| עשרים ואחד ימים נטולי יצר סוכרי. התחושה היא אחרת. קלה יותר. נוח לי יותר עם הגוף שלי ואילו הם רק עשרים ואחד ימים. מעניין איך תהיה התחושה בעוד חודשיים, איך אראה, איך יביטו בי. איך אביט באחרים. באחרות. האם יצעקו לי "באנה איזו כוסית?", ואני אביט במבט מתנשא ואגיד לעצמי:" יו איזה חצוף!" ואהנה מכל רגע. בחורות נו. ככה זה עובד. מעניין. מעניין אותי, לכן אני שם. אני כאן. רואה את עצמי נטולת עודפים עטורי "גלגלי עזר", שיושבים עליי שנים רבות. מידיי. הבריאות. הבריאות אני אומרת. חשובה מכל. רבע רומנייה שכמותי, אבל המראה. המראה המשודרג יעשה לי טוב על הלב. ועל הבגד. גם היום בעודי בעלת משקל עודף, אני מרגישה נשית וסקסית. מעניין איך ארגיש כשאגיע למשקל הרצוי. המעניין הזה מדרבן אותי. לפעמים אני מרגישה פחות סקסית, פחות נשית. לפעמים שונאת את עצמי. לפעמים רוצה לברוח. בעשרים ואחד הימים האחרונים לא בקשתי לברוח מעצמי ולו פעם אחת. דווקא נהניתי. בליל הסדר, נדהמתי מעוצמות כוח הרצון שלי. סופר- שרון. כמויות של עוגות מטריפות, שוקולדים מכל סוג שרק ניתן לחלום, ואני- חובבת השוקולד מספר שתיים בארץ אחרי מקס ברנר, יושבת וצופה בכולם טוחנים קלוריות והורסים שיניים ונהניתי מכל רגע, ואהבתי כל שנייה בה אני חזקה ונטולת חשקוקים שלאחר מכן אצטער עליהם. אכלתי קצת שקדים, קצת אגוזים. זה מותר. זה טעים. וזה שומן טבעי. כשחזרתי מהסדר, הייתה לי תחושה של רצון למתוק. מעדן דיאט בטעם שוקולד המתין לי במקרר. מתוק כזה. חמדמד. לגמתי ממנו בהנאה. נהניתי מכל תחושת כפית על לשוני. נחמד לי. עשרים ואחד ימים. היום אכלתי בשר. חודשים שלא הכנסתי בשר לגופי אבל אמרתי לעצמי היום שקצת לא יזיק. מה גם שהוענק לי מגש מליל הסדר בו ישבו בערגה 6 ארטישוקים מלאי בשר פרי ידי הסבתא המרוקאית. אז שאני לא אטעם ? פחחח. תענוג לחיך. חווייה קולינרית אמיתית. אין כמו סבתא מרוקאית. אין! האמת? טוב שאין. אצלי בבית הכוונה. כי סבתאל'ה המרוקאית מכינה תבשילים שלא ניתן להתחמק מהם כל עוד חוש הריח שלך עובד אפילו חלקית ממה שצריך. אין אין אין כמו סבתא.... ממרוקו! בלעדיה, אני חצי בנאדם. אמן! טוב נו, כדי שאהיה חצי בנאדם אצטרך לצום לגמרי-חצי שנה. אבל נו שוין. נמשיך לדפוק ארטישוק בשוק. אז זהו, הרבה גזרים, עגבניות, מלפפונים, פלפלים, גבינות, טונה, קטניות, תפוזים, מלון, קלמנטינות, אגוזים, שקדים. יש עוד. ותאמינו לי שאפשר להתפוצץ מכל זה.
קיצר, 3.5 כמעט 4 קילו ברחו לי.
נ.ב המוצא הישר, באם הוא רזה במיוחד, מוזמן להתענג עליהם.
|
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מתוחכם.
אהבתי.
יום מקסים.
הדיאטה הכי טובה
זה לאכל הכל רק לא לבלוע
מכל מקום בהצלחה לך
ויום מואר לך
המון תודה עופר!
גם אני מחכה לראות תמונה שלי בגוף שלם.
שמחה על הדירבון!
תודה מתוק!
נשיקות גם לך נשמה יפה!
אם תרצי באמת, תחושי בזאת שוב.
את יכולה. הכל!
שרון מכיר את התהליך מקרוב ומחזיק לך אצבעות מותק:)
בהצלחה
שרונה יקירתי
אל תפסיקי... בדיאטתך את מדרבנת אותי גם כן!!!
מחכה כבר לראות תמונה שלך בגוף שלם !!
בהצלחה!
גיל
מצויינת!
כל כך יודעת איך את מרגישה...
וכל כך רוצה להרגיש ככה שוב.
נשיקות וחג שמח!
גם אני רוצה !!!!
אמן אמן בן פורת יוסף. כן יהי רצון!
אני מאמינה בך
[אני גם רוצה להאמין שיגיע הרגע שאחת מאיתנו תתקשר, והשנייה - תענה!!]
שבעה ק"ג מיותרים זה סבבה. הלוואי ואגיע לרגע הזה.
יש לי יותר. הרבה הרבה יותר משבעה.
אם כך- את מוזמנת לנשנש בהנאה.
נשנשי נא.
מלכת הנשיקות את.
שולחת לך 59 כאלה.
למה 59? מבולבלים?
גם אנחנו.
שירכבו יחדיו אל הלא נודע....
אני, בכל מקרה, אוסיף עוד ועוד קילוגרמים אל הלא נודע..
מי ייתן. מי.
את כוסית בהווה. נא להירגע שם בבקשה.
:)
ג/קו ממי- לא מוכיחה כלום לאף אחד.
רק לעצמי ולבריאות שלי.
כוחי בכל גופי.. לא רק במותנייי.....
כלום לא בעיה אם רוצים באמת.
נחשוב טוב יהיה טוב!
תודה!
בריאות זו אומנות החיים.
בהצלחה
הבעיה האמיתית היא לא להוריד במשקל, אלא לשמור על המשקל הנמוך לאורך זמן
אני אמרתי...
ולך לא נותר אלא להוכיח אחרת
אם כוחך במותנייך (יצא לי תרתי משמע)
לאן?!
לאן הם ברחו?
אני אשלח את עשרת הקילוגרמים העודפים שלי לדלוק בעקבותיהם.
מי יתן וירכבו יחד אל עבר השקיעה ויניחו לנו לנפשנו.
-מכּוּסית לשעבר, לכּוּסית לעתיד-
איזה מגניב זה, הלוואי עליי!
אבל עם שני זללנים כפייתיים שיש לי בבית (אמא וילד) אין לי אפשרות להתחמק מכל מיני מאכלים טעימים ולא בריאים כמובן.
אבל מאידך, אני ממש (אבל ממשששש!!!!) לא אוהבת ירקות. אם אוכל רק אותם - לא אפסיק לפלוט את כל הנאכל משני הכיוונים (סליחה מכל מי שלועס משהו מול המסך בעת הקריאה).
אז זאת השאלה: להישאר עם 7 ק"ג מיותרים ולהרגיש רוגע בקיבה או להיות מרותקת לדיאטה ולא למצוא מנוח?
בעצם, התשובה ידועה לי. אבל מי ישלם לי מנוי למועדון כושר?
"הבריאות. הבריאות אני אומרת. חשובה מכל."
אל תפסיקי לשנן את זה
חחחח...
אנא אל תשילי
ולו גרם ממילותייך..
ענק אתה. בחיי ענק!
המוצא הישר, באם הוא רזה במיוחד, מוזמן להתענג עליהם
יקירתי
בשעת ליל הצחקת עייף..
אנא אל תשילי
ולו גרם ממילותייך..
איזה כיף על הפרגון!
אורן, תודה!
כל הכבוד לך!
מחכה כבר לסוף הסיפור ;-)
עופר, תודה!
מותק, מי אמר שאני חצי בנאדם?
תקרא שוב. תתעמק. טוב טוב.
טוב?
תודה חמד על שבקרת כאן.
איזה כיף לקרא
וחוץ מזה - את מספרת שאת חצי בן אדם ולי אין אלא לחזור על חששותי מפוסטים קודמים - אל תיעלמי לנו :)
בהצלחה...
עופר