די במקביל לתקופה בה אורנה הכירה את העכשווי המתוק שלה, הכרתי אני במקרה גם מישהו. בעודי שומעת את סיפוריה על המתוק שלה לא טרחתי אפילו לעדכן אותה שגם אני פגשתי גבר. קודם כל לא יכולתי להשחיל מילה בנלהבות הכוללת שלה שעברה על גדותיה הפעם עוד יותר מהרגיל ושנית, לא כל כך התלהבתי מהמועמד שלי. המשכתי לצאת אתו כי הוא התמיד ולא העיק. האמת היא שהיה לי אתו נעים. לא מרגש או מהמם אבל בסדר. סימפאטי פושר כזה. מה שרוב האנשים מתארים כיחסים טובים שנבנים לאחר שנים של קשר- היה לי אתו מהתחלה, אבל בלי הריגוש של תחילת הקשר.  לאט למדתי להכיר אותו ומכיוון שלא היינו מתראים כל כך הרבה לא שמתי לב שבאיטיות ובבטחה הוא נכנס לחיי כבן זוג קבוע. בשעה שההיסטריה של אורנה הגיעה לשיאים חדשים והערכתי בסקאלת הנפילות שהמפץ קרב, התפתחו היחסים שלי עם בועז ( כן, כבר  העזתי לקרוא לו בשם) באיטיות בוטחת ואפילו כבר הצגתי אותו בפני כמה חברים. הוא היה נחמד ועדין, לא מאיים ועם זאת בעל אישיות משלו, היה לו מה לומר אבל הוא לא השתלט לי על החיים ובאופן כללי נתן לי כל כך הרבה ספייס עד שלא הרגשתי בפעם הראשונה מזה זמן רב בכל מועקה זוגית כלשהיא. להיות אתו היה כמעט כמו להיות לבד, וזו היתה המחמאה האולטימטיבית שיכולתי להעניק לגבר. אם הייתי רוצה להיות נדיבה יותר ופחות צינית הייתי מגדירה את זה  בוודאי אחרת, אבל נורות האזהרה שלי לא פסקו מלהבהב לרגע. 

 בשבועות הבאים התעסקתי כל כולי במשבר היחסים של אורנה עם המתוק התורן. לא היינו בטוחות אם זה עניין קבוע או זמני ובילינו שעות בדיונים עמוקים על כך שכללו גם בכי והיסטריה וניתוח של כל תנועה שלהם מהדקה הראשונה. נזהרתי מאוד בעצותיי מאחר ולא ידעתי אם הוא  ישוב לחיינו או יתפוגג ולכן לא רציתי לקטול אותו כליל. לגברים בחייה של אורנה הייתה נטייה מוזרה כמו של גיבורים של סרט רע- ברגע שהרגת אותם הם צצו לפתע ממקום אחר של המרקע וחזרו לתחייה באופן מפתיע. לכן כל עצותיי אליה היו מהסוג הניטראלי שאפשר היה לפרש לשתי פנים: "אורנה אם הוא ביקש קצת זמן לחשוב אז אל תתקשרי אליו כל שנייה. תני לו באמת ספייס כדי שהוא ירגיש שאת לא לוחצת עליו. גברים לא אוהבים לחץ."

"אבל אני לא יודעת מה הוא רוצה" מיררה אורנה בבכי "בשבוע שעבר הוא התקשר אלי 10 פעמים ביום כולו מתיקות ושלח לי פרחים והשבוע הוא פתאום צריך ספייס ,מה קרה לו?""את לא יודעת שגברים הם אלה שצריכים להרגיש שהם קובעים את החוקים?" אמרתי לה, לא רציתי להוסיף על כך שהיא תמיד פוגשת את הסוג הממריא לגבהים שמקסים אותה להפליא, ממריאה אתו אך גם נוחתת נחיתות קשות. אבל אם היא לא למדה את זה  בעצמה אני לא זו שתגיד לה איך לנהל את חייה. ממילא היא טוענת שהפכתי לאישה מרירה ופסימית להחריד שקפצה עליה זקנה לפני זמנה. 

במקביל המשכתי להסתובב עם בועז. הוא היה פתוח לכל פעילות תרבותית שהצעתי, סרט תערוכה או הופעה והיה שותף נחמד להפליא. בנוסף גם היה נאה, ובכלל לא רע במיטה. נאלצתי להודות ביני לבין עצמי שבסקס ממש טוב לי אתו ובסך הכל זה סידור די נוח. לא העזתי עדיין לחשוב על זה במונחים קבועים אבל מכיוון שלא ייחסתי לזה חשיבות מופרזת מפה לשם עברו  מספר חודשים בהם התראינו בהתמדה ונאמנות והתחלנו להתקרב.

בינתיים התפוצצו יחסיה של אורנה עם המתוק המופלא שהתגלה לפתע כמפלצת. היא הלאתה אותי בדיווחים על איך הוא פגע בה ומה הוא אמר לה וההתעסקות שבקבורת מערכת היחסים מילאה כל דקה של פגישותינו.  ערב אחד ביקשה שאבוא אליה מייד כי זה היה הערב בו המתוקי לשעבר הבטיח לה שייקח אותה להופעת אופרה מבוקשת אליה קנה כרטיסים מראש במיוחד. כמובן שמאחר והפסיקו להתראות היא לא תלך להופעה והיא רצתה לבכות על כתפי, כרגיל. לא היה נעים לי להודות שבאותו רגע ממש אני מסיימת להתאפר כדי לצאת לאותה הופעה ממש אליה בועז הזמין אותי במפתיע.  אבל אמרתי לה בקווים כלליים שאני יוצאת עם מישהו וזה לא ממש רציני אבל אנחנו יוצאים לאופרה. זה שבר אותה כליל.

 " איך לא סיפרת לי על זה? עם מי את יוצאת? מי זה?""את יודעת מה אורנה, לא חשבתי שזה חשוב והיית כל כך מרוכזת בעצמך בזמן האחרון שלאט הצלחתי להשחיל מילה. בקרוב אפגיש ביניכם ותוכלי לראות בעצמך שזה לא מישהו שהיה שווה לדון בו ארוכות אבל הוא בכל זאת נחמד". השתדלתי להמעיט בפרטים אבל היא המשיכה לחקור:"איך קוראים לו? ומה הוא עושה ? ואיפה הוא גר?"

"בועז" אמרתי לה. שתיקה מקפיאה השתררה בצד השני."את שם?"

"כן אני שם. תגידי הוא גר במקרה ברמת אביב הישנה? ליד האוניברסיטה?"

"כן, איך את יודעת?"

"בועז נאור?"

"כן, אז את מכירה אותו? מאיפה?" איזה עולם קטן, חשבתי, הכול מתחבר. "בדיוק מהיכן שאת מכירה אותו- לעזאזל- אני זו שהייתי צריכה לצאת אתו עכשיו לאופרה!!! אני ביקשתי ממנו את הכרטיסים! הוא המתוק שלי, לא קלטת?!! בזמן שניהלתי אתו מערכת יחסים שלמה את יצאת אתו סתם כזה, מידי פעם בלי לספר מילה." ענתה לי אורנה, וטרקה את הטלפון מיד.