גילה,

יש לך יכולת מופלאה לגעת בדברים שמהם עשויים החיים. להמחיש ולתאר בצורה כל כך ברורה שגם חכמה כמותי מבינה בדיוק במה מדובר.

המסקנות נכונות, אך היה לי קשה להבין כיצד ילדה שגדלה בסביבה תומכת ואוהבת, לא אוהבת את עצמה.

יפה וחשוב.

היי גילה. עם או בלי להצתנע וללא ספק עם לא מעט כאב מגיעה מאותם מקומות של דנית. החינוך שניתן בטפטפת לאורך השנים, המלמד התחשבות בזולת וראיית האחר תוך דחיקת והשתקת הקול הפרטי.

מי שלא בא משם בוודאי שיתקשה להבין... מי שמגיעה משם כמוני ולמדה, בעקבות זאת שלוש שנים הנחיית קבוצות, שנתיים אימון. סדנאות בהן השתתפתי ואחרות בהן אני הייתי המנחה והקשבתי ללא מעט סיפורים אישיים מכאן ומשם יודעת לומר מתוכי " ואהבת לרעך כמוך " - אכן ! אדם, אשר אינו נוגע ומגיע לאהבת עצמו

על כל חלקיו ספק רב אם נתינתו לאחר תגיע ממקום בריא ושלם. 

תודה על הפוסט הנפלא. מאחלת לנו חג חרות אמיתי.

יעל.

מתנצלת על חשיבה שונה משלך.

אם לא ניהיה עסוקים באני ואני ואני

מה מתאים לי ומה לא, מה אני רוצה ומה אני לא.

כי אם להתחשב גם לאחר, לוותר, למען, לפרגן, לקבל

גם אם לא מתאים לי לכבד.

אולי יהיה מקום בליבנו גם לאחר

ואולי העולם יראה קצת יותר טוב:)

תודה יפה שלי על תובנות חשובות במיוחד...

ואם מישהו כאן יקח את זה אישית ויחליט להעניק לעצמו את המתנה הזאת - דיינו! זכית!

אוהבת אותך ובטח שכוכב

חיבוק ענק

מתובלת

gilush

chag sameach

thank you for sharing

just one remark 

saying to myself "this suits me and this does not" is not being egoistic

it is a privelige and possibly even compulsary for a good life

מתקשרת לדבריה של איריתה בנושא המאוד חשוב הזה.

ללא טיפול עמוק, הנערה תישאר במצב הקיים. יש לה, כנראה, צרכים (הנקראים - רווחים משניים - secondary goals ), שאולי אינם גלויים לעין הבלתי מקצועית, אך כמו כל אחד מאיתנו - קיימים. לפעמים אפילו מסייעים לשרוד.

מקורות דפוס זה יכולים להיות גלויים לדנית רק באמצעות טיפול פסיכולוגי מתאים. ואין קיצורי דרך - אין הזמן יעשה את שלו; אין  - היא תלמד וכו'. הדפוס יחזור אצלה לכל אורך הדרך, אלא אם כן תיכנס לטיפול אינטנסיבי מאוד. (האם מדובר בחיקוי דמות האם? מה היחסים בין האם לאב - האם גם שם היתה כניעה גלויה/סמויה של הדמות הנשית? מהם המשקעים שנערה זו מביאה איתה, למרות המשפחה הכל כך נפלאה שסביבה - ואני הייתי נזהרת ממשפחות כל כך נפלאות שעוטפות את הילד מגיל רך ואינן מניחות לו להתפתח בצורה טבעית -ראי סיפור שלי: גם מלאכים בוכים)...

בהצלחה

וחג שמח ומכוכב

צטט: בועז22 2008-04-19 18:04:06

התחברתי עם הדברים שכתבה רונית ו.

אולי מפני שלא נקבה בשם המפורש "אסרטיביות"...

השיטה הישנה והטובה של ניסוי ותהייה (או שמא ניסוי וטעיה) ועליה נוסף

הגיבוי המשפחתי הנפלא לה היא זוכה, בוודאי תלמד את דנית פרק מאלף

אודות החיים.

לא לשכוח, היא בתחילת דרכה.

היא תלמד גם בעצמה וגם מאחרים ולבטח תצמח ממנה אישיות לתפארת!

חג שמח!

ואיזה מזל שרונית הגיעה בכדי להסביר לך

אותי....

חג שמח גילוש

ותתחדשי על התמונה החדשה

איריס

צטט: iri20 2008-04-19 16:51:22

 

היא תלמד,

במוקדם או במאוחר לשים גבולות

לקרב את המיטיב עימה, ולהרחיק מעליה את כל מה שלא.

אין קיצורי דרך

ואיזו התרוממות רוח, אחרי הלמידה

 

 

 

אמת, היא תלמד, כמו כולנו. בקצב שלה...

אין קצורי דרך...

אני שמחה שאת למדת....

חג שמח, ילדה,

גילה

צטט: אבן חן 2008-04-19 16:46:37

יופי של פוסט גילה !!!!

כאשר ה"לא" נאמר מהבטן הוא מתקבל כ"לא" חד והחלטי !

על מנת להגיע למקום הזה, רצוי להכנס לעצמך, לנבור להבין

להגיע למודעות עצמית. רק  מהמקום הזה, המונח אסרטיביות

מקבל משמעות עמוקה לגבי האדם ולא נשאר מילה יפה אך חלולה.

חוצ'מזה גילה...הפוסט הזה בא לי בזמן ....מתמודדת עם מרד העשרה  בכפולה של 2

15 ו-16 .......

* בגדול על הפוסט

תודה !!!!

חג שמח

פנינה

תודה פנינה... בהחלט צריך את המודעות על מנת שאסרטיביות לא תהיה מושג נבוב... וכשזה בא מהמקום הנכון, זה נאמר בשקט...

לפעמים צריך ללכת עד הסוף עם הדברים - בלי פחד...

חג שמח,

גילה

צטט: angelina 2008-04-19 16:18:51

וואוו גילוש..*

כוכב על ההארה

זאת חובתנו לשמור על עצמנו

זאת חובתנו לאהוב אותנו כדי שנאהב אחרים,

זאת חובתנו להשתנות ולשנות מחשבות והרגלים

לבוא מאהבה ללא תנאים לא לצפות לכלום,

ללכת ממקום שרע לנו כי אנחנו אוהבים את עצמנו

חג של אהבה וקבלה

נשיקות ספיר.

שמחה שהכרתי אותך ספיר,

חג שמח, גילה

צטט: בועז22 2008-04-19 15:05:37

 

צטט: גילוש 6660 2008-04-19 14:12:02

 

עמנואל קאנט, שכבר כתבתי עליו פעם, היה חסיד גדול של ה"כוונה הטהורה"...

אסרטיביות, כפי שהגדרתה הובאה לעייל, נתפסת בעיניו של העומד מולה באופן

שלילי.

ברור שזה האוחז באסרטיביות ומשתמש בה, נחשב לדעתן, החלטי, בטוח בעצמו, עומד

על זכויותיו, וכו'...

העניין הוא בתפיסה. בעיקר בתפיסה של זה העומד מול הברנש האסרטיבי...

ממש כמו בשאלה הקלאסית: מה את מעדיפה? שאוהב אותך או שאגיד לך שאני

אוהב אותך?

האקדחים השלופים הם כמשל...

ובכלל, אקדח המופיע במערכה הראשונה, סופו שיירו בו במערכה השלישית!

ראי הוזהרת!

 

 

איפה נרשמים לאוניברסיטת ורשה?

 האקדח אתה הבאת אותו לפוסט ואתה תקח אותו מכאן:)))

והשאלה שעולה לי.. האם כשאני רוצה לומר את אשר על ליבי אני צריכה לחשוב מה האדם השני יחשוב עלי? ומה זה יעשה לו? או האם עלי לעשות את מה שליבי ומחשבתי אומרים לי שנכון לי? זאת אמנם שאלה פילוסופית... אך אם אני מוכנה לקחת את הסיכון ולומר ומה שיהיה יהיה... אני חושבת שלפחות עבור עצמי, כבר החלטתי...

ולאוניברסיטת ורשה? תגיש טופס הרשמה... רק שאני לא מוותרת עליך כל כך מהר....

 על המצח, כמובן,

גילה

צטט: ציזי 2008-04-19 14:22:41

"

למצוא אהבה חדשה, בה היא יכולה לבוא לידי ביטוי במלוא הדרה.. וזה הרבה מאד.

למצוא מישהו שיראה אותה ויאהב אותה כמו שהיא בתמימותה המתוקה, בחוכמתה הרבה ויופייה המתעצם במקביל לאישיותה הפורצת.

 

קל מאד לאהוב את דנית, עכשיו רק נותר לה לאהוב את עצמה על כל חלקיה, גם אם לשם כך היא צריכה ללמוד לאחוז לפעמים בחרב ולחתוך בלי להסתכל אחורה.

להקשיח קצת את הלב על מנת לשמור על עצמה. "

 

 

נו אז איך?

ציפ ציפ... הלוואי והיו לנו את התשובות... בינתיים לי לפחות יש רק שאלות וכל הזמן יותר... התשובה שלי אליך היא, שצריך להמשיך ולחפש את התשובות ולהאמין שהן קיימות...

חג שמח יקירתי,

ממני ומטל

צטט: אביה אחת 2008-04-19 12:50:30

גילגוש -

 

פוסט שמשאיר מקום לשאלות, לחשיבה.

אהבתי את הכתיבה ואת השיתוף...

חג שמח

תודה חומד, זה הרעיון,

לדבר על הדברים, לשאול את השאלות ולקחת כל אחד את מה שמתאים לו...

הרי אין תשובה אחת נכונה בשום מצב ולאף אחד...

חג שמח,  גילה

אני מסכימה איתך, וכל אחד מסיבותיו הוא...

אני לא ידעתי לשים גבולות כי פחדתי שלא יאהבו אותי...

יש כאלה שיפחדו לפגוע באחר...

יש עוד מלא סיבות  מדוע אנשים מתקשים לשים גבולות, בעיני זה חשוב מאד, יהיו כאלה שיחלקו עלי וזה גם בסדר...

חג שמח, גילה

צטט: ללא אני כן 2008-04-19 12:46:13

רוב האנשים סובלים מאי יכולת לומר לא או להציב גבולות

אגואיזם עדיין מתורגם כדבר שלילי ופוגעני למרות שכולם כאלו...

ולא לקחת על עצמנו דברים שלא קשורים אלינו

זו מחלת האגואיזם האמיתית:-)

 

חג שמח

ומבורך:-)

התחברתי עם הדברים שכתבה רונית ו.

אולי מפני שלא נקבה בשם המפורש "אסרטיביות"...

השיטה הישנה והטובה של ניסוי ותהייה (או שמא ניסוי וטעיה) ועליה נוסף

הגיבוי המשפחתי הנפלא לה היא זוכה, בוודאי תלמד את דנית פרק מאלף

אודות החיים.

לא לשכוח, היא בתחילת דרכה.

היא תלמד גם בעצמה וגם מאחרים ולבטח תצמח ממנה אישיות לתפארת!

חג שמח!

היא תלמד,

במוקדם או במאוחר לשים גבולות

לקרב את המיטיב עימה, ולהרחיק מעליה את כל מה שלא.

אין קיצורי דרך

ואיזו התרוממות רוח, אחרי הלמידה

יופי של פוסט גילה !!!!

כאשר ה"לא" נאמר מהבטן הוא מתקבל כ"לא" חד והחלטי !

על מנת להגיע למקום הזה, רצוי להכנס לעצמך, לנבור להבין

להגיע למודעות עצמית. רק  מהמקום הזה, המונח אסרטיביות

מקבל משמעות עמוקה לגבי האדם ולא נשאר מילה יפה אך חלולה.

