כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פגשתי גברים אבודים

    על גברים, פגישות, אבידות ומציאות. עליי

    הפעם הראשונה שלי

    19 תגובות   יום חמישי, 17/4/08, 12:49

    תנה - 1997

    גדלה בהררי – עיר הבירה של זימבבואה. ממשפחה אנגליה. אזור מגוריה, כמו בועה בריטית, בלב אפריקה. רמת החיים שלהם מאד גבוהה, כי הם בעלי ממון בריטיים והחיים בזימבבואה מאד זולים.את כל זה עוד לא ידעתי, כשהכרתי את תנה בתור סוג של פריקית ססגונית, אוהבת אנשים, מסיבות וסמים וגם מאוהבת בצחי מישראל, שהיה נמוך ממנה בערך בראש. מהתחלה זיהיתי שמאחורי מסך העשן של הג'וינטים שלה, מסתתרת בחורה עם קלאסה היה לה אוטו משלה וגם ידעתי שהיא למדה אמנות ושיש לה ידיים טובות. במקרה גרנו באותו זמן באותה דירה. יום אחד היא כעסה כשמישהו גמר לה את החמאה.  המרחק מיוהנסבורג להררי באוטו של תנה, שש-עשרה שעות. אנחנו נוסעות יחד לביתה. בעוד שבועיים יש פסטיבל גדול ואנחנו מתכננות להכין דרקון ענק מעיסת נייר, סטייל סיני, שצריך קבוצה של אנשים בשביל להוליך אותו. הנוף כמו בגלויה אפריקאית, מישור צחיח כזה, עם עצי באובב. מדי פעם רואים כושי הולך. אחרי דרך ארוכה, מסטולות ועייפות, אנחנו מגיעות לאחוזה של אחיה. שם גם יחידה נפרדת של תנה. זה היה הבית הכי מרשים שהייתי בו בחיים. חומה. שער חשמלי. הכל ענק. בפנים ריהוט בשילוב קיטשי בין סגנון אנגלי עתיק ומודרניסטי. אני קיבלתי את החדר הורוד. 

     

    ענת – 2008

    שרמוטה 20X. דרמות. 

     

    הפעם הראשונה שלי

    היה להם תוכי מדבר, באר בסלון וארבעה משרתים. ברקע עמדה איזו דרמה משפחתית, שקשורה לירושה של האימא. התקלחנו והתיישבנו לארוחת ערב עם אחיה של תנה ואשתו. שני הבנים שלהם בפנימייה. רוזמרי, המשרתת החביבה, הגישה את האוכל, לפי מנות. לא כל-כך זוכרת את הטעם של הלובסטר. זוכרת שהתרגשתי. הדרקון שעשינו יצא מדהים.   

      

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=393016

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=392858

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/08 16:24:

       

      צטט: שירה.ד 2008-04-19 15:35:56

      עזבי אותו,מקנא...

       

      צודקת. כנראה קמתי מוקדם מידי בשבת..

        19/4/08 15:36:
      אה,וגם את האיור אהבתי.
        19/4/08 15:35:

      עזבי אותו,מקנא...

       

        19/4/08 06:41:

      משהו מצחיק אותך, רני?

      לך לישון..

        19/4/08 03:10:
      עוד מעט ותתחתנו
        18/4/08 20:33:

      22

      שמחה שאהבת

        18/4/08 16:09:

      בת כמה היית אז אם אפשר לשאול,כדי שאוכל לדמיין את הסיפור יותר טוב?

      ואהבתי אותו

        17/4/08 18:40:

       

      צטט: ענת_ב 2008-04-17 18:34:21

       

      צטט: הלכתי 2008-04-17 13:38:54

      ידעתי שלא תזכרי את הטעם של הלובסטר ותזכרי את הדרקון.

      זה ההבדל ביננו.

       

      כוכב כפול 20

      כנראה הגיע הזמן לפעם השניה..

      תודה כפול 20

      וואייייייייי יש לי שני סיפוריי לובסטר חבל על הזמן.

      כשיהיה זמן...

      ולכי על הפעם השניה.

        17/4/08 18:34:

       

      צטט: הלכתי 2008-04-17 13:38:54

      ידעתי שלא תזכרי את הטעם של הלובסטר ותזכרי את הדרקון.

      זה ההבדל ביננו.

       

      כוכב כפול 20

      כנראה הגיע הזמן לפעם השניה..

      תודה כפול 20

        17/4/08 17:57:

       

      צטט: הדס צור 2008-04-17 16:38:07

      אין כמו לבוא ממעמד הפועלים ולטעום את טעם הלובסטר (או לישון בחדר הוורוד) בפעם הראשונה.

      משם אנחנו שואפים למעלה. לפירות ים, ליין בשווי מאות שקלים, לאומלט עם פטריית קמהין על הבוקר המוגשים ע"י משרתים עם שמות רומנטיים כמו רוזמרי.

       

      כתוב מקסים.

      חג שמח.

      תודה הדס

        17/4/08 16:38:

      אין כמו לבוא ממעמד הפועלים ולטעום את טעם הלובסטר (או לישון בחדר הוורוד) בפעם הראשונה.

      משם אנחנו שואפים למעלה. לפירות ים, ליין בשווי מאות שקלים, לאומלט עם פטריית קמהין על הבוקר המוגשים ע"י משרתים עם שמות רומנטיים כמו רוזמרי.

       

      כתוב מקסים.

      חג שמח.

        17/4/08 13:45:

       

      צטט: אני פה לרגע 2008-04-17 13:27:59

      זה לא מדאיג. אפילו לא ה-פי 20.

      אם מתחילים ממינוס, המינוס גדל.

      ויש שרמוטה במינוס. קוראים לזה שרמוטה פוריטנית.

       

       

      לא בדיוק הבנתי, אבל כן, זה לא מדאיג.

        17/4/08 13:41:

      רגע

      למי עובר השרביט?

        17/4/08 13:38:

      ידעתי שלא תזכרי את הטעם של הלובסטר ותזכרי את הדרקון.

      זה ההבדל ביננו.

       

      כוכב כפול 20

        17/4/08 13:27:

      זה לא מדאיג. אפילו לא ה-פי 20.

      אם מתחילים ממינוס, המינוס גדל.

      ויש שרמוטה במינוס. קוראים לזה שרמוטה פוריטנית.

       

       

        17/4/08 13:11:
      הכל באמת. גם השרמוטה
        17/4/08 13:09:

      מ עו לה!

      כתוב . מאורגן. מועבר

      ררר

      הלבישו אותך סינר? :)

       

       

       השם של המשרתת באמת רוזמרי?

       

        17/4/08 12:57:
      תודאאאאה
        17/4/08 12:55:
      טואווב

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ענת_ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ענת_ב