להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1003 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3018 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2479 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1340 צפיות
פוסטים אחרונים
המקום ההוא
| לעתים נדמה היה כאילו המקום ההוא נוצר עבורנו. ואולי בעצם, היו אלו אנו שנבראנו עבורו, על מנת שיוכל הוא לחבוק את שנינו ולהתהדר בנוכחותן של שתי נשמות שיש בהן פשטות. הניצוץ שהיה בעינייך במקום ההוא, היה הדבר היותר יפה שראיתי עד אז בחלונות נפשה של אישה.
מספר שעות קודם לכן, ישבנו על פיסה של רפסודה, טובלים את כפות רגלינו במימיו הקרירים של המפרץ התכול, צופים בדולפינים מאוהבים. לעתים נדמה היה שקנאה אחזה בשנינו, לו יכולנו להיות שם כמותם, לו יכולנו לשחות זה לצד זו כל החיים, להתלטף במגע הממכר ההוא של הגוף, לצלול למעמקים, ללקות בשיכרון חושים ולהתעלס מאחורי אלמוגים מרהיבים. לעתים נדמה היה, שכל מפרץ עקבה המדהים, התנקז לתוך עינייך המזמינות, ושיקף לי, ואולי לשנינו, את תמונת חיינו.
בדרך למקום ההוא, עברנו דרך קניונים מרהיבים, פילסנו את דרכינו דרך שבילים מפותלים, כאילו שיקפו הם את נתיב החיים של כל אחד מאתנו. המחסום הצה"לי בו נתקלנו בדרך למקום ההוא, הוביל אותך לחרוט בלבי את המשפט ההוא שנדמה היה שיכול הוא לחצוב סלעים.
"אם אכן ישנה חדירת מחבלים ואם משהו יקרה לי, דע שבזרועותיך ארצה למות..." אילו ידעתי ששבועיים לאחר מכן תבקשי ללכת, הייתי וודאי חושב שגובהו של המקום ההוא, הוא זה ששיבש מעט את משמעות כוונותייך.
כשעלינו למקום ההוא, ביקשת שנקשיב לרוח. נדמה היה לנו כי נוצרה היא בשביל שנינו, חובקת בליטוף שתי דמויות שנפגשו בסיכוי ההוא, הסיכוי של אחד למיליון. כמו בחיים, כך גם היתה הדרך לפסגת המקום ההוא. דרך רצופת מהמורות, בורות, אבנים חלקלקות, ועליות תלולות שפילסו את דרכך אליי, את דרכי אלייך.
כשהגענו לפסגה ההיא, עמדנו חבוקים, כאילו נדמה היה שזה יומנו האחרון. הרוח הכתה על פנינו כאילו מבקשת להזהיר את שצפוי. בנקודה ההיא, בה חבקתי אותך בזרועותיי, בה רחצתי את נפשי במפל נפשך, הבנתי שהיה שווה לי לעבור את כל שעברתי בחיי, את טעות הרופאים המצערת, את הסבל הרב שהיא יצרה, את הילדות שנגזלה ממני, את אהבות נעוריי שלא ידעתי, את הניתוחים, האשפוזים, צלקות הנפש והגוף, את הכאב העצום ההוא שנחרט על נשמתי, היה לי שווה לעבור את מסע התלאות הזה ולו רק בכדי להיות שם אתך, במקום ההוא.
מס' שעות לאחר המקום ההוא, לגמנו יין ונשבענו את שבועת החברות. בשובינו מהמסעדה האיטלקית, עצרנו בפיסת חול קטנה, מקשיבים ללחש הגלים, מתעטפים בהילת הירח, כמהים לנפילתו של כוכב. רק לבקש רצינו, אולי לא ידענו.
צמאים לתשוקות בוערות, הפשטנו זה את זו דרך העיניים, נדמה היה כאילו הנסיעה הזו לא תיגמר לעולם. עוד במעלית נצמדתי אל גופך החטוב, מבקש להותיר בו חותם. במחול של טירוף קילפנו זה את קליפותיה של זו, משילים מעלינו עירום לבוש, טועמים כל פיסה של גוף, כאילו פחדנו שלא תינתן לנו הזדמנות חוזרת. לוגמים בצימאון של ייאוש, זה את מיציה של זו, ממזגים את נפשנו בהתעלסות חסרת גבולות, חסרת מעצורים, מסניפים את ריחות הנשמה של הגוף, מבקשים להזריק מנה של ניקוטין שתתן לנו את הכוח לטעימה הבאה.
שבועיים לאחר המקום ההוא, ביקשת לעזוב. מעולם לא חוויתי פרידה כל כך ארוכה כמו אותן השעות שנשארת אצלי, אותן השעות בהן ביקשתי לנצור כל חיוך שלך, כל תו על פנייך, כל מצמוץ, כל הבעה, כאילו ביקשתי להנציח רגעים אחרונים שמעולם לא היו שייכים לנו.
שלושה ימים לאחר מכן, הייתי שוב ובפעם התשיעית על שולחן הניתוחים. עוד הליך כירורגי שכפתה עליי הנכות המזוינת שלי. אחותי אמרה לי שיש משהו בחומר ההרדמה שגורם לך לשכוח, שמרפא את הכאב ההוא שלא הספיק לחלחל. היא צדקה. שעות ספורות לאחר ההתאוששות, נדמה היה כאילו מעולם לא היית שם.
אבל דעי שתמיד, תמיד תהיה לנוכחותך פינה חמה בלבי. אין זה תלוי באהבות שעוד אדע ובעוצמתן, תמיד תהיי שם, לצדי אך לא מולי.
מוקדש לך באשר את.
-----------------------------------------------------------------
ברצוני להודות לשני אנשים יקרים אשר בהשראתם נכתב הפוסט הזה :
Blue - על "ביקשתי עננים" המרגש שלך. Sarit.b - על "ההר" הנוגע ללב שלך.
לבי מודה לכם על פעימה.
|
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (70)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה חברה מדהימה שכמותך.
הכאב חלף עבר לו, אך הרגישות
למושג אהבה לעולם תישאר :)
כיף לי שאת נחה בין מילותיי.
שבוע מדהים.
עדי יקרה,
.
נותרתי אלום לנוכח התגובה המרגשת שלך.
הרשי לי להודות לך מהמקום הכי עמוק שבי,
ולברך את נוכחותך בין מילותיי.
...
נרגש על שריגשתי.
אוטוטו...סופ"ש מדהים.
וואו...
זה אחד הדברים היפים והמרגשים ביותר שקראתי
הנשימה באמת נעצרת החיוך עולה לאט והפנים נוגות
בקלות אפשר לשייך את החוויה הפרטית שלך
לחוויה פרטית של מישהו אחר, לחלום.
הרגשתי איך הדמיון שלי עף לאותה נקודה בזמן
כאילו אני עצמי חווית זאת
מדהים כמה שזה נוגע
כמה כח יש במילים הכתובות
התרגשתי!
שאנון יקרה,
.
ראשית, ברוכה הבאה אל מילותיי.
המון תודה על מילותייך הטובות והמפרגנות.
החיים מציבים לאדם שתי ברירות :
האחת : להמשיך להיות קורבן ולבכות על מר גורלו.
השניה : לקחת אחריות על חייו ולהפיק את המיטב.
שמח שנפלה בחיקי האפשרות לבחור בברירה השניה,
להפוך אותה לשליחות מבורכת ולהנחיל את שלימדו אותי
החיים לנחלת הכלל.
שיהיה שבוע מדהים.
שלום אייל !
קראתי את השיר הזה ועוד כמה דברים אחרים שכתבת .