חוצ'מזה גילה...הפוסט הזה בא לי בזמן ....מתמודדת עם מרד העשרה  בכפולה של 2

15 ו-16 .......

* בגדול על הפוסט

תודה !!!!

חג שמח

פנינה

וואוו גילוש..*

כוכב על ההארה

זאת חובתנו לשמור על עצמנו

זאת חובתנו לאהוב אותנו כדי שנאהב אחרים,

זאת חובתנו להשתנות ולשנות מחשבות והרגלים

לבוא מאהבה ללא תנאים לא לצפות לכלום,

ללכת ממקום שרע לנו כי אנחנו אוהבים את עצמנו

חג של אהבה וקבלה

נשיקות ספיר.

צטט: גילוש 6660 2008-04-19 14:12:02

 

ציטוט גילוש6660

 

דווקא משום שהיא בת 21, היא עלולה לקחת את זה לקיצוניות!!!

והפגישה הזו של האדם עם עצמו באמצע, לא בהכרח אמורה להביא לו תובנות

שיאירו לו את הדרך.

ה"תורות" הללו, שאני כל כך אוהב לא לאהוב, לוקחות את העניין למקום הכי

קיצוני מבחינתם. אחרת הם לא היו מצליחים למכור את עצמם...

עניין של ריייטינג ותפוצה, מן הסתם...

דווקא החינוך השמרני, אפילו פוריטני, מצליח למצוא איזונים טובים יותר מה"תורות"

ה"ניו-אייג'יות" הללו...

יותר אנשים התעשרו ממכירת ה"אור הגלום" ב"תורות" הללו מאשר אנשים שראו

את ה"אור" ממש...

ההתפקחות מה"אור" יכולה לעיתים לעוור עיניים...

האמת? רציתי לצבוע את זה בכחול, אבל אז הייתה לך בוודאי איזו הערה מחוכמת

על גילם הצעיר של קוראי דיון זה...

 

 

בועז...

מה לכל מה שאמרת ולמילה אסרטיביות נבצר מדעתי...

אין פה תורה, אין פה אור ואין פה חושך...

יש פה הגדרה שאומרת משהו ודיון עליה..:

אסרטיבי

(ת') דעתן, הנוהג באסרטיביות, עומד על דעתו, החלטי, בטוח בעצמו, עומד על זכויותיו, תקיף בדעתו, מביע את רגשותיו החיוביים והשליליים בצורה כנה וישירה.

מאיפה הבאת לנו אקדחים שלופים לדיון??? אני מכירה אותך, אתה לגמרי מסכים עם ההגדרה הזאת...

 

עמנואל קאנט, שכבר כתבתי עליו פעם, היה חסיד גדול של ה"כוונה הטהורה"...

אסרטיביות, כפי שהגדרתה הובאה לעייל, נתפסת בעיניו של העומד מולה באופן

שלילי.

ברור שזה האוחז באסרטיביות ומשתמש בה, נחשב לדעתן, החלטי, בטוח בעצמו, עומד

על זכויותיו, וכו'...

העניין הוא בתפיסה. בעיקר בתפיסה של זה העומד מול הברנש האסרטיבי...

ממש כמו בשאלה הקלאסית: מה את מעדיפה? שאוהב אותך או שאגיד לך שאני

אוהב אותך?

האקדחים השלופים הם כמשל...

ובכלל, אקדח המופיע במערכה הראשונה, סופו שיירו בו במערכה השלישית!

ראי הוזהרת!

איפה נרשמים לאוניברסיטת ורשה?

למצוא אהבה חדשה, בה היא יכולה לבוא לידי ביטוי במלוא הדרה.. וזה הרבה מאד.

למצוא מישהו שיראה אותה ויאהב אותה כמו שהיא בתמימותה המתוקה, בחוכמתה הרבה ויופייה המתעצם במקביל לאישיותה הפורצת.

קל מאד לאהוב את דנית, עכשיו רק נותר לה לאהוב את עצמה על כל חלקיה, גם אם לשם כך היא צריכה ללמוד לאחוז לפעמים בחרב ולחתוך בלי להסתכל אחורה.

להקשיח קצת את הלב על מנת לשמור על עצמה. "

נו אז איך?

ציטוט גילוש6660

 

דווקא משום שהיא בת 21, היא עלולה לקחת את זה לקיצוניות!!!

והפגישה הזו של האדם עם עצמו באמצע, לא בהכרח אמורה להביא לו תובנות

שיאירו לו את הדרך.

ה"תורות" הללו, שאני כל כך אוהב לא לאהוב, לוקחות את העניין למקום הכי

קיצוני מבחינתם. אחרת הם לא היו מצליחים למכור את עצמם...

עניין של ריייטינג ותפוצה, מן הסתם...

דווקא החינוך השמרני, אפילו פוריטני, מצליח למצוא איזונים טובים יותר מה"תורות"

ה"ניו-אייג'יות" הללו...

יותר אנשים התעשרו ממכירת ה"אור הגלום" ב"תורות" הללו מאשר אנשים שראו

את ה"אור" ממש...

ההתפקחות מה"אור" יכולה לעיתים לעוור עיניים...

האמת? רציתי לצבוע את זה בכחול, אבל אז הייתה לך בוודאי איזו הערה מחוכמת

על גילם הצעיר של קוראי דיון זה...

 

בועז...

מה לכל מה שאמרת ולמילה אסרטיביות נבצר מדעתי...

אין פה תורה, אין פה אור ואין פה חושך...

