אסתכן בהערכה שלא הייתי היחיד שסדרת הפוסטים של אליהו ביטון על סיורו למחנות ההשמדה (http://cafe.themarker.com/view.php?t=31394) מאוד רגשה אותו.

אתמול ספקה לי הטלוויזיה תזכורת מענינת למשמעות של "להיות עם חופשי בארצנו". בערוץ ההסטוריה הוקרן שוב הסרט על משלחת חיל האוויר לפולין ב-2003 שבמסגרת ביקורה בפולין נערך המטס של רבעיית F-15  ישראליים מעל לאוושויץ.

וואו, איזו תזכורת היווה הסרט עבורי לנושא של איפה היינו לפני 60 שנה ואיפה אנחנו היום. עבורי זה היווה רענון כה מרוכז לערך חשוב, שרציתי לחלוק אותה אתכם. קטונתי מלתרום לדיון האם הפצצת המחנות ו/או מסילות הרכבת שהובילו אליהם היו נטל גדול מידי על המשאבים המלחמתיים של בנות הברית המערביות, אך ברור לי, דעתי האישית אך לא רק להיום, אסור לנו להתייחס אל העצמאות ואל החופש שלנו כאל משהו מובן מאליו.