגללו

היה מענג לקרוא על הבוקר

תודה.

נשארתי חייב *

סיבה לחזור לביתך ולפשפש בו קצת(-:

ראובן

צריך לקחת מכל דבר את הטוב שבו ולהמשיך קדימה...כולנו

עוברים חוויות שלפעמים מכאיבות פוגעות לנו בקשיי הנשימה...הגדולה

זה לצאת מזה ולהמשיך הלאה...את בדרך הנכונה...

סוף שבוע נפלא...

בהחלט אומץ

 

שאפו על אומץ, על הפתיחות. לעולם לא אבין את התועלת שבחשיפה הזו אבל לא בא לבקר.

אזרי כח.

 

ל.

חוסר הוודאות לגבי  התדירות

בה העוצמה הכובשת תתויר בנו את הרושם החיובי

הוא מן הדברים שמתעתעים בכל אדם ואדם

וכך זה לגבי כל קשר רומנטי. ההבדלים אולי

בדרגות ובעוצמות השונות

של אחד/ת חווה במשעוליה השונים של האהבה

הממריאה לפיסגת הרים, משכרת וסוחפת,

אך לפעמים גם מגלגלת את הצדדים או צד אחלד

למרגלות ההר שבורים ורצוצים.

מכירה את מה שאת כותבת כך או אחרת.

רואה את החיים כחויה. בכל סדנה כזאת יש תובנה והתחזקות. חבל שאנחנו לומדים ככה מתוף הנסיון הכואב אבל לא הייתי מוותרת על אף אחת מהסדנאות. הן אלו שהביאו אותי להיות מה שאני היום.

אני חושב שברחת מוקדם מידי, סקס ותשוקה באיזהו שלב הם דועכים, ואז נוצרת תקשורת מסוג אחרת אם יודעים לחבר אותה, אם במשך שנה לא היה כלום מלבד סקס, מה חיפשת שם,אולי זה היה החסך שלך.

 

את פשוט קוסמת מופלאה !!!!

שיתפת   וריגשת   יקירה

 

 

  ואולי   הפתיחה 

הבאה  עלינו  לטובה

   של   דרך  חדשה

 

 רוצה  שחרור  מכבלי  העבר

 

 

  חג  חירות  נפלא

   
 

חשיפה מזקקת, מבריאה, מחלימה ובעיקר מחזקת.

א. אין לך כלל וכלל במה להיות נבוכה.

ב. אני יודע שאת מספיק חכמה וחזקה על מנת להוציא את המוץ מהתבן, קרי לדעת מה את צריכה לקחת לעצמך כשיעור בכל זה. יודע מה הייתי לוקח אני לעצמי (אבל זה כבר שלי).

 

נשיקות.

אין לי מילים.

שתיקה גדולה.

מחבקת.

גלקסייה של כוכבים לך אהובה.

מליינטלפים חיבוקים ממני

עוטפים

שירפדו לך את הלב חזק חזק.

 

הוא לא בשבילך, לא היה, ולא יהיה,

next...

את ראויה,

ולהרבה, הרבה, הרבה יותר.

 

מי אוהב ת'מילים שלך יותר ממני? מי?

ממי-

תרימי ת'ראש

ת'גו

תרימי את עינייך

אל-על

כבשי את העולם

כפי שאת יודעת.

את א(ע)לופה.

ואני - עלייך.

*

היכולת שלך לכתוב את הטקסט הזה... לחוות מחדש את הכל... להעלות על הכתב באופן מוחשי... לשתף ברגשות באופן שקוף וכן

 

ולפרסם את זה בבלוג כאן...

 

האומץ והכנות שאת מגלה מהממים.

 

אני בטוח שבתהליך שעברת איתו היו גם צדדים חיוביים וגם שליליים. מאחל לך ללמוד לשלב את החיובי בחייך ולהוציא את השלילי. 