יש פה הגדרה שאומרת משהו ודיון עליה..:

צטט: צלילי הלב 2008-04-19 13:50:42

רק רציתי להוסיף גילה שעדיין למרות גילי אינני יודעת מה המשמעות של האסירטיביות,

בעיניי מתורגמת הרבה פעמים בצורה הלא אמיתישלה, כשלא יודעים את הגבול בין לדעת לעמוד על שלך ובין לזה לפגוע בשם האסירטיביות באחר,

להפגין נוקשות, בוטות ולקרוא לעצמך שאתה אסרטיבי,

הרבה פעמים אני תוהה על המילה, על פרושה שמפורשת על פי התרבות של כל אחד מאתנו שמגיע ממנו,

על פי המקום שהוא חונך בו וגדל ,

לדעת בדיוק מה אתה רוצה לעיתים לוקח חיים שלמים,

צריך לגדל את הילדים באהבה, להעניק להם את הכליםשל טוב טוב ורע  ולאפשר לחיים ללמד אותם בדרכם, על פי אישיותם.

וזה אחרי קריאתי של כמה תגובות כאן

שבת נפלאה

צטט: צלילי הלב 2008-04-19 11:41:09

קל מאד לאהוב את דנית, עכשיו רק נותר לה לאהוב את עצמה על כל חלקיה,

מזכיר לי את מישהי מעברי הרחוק:)

ובכל זאת,

דנית זכתה ובגדול,

היא זכתה לגדול עם הורים אוהבים וסביבה נהדרת,

זה המזל שלה,

אומרים כי החיים מלמדים להיות אסרטיביים,

וכפי שתיארת את דנית היא תלמד גם לומר את ה"לא"

כי היא חכמה,

תלמד לשלב את אהבת את רעך...ולפריד אותו מ... ופגעת ...

לא הייתי דואגת לדנית

:)

הייתי דואגת לאלו שלא זכו לאהבה בילדותם, לסביבה תומכת מפרגנת...

שישאו א השריטות כל חייהם ויצטרכו להתמודד איתם יום יום כדפוס חיים שהם גדלו בו.

 

אני רוצה לענות לך רגע, כי עלית על נקודה חשובה...

אסרטיביות אכן מתפרשת לא נכון... כשאדם מגיב בנוקשות על מנת לפגוע זאת תוקפנות - לא אסרטיביות, כשאדם אומר בשקט וברור את מה שהוא מרגיש, מה מתאים לו ומה לא מתאים לו... זאת אסרטיביות.

ובהגדרה הלשונית:

אם אתעלם לרגע ממספר הפעמים שאמרת "לא עמד על שלו" ואמנע מלתהות למה בדיוק התכוונת מפאת גילם הצעיר של קוראי הדיון:))))

אני אענה לך תשובה רצינית...

באמצע -

הוא יפגש עם עצמו באמצע... גם אם ינסה את "נשק יום הדין" עד הסוף ויעמיד גבולות כל היום לאנשים... עדיין יפגש עם עצמו באמצע...

וההתיחסות שלך היא מהמקום הבוגר, שלך, לא ממקום של בת 21, כשעדיין במטוטלת של החיים היא לא היתה בשום קצוניות, כך שהקיצוניות שהיא עלולה "להזרק" אליה, עדיין לא קיצונית כלל ועיקר...

ציטוט גילוש6660

דווקא משום שהיא בת 21, היא עלולה לקחת את זה לקיצוניות!!!

והפגישה הזו של האדם עם עצמו באמצע, לא בהכרח אמורה להביא לו תובנות

שיאירו לו את הדרך.

ה"תורות" הללו, שאני כל כך אוהב לא לאהוב, לוקחות את העניין למקום הכי

קיצוני מבחינתם. אחרת הם לא היו מצליחים למכור את עצמם...

עניין של ריייטינג ותפוצה, מן הסתם...

דווקא החינוך השמרני, אפילו פוריטני, מצליח למצוא איזונים טובים יותר מה"תורות"

ה"ניו-אייג'יות" הללו...

יותר אנשים התעשרו ממכירת ה"אור הגלום" ב"תורות" הללו מאשר אנשים שראו

את ה"אור" ממש...

ההתפקחות מה"אור" יכולה לעיתים לעוור עיניים...

האמת? רציתי לצבוע את זה בכחול, אבל אז הייתה לך בוודאי איזו הערה מחוכמת

על גילם הצעיר של קוראי דיון זה...

רק רציתי להוסיף גילה שעדיין למרות גילי אינני יודעת מה המשמעות של האסירטיביות,

בעיניי מתורגמת הרבה פעמים בצורה הלא אמיתישלה, כשלא יודעים את הגבול בין לדעת לעמוד על שלך ובין לזה לפגוע בשם האסירטיביות באחר,

להפגין נוקשות, בוטות ולקרוא לעצמך שאתה אסרטיבי,

הרבה פעמים אני תוהה על המילה, על פרושה שמפורשת על פי התרבות של כל אחד מאתנו שמגיע ממנו,

על פי המקום שהוא חונך בו וגדל ,

לדעת בדיוק מה אתה רוצה לעיתים לוקח חיים שלמים,

צריך לגדל את הילדים באהבה, להעניק להם את הכליםשל טוב טוב ורע  ולאפשר לחיים ללמד אותם בדרכם, על פי אישיותם.

וזה אחרי קריאתי של כמה תגובות כאן

שבת נפלאה

צטט: צלילי הלב 2008-04-19 11:41:09

קל מאד לאהוב את דנית, עכשיו רק נותר לה לאהוב את עצמה על כל חלקיה,

מזכיר לי את מישהי מעברי הרחוק:)

ובכל זאת,

דנית זכתה ובגדול,

היא זכתה לגדול עם הורים אוהבים וסביבה נהדרת,

זה המזל שלה,

אומרים כי החיים מלמדים להיות אסרטיביים,

וכפי שתיארת את דנית היא תלמד גם לומר את ה"לא"

כי היא חכמה,

תלמד לשלב את אהבת את רעך...ולפריד אותו מ... ופגעת ...

לא הייתי דואגת לדנית

:)

הייתי דואגת לאלו שלא זכו לאהבה בילדותם, לסביבה תומכת מפרגנת...

שישאו א השריטות כל חייהם ויצטרכו להתמודד איתם יום יום כדפוס חיים שהם גדלו בו.

צטט: בועז22 2008-04-19 13:15:16

הייתי צריך לתמצת את תשובתי לשאלתך כך:

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ועכשיו, ברצינות:

את לוקחת מישהו שכל חייו "לא עמד על שלו" (מין משחק מילים שכזה...), ואז מלמדת

אותו פרק בתורה המופלאה הזו: אסרטיביות...

וואללה...

נפלא!

והאומלל הזה, שמעולם "לא עמד של שלו" (שוב משחק המילים הזה...) מקבל לידיו

את נשק יום הדין הזה, ומתחיל "לעמוד על רגליו האחוריות"...

כמו אסיר עולם שמקבל יום בודד של חופש...

איפה בדיוק יהיו הגבולות שלו?

כן. אני יודע..., יחד עם הקורס הנפלא לאסרטיביות, מלמדים אותו גם את הגבולות...

וואללה...

נפלא!

לא היו לו הרי גבולות כש"לא עמד על שלו"...

ומי יתקע לכפי (איזה ביטוי נפלא...) שעכשיו, דווקא עכשיו כן יהיו לו גבולות???

אהה???

 

צטט: גילוש 6660 2008-04-19 12:50:39

 

צטט: בועז22 2008-04-19 11:26:12

היי גילוש!!!

קפה אחד?!

הצחקת אותי...

כבר עברתי להזרקה ישירה לוריד...

ולעניין:

"לעמוד" על שלנו, דבר לא רע, אפילו טוב!!!

אבל החינוך האסרטיבי, לדעתי מאוד מוגבל.

הוא נשק מעולה, במיוחד למי שיודע להציב לעצמו גבולות!

גבולות לשימוש בנשק זה!!!

ומי מאיתנו, באמת ובתמים, מסוגל לשים לעצמו גבולות כאשר

הוא מקבל ליד נשק יום-דין שכזה???

זה מעין מאזן אימה:

תארי לעצמך שאני מחזיק בידי אקדח, טעון. מכוונן אלייך...

אם אוציא ממנו מחצית מהכדורים, האם תחושי בטוחה יותר?

גם אם אוציא את כולם ואמשיך לכוון אותו אלייך, ואת תדעי שהוא לא טעון, עדיין תפחדי...

אסרטיביות כדרך חיים משולה לאקדח טעון!!!

אין בה דבר טוב אחד...

צר לי, זאת דעתי...

 

למה צר לך?

זכותך לדעתך...

זה רק משאיר אותי עם התגובה הבאה...

??????????????????

מה?????

 

 

אם אתעלם לרגע ממספר הפעמים שאמרת "לא עמד על שלו" ואמנע מלתהות למה בדיוק התכוונת מפאת גילם הצעיר של קוראי הדיון:))))

אני אענה לך תשובה רצינית...

באמצע -

הוא יפגש עם עצמו באמצע... גם אם ינסה את "נשק יום הדין" עד הסוף ויעמיד גבולות כל היום לאנשים... עדיין יפגש עם עצמו באמצע...

וההתיחסות שלך היא מהמקום הבוגר, שלך, לא ממקום של בת 21, כשעדיין במטוטלת של החיים היא לא היתה בשום קצוניות, כך שהקיצוניות שהיא עלולה "להזרק" אליה, עדיין לא קיצונית כלל ועיקר...

הייתי צריך לתמצת את תשובתי לשאלתך כך:

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ועכשיו, ברצינות:

את לוקחת מישהו שכל חייו "לא עמד על שלו" (מין משחק מילים שכזה...), ואז מלמדת

אותו פרק בתורה המופלאה הזו: אסרטיביות...

וואללה...

נפלא!

והאומלל הזה, שמעולם "לא עמד של שלו" (שוב משחק המילים הזה...) מקבל לידיו

את נשק יום הדין הזה, ומתחיל "לעמוד על רגליו האחוריות"...

כמו אסיר עולם שמקבל יום בודד של חופש...

איפה בדיוק יהיו הגבולות שלו?

כן. אני יודע..., יחד עם הקורס הנפלא לאסרטיביות, מלמדים אותו גם את הגבולות...

וואללה...

נפלא!

לא היו לו הרי גבולות כש"לא עמד על שלו"...

ומי יתקע לכפי (איזה ביטוי נפלא...) שעכשיו, דווקא עכשיו כן יהיו לו גבולות???

אהה???

צטט: גילוש 6660 2008-04-19 12:50:39

 

צטט: בועז22 2008-04-19 11:26:12

היי גילוש!!!

קפה אחד?!

הצחקת אותי...

כבר עברתי להזרקה ישירה לוריד...

ולעניין:

"לעמוד" על שלנו, דבר לא רע, אפילו טוב!!!

אבל החינוך האסרטיבי, לדעתי מאוד מוגבל.

הוא נשק מעולה, במיוחד למי שיודע להציב לעצמו גבולות!

גבולות לשימוש בנשק זה!!!

ומי מאיתנו, באמת ובתמים, מסוגל לשים לעצמו גבולות כאשר

הוא מקבל ליד נשק יום-דין שכזה???

זה מעין מאזן אימה:

תארי לעצמך שאני מחזיק בידי אקדח, טעון. מכוונן אלייך...

אם אוציא ממנו מחצית מהכדורים, האם תחושי בטוחה יותר?

גם אם אוציא את כולם ואמשיך לכוון אותו אלייך, ואת תדעי שהוא לא טעון, עדיין תפחדי...

אסרטיביות כדרך חיים משולה לאקדח טעון!!!

אין בה דבר טוב אחד...

צר לי, זאת דעתי...

 

למה צר לך?

זכותך לדעתך...

זה רק משאיר אותי עם התגובה הבאה...

??????????????????

מה?????

 

צטט: judy-z 2008-04-19 11:29:25

וואהאוו

סיפור שנוגע ללא מעט אנשים,

ואני בתוכם...

התמימות הזו, וסטירות הלחי שבחוץ..

היטבת לתאר

תודה לך

וחג נפלא,

סובב אנשים אוהבים מבפנים.

תודה לך יהודית,

התמימות הזאת... בהחלט...

שיהיה לך חג שמח, מלא באהבה,

גילה

צטט: איריסחן 2008-04-19 11:26:19

בשבילי כתבת את זה. אני יודעת.

ולא רק כמובן...

תמיד מוצאת למה להתחבר אצלך

אבל ובעיקר לשנן את המנטרות הללו

גם אם באמצע החיים.

מורכב לפעמים. אבל אפשרי.

יקרה. תודה לך. חג נפלא.

המון כוכבים. בואי גם אלי. מעניין. 

את בסדר את...

תפסיקי לשפוט את עצמך בחומרה

והכל יהיה בסדר...

מייד אני מגיעה לקרוא,

חג שמח,

גילה

צטט: בועז22 2008-04-19 11:26:12

היי גילוש!!!

קפה אחד?!

הצחקת אותי...

כבר עברתי להזרקה ישירה לוריד...

ולעניין:

"לעמוד" על שלנו, דבר לא רע, אפילו טוב!!!

אבל החינוך האסרטיבי, לדעתי מאוד מוגבל.

הוא נשק מעולה, במיוחד למי שיודע להציב לעצמו גבולות!

גבולות לשימוש בנשק זה!!!

ומי מאיתנו, באמת ובתמים, מסוגל לשים לעצמו גבולות כאשר

הוא מקבל ליד נשק יום-דין שכזה???

זה מעין מאזן אימה:

תארי לעצמך שאני מחזיק בידי אקדח, טעון. מכוונן אלייך...

אם אוציא ממנו מחצית מהכדורים, האם תחושי בטוחה יותר?

גם אם אוציא את כולם ואמשיך לכוון אותו אלייך, ואת תדעי שהוא לא טעון, עדיין תפחדי...

אסרטיביות כדרך חיים משולה לאקדח טעון!!!

אין בה דבר טוב אחד...

צר לי, זאת דעתי...

למה צר לך?

זכותך לדעתך...

זה רק משאיר אותי עם התגובה הבאה...

??????????????????

מה?????

גילגוש -

פוסט שמשאיר מקום לשאלות, לחשיבה.

אהבתי את הכתיבה ואת השיתוף...

חג שמח

צטט: טוב טוב הגמד 2008-04-19 11:23:30

מוכר

ולא קל

אך אפשרי

שיהיה בהצלחה

 

אני שמחה בתגובתך,

אחת מהסיבות לפוסט היתה פרספקטיבה..

כשאתה צעיר נראה לך שבעיה ספציפית היא רק שלך..

חשוב לדעת שהיו שם לפניך...

ויצאו משם...

חג שמח,

גילה

צטט: משפטן ושליח ציבור 2008-04-19 11:17:13

תודה על הפוסט ובהצלחה לדנית.

חג אביב שמח.

שי ברק

תודה שי,

חג שמח, גילה

צטט: שושי פולטין 2008-04-19 11:10:35

בסופו של דבר דנית תלמד בדרך של ניסוי וטעיה,

לפעמים זה בא בקלות, לפעמים בדרך הקשה,

טועים, לא בהכרח מועדים, מתעשתים וממשיכים הלאה.

אני בטוחה שדנית תדע למצוא את דרכה,

ותנהג בתבונה!

בהצלחה,

שושי

בדיוק... איזה יופי זה הנעורים...

גם לי יש בטחון מלא בדנית שתמצא את דרכה..

אין עליה...

חג שמח שושי, תנוחי קצת,

גילה

רוב האנשים סובלים מאי יכולת לומר לא או להציב גבולות

אגואיזם עדיין מתורגם כדבר שלילי ופוגעני למרות שכולם כאלו...

ולא לקחת על עצמנו דברים שלא קשורים אלינו

זו מחלת האגואיזם האמיתית:-)

חג שמח

ומבורך:-)

צטט: כש-רונית 2008-04-19 11:10:24

 

וזה המקום החדש שלי בחיים כעת

ואני כל כך נהנית ממנו

 

חג שמח לך

ועל תובונותייך, תודה

 

רונית

יפה לך חומד

המקום החדש...

חג שמח לך בארץ רחוקה,

גילה

צטט: נ.ב.א. 2008-04-19 11:07:28

גילוש ,

יפה ששיתפת,

עוד התבוננות על אסרטיביות,

חג שמח לדנית ומשפחתה,

ובעיקר לך חג שמח לך ןלסובבים אותך.

תודה לך חומד,

וחג שמח גם לך ולמשפחתך,

גילה

צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-04-19 10:55:29

ילדה מתוקה, יפה, חכמה, רגישה, כלה שכל אמא (גם אני) תרצה לבן שלה.

 

 

דנית היא בת למשפחה עם ערכים, כן, עוד יש כמה כאלה "ארץ ישראל היפה" ובלי מרכאות. משפחה מטיילת, אוהבת, תומכת, מכילה. באמת, תענוג להיות לידם ואיתם. פשוט חוויה.

 גילוש, אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי - את בטוחה שדנית באמת מכירה את עצמה?

 או שאולי מדובר על עטיפה לחבילה פנימית שנשכחה בפנים?

 יכול להיות שיש לה משימה אחרת, לפני שתמצא את האהבה שתראה אותה - המשימה היא שהיא, דנית,  תגלה את עצמה. וזו חתיכת משימה. סתם מחשבה...

ואגב, פוסט על נושא חשוב, ולא טריוויאלי. 

 

 

 

 

 

 

 

חומד, זה התהליך הטבעי והנארמלי...

יש מי שבגיל 21 כבר היה עמוק בתוך ההשרדות של חייו...

באופן טבעי,

עכשיו זה הזמן הנכון להתחיל ולהכיר את עצמה... להתנסות...

לקרוא... להבין... לאהוב... הכל.... איזה כייף לה...

חג שמח מותק,

גילה

צטט: edna139 2008-04-19 10:51:17

גילוש,

את כמובן צודקת בחוכמת חיים שלך.

