כשדיברתי איתך עוד מבלי להכיר

ונשמע רק קולך מרחוק

הירגשתי כמו אבן תלושה היא מקיר

זרוקה כמו אותה יש למחוק

אולי כמו קבצן מבקש נדבה

יד פושט הוא בקרן רחוב

ואולי כמו תלוש מחפש אהבה

לא זכיתי לחוש בה לרוב

כשבאתי אליך ואותך אז אדע

לא היכרנו אזי מקרוב

סוערת היית אז רוגשת כמעט

והבטחתי אותך לאהוב

עת חיוך בעינייך אותו המבט

כמו אמר יהיה לנו טוב

אז חשבה בי נפשי ובשקט תלאט

הנה יום והפסקת לכאוב.