כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      24/4/08 22:35:

    עוללית אבל על אחד מהם יש לך השפעה ואז יכולה להיות לנו הצלחה של 50%, אבל לא בכוח.

      24/4/08 18:13:

    יהודית,

    גם לי חבל ששניהם עזבו, ואחד מהם מלווה אותי שנים ארוכות. 

    נכון. בכל פרידה יש משהו מהמוות, וכך אני מרגישה לגבי עוד חברים שעזבו, כמו  - שבת שלום (יוסי יניב), לבקשתו חיברתי הספד היתולי בפוסט האחרון שלי ברוח שירת ימה"ב.  לשמחתי, אמשיך לראות גברים אלה בתדירויות משתנות.

    לגבי סיגמה, לא הייתה חברתי, אך אהבתי את ההומור  השנון שלה. מקווה שיחזרו... 

      23/4/08 09:30:

     

    צטט: .gandalf. 2008-04-23 00:46:19

    איזה מגניבה את.

    איזה כיף לי שאני חבר שלך.

    וויסה ורסה.

      23/4/08 09:29:

    עדנה, יופי שאפשר לחלוק.

      23/4/08 00:46:

    איזה מגניבה את.

    איזה כיף לי שאני חבר שלך.

      23/4/08 00:11:

    גם לי עצובות הפרידות בחיים הממשיים כמו גם בחיים הוירטואליים.

    מבלי משים, אנו נפתחים כאן ונוגעים זה בזה בעצב חשוף.

    וכל פרידה - גם אם וירטואלית - היא בבחינת מוות קטן.

    גם לי היו בימים רחוקים חברים לעט -

    עכשיו כך לפחות נדמה לי - יש לנו חברים לעט בקפה.

      

      22/4/08 22:44:
    תודה לבנה על הרגשת השותפות.
      22/4/08 21:57:

    קנולר

    גם לי היו חברים לעט שחלק מהם אף פגשתי....

    ולפעמים אנשים נפרדים מהבלוג בגלל הרגשת מיצוי וחוזרים...

    וזה באמת קצת עצוב.

      22/4/08 13:54:

    בת יוסף, כן. אני יודעת שכולנו באנו לכאן להשתעשע קצת, אבל נוצרה מין דינימקה, שלא בדיוק הבאנו בחשבון. טוב אני הולכת להתנחם בנכד הלא וירטואלי שלי.

      22/4/08 13:45:

    מסתבר שפרידות וירטואליות יכולות להיות לא פחות מעציבות מאשר פרידות במציאות.

    גם לי קשה כאשר חברים וירטואלים מחליטים שדי להם ועוזבים. נותר חלל שקשה למלאו.

    פרידות

    10 תגובות   יום שלישי, 22/4/08, 13:09

    ביומיים האחרונים הודיעו שני חברים שלי על פרידתם מדה מרקר, דב מהיער שהתחממתי מסיפורי המתח שלו וסיגמה שהייתה חברה חדשה ומשמעותית מאד מבחינתי.

     

    אומרים שבכל פרידה יש משהו מהמוות. בתור אחת שסוחבת איתה חברות מבית ספר עממי ומכל תחנות חיי, תמיד נשאר לי קשר עם מי שבחרתי והיו עדים לנעורי.

     

    הפעם הפרידה נכפית עלי. מאחר והחברות כאן היא וירטואלית, אם היא לא התפתחה מעבר לכך, היא מתה מוות וירטואלי, מה שזה אומר שזה לא קצת מוות אלא הרבה מאד.

     

    פעם היו לי חברים לעט - אחד מהם היה חייל כשהייתי בת 14. הצלחתי להקים אותו לחיים, אחרי חיפושים ארוכים לפני שנה וגם נפגשנו והיה נחמד. אל השני, שרק מאוחר יותר התברר שגר ברחוב המקביל לי, לא נזדמן לי למצוא חוליה מקשרת ואני עדיין מחכה להזדמנות. אולי מישהו מכיר את ד"ר בר תנא יעקב ויודע עליו פרטים?

     

    אבל זה לא קשור אליכם סיגמה ודב היקרים ואני ממש ממש מצטערת שאתם נעלמים לי.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר