מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
0
געגוע
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חברוּת.
זה הקסם.
חג שמח.
הכי חשוב הרגע.
ויחד איתו, כמה נהדר שיש היכן להניח חלק ממנו
ולחזור אליו כך.
כי הנה, אני כאן עכשיו,
ואני מתגעגעת...
יא בכיינית.
מילים קסומות.
וגם המילים כאן הן סוג של תיעוד. מזכרת לרגע מרגש.
ועדיין הכי חשוב הוא הרגע. לא תמונה ולא פוסט. לפעמים גם אני צריכה תזכורת (-:
אם היית מצלמת
לא היית רואה את הדמעה בקצה העין
שעומדת שם בפינה...עכשיו.
הים כאן.
נעים לחלוק את הגעגוע הזה.
(-:
וגם אני.
מקסים.
מת..........
גם אני))
וגם אותך