אני לא מצדיק אותך או אותו

אין לי את הידע לעשות זאת

אבל, כאדם זר, ממה שאת כותבת נראה לי שהייתי עוזב אותך גם אני במקומו.

 

שימי לב כמה את מרוכזת בעצמך, כמה את לא מסוגלת לקחת ולו מעט אחריות על המצב אליו הבאת את עצמך.

כמה את מתבכיינת כמו ילדה קטנה.

 

צר לי לכתוב לך - א ת   ל א   ב ס ד ר

 

שיהיה לך חג שמח ושתלמדי לא להגיע לשם בעתיד - יש לך דרך ארוכה  

אפשר לכתוב לך פה את התגובה שלך לשלי

בדיוק באותן מילים?

תודה יקירה על שיתוף שמתאר כאב ממנו כולנו פוחדים (לפחות אני)

מקווה כי אט אט את חוזרת לעצמך, למודת ניסיון ומחוזקת.

מאחל לך שלא תימנעי מדברים שיש בהם אפשרות לתת בך את האהבה הנחוצה לך

חיבוק גדול

אבנר

 

 

תשארי תמיד את. מי שלא יידע להעריך זאת לא שווה אותך.

כתבת מרגש.

קראתי את הפוסט בעניין רב

הוא נוקב ואישי

האם ממליצה לאשה אחרת לעבור את החוויה שעברת ?

איזו פתיחות ..מרגש *

תודה ששיתפת אותנו בשעור שלך בכזאת פתיחות

מוערך מצידי . תודה.

פוסט יפה מרגש עדין

אמיתי

כתבתי פעם

בשביל שידרכו עליך

אתה צריך לשכב קודם

כל הרצפה

מקווה שלא תגיעי לסיטואציה כזו

שוב

כולנו עוברים את זה לפחות פעם בחיים

חג שמח

ושנה מדהימה

קוסמת

הוי לכם בני הבליעל שתתאוו לציפייה

הלוא סופה אכבה מוחלטת

וכי למה תתאוו לעבר?

פסח קרב וביציאת מצרים והבריחה

ובמדבר העם זעק זכרנו את השומים

הם שכחו את עבדותם,,

תמיד זוכרים את הטוב ומצפים שיחור

לא,, הוא לא וחזור ואם במעט, זהו

זכרון המלווה ביסורים

שכדאי ולא הייה

חיי חווי ותיהני

אבל לעולם אל תיזכרי

מה שהיה היה

טל יקירתי. אני באמת מעריצה אותך. הכנות שלך מושלמת. כמוך. באהבה, ורד.

כל חוויה בחיים שעוברים זה חלק מההתבגרות שלנו שלא מפסיקה אף פעם...החיים זה הבית ספר הגדול ביותר...השאלה האם למדת משהוא מפרק סוער זה...גם בתוך כל הרע נמצא משהוא טוב...אהבתי את הכנות בחשיפה...להמשיך הלאה החיים קצרים...חג שמח ממני...

תקראי יקירה

את כתבת פה פוסט מלא רגשות ואמת  וכן כן כן זאת האמת הפנימית שלך

זה לא קל ליפול מגן עדן

כן גן עדן של זיונים, כל אחד מוטרף יותר מהשני

אבל

יש אנשים שלא נועדו להיות גבר של אישה אחת , הם אומללים הרבה יותר ממך , יודעים לאהוב חלקית בלבד.

יש אנשים שלא יודעים את המשמעות האמיתית של האהבה , הם מתבלבלים בין תשוקה לאהבה.

תשוקה זה מה שהיה לו איתך , הרצון לזיין לך את הצורה וכל חור אפשרי ויותר מזה.

אהבה , זה מה שבא אחרי כמה שנים לכשממצים את התשוקה , אהבה זאת השיגרה  , שאחרי 30 שנה נהנים לראות אחד את השני בבוקר, אפילו שהפרצוף לא משהו , עם קימטי גיל, לילה, וזרזיף ניגר מהפה....