אהבתי את הכתיבה הרומנטית שלך ... הלואי שכל גבר בעולם ידע להיות רומנטי .אהבתי את הדולפינים שאליהם אני מקושרת מאד ,ואני מעריצה את כוח הסבל שלך עם כל מה שעברת .אבל הכי הכי , אני מעריכה את היכולת שלך לקחת את כל הסבל ולהפוך אותו לחכמת חיים ולהושיט את זה כמתנה לאנשים אחרים
עלה והצלח .
שאננון
רונה יקרה לי,
.
כאלו הם החיים...
עצב לצד צחוק,
דמעה לצד חיוך,
מר לצד מתוק,
סטירה לצד ליטוף,
תקווה מול אכזבה,
ציפיה מול אשליה,
החכמה היא לאסוף את השברים, להישיר מבט, ולהמשיך הלאה.
שבת אוהבת...ותודה על מילותייך.
אייל יקירי, למדתי ממרום שנותיי כי החיים הם שמחה/אושר וגם עצב/אכזבה. פגישות ופרידות. בכל פרידה יש מוות קטן/גדול.. שונאת פרידות.. מחיר האהבה.. האהבה היא אוצר יקר ולכן המחיר שלו מאד גבוה (כנראה).. בכל זאת שווה. חיבוק וכוכב.
היי מותק,
פני לאורית. היא אחות. אני בטוח שהיא תוכל לשנורר לך קצת מהחומר הזה
תודה על הפרגון.
כתבת מקסים בעיניי ... וגם בליבי
ואיך משיגים את חומר ההרדמה הזה ? גם אני רוצה לשכוח קצת , הרבה , כמה שנים
תודה מיוש יקרה לי.
נוכחותך בין מילותיי עוצמתית לא פחות.
נגמרו לי הכוכבים אבל....
חייבת להגיב....
וואוו...נפעמת..הכתיבה שלך עוצמתית..
מזל שלך
קראתי שוב.
הקטע של "למות בזרועותיך" מוכר לי עד מאד. לפעמים זה מה שאני רוצה שיקרה.
היקר שלי עבר כמה ניתוחים גם הוא. אבל זה קרה לפני שהכרנו. כך שאין מצב שישכח ממני כל-כך מהר.
תודה יקירה.
נרגש על שריגשתי. ברוכה הבאה אל מילותיי.
יעל יקרה,
המון תודה וברוכה הבאה. נוכחותך בין מילותיי הסבה לי עונג.
חג שמח.
קצת התבאסי בשבילך על שאיבדת את החיבור לאהבה, לכמיהה, ולתשוקה.
מאחל לך לפגוש את האדם שידע לשאת אותך אל המקומות ההם.
תודה על המחמאה.
כוכב ממני אליך.
יעל
אייל,
תחילה חשבתי שלא אגיב לפוסט הזה. כי אני ממש לא מחוברת לכל ה"מקומות ההם", גם לא לאהבות, גם לא לתשוקות.
אבל... רק רוצה להגיד לך שזה כתוב פשוט יפה.
תודה על מילותייך הטובות וברוכה הבאה.
יכולת הסליחה, ההכלה, הקבלה, ועוד שאר יכולות, הן כלל לא ברורות מאליהן. רק מי שמרשה לעצמו להתבונן בעייני הכאב, לחוות אותו, לתעל אותו, כמו גם לשחרר אותו - מסוגל להבין את המשמעות של אותן יכולות.
ריגשת בי.
לכבוד הוא לי לארח אותך בבית האהבה האינטימי של מילותיי.
נרגש מאוד על שריגשתי, ומבקש להודות לך ממקום עמוק וטהור על מילותייך הטובות.
מאחל לכולם להגיע לאותם גבהים, לאותן פסגות, זו אחת התחושות היותר מיוחדות שרק האהבה יודעת להקנות.
חג חירות שמח וברוכה הבאה.
זה מדהים. יכולת הסליחה שלך, ההכלה שלך, הקבלה שלך.
זה ברור לך שלא להרבה יש יכולות כאלו.
כתיבה יפה.
היי
אז קודם כל נעים מאוד, לראשונה אני בביתך הנפלא והחמים
מרוגשת עד מאוד מהפוסט המופלא הזה
מכתיבתך המדהימה ועוצמות האושר והאהבה, התשוקה והכמיהה
והיכולת לשחרר אך יחד עם זאת לא לוותר
על הפינה החמה שתישאר בלב.
אין הרבה אנשים שיכולים לחוות עוצמות כאלה של אהבה
ופסגות כאלה של תשוקה וריגושים.
כל מילה שלך כאן מצליחה להכנס פנימה ללב ולפרוט ולהרעיד מרוב ריגוש.
שמחה שביקרתי.
כוכב לך ממני.
אני ? גניקולוג ? על מה את מדברת ללה ?
תודה עמוקה, יקירה שלי.
ריגשת בי. מאוד.
כמו שאתה נותרת ללא מילים לאחר שקראת את התגובות
לפוסט של אסף, אני מוצאת את עצמי כאן. אני חושבת שהוא
(אסף), קסם, היידי ואחרים ביטאו את ההתפעמות מכתיבתך
יותר טוב משאוכל אני ולכן רק אוסיף ואומר שגם אתה מוצא את דרכך
לשחלות מאד בקלות, יא גניקולוג בפוטנציה...(אשוב להאיר)
אלונה שלי,
בכל פעם בה את באה ללגום ממילותיי, אני מתרגש מחדש. כזה אני בוחר להיות, לוקח רק את מה שעשה לי טוב, שעשה לנו טוב, ועם הטוב הזה אני אכן ממשיך הלאה. מקווה שאף היא נהגה כמוני.
תודה על מילותייך המרגשות, ועל שנסחפת איתי עד לפסגה. (וזו הפעם השניה היום).
כתבת כל כך מרגש שאפשר היה לחוש את הרוח המכה בפנים.
ישנם זכרונות שילוו אותנו לאורך הדרך ותמיד ישאר ניחוחם טבוע בנו
ויהיו מעין צל קבוע במראות, בתחושות, ברגשות.
בכל פרידה יש מעט מהמוות. לאחר מכן זו ההתמודדות עם הזכרונות.
לפעמים נדמה שכואב אפילו לנשום, אבל בהמשך לוקחים רק את מה
שעשה לנו טוב ואיתו ממשיכים הלאה.
הכתיבה שלך סוחפת ברכותה, עד לאותה פסגה....
נהדר.
תודה ניריתי...לרגש אותך ביום מיוחד שכזה זו באמת תחושה נעימה.
מקווה שידעת לנצל את היום הזה עד תום.
יפה כל כך.
שוב בלי כוכב שזו סיבה טובה לחזור.
המון תודה ג'קי יקרה.
אין מאושר ממני להרוות את צימאונך.
אי אפשר להתעלם מהכתיבה המדהימה שלך,
מילותיך מחלחלות בתוכי ... שותה אותן כמו מים לצמא...
תודה יקירה שלי וברוכה הבאה אל מילותיי.
אסף אכן מעניק השראה נפלאה במילותיו. הרבה זמן כבר רציתי לכתוב על האהבה ההיא, ואני שמח על שאסף וחברתו לקפה - שרית, העניקו לי את הטריגר שגרם לי להביע את שרציתי - במילים.
והמצבים הללו אכן רק מחשלים ומעצימים אותנו.
שרק נדע חירות ואהבה.
רבות דובר בשם השתיקה.
מקשיב לשתיקתך ומודה על שריגשת.
אייל יקירי,
ואווו רגע, צריכה רגע לנשום ולסדר את נשימתי..
ממש ריגשת אותי בכתיבתך,
כמעט רציתי לומר שהתוכן מזכיר לי את הכתיבה של אסף (אך ללא חרוזים)
ואז מגלה כי אסף נתן לך השראה לכתיבתך.
שמחה בשבילך שחוית חוויה כזו מרגשת וסוערת.
נכון שחבל שנגמרה כ"כ מהר, אך המצבים האלו רק מחשלים אותנו.
מאחלת לך שתמצא את האהבה, ושתשאר איתך לעד...
אושר ואהבה...
ז'קי
פשוט כוכב *
ושתיקה
תודה ענקית לא פחות על מילותייך הטובות והמהדהדות.
נרגש על שריגשתי, ושמח על שהבאתי אותך למקום ההוא, מקום של התבוננות מקרוב.
חג שמח יקירה.
אייל
המילים שלך
הדרך שבה תיארת הכל
הביאה אותי להיות שם
להתבונן מקרוב......
תודה ענקית על השיתוף
אתה מרגש אותי כל פעם מחדש
ושלחתי כוכב אחד שיאיר את הדרך...
חג שמח והמון אביב לך
מונה
אהובה שלי,
לא מזמן, כתבתי לחברה משותפת שלנו, ש-לו יכולתי לצייר שלמות, הייתי מצייר אותה.
נגעת בי כמו שמזמן לא נגעו בי. לעתים אנו מניחים להם להיות שם, לעתים אנו רוצים אפילו להשאיר אותם שם, קבורים עם שאר רגשות שהספיקו לדהות, מונחים במאגר הזיכרון של הנפש.
מילותייך רק המחישו לי שלעתים זה נכון ואף מתבקש לחזור אליהם שוב, אל אותם רגשות שהחסירו פעם פעימה. רק כאשר אתה מרשה לעצמך לגעת בהם שוב, אתה מבין שפרט לחיוך, תחושה נעימה, ותודה עמוקה - אין שם משהו שיכול להכאיב, בעיקר לאחר שאתה לומד לשחרר.
ריגשת בי עד מאוד. לו יכולתי לצייר קסם, הייתי מצייר אותך עם שובל של כוכבים, השובל שמותירות בי מילותייך.
תודה על מי שאת עבורי.
נ.ב.- מקורות בערוץ עשר דיווחו לי שהאהבה הבאה שלי נמצאת בדרך. היא מתעכבת קצת במטעי הפרחים של מושב צפוני ידוע, אך היא בהחלט בדרך. כזו היא, האהבה שלי, ילדת כפר אשר פשטות, חום, ותמימות הם חלק ממנה.
שלומית יקרה,
תגובתך לא מותירה לי ברירה אלא להביט בחלונות נפשך ולומר לך מעומק לבי :
תודה גדולה.
חג שמח.
ציפי יקרה,
ריגשת בי. מאוד אפילו. הלוואי ויכולתי לצייר "תודה ביישנית" ... כי זה מה שגרמת לי להרגיש.
שמח שהגעת אל בית התה של מילותיי...אשמח עוד יותר לארח ולהתרגש אתך שוב.
רק אביב חירותי שנדע.
נעים מאוד, אייל.
אייל יקירי
הלכתי וחזרתי ושוב הלכתי ואז חזרתי
המילים שלך, התיאורים, האהבה הזו שאתה מתאר
כמו חמצן........ממכר
גם עכשיו אחרי שהלכתי וחזרתי אינני מוצאת את המילים
הראויות לתאר את התחושה שחווים כשקוראים את הפוסט הזה
כרומנטיקנית חסרת תקנה שכמותי, כמי שחיה ונושמת אותה
ריגשת אותי עד עמקי הנשמה, המילים שבך הם יהלומים פזורים
וכן...במקרה הזה, כל הנוצץ יהלום הוא....:)
זכית בהחלט, ומי שמטיב לתאר אותה כך
בהחלט ראוי לה....לתחושה הזו, למעמד הזה, למציאות הזו
לגבהים שבאמת חווית, לפסגת האהבה המיוחדת כ"כ
היכולת שלך להוקיר ולכבד את האהבה המיוחדת הזו
גם כשהיא כבר אינה שלך....גם שחלף הזמן והיא מתקיימת בתוכך
ההבנה שלך שאכן חווית אהבה שהיא כמעט חד פעמית בעוצמותיה
היא נכס לך.....ולקוראים אותך
אין לי ספק שמי שתזכה להיות לצידך....ולכבוש את ליבך
תפגוש אהבה מיוחדת במינה, ואני מאחלת לך שהיא תהיה ראויה לה
}{
רציתי כבר ללכת לישון , כי כבר נורא מאוחר ואז הגעתי לבלוג שלך.
קראתי הכל.
את הפרופיל...ההקדמה..."ההר ההוא"...
השארת אותי נפעמת.
הכתיבה...האישיות...
מאד נהניתי לקרוא ולהתוודע אליך.
נעים מאד, ציפי.
גם לי יש וידוי ניקה יקרה,
אני מכור לנוכחות שלך בין מילותיי.
תודה אהובה.
יש בי ווידוי
אני מכורה למילים שבך
הם כמו יוצאות אלי במחול
מתנגנות בתוכי
פורטות על נימים
שלא ידעתי על קיומם
*
ניקה
ערן יקר,
המון תודה על מילותיך הטובות. אומר עליך את אותם הדברים ואפילו יותר.
זכיתי לא פחות. מעולם לא חשבתי שכשרונות נדירים נמצאים בבתי קפה וירטואליים. אתה ההוכחה לכך.
ריגשת בי.
ואני מודה לך יקרה שלי, על האור שאת משאירה גם לאחר לכתך.
נעמת לי אוריתי.
יקרה שלי,
האמת שהכתיבה היתה חלק ממני מאז שאני זוכר את עצמי.
אני רואה את הכתיבה כסוג של אמנות. יש פעמים שההשראה באה לבקר ומציפה אותי במילים, יש פעמים שההשראה הזו מובילה אותי לחיים של אחרים, ויש גם פעמים שהיא עוזבת אותי ומניחה לי לטעון מצברים.
אני לא נוהג לקטלג פרידות למונחים של הפסד או ניצחון. כנראה שהיא היתה שם על מנת ללמד אותי דברים אשר אמור הייתי ללמוד. אני בטוח שאף היא למדה לא מעט.
כולי תקווה שהיא מאושרת. זה מה שתמיד אאחל לה מעמקי לבי.
תודה על מי שאת.
תודה יקירה.
שחררי לאט לאט אוויר, הסדירי את נשימך....ותבואי לבקר.
אשמח לארח אותך שוב.
כתיבתך מרגשת וחדה.
אתה אחד האנשים המיוחדים באמת שהכרתי כאן.
ואני שמח על-כך שזכיתי להכיר אותך.
איילי..זה מדהים אותי שגילית את המקום של הכתיבה רק עכשיו..זה כל כך חלק ממך
כמו חיכה כל הזמן לצאת..יש בך מאגרים של רגש המחוברים ליכולת מדהימה לתאר אותם.
היא - ברור שהפסידה! אתה - ברור שהרווחת, בעיקר את עצמך!
ימית יקרה,
האמיני לי שבמהלך חיי, מצאתי את עצמי מתמודד לא מעט פעמים עם הפחד. הדמות עליה נכתב הפוסט, לימדה אותי להניחו לצידי אך לא מולי. היא גרמה לי למוסס את כל חומות האגו שלעתים מלוות אותנו בתחילת מערכת היחסים, ויותר מהכל, היא גרמה לי להבליט את מי שאני באמת ... וזו הרגשה מיוחדת שאני מאחל לכל אחד.
קסם ש-את,
מילותייך גרמו לי יותר מפעם להחסיר פעימה.
