יוגה ומודעות, ומילים שנוגעות
פוסטים אחרונים
- זמן איכות לנשיות - שיעורי יוגה ומודעות 11/8/10
- הנשימה 13/9/09
- קיימת אפשרות גדולה יותר עבורנו 2/9/09
- הרפיה ביוגה 27/8/09
- קצת על מהי יוגה וקצת על החיים 20/8/09
- התמצית של הכל... 12/3/09
ארכיון
המקום שמעבר לזרמים
מה מעבר לכל זה
מה מעבר לתגובות האוטומטיות, להתניות שמשעבדות אותי בלי הפסקה,
מה מעבר לכל אותם דברים שאני כל כך רגילה להזדהות רגשית מולם
בא מישהו, אומר - את יפה, את חכמה - אני זורחת, מרגישה שווה, טובה, הכי מוצלחת
דקה אחרי זה בא מישהו אחר, אומר - את לא מבינה, מה את עושה - אני מרגישה עלובה, כישלון, מכוערת, טיפשה.
אז מה מעבר לזה.
איך אני מגיעה למקום שמעבר לזרמים האלו, שמטלטלים אותי בלי הפוגה,
למקום שבו יהיה משהו אמיתי ממני, משהו מהמהות שלי, משהו גדול, משהו קטן, זה כבר לא משנה.
רק שיהיה שם משהו מהנשמה שלי, שלא חי על גרוי-תגובה, שלא מופעל בצורה מכאנית, בלי כוונה, בלי שליטה
אני פשוט חייבת למצוא את המקום הזה, שיש בו משהו מעבר לחיים האלו, המתכלים, האורגניים, מקום שמעבר לעבדות, לכלא הזה, האינסופי
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אביגיל
בואי איתי להודו
אמן, יקירה,
שנמצא בתוך עצמנו את כל מה שאנחנו מחפשות מחוצה לנו...
רק טוב :)
התשובה היחידה שאני מחפשת כרגע היא כל הדרכים האפשריות ללקיחת מרחק ושמירה על מרכז חזק לנוכח כל הזרמים שסוחפים - יום לפה, יום לשם...
הזכרת לי סרט על זן שראיתי פעם, שם תיאר נזיר ותיק למה דומות ההיאחזויות שלנו... תזכיר לי להראות לך פעם
:)
לפעמים כבר קשה להבין איפה החלקים המזויפים ואיפה משהו מהמהות, אחרי שזו כוסתה באלפי מזויפים למיניהם יותר מדי שנים...
שאלות טובות...
וחיבוק ממני :)
ארוץ בכל העולם לפרסם אותה
תודה :)
אתה תמיד נותן לי השראה
שאלת שאלה כל כך טובה..
רובינו לא מגיעים למקום הזה..אנחנו צריכים חיזוקים
את ..וגם אני .
אבל בין כל החיזוקים יש גם את עצמינו..וזה תהליך.
ברוכה הבאה..לרצון למצא את עצמך
עכשיו תתחילי לפסוע..מפה הכל יותר טוב.
ברכות,
איזה תשובות את מחפשת? ואיזה שאלות תשאלי כשתמצאי אותן..
פעם ניסיתי להחזיק את הרוח חזק חזק חזק שלא תברח....
נשיקות
רובי
זרים לעצמנו
אמש התהלכתי בירושלים, בכיכר צרפת הגעתי לרמזור אדום בו המתינה נזירה. ברוח החג ברוח העיר ברוח הקודש וברוחי שלי - ברכתיה בחג שמח. היא הנהנה, ורגע לאחר מכן תפסתי שאין לי מושג מה אני רוצה ממנה והייתי נבוך מהשארותי באותה סביבה איתה מחכה כבר שהרמזור יתירק ואוכל לעוף משם. קלטתי שהיה עליי להשאר באותה רוח שמלכתחילה הובילה אותי לברך אותה אבל משום מה נפלתי למבוכה בלתי הולמת (סך הכל שמחתי על מה שעשיתי).
כשספרתי זאת, שאלה אותי חברה האם אין זה החשבון הפנימי שהוביל אותי לברך אותה.
אותו חשבון פנימי שיכול לגרום לנו להלקות עצמנו, יכול גם לתת לנו טפיחה על שכמנו, שהיא מזויפת באותה מידה.
היה לי קשה לחשוב על החפיפה בין אופי שלי כאדם המתנהג בצורה חברותית ופתוחה לבין חשבון פנימי שגורם לי להרגיש טוב או רע עם עצמי.
נראה היה לי שאסור לתת לח"פ לגרום לקריסה כוללת של מנהג אהוב עליי. אמנם זה מה ששאלתי - מה פשר האופי הזה שלי?
האם זה "רק" אופי, תוצר חינוך ואי אילו השפעות אקראיות, או שזה "ה"אופי, המבטא את תכונותיי שהן שלי יותר מכל דבר אחר שמרכיב את כללותי?
ספרתי בנוסף שעליי למצוא דרך לשמר את הרגש שאני מעונין להחיות בתוכי, ושאולי דווקא הייתי צריך לשאול את הנזירה, כעובדת על המרכז הרגשי, איך עושים את זה. ואז שוב שאלתי - האם ההומור הזה הוא תכונה יפה באשר היא או תוצר כיסוי של פנים חבוי?
:-)
שאלה טובה...כשתגלי את התשובה, תהיי מוכנה לשתף ?
:)
מעבר לכל זה נמצאות מילותייך שריגשו אותי עד מאוד.
לאף אחד אין את היכולת לטלטל אותך אלא אם כן את בוחרת במודע או שלא במודע, לקבל את אותו זעזוע.
הייתי במקום שלך, לפני המון זמן, ואם יש משהו שהבטחתי לעצמי, הרי זה שאני לא שב לשם בחיים.
בקרי אותי בהזדמנות...אולי תספגי קצת השראה.
חג מתוק,
אייל.
היי אלעד :)
כיף לשמוע ממך,
אני גם מאמינה שאגיע לשם,
מקווה שזה יגיע כמה שיותר מהר...
חג שמח
אביגיל
AMEN גדול :)
חג שמח ונפלא גם לך,
ותודה על הכוכב
שניקי אהובתי :)
תודה על המילים הטובות,
מאחלת גם לך חג שמח ונפלא,
הרבה אהבה, כיופים וחיוכים
נשיקות ממני
הי אביגיל :-)
תקופה ארוכה גם אני הרגשתי כך... כמו שכתבו כאן לפני בתגובות - התהליך של השינוי שאת מייחלת לו הוא ממש היציאה מעבדות לחירות. אני בטוח שתגיעי לשם.
חג שמח
אלעד
מאחל לך יציאה אמיצה מעבדות לחירות כפי שאת מגדירה אותה.
(בהזדמנות זו גם לעצמי).
וכמובן חג שמח...
וכוכב...
אני חושבת שאת צריכה להקשיב רק לאנשים שמכירים אותך באמת.
ומעבר לזה אני רוצה לאחל לך חג שמח, שתשמחי לא רק בחגים,
שתבלי בסביבה אוהבת,
תמלאי מצברים
תנוחי
תבלי..
חג שמח גיגי אהובה!