היא צריכה לצמוח ולהתחבר לעצמה בקצב שלה,

 וללמוד מנסיונה שלה לתחום את גבולותיה.

חג מחוייך*

יפה אמרת...

כל אחד בקצב שלו וזה הגיל הנכון והזמן הנכון

להתנסויות כאלה ואחרות,

שבסופו של עניין יעצבו את אישיותה בדיוק

במידה הנכונה...

חג שמח גם לך,

גילה

קל מאד לאהוב את דנית, עכשיו רק נותר לה לאהוב את עצמה על כל חלקיה,

מזכיר לי את מישהי מעברי הרחוק:)

ובכל זאת,

דנית זכתה ובגדול,

היא זכתה לגדול עם הורים אוהבים וסביבה נהדרת,

זה המזל שלה,

אומרים כי החיים מלמדים להיות אסרטיביים,

וכפי שתיארת את דנית היא תלמד גם לומר את ה"לא"

כי היא חכמה,

תלמד לשלב את אהבת את רעך...ולפריד אותו מ... ופגעת ...

לא הייתי דואגת לדנית

:)

הייתי דואגת לאלו שלא זכו לאהבה בילדותם, לסביבה תומכת מפרגנת...

שישאו א השריטות כל חייהם ויצטרכו להתמודד איתם יום יום כדפוס חיים שהם גדלו בו.

וואהאוו

סיפור שנוגע ללא מעט אנשים,

ואני בתוכם...

התמימות הזו, וסטירות הלחי שבחוץ..

היטבת לתאר

תודה לך

וחג נפלא,

סובב אנשים אוהבים מבפנים.

בשבילי כתבת את זה. אני יודעת.

ולא רק כמובן...

תמיד מוצאת למה להתחבר אצלך

אבל ובעיקר לשנן את המנטרות הללו

גם אם באמצע החיים.

מורכב לפעמים. אבל אפשרי.

יקרה. תודה לך. חג נפלא.

המון כוכבים. בואי גם אלי. מעניין. 

היי גילוש!!!

קפה אחד?!

הצחקת אותי...

כבר עברתי להזרקה ישירה לוריד...

ולעניין:

"לעמוד" על שלנו, דבר לא רע, אפילו טוב!!!

אבל החינוך האסרטיבי, לדעתי מאוד מוגבל.

הוא נשק מעולה, במיוחד למי שיודע להציב לעצמו גבולות!

גבולות לשימוש בנשק זה!!!

ומי מאיתנו, באמת ובתמים, מסוגל לשים לעצמו גבולות כאשר

הוא מקבל ליד נשק יום-דין שכזה???

זה מעין מאזן אימה:

תארי לעצמך שאני מחזיק בידי אקדח, טעון. מכוונן אלייך...

אם אוציא ממנו מחצית מהכדורים, האם תחושי בטוחה יותר?

גם אם אוציא את כולם ואמשיך לכוון אותו אלייך, ואת תדעי שהוא לא טעון, עדיין תפחדי...

אסרטיביות כדרך חיים משולה לאקדח טעון!!!

אין בה דבר טוב אחד...

צר לי, זאת דעתי...

מוכר

ולא קל

אך אפשרי

שיהיה בהצלחה

צטט: איירבוס-max 2008-04-19 10:15:26

באוניברסיטת וורשה יש חרם ארוך שנים על פתיחתו של "חוג לאסרטיביות".

וברצינות:

לא קל ללמד את עצמך להיות אסרטיבי/ת.

זה לוקח זמן רב ואי אפשר להיעזר באחרים.

 

בהצלחה לדנית!

מסכימה איתך לגמרי...

יש אנשים שחושבים שאסרטיביות זאת תכונה נוקשה..

ואינם מבינים שזאת תכונה שלא לוקחת כלום מהמילה אהבה -

אלא רק מוסיפה לה...

חג שמח איש,

גילה

צטט: בועז22 2008-04-19 11:13:16

האמונה הנוצרית גורסת שאדם נולד לעולם טבולארסה, לוח לבן נקי...

וכי העולם סביבו, מכתים אותו ככל שהוא גדל...

זאת אולי הפשטה נוראה והכללה גדולה, יחד עם זאת שווה מחשבה...

מבלי להתייחס לדנית, נושא הפוסט.

הסביבה מעצבת אותנו, לטוב ולרע. גם לנו חלק לא קטן בעיצוב המוצר המוגמר!

מוצר מוגמר, אמרתי?

טעיתי...

אנחנו לא מוצר מוגמר, לעולם לא נהיה!

מישהו כבר כתב: ביומי האחרון לא אהיה הכי חכם, אלא חכם במעט מיום האתמול...

ובאשר לדנית...

כאישה צעירה, מסע החיים שלה רק בפיתחו !

עיצוב הבסיסי נבע מהמקור בו גדלה. משפחתה.

ועליה מוטל המשימה להמשיך ולבצע "כיוונון עדין" לעיצוב דמותה ואופייה, להמשך

חייה.

המילה "אסרטיביות" היא מילה חונקת. שלילית אפילו, לפחות לטעמי...

היא בהכרח גורמת לאחר להביט בך כעל מי שאינו מוכן לאבד שליטה ואפילו לא לרגע...

האמיני לי!

אובדן שליטה, כמו דברים רבים בחיים, היא בהחלט עניין של גבולות.

למשל, אהבה...

היא לא אובדן שליטה???

האם אנחנו, לא אחת, מתאהבים דווקא בכאלו שלא תמיד ראויים לאהבתנו?

ואיך נדע לעצור בזמן?...

אני לא חושב שישנה תשובה מוחלטת...

כל חיינו הם מסע ארוך, ואינסופי, להכרת ה"אני" ולהכרת ה"אחר"...

כל חיינו אנו צפויים להיפצע ולקחת את הצלקות לעד...

כל חיינו אנו למדים...

כל חיינו אנו נידונים לאכזבות...

וישנן כמובן גם האהבות. האמיתיות. כאלו המזינות אותנו ב"מזון" לדרך הארוכה!

הן שלובות ומשולבות בחיינו.

כי אין טוב לי רע, ואין רע בלי טוב...

והאמת?

היא אי-שם באמצע...

בהצלחה לדנית!

חג שמח!

 

נשמה, חומד,

כמה מילים על הבוקר? קפה כבר שתית????

ולעניננו...

איך כאשר אדם לומד לשמור על עצמו ולהגיד כשמשהו לא מתאים לו זה חונק?

את מי זה חונק בדיוק? את זה שמתקשה לקבל את הגבול או את זה ששם אותו?

תודה על הפוסט ובהצלחה לדנית.

חג אביב שמח.

שי ברק

האמונה הנוצרית גורסת שאדם נולד לעולם טבולארסה, לוח לבן נקי...

וכי העולם סביבו, מכתים אותו ככל שהוא גדל...

זאת אולי הפשטה נוראה והכללה גדולה, יחד עם זאת שווה מחשבה...

מבלי להתייחס לדנית, נושא הפוסט.

הסביבה מעצבת אותנו, לטוב ולרע. גם לנו חלק לא קטן בעיצוב המוצר המוגמר!

מוצר מוגמר, אמרתי?

טעיתי...

אנחנו לא מוצר מוגמר, לעולם לא נהיה!

מישהו כבר כתב: ביומי האחרון לא אהיה הכי חכם, אלא חכם במעט מיום האתמול...

ובאשר לדנית...

כאישה צעירה, מסע החיים שלה רק בפיתחו !

עיצוב הבסיסי נבע מהמקור בו גדלה. משפחתה.

ועליה מוטל המשימה להמשיך ולבצע "כיוונון עדין" לעיצוב דמותה ואופייה, להמשך

חייה.

המילה "אסרטיביות" היא מילה חונקת. שלילית אפילו, לפחות לטעמי...

היא בהכרח גורמת לאחר להביט בך כעל מי שאינו מוכן לאבד שליטה ואפילו לא לרגע...

האמיני לי!

אובדן שליטה, כמו דברים רבים בחיים, היא בהחלט עניין של גבולות.

למשל, אהבה...

היא לא אובדן שליטה???

האם אנחנו, לא אחת, מתאהבים דווקא בכאלו שלא תמיד ראויים לאהבתנו?

ואיך נדע לעצור בזמן?...

אני לא חושב שישנה תשובה מוחלטת...

כל חיינו הם מסע ארוך, ואינסופי, להכרת ה"אני" ולהכרת ה"אחר"...

כל חיינו אנו צפויים להיפצע ולקחת את הצלקות לעד...

כל חיינו אנו למדים...

כל חיינו אנו נידונים לאכזבות...

וישנן כמובן גם האהבות. האמיתיות. כאלו המזינות אותנו ב"מזון" לדרך הארוכה!

הן שלובות ומשולבות בחיינו.

כי אין טוב לי רע, ואין רע בלי טוב...

והאמת?

היא אי-שם באמצע...

בהצלחה לדנית!

חג שמח!

אותי .......היה אחד שהתריד המסנג'ר ....

פשוט מחקתי את המסנג'ר שלו ....

יותר קשה להפתר משדים פנימים שמתרידים מאשר משדים חיצוניים ....

להבהיר חד משמעית ..שלא יצלצל יותר ...

ואם זה לא עוזר .. אז לשלוח עליו את החבר'ה

יש לי חבר מקסים (אח שלי הלא ביולוגי)

גם הוא גרוש ..סיפר שאת אישתו לשעבר התריד משהו ..

היא פנתה עליו לעזרה (יש זוגות גרושים בקשר טוב ..לא כמו אצלי לצערי)

והבחור כבר טיפל בו ...בא עד עליו הבית והסביר לו שאוי לו אם יתריד את גורשתו ..

בלי אלימות ..מילים ברורות ..מאוד מתכוונות ..

מקווה שעזרתי ...

בסופו של דבר דנית תלמד בדרך של ניסוי וטעיה,

לפעמים זה בא בקלות, לפעמים בדרך הקשה,

טועים, לא בהכרח מועדים, מתעשתים וממשיכים הלאה.

אני בטוחה שדנית תדע למצוא את דרכה,

ותנהג בתבונה!

בהצלחה,

שושי

וזה המקום החדש שלי בחיים כעת

ואני כל כך נהנית ממנו

חג שמח לך

ועל תובונותייך, תודה

רונית

גילוש ,

יפה ששיתפת,

עוד התבוננות על אסרטיביות,

חג שמח לדנית ומשפחתה,

ובעיקר לך חג שמח לך ןלסובבים אותך.

צטט: hamania 2008-04-19 10:48:42

 

 

להקשיח את הלבבב על מנת לשמור על עצמה .......???

כוחינו ברכותינו ...בגמישותינו ...באלסטיטת של התודעה מחודדת

אחרת זאת חרב פיפיות .....

ואם נניח, מצב היפוטטי, שאת בקשר שפוגע בך, מנסה להפרד ממנו והוא לא מניח? מתבלבל לו בטלפון איתך כל היום? מה תעשי אז?

דנית תקרא את הפוסט ואת התגובות, אשמח לשמוע הצעות...

גילה

גילוש,

את כמובן צודקת בחוכמת חיים שלך.

היא צריכה לצמוח ולהתחבר לעצמה בקצב שלה,

 וללמוד מנסיונה שלה לתחום את גבולותיה.

חג מחוייך*

להקשיח את הלבבב על מנת לשמור על עצמה .......???

כוחינו ברכותינו ...בגמישותינו ...באלסטיטת של התודעה מחודדת

אחרת זאת חרב פיפיות .....

באוניברסיטת וורשה יש חרם ארוך שנים על פתיחתו של "חוג לאסרטיביות".

וברצינות:

לא קל ללמד את עצמך להיות אסרטיבי/ת.

זה לוקח זמן רב ואי אפשר להיעזר באחרים.

בהצלחה לדנית!