תודה על שובל הקסם שאת מותירה אחרייך.
מעריך אותך מאוד. }{
בייבי...
תמיד שמח על נוכחותך, בין אם מכילה היא דמעות מלוחות ובין אם מכילה היא דמעות מתוקות.
ריגשת אותי....תודה.
אסף יקר,
תגובתך מאוד ריגשה אותי. כמוך, ידעתי אהבות ואין לי ספק שעוד אדע. אבל ישנן אהבות
שמותירות בנו חותם עמוק...הדמות עליה נכתב הפוסט היא אחת מהן.
יש משהו בחגים האלה שגורם לזכרונות לצוף גם אם נדמה היה שהם חתומים ונעולים בארכיון הזיכרון האנושי.
תודה על שיחד עם חברתך שרית - גרמת לאותן זכרונות לדרוש לגיטימציה משום שבכך ניתנה לי ההזדמנות לבחון את אותן רגשות ולסגור מעגל שביקש להיפתח מס' פעמים בזמן עבר.
אמנם נחשפתי לכתב ידך ממש לפני ימים ספורים, אך ממה שהספיקו עיניי לקרוא - אתה השראה לי ועל כך תודתי העמוקה.
תמר שלי,
נוכחותך בין מחשבותיי ומילותיי תמיד מסבה לי עונג. תודה יקירה.
שרי יקרה,
נוכחותך בין מילותיי היא הרבה יותר מכוכב.
תודה על מי שהנך.
שתיקה היא סוג של הקשבה.
תודה על שהקשבת והרגשת.
שמח על שאת כאן.
לבנה יקרה,
מהיום בו ביקרתיך לראשונה, ידעתי שתהיה בינינו הפריה הדדית.
תודה על ש-את מעצימה אותי בתגובותייך. ואת צודקת...רק תודה יש בלבי....לו יכולתי לחזור אחורה בזמן, הייתי כואב מחדש משום שמעבר לכאב, היא באמת היתה עבורי דמות מיוחדת שהעצימה ולימדה אותי המון.
פסקו פעימות ליבי כעת....
תליתי כוכב שיאיר אותך
באור יקרות
מבטיחה לשוב..............
}{
אייל
אין מילים.. מרגש...
הרבה זמן לא קראתי משהו שהוזיל לי דמעה:)
יום נפלא*
אייל..
ידעתי ואדע אהבה, חוויתי אותה וגם כתבתי עליה (ועדיין כותב) רבות,
לא זכור לי שקראתי מסמך מרגש כל כך כמו הטקסט הגדוש באהבה כנה ואמיתית,
כמו שכתבת בפוסט הזה..
הרגישות שלך נובעת מכל שורה, התחושות בוקעות מכל מילה
כאילו ברגע זה ממש אתה חווה אותן..
לרגע חשבתי שאשאר אלום מילים לנוכח הטקסט הזה, אך בכל זאת מצאתי כמה..
התרגשתי כל כך
ועוד אשוב כמובן..
מקנאה בך אייל על היכולת להיות שם כל כך, כל עוד זה נמצא, ועל היכולת לשחרר כשזה הולך...
בלי הפחדים, בלי הניתוחים האין סופיים, בלי ההגנות.
פשוט להיות
הלוואי שתמצא שוב את המקום של יחד, הכל כך חושני ומיוחד.
שתצליח להיות שוב כל כך בלי לפחד שיגמר.
ימית
כתיבה נפלאה
אייל יקר
תודה ששיתפת.
אוהבת אחזור לככב שלך שרי
מממ...
לא צריך מילים.
רגע של שתיקה
ולהרגיש
זה מספיק
אייל
מדהים. אתה מתאר אהבה ותשוקה מושלמת. כאילו מצאתם אחד את השני לנצח.
ואחר כך זה נגמר. ואין בך כעס כי אם תודה על החוויה.
זה נותן תקווה שיש תמיד מקום לעוד אהבה....