רציתי הפעם לשתף אתכם במשהו אישי .הכרתי לא מזמן בחור דרך האינטרנט שקטן ממני ב8 שנים (אני בת 35 )הבחור התעקש ליצור קשר למרות מחאותי לגבי פער הגילאים.החלטתי הפעם ללכת קדימה ולנסות.התחיל נהדר הייתה תקשורת נחמדה אם כי לא מעמיקה במיוחד.

היו גלויי חיבה תמימים.זה התחיל קצת אחרת בוסרי ומסעיר כאחד.

רק שבמשך הזמן מצאתי את עצמי קצת לבד.מחמיא היה להיות עם גבר צעיר ואנרגטי.אבל

ויש אבל...קצת פחות מאתגר בחלק מהמובנים הייתי שמחה לדעת על מה לשם דגש במקרה כזה? ואיך לדעת על מה לשם את הדגש? הרי החיים בנויים מהרבה רבדים.האם בהכרח גבר חייב להיות באיזה שהוא דרך מן מאסטר?או שתהיה זרימה ברמה הפראקטית? או חיבור נשמתי גבוהה? האם התחושה של שלמות פנימית בזוגיות אכן קיימת?או אולי זה חלום ותקוווה?שמישהו לעזאזל יסביר לי איך העסק עובד? ופליזזזזז תגיבו דעתכם חשובה לי.תודה וחג שמח.