אני מודה - אני חולה על עברית. אני אוהב את השפה. את הגלגול שלה. את גווניה. גם את העברית של מאיר שליו ואילן שיינפלד וגם זו של עגנון . גם ספרותית וגם מדוברת.

האם גם אתם חשים ש'ריכוז' השפה הולך ומדלדל? אין דימויים. אין שימוש במלים נרדפות. אתה אומר מילה אחת שאינה בזרם המרכזי (מיינסטרים) אתה פלצן (נופח רוח).

'לשבת מקדימה או מאחורה ' - האמירות האלה מחוררות לי את האזניים. לא ציפורה (זאת המתרגמת את הטקסטים בסרטים המוקרנים בטלביזיה). אי אפשר לומר לשבת מקדימה! קדימה הינה מילה המציינת כיוון. אפשר לשבת לפנים וללכת קדימה או לשבת מאחור וללכת אחורה!! ולא ייתכן שזה היה מימיזמן. זה היה מזמן.  ומה המישמש הזה בין תביא לי ותן לי? אין מדובר במי שאינם יודעים שפות. אני שואל את הסטודנטים שלי בשנקר 'תחליפו באנגלית בין Bring me and Give me? 'לאאא ' באה התשובה 'שתי מילים לגמרי אחרות. נו?? אז??

 לאן הלך זמן הציווי? אין פרסומת אחת ברדיו שאין בה שגיאה. 'תבוא תראה...' כשהכוונה כמובן ל'בוא ראה'. 'תבואו...יהיה כייף'  'בואו....וכו') ( כן, כייף הינה מילת סלנג תקנית!)

ומה אלין על נכדי המחליף ,כבר עכשיו בגיל שלוש, את התביא לי עם התיתן לי? זה מה שהוא שומע מן הגננות בגן הילדים. ניסיתי לרמוז לגננת החביבה בעדינות. היא לא הבינה על מה אני מדבר. ויתרתי.

חבל על דאבדין.

בברכה

אבי סופר