היה לך קטע פיצוצי , תהני לך , אולי היית בת מזל , לא כל אחת מקבלת כזאת מתנה של שנה זיונים פראיים כאלו, לא כל אחת בכלל חוווה אורגזמה, או נהנת מסקס אנאלי , או אפילו  אורגיות ,

יש המון המוני נשים שמכירות גבר אחד , ציק ציק ציק   אופס גמרתי ..... והם אפילו לא יודעות לאונן את עצמן עד הסוף.

לך היה את הכל , אני חושב שאת צריכה להגיד תודה על מה שהיה לך , לנצור את זה , להמשיך קדימה , בדרך שונה . פה כבר לא יהיו זיונים מטורפים , פה תתישבי לך , תהני ממה שכן יהיה ויהיה  באמת.

מה שכן

נותרו לך הזיכרונות .

אפילו שכרגע את באבל , זה לא סוף העולם , תאמיני יום יבוא.

אני לא רוצה להיות מליצי מידי , אבל הגיל עושה דברים טובים למוח (לא לגוף)

יקירה

זה לא סוף העולם

נכון פה יש המון שישמחו לצרף אותך למיטה שלהם (את נראת ונשמעת אחת שווה את זה  ועוד במיוחד אחרי הבית ספר שעברת) אבל יש פה לא מעט אנשים  שיחבקו אותך  נטו ,  יתנו לך  כתף ללא תביעות כל שהן

יאללה עשית ביעור חמץ בארונות הנפש

חג שמח לך

שי

טל יקרה,

פוסט נוגע, מרעיד ועצוב.

מרגש לשיתוף שהיעזת לחלוק איתנו.

מרגש לפתיחות המוחלטת, לחשיפה.

התמכרות היא דבר שברגע נתון אין לנו יכולת לשלוט.

במיוחד שהיא עטופה בפיצויים שונים, לעיתים מהנים, מרתקים,

ולעיתים ניתנים בדברי חלקלקות.

עברת "סדנא" ומהמקום הנמוך ביותר אפשר רק לעלות,

להגיע למחוזות מקסימים ובידיעה שהיית שם.

אני מכיר את המקומות הרכים גם את הנוקשים.

יש מחוזות של חיבוק ורוך ואהבה ללא תנאי.

יש מי שיחבק אותך כפי שאת.

אהובה כפי שאת. 

כנה, נוקב, כואב. נראה לי שכולנו מתנסים במערכות יחסים, אאפעס, לא מאוד בריאות אבל ממכרות, מלמדות ומנפצות במעט את השיגרה או לפחות מוסיפות לה גוונים.

תזכרי את הטוב שהיה, את המעניין, רק דרך המקומות האלו אנחנו לומדים להכיר את עצמנו טוב יותר.. שיהיה בהצלחה

 

מאחד שיודע..:)

תעצומות הנפש שעברת - מדהימות ומפחידות, אבל את השיעור הזה של החיים - אף אחד לא ייקח ממך.

על השיתוף את ראויה להערכה רבה.

גן עדן אצלנו מגיע לך - ועכשיו, כי בגיהנום היית...

תיקון - 'אחת שלא תתקרב לכאלה'...,

בכללי את לא צריכה אותי ליעוץ ולא אף אחד רק את יודעת מה טוב לך, ואת יודעת טוב :)

ליזי

פחד ואי וודאות מובילים את כולנו, וסקס הוא זה שמניע הכל בעולם, אין לך מה להאשים את עצמך בכלום. יש מערכות יחסים שהם בבחינת חסד אנושי לפרק לטובת שני הצדדים.

אף פעם אל תפסיקי להיות החברה הכי טובה של עצמך, אסור לתת לזה לקרות.

אם החברה הכי טובה שלך היא כזאת שלא תתקרב לכאלה בנים, אז תתני לה להתקרב.

אז הלכה שנה, מת מעצמו. עכשיו תיקברי שלא ירקב :)

ליזי