לישון באלכסון

4 תגובות   יום רביעי, 23/4/08, 09:50

יש המוני אנשים בעולם הזה שיש להם את האידיאולוגיה של לישון באלכסון.

 גם אם לשעות או רגעים הם חולקים את המיטה עם עוד מישהו, הרצון האמיתי שלהם זה שהוא כבר ילך והם יוכלו לפשוט את הרגליים לכל עבר.

 ולישון באלכסון.

עד שהתחתנתי, בגיל עשרים, ישנתי במיטת יחיד. אחר כך עם החתונה קנינו מיטה זוגית, שני מזרנים, שתי שמיכות. היינו חברים טובים אבל כל אחד ישן בצד שלו, בטריטוריה שלו. שינה היא דבר פרטי. לכל אחד המקום שלו.

אחר כך התפרקו הנישואים והכרתי את יוד.הדבר הראשון שעשינו זה לקנות מזרן זוגי. שלא יהיה קו מפריד בנינו.לקחתי את שתי השמיכות, ואת הציפות היחידות, ותפרתי את הכל לשמיכה גדולה ומכרבלת. ואני בחיים לא תופרת.ישנו שלובים, בלי אויר בנינו. כשהיה קר התחממנו זה בזו, וכשנהייה חם פתחנו את המזגן. העיקר היה הכירבול הזה.אחר כך, כשהייתי בהריון הקפתי את עצמי בהמון כריות, לגונן ולעטוף. הייתי נורא עייפה והלכתי לישון קודם. הוא היה בא יותר מאוחר, מפרק את הפלונטר הזה של הכריות ומוצא ואותי חמה ופופית. הוא היה מחליף את הכריות שהקיפו אותי ונרדם עם הידיים על הבטן שלי.

הילדות אחר כך לא ישנו איתנו.כל אחת ישנה במיטה שלה.

 הייתה לנו החלטה כזו שהמיטה זה המקום שלנו. והמשכנו לישון בכפיות.ואני כל הזמן התבשלה בי החרדה. כמה זמן אפשר ככה לישון כיחידה אחת. הנה עוד רגע והוא מסתובב לצד שלו.כנראה שהצלחתי לשכנע אותו...אחרי המון שנים של שינה במרכז המיטה...אפילו כשנסענו לחו"ל ישנו בבורות האלו של המזרנים האירופיים. אהבנו את זה.

בשנים האחרונות החיבור הזה לאט לאט נפרם. אבל תמיד הייתה שם בוהן בבוהן. חיבוק גדול לפני השינה והתעוררות לתוך חיבוק.

אחר כך פתאום הוא התרחק והתרחק וישן בקצה שלו. ואני בשלי. והמון כלום באמצע.

מדי פעם עוד היינו מתעוררים שלובי ידיים. בלילה כשהייתי נרדמת לפניו הייתי מרגישה את החיבוק בא ומנחם ושוב נשמט.

ואז בוקר אחד, מתוך חיבוק הוא אמר... החלטתי ללכת.

 ולא היה לי מה להגיד.

מאז ישנה איתי יהלי... ילדה מתוקה וחמימה ששומרת על הצד שלו.

 בהתחלה זה היה עד שהוא יחזור. עכשיו....זה כבר רק געגוע.

בשבוע הבא יהלי עוברת לישון בחדר שלה.ככה נכון - אומרים לי... במיטה שלה.

 ואני אשאר פה לבד.

בינתיים כל יום אנחנו חבוקות יותר... ואולי בשבתות היא תבוא אלי. זה לא יהיה קל.אבל אני גם אז לא אישן באלכסון. אין לי את זה...

וחוץ מזה. אני רוצה להשאיר את חצי המיטה פנויה. הרי חייבים לפנות מקום למישהו שיאהב אותי כל כך.

 ויחבק אותי בלילה.

 

דרג את התוכן: