מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
אינסוף, או: כחול אשר על שפת הים
מי את? אני הדס מי את? אני הדס מי את? אני הדס
אני לא אוותר לך, את תצטרכי להביא עוד. ולא מהראש. לא לחשוב. מהבטן.
מי את? (אני מתכווצת אבל אומרת מה שהבטן מקיאה) אני מבוזבזת מי את? אני אפס מי את? אני עצב מי את? אני תהום מי את? אני אבן מי את? אני חלשה מי את? אני מפלצת מי את? אני פחד מי את? אני אמיצה מי את? אני צדף מי את? אני מולקולת מים מי את? אני אוהבת מי את? אני נאהבת מי את? אני בת מי את? אני אחות מי את? אני יהודיה מי את? אני האופק מי את? אני סִינָי מי את? אני אינסוף
שלוש דקות. אולי חמש. מעבר מגוש קשה ומעיק בבטן לכסא קש בסיני
מרימה את ידי וסלט הפירות, בלי הגוייאבה, בדרך אלי.
רק שעה קודם לכן אמרתי לך שסיני חסרה לי. הנה, הראית לי שהכל בתוכי.
את קוסמת מרפאה. מהלכת באמונה ונחישות בעולם מאמינה בכוח האנושי לרפא את עצמו לוקחת אותי יד ביד ומדריכה אותי אל האומץ והאור שלי מלמדת את ידיי את תנועת העיסוי שמרככת את גושיי הקשים.
המתנה הכי גדולה, ששלח לי אלוהים בחיי הבוגרים. את. זו שלימדה אותי את האהבה הגדולה שבי ואת הרוך ואת אי המורא מהפחד שיודעת שאני יכולה לבד.
ואת צודקת. אני יכולה.
אני אוהבת אותך.
|
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (55)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לקח לי זמן לענות לך.
כי כתבת מאד קרוב לתחושה שלי.
כל קריאה כאן
עושה לי את התהליך שוב
כי ביום יום, אני לא מצליחה כל הזמן להיות בסיני
ולקרוא כאן זה כמו נסיעה לשם שוב
ניסים.
תודה מורית.
מסע מדהים
למעמקי המעמקים בבטן
העוצמה של לקרוא אותך מתגברת בפעם הרביעית שקראתי את הטקסט
שמחה שמצאת את סיני שלך...
"כל אחד והדסו
כל אחד וסיני-ו"
אויש- עכשיו אוהבת אותך אפילו יותר
מתה על NG אגב, גם נשים אמיתיות אוכלות שם :)
או שאולי הן בעצם עושות מיונים כל הזמן.......
קשה לעשות מיונים על בטן מלאה
אולי נעשה אותם בטצה דה אורו (לא בטוחה לגבי השם) למטה
כשהם יורדים.......
כן ניצה,
אני אוהבת אותי.
וזה אומר שיש רכות ועדינות וקבלה שלי אותי.
ואין ביקורת קשה, או בונה, יש רק התבוננות והקשבה ואתגרים.
אני שמחה שחזרת.
חג שמח,
הדס
יקירה, להגיד ככה בפשטות אני אוהבת אותי, זה מהרגעים הכי חזקים שיש לאדם.
אני יכולה רק להצדיע למי שאומר ומתכוון, ואת מקבלת ממני צל"ש.
נשיקות
ניצה
תמהיל?
כל מי שהתקרב עלינו היה איך לומר, עלוב נפש כזה...
((-:
את מי הייתי מעלה לשלב הבא???
דווקא חשבתי שזו נקודה אסטרטגית
הצטלבות של 2 רחובות מעניינים מבחינת התמהיל האנושי :))
איך בא לי פיסטוק פתאום....
השולחן הירוק פיסטוק הראשון בשורת השולחנות ביוגורטריה.
לא?!
והוא???
כוכב לפוסט מרגש
נוגע ללב
שכולו אנרגיות של אומץ להתבונן בעצמך במראה
ולאהוב את עצמך
ובצדק
יש לי אחד לא מומלץ
צודקת. חייבים צוות היגוי. ובהקדם ... יש לך איזה נ.צ. ממולץ בעקבות המיפוי ?
כאילו מיינו זו מילה נרדפת למיפינו??
רק שאדע....
:))
יש הרבה טראח
ויש גם אחחחחח
את צודקת.
אמרתי "אמיצה"
(-:
לקח לי הרבה זמן להרגיש את זה. את האומץ.
תודה נועז.
מיינו רק הומלסים אתמול.
אחחחחחחח
הכל בפנים
רק למי יש אומץ להביט
כשבחוץ כל כך הרבה תחליפים
}{
מצאתן לנו מקום ראוי למיונים ?
טוב, אני מבינה מהר רק כשמסבירים לאט :))
לא :) זו סתם טרחנות מהולה בפינקסנות
לגמרי "יאללה"
טוב, הייתי חייבת להסביר לך. זה שזה לקח עד שתיים זה לא אשמתי
}{
"הראית לי שהכל בתוכי"
יאללה שלך
גם אני בתהליך כזה...אחרי רעידת אדמה...אני מתקרבת
תשמעי, הטקסט הזה מזיז לי את הרגשות ממקום למקום
אדם שמגשים ייעוד... מילים וכמה כוח..משאת נפשי.
כל אחד והדסו הוא.
כמו הא' ששכחת שם?
מי שאני רוצה...
לא תמיד ברורה לעצמי.
וגם זה חלק.
}{
גם אני
גם אותך
לפעמים
אני מזייפת מולה
לא מחזירה טלפון
או משו כזה
והיא כל כך מקבלת
את כל המנעד האנושי שלי
בלי שיפוטיות.
תודה תמי.
הכי הדס שיש.
"בלי הגויבה"
את הפרטים שנראים לך שוליים
את
מי
שאת
רוצה
.
בשבילי
את
הפתעה
קוסמת
כן.
גם.
אוהב.
זו שלימדה אותי
את האהבה הגדולה שבי
ואת הרוך
ואת אי המורא מהפחד
אהבה גדולה
תמי.
אני מוצאת כל הזמן.
עמוקה כמו הנקודה הכי עמוקה באוקיאנוס הפסיפי.
כל הזמן דברים חדשים.
מסע מרתק.
מי צריך לנסוע לחו"ל בכלל???
גם אני.
}{
בפעם הבאה אשתדל לזכור.
}{
ברורה ולא ברורה, ממוקדת ומעורפלת, מסודרת ומבולגנת.
הכל.
אני יודעת שאת מכירה את זה.
}{
החיבור בינהם זה מה שהיה חסר כל השנים, ועכשיו אין קונפליקטים יותר, רך רוך שעובר בין שני החלקים שמנהלים את החיים שלי.
תודה נהדרת שבעצמך.
אני יודעת לה. אני תלמידה טובה. מצטיינת, וגם לי יש את המקומות שאני נתקעת. והיא יודעת איך בדיוק לאתגר אותי לפרוץ. וכאן רציתי לכתוב את מתנתה.
תודה.
אני שמחה שבאת לבקר.
וגם אם תשובי אשמח.
אוף, אוריתה, אני כל כך רוצה שכולם יזכו לחכמתה. להקלה הזו שהיא מלמדת.
כשאני רואה אותה אני רואה אדם שמגשים ייעוד.
תודה א'.
ככה זה איתה, אי אפשר אחרת, כל השקרים מתביישים מהאמת.
הלוואי כל הזמן.
מי את הדס? מי צילם אותך? בתמונה החדשה את כמו ילדה
מאושרת.
מי את הדס אני מצטרפת ושוב שואלת.
ואחר עונה, תהיי את, הדס, תמיד את
בלי מאמץ
תרפי ותמצאי, אותך.
אני אוהבת אותך
דפנה
}{
את נהדרת.
הדסי. מהממת ונפלאה, ברורה ולא ברורה. רק אושר. והכוכב שלי הגיע לתמונה המדהימה שלך.
המון בראש ,
המון בלב ,
ואין על החיבור ביניהם ,
את יכולה ,
את מרגשת ,
את נהדרת .
אין מורה טוב בלי תלמיד טוב.
אי אפשר היה ללמד אותך כלום אם לא היית רוצה ללמוד ולרפא.
"עם החמות של אחותי"... (-:
בהחלט מתנה. נפלא !!