מה מעבר לכל זה

מה מעבר לתגובות האוטומטיות,

להתניות שמשעבדות אותי בלי הפסקה,

מה מעבר לכל אותם דברים שאני כל כך רגילה להזדהות רגשית מולם

בא מישהו, אומר - את יפה, את חכמה  -  אני זורחת, מרגישה שווה, טובה, הכי מוצלחת

דקה אחרי זה בא מישהו אחר, אומר  -  את לא מבינה, מה את עושה  -  אני מרגישה עלובה, כישלון, מכוערת, טיפשה.

אז מה מעבר לזה.

איך אני מגיעה למקום שמעבר לזרמים האלו, שמטלטלים אותי בלי הפוגה,

למקום שבו יהיה משהו אמיתי ממני, משהו מהמהות שלי,

משהו גדול, משהו קטן,

זה כבר לא משנה.

רק שיהיה שם משהו מהנשמה שלי, שלא חי על גרוי-תגובה,

שלא מופעל בצורה מכאנית, בלי כוונה, בלי שליטה

אני פשוט חייבת למצוא את המקום הזה,

שיש בו משהו מעבר לחיים האלו, המתכלים, האורגניים,

מקום שמעבר לעבדות, לכלא הזה, האינסופי