0

1 תגובות   יום שישי , 18/4/08, 01:35

מאז שהלשעבר היא לשעבר

 

כל דבר הוא פעם ריאשונה.

 

קניות בישולים

ימי הורים ושיעורים

ניקיון הבית וטיפולבעציצים

 

אבל לניקיון הפסח לא הייתי מוכן. כמובן שמה לעשות אני לא אישה אז לא התכוונתי לנקות את המיתחם (הבית שלי) כי הבית אמור להיות נקי תמיד.

 

אבל שלושת החמסינים המאובקים וקצת הזנחה ממני גרמו למיתחם להראות אסון.

 

לא היתה ברירה ואספתי כוחות לניקיון, במיקרה גם פסח עכשיו אז כאילו עשיתי ניקיון פסח.

 

האמת היה סיוט-הוצאתי את כל השטיחים והמחצלות הסרתי את הוילונות וגם את כל המיקרו..

 

זה היה קל אבל לנקות את כל זה ולהחזיר למקום לקח לי שלושה ימים. התוצאה מצוינת כי הכל מבריק.

 

אין ספק שיש סיפוק שמתמודדים אם דברים שאף פעם לא חשבת שתצתרך לעשות אבל רגש של עצבות מילא אותי וזה למה?

 

כי אפילו שהפרידה היא רק לטובה אי אפשר שלא להרגיש שלא נועדנו להיות לבד.

 

מאחל לי שאחרי שאלמד את כל עבודות הבית אמצע לי שותפה לחיים.

 

"לא טוב היות האדם לבדו"

 

את ליל הסדר אני עושה אם הלשעבר ואם הבן שלנו והבת שלי, מצחיק הא?

דרג את התוכן: