כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    'מפתח הגנבים' של התבונה – ההתמרה

    22 תגובות   יום ראשון, 20/4/08, 11:21

    מהי תבונה?. היכולת לפתח ולהפעיל את הידע שלנו על מנת  להבין מצבים והקשרים חדשים ולברור מתוכם את המסלול המיטבי. מהו מפתח התובנה?. על מנת לנסות להשיב על שאלה זו אני רוצה "לגנוב" את המושג המטפורי של פילוסוף החינוך החשוב, פון גלזרספלד,  בדבר "מפתח הגנבים" של החשיבה והלמידה.

     

    למה "מפתח גנבים"?. כי בדומה לגנב הרוצה להיכנס מבעד לדלת הנעולה, שאינו זקוק לכל הידע המדעי והטכנולוגיה שנדרש לייצור המנעולים והמפתחות, אלא רק לידע שיאפשר לו לפרוץ את מנעול הדלת, כך גם האדם המנסה לפלס את דרכו בין ההקשרים והבעיות השונות הנקרות בדרכו. הוא אינו צריך לדעת  את כל הידע המדעי שקשור בעניין אלא לעצב בעצמו את הידע שיאפשר לו להכין את "מפתח גנבים" להתמודדות עם הבעיה שהוא עומד בפניה. במילים אחרות, את האדם מעניין הידע המשרת אותו בארגון העולם ההתנסותי והחוויתי שלו ולא גילוי הידע המדעי בעל התקפות הכללית והאובייקטיבית.

      

    ידע כזה אינו נרכש בצורה של ידע שעובד כבר על ידי אחרים, אלא נבנה בצורה פעילה, על ידי בני האדם בהתמודדות עם הקשר ספציפי. ההקשרים שאנו מוצאים את עצמנו בהם משתנים במהירות ולא ניתן למצות את משמעותם על ידי חוקים כללים ואף לא על ידי best practices של האחרים. הם מחייבים אותנו  להיות תמיד ערני לייחודיותו של ההקשר ולנסות להבין אותו ואת משמעותו  מעבר למה שמספקים לי הידע הכללי והחוקים הכלליים. 

     

    על מנת להדגים עניין זה אספר  לכם סיפור שיגרתי למדי.

     

    בפגישה האחרונה עם רואה החשבון שלי הוא הציע לי להחליף את הרכב הישן שלי ברכב חדש. הוא הסביר לי כי לא קיימת עוד הצדקה לאחזקת הרכב שלי שכן מבחינת חישובי המס והפחת, ומאידך ההוצאות הגדלות על תיקונים, החזקת הרכב הישן שלי אינה משתלמת עוד. תוכנת הנהלת החשבונות שלו היא שביצעה את חישוב הכדאיות לאחר שהכניס לתוכה את הנתונים המתאימים.

     

    בעבר נהגתי לפעול לפי עצתו של רואה החשבון ולקבל את "השיפוט" של תוכנת הנהלת החשבונות שלו. אולם עתה הרגשתי ששיפוט זה  אינו מתאים לי עודי. מה קרה?. בשנה האחרונה, לאחר שנים ארוכות, התחלתי לרכוב שוב על אופניים, ועכשיו, דווקא משום שהוצג בפני הגיונו של המודל המייצג את 'הקשר הצידוק'  הבנתי ב'הקשר הגילוי' שלי כי בעצם מתאים לי יותר להיות עם מכונית ישנה. אין לי יותר את אותו להט שהיה לי בעבר לרכוש מכונית חדשה. הבנתי שהרכיבה על אופניים שינתה את גישתי  בצורה שעד כה לא הייתי ער לה. היא שינתה את יחסי לסביבה ולבני האדם שבסביבתי. זה הוא יחס שונה מזה שאתה חש בו כשאתה נוסע במכונית וכשאתה מתרגל לבחון את העולם סביבך דרך חלון המכונית. היא שינתה גם את יחסי לזמן ולמרחב הרגשי שלי. במכונית הזמן והמרחב נבחנים דרך המרחק שכבר בלעת והמרחק שנותר לך להגעה ליעד והאם תספיק להגיע בזמן. הנוף הוא של כבישים, צמתים, רמזורים והמכוניות האחרות שנוסעות בכביש, שאתה מתייחס אליהם והם מתייחסים גם אליך, רק על פי כללי התנועה בכבישים.

     

    אז מה אני עושה עם כל זה?. ולמה אני מרגיש עתה צורך לספר לכם על כך?.

     

    פון גלזרספלד מתאר את פעולת "מפתח הגנבים" של החשיבה והלמידה כמה שנרכש בתהליך חברתי בין-אישי של אינטראקציה ורכישת משמעות. ואכן, אני מרגיש עתה משיכה טבעית לשתף בחוויות 'הקשר הגילוי' שלי גם את 'האחרים הרלוונטיים' לי. אני זקוק לכך על מנת להמשיך ולפתח את הבנותי. אני עושה זאת באמצעות 'מפתח הגנבים' של ההתמרה, כפי שעשיתי כבר בכך ש"גנבתי" את המושג 'מפתח הגנבים' מפון גלזרספלד. 

     

    'מפתח הגנבים' של ההתמרה היא אחת הסיבות הסמויות, אך העמוקות, הגורמות לנו לרצות לכתוב פוסטים. זה הוא סוד המשיכה העצומה שיש לרבים כל כך בכתיבה, אך גם בקריאה ובהגבה, על פוסטים. וזה הוא מה שדוחף אותי לעשות את מה שאני עושה עתה.

     

    עכשיו דמיינו לעצמם כי בכך ששיתפתי אתכם  בחוויותיי ובמחשבותיי, אצליח לעורר את 'הקשר הגילוי' אצל חלק מקוראי פוסט זה, ואם בכך אגרום לכם להפעיל את "מפתח הגנבים" של החשיבה והלמידה שלכם, אתם עשויים לגרום שוב להניע תהליכים כאלה אצל מעגלים נוספים של 'אחרים רלוונטיים' לכם,  כאשר במהלך תהליך זה הידע משנה כל הזמן את משמעותו בהתאם להקשרים השונים והמתחלפים של עניין.

     

    מה שיתרחש הוא  תהליך רשתי לא רק של הפצת חוויות וידע אלא גם של פיתוח והתפתחות הידע. כלומר, הרשת יכולה לשמש אותנו גם להתפתחות התבונה שלנו באמצעות 'מפתח הגנבים' של  תהליך ההתמרה.

     

    לא כל הקוראים של פוסט זה יענו לאתגר ההתמרה. רובם לא. רבים אינם יודעים כיצד להפעיל את כישורי ההתמרה שלהם. הם לא מצליחים להפעיל אותם גם במפגשים ובשיחות פנים אל פנים עם הקולגות והחברים הקרובים שלהם, כל שכן, ברשת. הם לא יודעים, ואף אינם מעיזים, להפעיל את "מפתח הגנבים" שלהם. רוב התגובות שאנו מקבלים על הפוסטים שלנו הם רק בסגנון של ".... נהדר", "... קלעת למה שאני חשבתי...." וכדומה.

     

    אך גם לי כאן ב"קפה" יש כבר קהילה וירטואלית קטנה המשתתפת איתי מזה זמן במשחק ההתמרה של "מפתח הגנבים". יש לי כאן גרעין אמיתי של חברים ויש גם את "החברים" האחרים, המציצים, קוראים לעיתים גם נפגעים ומגיבים.

    כתיבת פוסט היא מבחינתי מעשה של יוזמה והזמנה להתמרה. גבולות ההתמרה הם פתוחים. אתם מוזמנים להצטרף והפעיל את "מפתח הגנבים" שלכם.

       צבי לנירPraxis©
    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/08 00:10:

      הניו יורק טיימס מדווח על ספר נוירולוגיה חדש, בו מסביר פסיכולוג מהארווארד שלמוח של אנשים יותר מבוגרים יכול להיות יתרון: הם פחות ממוקדים ולכן קולטים גם מידע שולי לכאורה, שאח"כ יכול להיות שימושי בהקשרים אחרים. הצעירים עיוורים למידע זה.

        27/5/08 06:35:

       הי גלית

       

      את כותבת לי כי "המטרה שלנו היא לקחת את הניסיון שנצבר בצד אחד של הארגון ולהעביר לאחרים, אבל אם הוא כל כך אישי האם בכלל ניתן? האם כל תהליך של הבנייה ולכידה של ידע נידון מראש לכישלון בגלל הפרשנות השונוה שכל אחד נותן לידע?".

       

      דווקא הפרשנות השונה שכל אחד יכול לתת למסר היא האוצר הגדול של פיתוח הידע, התובנות והמשמעות לארגון.

       

      ראי בעניין זה את תשובתי לאלי על הפונקציה הקוגניטיבית החברתית של ההתמרה.

       

      צביקה לניר

      צטט: גלית גנאור 2008-05-25 23:33:06

      הי צבי, אני רואה את "מפתח הגנבים" כמתודולוגיה שלנו - מתודולוגיה המבוססת על הרבה מאוד ניסיונות שונים שעשינו בעבר ומתוכם גיבשנו לנו איזה כללים - מודעים או לא מודעים לגבי איך כדי לפרוץ את המנעול הבא. אילו סוגים של כלים אני צריך להביא איתי ומה מתוכם ישמש אותי במנעול הקרוב. מפתח הגנבים מתייחס לדעתי לפחות גם לניסיון האישי שלי, ולפרשנות האישית שלי את העובדות על סמך אותו ניסיון נצבר. הפרשנות של רואה החשבון שלך את העובדות (עלות התיקונים לרכב) שונה משלך. השאלה שאותי מתרידה - האם בכלל ניתן ללכוד את הניסיון וההקשר הספציפי הזה ולהעבירו לאדם אחד לאחר? אני יודעת שאתה סקפטי על תהליכי ניהול ידע שנעשים בארגונים - אבל בכל זאת - המטרה שלנו היא לקחת את הניסיון שנצבר בצד אחד של הארגון ולהעביר לאחרים, אבל אם הוא כל כך אישי האם בכלל ניתן? האם כל תהליך של הבנייה ולכידה של ידע נידון מראש לכישלון בגלל הפרשנות השונוה שכל אחד נותן לידע?

       

        27/5/08 06:29:

      אלי ידידי

       

      אכן המטאפורה של 'מפתח הגנבים' נועדה לבטא את הרעיון אותו ביטאת יפה שברוב מצבי החיים החוכמה היא לדעת לאסוף רק את הידע הרלבנטי וליצור ממנו ידע חדש המתאים באופן פרקטי לפתרון בעיה מסוימת. זה סוג של שימוש מאוד יעיל וממוקד בידע המבוסס על יכולת ארגון הידע, מיצוי הידע וכושר היצירתיות האנושית של ההתמרה.

       

      בקריאה הראשונה של הפוסט הקורא מתמיר לעצמו את מטאפורת 'מפתח הגנבים', אולם בקריאה חוזרת ומעמיקה יותר, אותה אתה מתכוון לעשות מאוחר יותר, אתה עשוי לגלות אוצר תבונה נוסף וחשוב אף יותר מכך - ההבנה מהי התמרה וכיצד אנו יכולים להפעיל אותה. בעניין זה תוכל גם להעזר בהסברים שנתתי על כך למגיבים בפוסט זה. 

       

      אם הצלחתי לגרום  לך את הנאת החשיבה והגילוי, דייני.

       

      צביקה לניר 

      צטט: אלי כהן 2008-05-25 10:03:14

      צבי

      כרגיל אני מגיע לפוסטים שלך לפעמים באיחור אבל מגיע לבסוף.

       

      מאוד נהניתי לקרוא את הפוסט כי הוא עולה בקנה אחד עם רבים מהדברים שאני מאמין בהם ומיישם הלכה למעשה.

       

      אהבתי מאוד את הדוגמה של המלצת רואה החשבון כי עברתי בעצמי תהליך דומה של קבלת החלטה בענין זה. גם אני הלכתי בדרך משלי ולא רכשתי רכב חדש ( בינתיים... ).

       

      המטאפורה של "מפתח הגנבים" לא היתה מוכרת לי אבל אני חייב לומר שהיא מצוינת והיא מעלה בי את התובנה שברוב מצבי החיים החוכמה היא לדעת לאסוף רק את הידע הרלבנטי וליצור ממנו ידע חדש המתאים באופן פרקטי לפתרון בעיה מסוימת. זה סוג של שימוש מאוד יעיל וממוקד בידע המבוסס על יכולת ארגון הידע, מיצוי הידע והמצאתיות.

       

      אניח לפוסט הזה לתסוס בראשי ואולי עוד אשוב אליו עם רעיון.

       

      תודה ויום טוב

      אלי

       

        25/5/08 23:33:
      הי צבי, אני רואה את "מפתח הגנבים" כמתודולוגיה שלנו - מתודולוגיה המבוססת על הרבה מאוד ניסיונות שונים שעשינו בעבר ומתוכם גיבשנו לנו איזה כללים - מודעים או לא מודעים לגבי איך כדי לפרוץ את המנעול הבא. אילו סוגים של כלים אני צריך להביא איתי ומה מתוכם ישמש אותי במנעול הקרוב. מפתח הגנבים מתייחס לדעתי לפחות גם לניסיון האישי שלי, ולפרשנות האישית שלי את העובדות על סמך אותו ניסיון נצבר. הפרשנות של רואה החשבון שלך את העובדות (עלות התיקונים לרכב) שונה משלך. השאלה שאותי מתרידה - האם בכלל ניתן ללכוד את הניסיון וההקשר הספציפי הזה ולהעבירו לאדם אחד לאחר? אני יודעת שאתה סקפטי על תהליכי ניהול ידע שנעשים בארגונים - אבל בכל זאת - המטרה שלנו היא לקחת את הניסיון שנצבר בצד אחד של הארגון ולהעביר לאחרים, אבל אם הוא כל כך אישי האם בכלל ניתן? האם כל תהליך של הבנייה ולכידה של ידע נידון מראש לכישלון בגלל הפרשנות השונוה שכל אחד נותן לידע?
        25/5/08 10:03:

      צבי

      כרגיל אני מגיע לפוסטים שלך לפעמים באיחור אבל מגיע לבסוף.

       

      מאוד נהניתי לקרוא את הפוסט כי הוא עולה בקנה אחד עם רבים מהדברים שאני מאמין בהם ומיישם הלכה למעשה.

       

      אהבתי מאוד את הדוגמה של המלצת רואה החשבון כי עברתי בעצמי תהליך דומה של קבלת החלטה בענין זה. גם אני הלכתי בדרך משלי ולא רכשתי רכב חדש ( בינתיים... ).

       

      המטאפורה של "מפתח הגנבים" לא היתה מוכרת לי אבל אני חייב לומר שהיא מצוינת והיא מעלה בי את התובנה שברוב מצבי החיים החוכמה היא לדעת לאסוף רק את הידע הרלבנטי וליצור ממנו ידע חדש המתאים באופן פרקטי לפתרון בעיה מסוימת. זה סוג של שימוש מאוד יעיל וממוקד בידע המבוסס על יכולת ארגון הידע, מיצוי הידע והמצאתיות.

       

      אניח לפוסט הזה לתסוס בראשי ואולי עוד אשוב אליו עם רעיון.

       

      תודה ויום טוב

      אלי

        7/5/08 18:23:

      קצת יותר ברור. תודה

      צטט: לניר 2008-04-29 11:03:58

       

      צטט: עופר_לוי 2008-04-20 17:38:29

      שלום צבי,

       

      אותי מענינת היכולת לצאת מהקופסה. עד כמה שהבנתי מהפוסט שלך, יכולת לראות את גבולות התפיסה ,הפיזיים והמנטליים, בתוך הרכב הישן שלך. מפתח הגנבים אפשר לך לצאת מתוך הרכב, תרתי משמע.

       

      לא הבנתי איך המושגים הקשר הגילוי והקשר הצידוק גרמו לך לחשוב אחרת על הסוגיה שהעלה רואה החשבון שלך. ולגבי המושג "מפתח הגנבים של ההתמרה", אשמח אם תרחיב, גם כן.

       

      עופר 

       

       

      הי עופר

      אני מצטער על האיחור בתגובה לך ולכל חברי האחרים שהתייחסו כבר לפוסט זה. רק הלילה חזרתי ממסע של טריקים בהרי טורקיה ואת הפוסט שילחתי רק מספר שעות לפני שיצאתי למסע זה.

      עתה משחזרתי, אשתדל לענות על שאלותיך.

      'מפתח הגנבים' הוא מטאפורה שבאה לבטא את הרעיון שמה שצריך להניע את חשיבתנו הוא לא הידע המדעי והאחריות לידע כללי כזה, אלא הבעיות וההבנות שאנו שאנו נתקלים בהם כאשר אנו מנסים לפלס את נתיב דרכנו בחיים.

      על מנת להפעיל את 'מפתח הגנבים' שלנו אנו צריכים להכיר היטב את החוקים או הכללים שהפעילו אותנו עד כה ('הקשר הצידוק') שבדוגמא שהבאתי היה הנימוקים הלוגיים של רואה החשבון שלי, אך לנסות תמיד ללכת צעד אחד מעבר להם, להקשר האישי המעסיק אותנו (והמתגלה לנו דרך 'הקשר הגילוי' שלנו). בדוגמא שהבאתי, הגילויים שלי לגבי כיצד ובאיזה מובנים הרכיבה על האופניים משנה אותי ואת תפיסת חיי. .

      אם תנסה לעשות זאת, לגבי כל נושא שמעסיק אותך, תגלה שתהליך כזה יגרום לטרנספורמציה (או בעברית - התמרה) של מה שמועבר מ'הקשר הצידוק' של האחרים על מנת להתאימו להקשר שלך, ובכך  להנעה והעשרה של 'הקשר הגילוי' שלך .

      האם הבהרתי את עצמי?

      צביקה לניר

       

        2/5/08 20:28:

       

      צטט: גרג1981 2008-04-30 23:05:55


      עם שגיאות קטנות בכוונה,

       

      לא צריך לעשות שגיאות בכוונה. אנחנו עושים מספיק שגיאות גם בלי כוונה צוחק

        2/5/08 18:38:

       

      צטט: גרג1981 2008-04-30 23:05:55

      פוסט מעניין.

      אני מקשר אותו לתחום ניהול הידע והנסיון המתמשך של ארגונים להוציא ידע סמוי מאנשים. אחת הבעיות היא שגם כאשר אדם א' כותב משהו בבלוג/מערכת ניהול ידע או כל פלטפורמה אחרת לשיתוף ידע, לא ברור האם אותו ידע יכול לעבור לאדם ב'. על פי עקרון ההתמרה, להבנתי, הדבר היחיד שיכול לגרום לזה לקרות, הוא שאדם ב' יצטרך לעשות משהו עם החומר הזה, קרי לשנות אותו, להוסיף לו ובעצם "ללטש" אותו במטרה להוציא תובנה חדשה. אולי זה המפתח לכך ששימור ידע יהיה אפקטיבי וייכנס לראשם של אנשים ויפיק ידע חדש (שיתבסס על הידע הסמוי שלהם). אם מערכות ניהול ידע יהיו גמישות מטבעם (מבנה גמיש, תוכן חלקי)  עם  שגיאות קטנות בכוונה, אולי זה יצליח לגרום לאנשים ללמוד ממערכות ניהול ידע ולפתח ידע נוסף. כלומר לקחת את הדיונים והאינטרקציות האישיות לתוך מערכת ניהול הידע. מכיוון שאותו מקום יהיה בהגדרה מקום שצריך להפעיל את הראש על מנת להתמצא/להבין/להשתמש בידע, אדם ב' יהיה חייב להשתמש בעקרון ההתמרה, מה שיאפשר לו ללמוד.

       

      מממממ....

       

      דרך אגב,

      אשמח אם תבקרו בבלוג שלי - "מחשבות 2.0 - מי הזיז את הוויקי שלי". הנה הלינק - http://wikigregra.cafe.themarker.com/view.php?u=136297

       

      גרגורי

      אכן רוב הגישות שניהול ידע נכשלות כיוון שהן מתעלמות מחשיבות ההתמרה לתהליך העברת ופיתוח הידע.

      אנו מבחינים, מלמדים ומסייעים באמצעות enablers להפעיל את שלושת סוגי ההתמרה שצריך לקיים את שלושתם על מנת שיתאפשר תהליך מוצלח של העשרת הידע ברשת ובכלל בין בני האדם:-

      התמרה מס 1 , שבו מה שמועבר צריך להשתנות על מנת להתאים אותו למערכת המושגית של המקבל.

      התמרה מס 2, (ואליה אתה מתייחס), היכולת להתמיר את משמעות הדבר להקשר שהוא שונה מההקשר שבו הוא התקבל.

      והתמרה מס 3, היכולת להמשיג את מה שנלמד בתהליכים אלה על מנת להעבירו שוב ל'אחרים הרלוונטים'. (המעבר מ'הקשר הגילוי' ל'הקשר הצידוק').

      ואגב, ביקרתי בבלוג שלך ונהינתי.

      תודה לך, ואנא תמשיך.

      צביקה לניר

        2/5/08 18:26:

       

      צטט: לניר 2008-05-02 18:16:47

       

      צטט: orenshani 2008-04-29 16:05:27

      הנה דוגמא ממשח חביבה לתהליך כזה באינטראקציה בין חרקים לצמחים - מה שמלמד שממש לא צריכה להיות מעורבת פה תקשורת מודעת.

       

      הנמלים אוכלות את העלים של הצמחים. אם הן יאכלו יותר מדי גם הצמחים ימותו וגם הנמלים שלא יהיה להן מה לאכול. לכן עד כמה שזה נראה אבסורד נוצר שיתוף פעולה בין אוכל לנאכל. איך?

       

      הנמלים חמדניות ולכן מחפשות תמיד את הצמח עם העלים הכי גדולים ויפים.

      הצמחים מגינים על עצמם בזה שכשאלה נאכל הוא צומח חזרה במהירות - ככל שהוא נאכל יותר ככה הא צומח חזרה יותר מהר. לכל צד יש את המדיניות שלו מהאינטרס שלו שהוא לא קשור או אפילו "עויין" לאינטרס של הצד השני.

       

      אבל כשעושים סימולציה של התהליך רואים שהוא יותר איזון שמונע מהעלים להתכלות. לעומת זאת כשעוסים סימולציה של התנהגות אקראית של הנמלים רואים שהעלים מתכלים במהרה.

       

      מה שקורה פה זה שילוב של חוקיות לוקליות והתמרה:

       

      • עלים שלמים לא יצמחו בכלל והנמלים יתנפלו עליהם
      • עלים אכולים מאוד יצמחו חזרה במהירות והנמלים שעסוקות עם עלים אחרים יותר בראים יניחו להם להשתקם

      כל מצב באמצע יתנהל בהתאם לסיבבה שבה העלה נמצא - אם יש בו עלים בריאים יותא או לא.

       

      בגלל ההתמרה, החוקיות הלוקלית יוצרת התנהגות גלובלית שבה הנמלים יתרכזו רק באזורים שיש בהם עלים טובים ויאפשרו לעלים אחרים להשתקם.

      אורן

      שוב הצלחת להרחיק ולהפליג למרחבים שהם מעבר לגבולות שבהם עוסק הפוסט, ועם זאת דווקא יציאה זו אל מחוץ לגבולות היא שמאפשרת להבליט עוד פאן במשמעותה של ההתמרה האנושית וחשיבותה.

      בטבע יש מחזוריות שמונעת על ידי חוקים שמעל לשיקוליו של האדם כפרט.

      לעומת זאת מה שמהותי לאדם וכנראה גם מה שמייחד אותו מכל הייצורים האחרים, הם יכולת היצירתיות המאפשרת לו את אותה השתנות שמעבר למחזוריות. וזו מונעת על ידי התמרה מודעת.

      מה דעתך?.

      ושוב תודה,

      צביקה לניר

       

      צבי,

       

      האדם הוא חיה מודעת, אבל עדיין חוקי הטבע חלים עלינו ואנחנו לא יכולים לחרוג מהם.

       

      השאלה מה מניע את היחיד אינה רלוונטית כאשר דנים בדינמיקה שנוצרת בתוך הקבוצה משום שהדינמיקה הזאת לא תלויה בסיבות  שמניעות את היחיד. זה מה שלייבניץ כינה "תקשורת חסרת חלונות".

       

      ייתכן שאנחנו מפריזים בחשיבות המודעות והרצון החופשי שלנו כקובעים את תוצאות מעשינו, במיוחד כשאנחנו פועלים בתוך ארגון ומסתכלים על התוצאה שמתקבלת מסך כל הפעולות וההחלטות של הארגון כולו.  

        2/5/08 18:16:

       

      צטט: orenshani 2008-04-29 16:05:27

      הנה דוגמא ממשח חביבה לתהליך כזה באינטראקציה בין חרקים לצמחים - מה שמלמד שממש לא צריכה להיות מעורבת פה תקשורת מודעת.

       

      הנמלים אוכלות את העלים של הצמחים. אם הן יאכלו יותר מדי גם הצמחים ימותו וגם הנמלים שלא יהיה להן מה לאכול. לכן עד כמה שזה נראה אבסורד נוצר שיתוף פעולה בין אוכל לנאכל. איך?

       

      הנמלים חמדניות ולכן מחפשות תמיד את הצמח עם העלים הכי גדולים ויפים.

      הצמחים מגינים על עצמם בזה שכשאלה נאכל הוא צומח חזרה במהירות - ככל שהוא נאכל יותר ככה הא צומח חזרה יותר מהר. לכל צד יש את המדיניות שלו מהאינטרס שלו שהוא לא קשור או אפילו "עויין" לאינטרס של הצד השני.

       

      אבל כשעושים סימולציה של התהליך רואים שהוא יותר איזון שמונע מהעלים להתכלות. לעומת זאת כשעוסים סימולציה של התנהגות אקראית של הנמלים רואים שהעלים מתכלים במהרה.

       

      מה שקורה פה זה שילוב של חוקיות לוקליות והתמרה: 

       

      • עלים שלמים לא יצמחו בכלל והנמלים יתנפלו עליהם
      • עלים אכולים מאוד יצמחו חזרה במהירות והנמלים שעסוקות עם עלים אחרים יותר בראים יניחו להם להשתקם

      כל מצב באמצע יתנהל בהתאם לסיבבה שבה העלה נמצא - אם יש בו עלים בריאים יותא או לא.

       

      בגלל ההתמרה, החוקיות הלוקלית יוצרת התנהגות גלובלית שבה הנמלים יתרכזו רק באזורים שיש בהם עלים טובים ויאפשרו לעלים אחרים להשתקם. 

       אורן

      שוב הצלחת להרחיק ולהפליג למרחבים שהם מעבר לגבולות שבהם עוסק הפוסט, ועם זאת דווקא יציאה זו אל מחוץ לגבולות היא שמאפשרת להבליט עוד פאן במשמעותה של ההתמרה האנושית וחשיבותה.

      בטבע יש מחזוריות שמונעת על ידי חוקים שמעל לשיקוליו של האדם כפרט.

      לעומת זאת מה שמהותי לאדם וכנראה גם מה שמייחד אותו מכל הייצורים האחרים, הם יכולת היצירתיות המאפשרת לו את אותה השתנות שמעבר למחזוריות. וזו מונעת על ידי התמרה מודעת.

      מה דעתך?.

      ושוב תודה,

      צביקה לניר

        30/4/08 23:05:

      פוסט מעניין.

      אני מקשר אותו לתחום ניהול הידע והנסיון המתמשך של ארגונים להוציא ידע סמוי מאנשים. אחת הבעיות היא שגם כאשר אדם א' כותב משהו בבלוג/מערכת ניהול ידע או כל פלטפורמה אחרת לשיתוף ידע, לא ברור האם אותו ידע יכול לעבור לאדם ב'. על פי עקרון ההתמרה, להבנתי, הדבר היחיד שיכול לגרום לזה לקרות, הוא שאדם ב' יצטרך לעשות משהו עם החומר הזה, קרי לשנות אותו, להוסיף לו ובעצם "ללטש" אותו במטרה להוציא תובנה חדשה. אולי זה המפתח לכך ששימור ידע יהיה אפקטיבי וייכנס לראשם של אנשים ויפיק ידע חדש (שיתבסס על הידע הסמוי שלהם). אם מערכות ניהול ידע יהיו גמישות מטבעם (מבנה גמיש, תוכן חלקי)  עם  שגיאות קטנות בכוונה, אולי זה יצליח לגרום לאנשים ללמוד ממערכות ניהול ידע ולפתח ידע נוסף. כלומר לקחת את הדיונים והאינטרקציות האישיות לתוך מערכת ניהול הידע. מכיוון שאותו מקום יהיה בהגדרה מקום שצריך להפעיל את הראש על מנת להתמצא/להבין/להשתמש בידע, אדם ב' יהיה חייב להשתמש בעקרון ההתמרה, מה שיאפשר לו ללמוד.

       

      מממממ....

       

      דרך אגב,

      אשמח אם תבקרו בבלוג שלי - "מחשבות 2.0 - מי הזיז את הוויקי שלי". הנה הלינק - http://wikigregra.cafe.themarker.com/view.php?u=136297

       

        29/4/08 16:05:

      הנה דוגמא ממשח חביבה לתהליך כזה באינטראקציה בין חרקים לצמחים - מה שמלמד שממש לא צריכה להיות מעורבת פה תקשורת מודעת.

       

      הנמלים אוכלות את העלים של הצמחים. אם הן יאכלו יותר מדי גם הצמחים ימותו וגם הנמלים שלא יהיה להן מה לאכול. לכן עד כמה שזה נראה אבסורד נוצר שיתוף פעולה בין אוכל לנאכל. איך?

       

      הנמלים חמדניות ולכן מחפשות תמיד את הצמח עם העלים הכי גדולים ויפים.

      הצמחים מגינים על עצמם בזה שכשאלה נאכל הוא צומח חזרה במהירות - ככל שהוא נאכל יותר ככה הא צומח חזרה יותר מהר. לכל צד יש את המדיניות שלו מהאינטרס שלו שהוא לא קשור או אפילו "עויין" לאינטרס של הצד השני.

       

      אבל כשעושים סימולציה של התהליך רואים שהוא יותר איזון שמונע מהעלים להתכלות. לעומת זאת כשעוסים סימולציה של התנהגות אקראית של הנמלים רואים שהעלים מתכלים במהרה.

       

      מה שקורה פה זה שילוב של חוקיות לוקליות והתמרה: 

       

      • עלים שלמים לא יצמחו בכלל והנמלים יתנפלו עליהם
      • עלים אכולים מאוד יצמחו חזרה במהירות והנמלים שעסוקות עם עלים אחרים יותר בראים יניחו להם להשתקם

      כל מצב באמצע יתנהל בהתאם לסיבבה שבה העלה נמצא - אם יש בו עלים בריאים יותא או לא.

       

      בגלל ההתמרה, החוקיות הלוקלית יוצרת התנהגות גלובלית שבה הנמלים יתרכזו רק באזורים שיש בהם עלים טובים ויאפשרו לעלים אחרים להשתקם. 

        29/4/08 11:38:

       

      צטט: עודד_רוט 2008-04-23 11:24:06

      המאמר גרם לי הנאה רבה, ודוגמת האופניים קרובה ללבי ולחוויה אישית של העברת חלק מהתנועה האישית מרכב פרטי לאופניים בשנה האחרונה.

      דוגמא מוחשית קרובה הנוגעת לאזרחי מדינת ישראל היא ה-"התמרה" שחלה לאחרונה במדיניות התחבורה בישראל. עד לפני כחמש שנים הדעה הכלכלית הרווחת בישראל תמכה בהרחבה ופיתוח של רשת הכבישים כמנוף לצמיחה כלכלית. תקציב משרד התחבורה לשנת 2006 המחיש מהפכה, כאשר לראשונה בתולדות המדינה, תקציב פיתוח הרכבות - הבין-עירוניות והעירוניות - עלה על תקציב פיתוח רשת הכבישים, ומאז ועד התקציב האחרון מגמה זו נמשכת. ראוי לציין כי בשנים האחרונות תקציב משרד התחבורה גדל, ובשנת 2007 הוא עמד של 8.2 מיליארד שקלים חדשים, כך שמדובר בשינוי נכבד בעל השפעה משמעותית על ציבור משלמי המיסים. 

       

      הכלכלנים במדינת ישראל, - כולל כלכלני משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד התחבורה - שינו את עמדתם, הם משמיעים מנגינות חדשות, וחל מהפך - מהצדקה של פיתוח רשת כבישים החלה הצדקה של פיתוח רשת מסילות ברזל. רכבות הן רעיון בן למעלה ממאה וחמישים שנה ואין בהן כל חידוש, כך שכנראה חלה "התמרה" ב-"הקשר הצידוק". במסגרת השינוי שהתרחש החל להינתן משקל גבוה לשיקולי העלות השולית החברתית של הכבישים, הכוללים, בין השאר, נזקי תאונות דרכים, גודש תנועה או זיהום אוויר. "הקשר הצידוק" קיבל לעניות דעתי משקל מופרז, משום שהניסיון העולמי מראה שבפועל העלות השולית החברתית של תחבורת רכבות גבוהה כתוצאה מסובסידיות ציבוריות הנמשכות אליה. מה שמעניין לא פחות היא הטענה שאם העלות השולית החברתית של פיתוח כבישים יקרה, (על פי דו"ח הועדה למיסוי "ירוק" עלות זו עולה על 6% מהתל"ג), הרי אמצעי התחבורה היעיל ביותר מבחינה כלכלית הוא האופניים. למה אופניים? מרבית הנסיעות הן נסיעות למרחקים קצרים יחסית ההולמים אופניים, האופניים אינם גורמים לזיהום אוויר, אינם גורמים לזיהום רעש, הם מקטינים את הגודש בדרכים באופן ניכר, כשהם זוכים לתשתית מיוחדת נזקי התאונות שהם גורמים נמוכים, הם חוסכים יבוא נפט ובזבוז מקורות אנרגיה, והם תורמים לבריאות הציבור ולכושרו הגופני. מכיוון שעלות האופניים ופיתוח שבילי אופניים זול באופן ניכר לעומת פיתוח רכבות, הרי יחס העלות/תועלת של עידוד תחבורת אופניים עצום לעומת יחס העלות/תועלת של עידוד מסילות ברזל.

      עודד

      דוגמא מצויינת.

      כשכתבי את שכתבתי על נושא האופניים, עשיתי זאת רק משום שחיפשתי דוגמא פשוטה ומוכרת שיכולה לעורר שותפות חוויתית.

      אך אתה לקחת (או "גנבת") את הדוגמא למקום אחר, שמעסיק אותך, ושאותו כלל לא העליתי  על דעתי כאשר כתבתי את שכתבתי.

      זו היא דוגמא ממחישה לכך שעקרונית ניתן להפעיל את הרשת כמערכת לפיתוח ידע (בניגוד להעברת ידע), באמצעות תהליכי ההתמרה.

      תודה לך.

      צביקה לניר

        29/4/08 11:23:

       

      צטט: harry potter 2008-04-22 19:15:36

      אליה וקוץ בה -

      אם אתה מעוניין בקהילה שמחליפה מפתחות, יתרה מכך, מייצרת מפתחות חדשים ובלתי צפויים, אתה מפרסם פוסט מזמין שכזה שהוא מעין מפתח על, ומקווה שגורמים רלוונטיים לך כהגדרתך יגיעו ויעמידו לפניך מפתחות חדשים לגניבה. אם הרוב או אפילו הכלל לא יכולים להשתמש במפתחות התובנה שלך, לא כל שכן לספק לך חדשים, הרי מצאת עצמך עומד בודד במרכז היכלך. תוכל תמיד להמציא לך מפתח חדש - כזה שמכמת את חוסר הרלוונטיות של הכלל.

       

      ואגב, נראה לי שאני גונב ממך הרבה יותר מאשר בכיוון ההפוך.

      ניר

      אני חושש שיש יותר מקורטוב של אמת בדבריך. אני מעוניין בקידומה של קהילה מחליפה מפתחות.

      אני מודע לכך שצריך להשקיע עוד הרבה על מנת שלא אמצע עצמי עומד במה שכינית "בודד במרכז היכלך".

      מכל מקום, אין לי כל עניין להסיק מכך לגבי חוסר הרלוונטיות של הכלל ועוד פחות מכך לכמת זאת.

       

      והערתך האחרונה על כך שאתה גונב יותר ממני מאשר בכיוון ההפוך, מצביעה על כך שיתכן ובכל זאת גרמתי לך להפעיל את 'מפתח הגנבים' של ההתמרה.

      צביקה לניר 

        29/4/08 11:14:

       

      צטט: לניר 2008-04-29 11:07:22

       

      צטט: orenshani 2008-04-20 18:11:32

      I'm ahed of you Michel (אמרה פונטיאק טראנס-אם בשם "קיט")

      הי אורן

      לא הצלחתי לרדת להבין את תגובך. היא נראית לי כמענינת אך סתומה.

      התוכל להבהיר?

      צביקה לניר

       

      לא יודע, סתם אסוציאציה.

       

      בכל מקרה, הנושא שהעלית פה מעסיק אותי מזה זמן רב והוא אחד האלמנטים הבסיסיים ביותר בגישה שלי למושג הידע כמשהו שקיים ברמה הסוציאלית ולא ברמה האינדיבידואלית. 

        29/4/08 11:07:

       

      צטט: orenshani 2008-04-20 18:11:32

      I'm ahed of you Michel (אמרה פונטיאק טראנס-אם בשם "קיט")

      הי אורן

      לא הצלחתי לרדת להבין את תגובך. היא נראית לי כמענינת אך סתומה.

      התוכל להבהיר?

      צביקה לניר

        29/4/08 11:03:

       

      צטט: עופר_לוי 2008-04-20 17:38:29

      שלום צבי,

       

      אותי מענינת היכולת לצאת מהקופסה. עד כמה שהבנתי מהפוסט שלך, יכולת לראות את גבולות התפיסה ,הפיזיים והמנטליים, בתוך הרכב הישן שלך. מפתח הגנבים אפשר לך לצאת מתוך הרכב, תרתי משמע.

       

      לא הבנתי איך המושגים הקשר הגילוי והקשר הצידוק גרמו לך לחשוב אחרת על הסוגיה שהעלה רואה החשבון שלך. ולגבי המושג "מפתח הגנבים של ההתמרה", אשמח אם תרחיב, גם כן.

       

      עופר 

       

       

      הי עופר

      אני מצטער על האיחור בתגובה לך ולכל חברי האחרים שהתייחסו כבר לפוסט זה. רק הלילה חזרתי ממסע של טריקים בהרי טורקיה ואת הפוסט שילחתי רק מספר שעות לפני שיצאתי למסע זה.

      עתה משחזרתי, אשתדל לענות על שאלותיך.

      'מפתח הגנבים' הוא מטאפורה שבאה לבטא את הרעיון שמה שצריך להניע את חשיבתנו הוא לא הידע המדעי והאחריות לידע כללי כזה, אלא הבעיות וההבנות שאנו שאנו נתקלים בהם כאשר אנו מנסים לפלס את נתיב דרכנו בחיים.

      על מנת להפעיל את 'מפתח הגנבים' שלנו אנו צריכים להכיר היטב את החוקים או הכללים שהפעילו אותנו עד כה ('הקשר הצידוק') שבדוגמא שהבאתי היה הנימוקים הלוגיים של רואה החשבון שלי, אך לנסות תמיד ללכת צעד אחד מעבר להם, להקשר האישי המעסיק אותנו (והמתגלה לנו דרך 'הקשר הגילוי' שלנו). בדוגמא שהבאתי, הגילויים שלי לגבי כיצד ובאיזה מובנים הרכיבה על האופניים משנה אותי ואת תפיסת חיי. .

      אם תנסה לעשות זאת, לגבי כל נושא שמעסיק אותך, תגלה שתהליך כזה יגרום לטרנספורמציה (או בעברית - התמרה) של מה שמועבר מ'הקשר הצידוק' של האחרים על מנת להתאימו להקשר שלך, ובכך  להנעה והעשרה של 'הקשר הגילוי' שלך .

      האם הבהרתי את עצמי?

      צביקה לניר

        23/4/08 11:24:

      המאמר גרם לי הנאה רבה, ודוגמת האופניים קרובה ללבי ולחוויה אישית של העברת חלק מהתנועה האישית מרכב פרטי לאופניים בשנה האחרונה.

      דוגמא מוחשית קרובה הנוגעת לאזרחי מדינת ישראל היא ה-"התמרה" שחלה לאחרונה במדיניות התחבורה בישראל. עד לפני כחמש שנים הדעה הכלכלית הרווחת בישראל תמכה בהרחבה ופיתוח של רשת הכבישים כמנוף לצמיחה כלכלית. תקציב משרד התחבורה לשנת 2006 המחיש מהפכה, כאשר לראשונה בתולדות המדינה, תקציב פיתוח הרכבות - הבין-עירוניות והעירוניות - עלה על תקציב פיתוח רשת הכבישים, ומאז ועד התקציב האחרון מגמה זו נמשכת. ראוי לציין כי בשנים האחרונות תקציב משרד התחבורה גדל, ובשנת 2007 הוא עמד של 8.2 מיליארד שקלים חדשים, כך שמדובר בשינוי נכבד בעל השפעה משמעותית על ציבור משלמי המיסים. 

       

      הכלכלנים במדינת ישראל, - כולל כלכלני משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד התחבורה - שינו את עמדתם, הם משמיעים מנגינות חדשות, וחל מהפך - מהצדקה של פיתוח רשת כבישים החלה הצדקה של פיתוח רשת מסילות ברזל. רכבות הן רעיון בן למעלה ממאה וחמישים שנה ואין בהן כל חידוש, כך שכנראה חלה "התמרה" ב-"הקשר הצידוק". במסגרת השינוי שהתרחש החל להינתן משקל גבוה לשיקולי העלות השולית החברתית של הכבישים, הכוללים, בין השאר, נזקי תאונות דרכים, גודש תנועה או זיהום אוויר. "הקשר הצידוק" קיבל לעניות דעתי משקל מופרז, משום שהניסיון העולמי מראה שבפועל העלות השולית החברתית של תחבורת רכבות גבוהה כתוצאה מסובסידיות ציבוריות הנמשכות אליה. מה שמעניין לא פחות היא הטענה שאם העלות השולית החברתית של פיתוח כבישים יקרה, (על פי דו"ח הועדה למיסוי "ירוק" עלות זו עולה על 6% מהתל"ג), הרי אמצעי התחבורה היעיל ביותר מבחינה כלכלית הוא האופניים. למה אופניים? מרבית הנסיעות הן נסיעות למרחקים קצרים יחסית ההולמים אופניים, האופניים אינם גורמים לזיהום אוויר, אינם גורמים לזיהום רעש, הם מקטינים את הגודש בדרכים באופן ניכר, כשהם זוכים לתשתית מיוחדת נזקי התאונות שהם גורמים נמוכים, הם חוסכים יבוא נפט ובזבוז מקורות אנרגיה, והם תורמים לבריאות הציבור ולכושרו הגופני. מכיוון שעלות האופניים ופיתוח שבילי אופניים זול באופן ניכר לעומת פיתוח רכבות, הרי יחס העלות/תועלת של עידוד תחבורת אופניים עצום לעומת יחס העלות/תועלת של עידוד מסילות ברזל.

        22/4/08 19:15:

      אליה וקוץ בה -

      אם אתה מעוניין בקהילה שמחליפה מפתחות, יתרה מכך, מייצרת מפתחות חדשים ובלתי צפויים, אתה מפרסם פוסט מזמין שכזה שהוא מעין מפתח על, ומקווה שגורמים רלוונטיים לך כהגדרתך יגיעו ויעמידו לפניך מפתחות חדשים לגניבה. אם הרוב או אפילו הכלל לא יכולים להשתמש במפתחות התובנה שלך, לא כל שכן לספק לך חדשים, הרי מצאת עצמך עומד בודד במרכז היכלך. תוכל תמיד להמציא לך מפתח חדש - כזה שמכמת את חוסר הרלוונטיות של הכלל.

       

      ואגב, נראה לי שאני גונב ממך הרבה יותר מאשר בכיוון ההפוך.

        20/4/08 18:11:
      I'm ahed of you Michel (אמרה פונטיאק טראנס-אם בשם "קיט")
        20/4/08 17:38:

      שלום צבי,

       

      אותי מענינת היכולת לצאת מהקופסה. עד כמה שהבנתי מהפוסט שלך, יכולת לראות את גבולות התפיסה ,הפיזיים והמנטליים, בתוך הרכב הישן שלך. מפתח הגנבים אפשר לך לצאת מתוך הרכב, תרתי משמע.

       

      לא הבנתי איך המושגים הקשר הגילוי והקשר הצידוק גרמו לך לחשוב אחרת על הסוגיה שהעלה רואה החשבון שלך. ולגבי המושג "מפתח הגנבים של ההתמרה", אשמח אם תרחיב, גם כן.

       

      עופר 

       

       

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים