כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נקודת האפס-מקום טוב להתחיל בו

    אם אין אני לי מי לי
    ואם אני לעצמי מה אני
    ואם לא עכשיו אימתי - הלל

    הסברים לחוקים הרוחניים - המשמעות והיישום.

    בעין פקוחה בעין עצומה

    36 תגובות   יום רביעי, 23/4/08, 10:26

    כשאדם וחוה חטאו  עיניהם נפקחו. כלומר, כדי לראות את האמת הראשונית עלינו לעצום את העיניים אך, אז איך נראה?

     

    יופי, כבוד, הרמוניה, איזון, עצמאות, דימיון  -  לא צריך לחוש באמצעות חמשת החושים כי הם מורגשים ואת הרגש אי אפשר לראות, להשוות, לכמת או למדוד. כל חוש פועל על ערך עליון מסויים - ראיה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש -  וכולם ביחד יוצרים תקשורת של קלט ופלט הנשלטים בסופו של דבר על ידי האדם המודע.

     

    ה-איך  -  בפתיחות או הסתגרות, מענה או דחיה, או הנכונות לדעת גם אחרת, להרגיש אחרת, להבין אחרת כלפי אותו הדבר עצמו -  נתון לבחירת ה"אני". 

     

    להגיע למימוש יכולת הבחירה דורש לעצום את העיניים ולהיכנס לעולם פנימי חשוך אותו עלינו להאיר בצעדים איטיים ומכווננים נכון. ובצעדינו פנימה, אנו צועדים החוצה. כי אנו מממשים את עצמנו בעולם הגשמי. לכן, בסופו של דבר, לא משנה לאן נפסע או באיזה שביל נבחר, כולנו פוסעים על כדור אחד, נושמים את אותו אויר ונוגעים אחד בשני במיליוני דרכים נראות אך גם לא נראות. יש בינינו קשר.

     

    כשאנו הופכים את הלא נראה, הלא ידוע, לנגיש, אנו מתחברים אחד לשני ללא הצורה הפיזית, ללא המסגרות המקבעות, ללא הטוב והרע של טעם אישי וחושי אותו קיבלנו כשפקחנו את העיניים. בעיניים עצומות אנו מרגישים את הקשר בצורה הראשונית שלו.

     

    באמצעות חמשת החושים ובשילובם ביחד נוצרת שלמות היוצרת את החוש השישי, הבלתי נראה ואז כשמביטים בעין הפקוחה או העצומה (תרתי משמע) רואים הוד והדר ותפארת של מושלמות מדויקת להפליא.

     

    וזה מפחיד

    כי אם הכל מושלם מה נעשה? איך נמציא? איך נהיה? מי נהיה?

    נגלה שאנו לא מקוריים וזכויות היוצרים הן לא שלנו

    נגלה שאנו לא בעלים והזיכיונות הן לא שלנו

    ונגלה שאנו לא מיוחדים כי יש עוד כמותנו...

     

    וזה מפחיד כי גם נגלה שכולנו מתים וזו התוצאה היחידה המוחלטת וסופית. תוצאה המשאירה אותנו ריקים, ללא כל הדברים שעמלנו עבורם. ללא ההישגים בהם התפארנו. ללא הרכוש אותו אספנו. ללא הילדים אותם טיפחנו. ללא אותם אנשים אחריהם רדפנו כדי שיאהבו אותנו. ללא...

     

    וללא מעמד, ללא יוקרה, ללא סיפור מיוחד ומייחד, ללא בעלות ושליטה, ללא יכולת להמציא את הגלגל, ללא מסגרות מקבעות, ללא....   מי אהיה? לפי מה אהיה? ומה אעשה?

     

    אז בין רגע הלידה לרגע החשיכה של המוות אנו משחקים ב"נדמה/נראה/נשמע/מרגיש/ טעים/מריח לי" ונכווים מהמציאות כשהיא טופחת בפרצוף.

    אנו מאמינים בכל ליבנו לאחרים עד כדי שיכחה עצמית ומתכווצים כשהאלילים שלנו מתנפצים לנו בפרצוף.

    אנו לומדים בכל רגע שלמרות שאנו מרכז הקיום של עצמנו - לא הכל מתחיל ונגמר בנו. יש עוד אנשים. והם לא תלויים בנו כפי שאנו לא תלויים באחרים. יש עוד אנשים ויש בינינו קשר למרות שאנו לא מכירים.

     

    הקשר הזה, הבלתי נראה, הופך לראוי כשאנו מזדככים והופכים לענווים. במצב זה אנו גם מתחילים לשתף פעולה ביצירת הבריאה. כל אדם נועד לבטא את עצמו. זו המתנה שלנו.

    ה-איך לבטא נתון לבחירתנו.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/08 17:38:

       

      צטט: גילוש 6660 2008-04-24 17:01:55

      כתבת יפה ומעניין, השארת אותי עם הרבה מחשבות...

      זווית חשיבה שלא ראיתי קודם... תמיד הסתכלתי על עצימת העינים

      כעל חוסר רצון לראות... כמו התמימות שאדם וחוה היו בה לפני שאכלו מהתפוח...

      את מדברת על הסתכלות פנימה, על הטהור והראשוני...

      כיכבתי לך,

      גילה

      זה מזכיר לי

      שאני ראיתי את היצירות שלי כמפלט

      כאילו השתמשתי בזה לבריחה

      ולא  לביטוי עצמי

      לכן, כל הזמן הרגשתי רע עם זה

       

      וכשהופכים את הראיה

      מגיעים לאיזון באותה נקודה

      ומרגישים אחרת כלפי הדבר:-)

       

      תודותיים

      אביה

       

        24/4/08 17:01:

      כתבת יפה ומעניין, השארת אותי עם הרבה מחשבות...

      זווית חשיבה שלא ראיתי קודם... תמיד הסתכלתי על עצימת העינים

      כעל חוסר רצון לראות... כמו התמימות שאדם וחוה היו בה לפני שאכלו מהתפוח...

      את מדברת על הסתכלות פנימה, על הטהור והראשוני...

      כיכבתי לך,

      גילה

        24/4/08 14:20:

       

      צטט: innati 2008-04-24 13:45:33

       אביה,

      מצטטת: "ובצעדינו פנימה, אנו צועדים החוצה"

      אכן לכל אדם נכון מסלול משלו בכדי שיגיע לאור הנחשק.... ארוך/קצר.. מהיר/קצר.. נעים/ פחות נעים... ועוד ערכים נוספים שניתן למנות ולמנות..

      -  הצעידה של האדם הפתוח והזורם והקליל יותר עם פחות מורכבויות (המועט תכנים )...תהיה מהירה ומאירה את פינות פנימיותו השונות על כמותן ועומקן...ומפאת אישיותו "המדלגת" והמסתגלת...

      -  הצעידה של האדם המורכב והמעמיק (ולעיתים יותר מדי..) יהיה זה מסע ארוך המספח אל תוכו חוויות תודעתיות המצריכות משאבי זמן ונפש רבים..מנגנוני הגנה חזקים (אשר גם להם יש קיבולת..)..נשימה ארוכה...ותובנות חדשות...

      מצטטת: "שאנו מרכז הקיום של עצמנו" - לא הכל מתחיל ונגמר בנו. יש עוד אנשים. והם לא תלויים בנו כפי שאנו לא תלויים באחרים. יש עוד אנשים ויש בינינו קשר למרות שאנו לא מכירים" -

      אנו אכן מרכז הקיום של עצמנו...אך אנו גם הקשרים האינטראקטיביים האנרגטיים של היקום הגלובלי..

      למשל כמו המוח - קשרים שנוצרים בעקבות תובנות ולאור הקשרים אסוציאטיביים הללו נוצרים קשרים נוספים וכן הלאה..

      כמו רשת..רשת אינטרנט גם ניתן לדמות לכך..

      המידע שנוצר, נשמר..

      האנרגיות שנפלטו ונוצרו לעולם נשארות..אולי בצורות אחרות..

      אך בהחלט קיימות..

      מצטטת:  "כל אדם נועד לבטא את עצמו. זו המתנה שלנו.

      ה-איך לבטא נתון"

      ביטוי של כל אחד...

      כן, זהו הגרעין,

      וכן, כל אחד מביט בעצמו ומביע את עצמו בדרכו שלו...

      וכך נצבע היקום...הספקטרום האנרגטי..

      תודה על הכתבה

      אינה

       

      תודה על התגובה המושקעת

      ומי יתן

      שכל אחד יבטא את יחודיות הצבע שלו

       

      אביה

       

        24/4/08 13:45:

       אביה,

      מצטטת: "ובצעדינו פנימה, אנו צועדים החוצה"

      אכן לכל אדם נכון מסלול משלו בכדי שיגיע לאור הנחשק.... ארוך/קצר.. מהיר/קצר.. נעים/ פחות נעים... ועוד ערכים נוספים שניתן למנות ולמנות..

      -  הצעידה של האדם הפתוח והזורם והקליל יותר עם פחות מורכבויות (המועט תכנים )...תהיה מהירה ומאירה את פינות פנימיותו השונות על כמותן ועומקן...ומפאת אישיותו "המדלגת" והמסתגלת...

      -  הצעידה של האדם המורכב והמעמיק (ולעיתים יותר מדי..) יהיה זה מסע ארוך המספח אל תוכו חוויות תודעתיות המצריכות משאבי זמן ונפש רבים..מנגנוני הגנה חזקים (אשר גם להם יש קיבולת..)..נשימה ארוכה...ותובנות חדשות...

      מצטטת: "שאנו מרכז הקיום של עצמנו" - לא הכל מתחיל ונגמר בנו. יש עוד אנשים. והם לא תלויים בנו כפי שאנו לא תלויים באחרים. יש עוד אנשים ויש בינינו קשר למרות שאנו לא מכירים" -

      אנו אכן מרכז הקיום של עצמנו...אך אנו גם הקשרים האינטראקטיביים האנרגטיים של היקום הגלובלי..

      למשל כמו המוח - קשרים שנוצרים בעקבות תובנות ולאור הקשרים אסוציאטיביים הללו נוצרים קשרים נוספים וכן הלאה..

      כמו רשת..רשת אינטרנט גם ניתן לדמות לכך..

      המידע שנוצר, נשמר..

      האנרגיות שנפלטו ונוצרו לעולם נשארות..אולי בצורות אחרות..

      אך בהחלט קיימות..

      מצטטת:  "כל אדם נועד לבטא את עצמו. זו המתנה שלנו.

      ה-איך לבטא נתון"

      ביטוי של כל אחד...

      כן, זהו הגרעין,

      וכן, כל אחד מביט בעצמו ומביע את עצמו בדרכו שלו...

      וכך נצבע היקום...הספקטרום האנרגטי..

      תודה על הכתבה

      אינה

        24/4/08 11:51:

       

      צטט: kobi345 2008-04-24 00:58:45

      לצערי, גם אני חולק עלייך במספר נקודות.

      אני לא חולק על: "הופך לראוי כשאנו מזדככים והופכים לענווים" - אם כי זה עדיין לא ממצה את הכל, לטעמי.

      בענווה

      קוב 

       

      למה לצערך?

      זה בסדר גמור לא להסכים. חשוב מאד להבהיר למה ולהסביר את עמדותיך.

      בצורה הזו כולם צומחים.

       

      בשמחה:-)

      אביה

       

        24/4/08 01:50:
      קורץ
        24/4/08 01:47:

       

      צטט: ללא אני כן 2008-04-23 21:48:25

       

      צטט: ניקי53 2008-04-23 13:30:09

       

      תובנות עמוקות, נשאר רק להשיג

      את חוויית השלמות, היופי וההדר וכו'

       

      הכל מתקיים בנו

      ואפשר להאיר

      צריך רק להדליק את האור בחזרה:-)

       

      תודה

      אביה

       

      כל כך פשוט...ואז אפשר להחזיר ציוד...

      או לעלות לשמים עם הגוף כמו אליהו הנביא

      כמו משה וחנוך, כמו ...אל ו-.....רם ו.....אל...

      וסרח גם.

        24/4/08 00:58:

      לצערי, גם אני חולק עלייך במספר נקודות.

      אני לא חולק על: "הופך לראוי כשאנו מזדככים והופכים לענווים" - אם כי זה עדיין לא ממצה את הכל, לטעמי.

      בענווה

      קוב 

        24/4/08 00:00:

      בעיקרון אני מסכימה איתך

      יחד עם זאת, כדי להגיע על מה שאתה מדבר ורואה

      צריך לעבור תהליך מסויים

      ואני דיברתי על התהליך או חלק מהצעדים

       

      לא כולם מבינים מהו תקשור והשימוש במושגים רוחניים הפך להיות כדבר שבאופנה

      כשאומרים לאדם שאפשר לשנות את המציאות

      אין לדעת לאן הוא לוקח את זה

      ואיך ישתמש בזה

      אז אני זהירה מאד בדבריי

      שלא לחזק את האגו אלא להפוך לענווים

       

      תודה:-)

      אביה

       

       

       

      צטט: mikiasi 2008-04-23 23:46:43

      נהנתי לקרוא, גם אם כי אני חלוק עליך בכמה נקודות.

      אנחנו לא מתים, לא צריך לפחד מהמוות.

      גופנו הוא כלי קיבול זמני של משהו נצחי. (הנשמה)

      כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו בתוך האין סוף.

      בתהליכי מדיטציה ויותר בתיקשור אפשר להגיע לרמות גבוהות מעבר לחמשת החושים שלנו שהם דלים ביותר.

      זה כמו להדליק את האור בחדר חשוך ולקבל כוחות שמחזקים אותנו ובאמצעותם לשפר ואף לשנות לחלוטין את העולם שסביבנו.

       

        23/4/08 23:46:

      נהנתי לקרוא, גם אם כי אני חלוק עליך בכמה נקודות.

      אנחנו לא מתים, לא צריך לפחד מהמוות.

      גופנו הוא כלי קיבול זמני של משהו נצחי. (הנשמה)

      כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו בתוך האין סוף.

      בתהליכי מדיטציה ויותר בתיקשור אפשר להגיע לרמות גבוהות מעבר לחמשת החושים שלנו שהם דלים ביותר.

      זה כמו להדליק את האור בחדר חשוך ולקבל כוחות שמחזקים אותנו ובאמצעותם לשפר ואף לשנות לחלוטין את העולם שסביבנו.

        23/4/08 21:56:

       

      צטט: }{ 2008-04-23 21:48:45

      אל תעלבי

      אבל יש לי בעיה כשקוראים לי מתוקה שלי

      אני מיד מרגישה ילדה קטנה וחסרת אונים

      והרבה אנשים קוראים לי מתוקה ואני לא אוהבת את זה

       

       

      למה אני צריכה להעלב ממשהו שאת לא אוהבת???

      עכשיו שאת אומרת

      אני נזכרת שכבר אמרת לי את זה פעם

      וכמובן, מבינה מה מילים יכולות לעורר

       

      חיבוקים:-)

       

       

        23/4/08 21:53:

       

      צטט: אפור הזקן 2008-04-23 20:24:24

      תובנה  פשוטה   בסיסית  וכה  נכונה

       

          חג  חירות  נפלא

           כל  ימות  השנה

       

               נשיקהמגניב
       

       

      אכן, עבורי החירות היא חגיגה בכל רגע

       

      תודה:-)

      אביה

       

       

        23/4/08 21:52:

       

      צטט: אביה אחת 2008-04-23 18:41:19

      אביה

      תודה על פוסט מענין

      אביה

       

      אביה

      תודה לך

      ובשמחה:-)

       

      אביה

       

      אהבתי... חחח

       

        23/4/08 21:51:

       

      צטט: ascc 2008-04-23 16:46:24

      מרשים  מאודדדדדדד

       

      בשמחה:-)

       

      תודה

      אביה

       

        23/4/08 21:51:

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-04-23 19:06:35

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-04-23 14:47:51

      אביה,

      את מלאה כרימון, אני נהנית מאוד מאוד לקרוא את מה שאת כותבת וציורייך הנאה צרופה. על הציור הזה שלך כתבתי שיר אתמול, והנה העלית אותו לרשימה שלך. ציור מרהיב ורשימה עשירה בתובנות של עומק. אשוב להאירנשיקה

      כוכב שבא מאהבה

                *

       

      תודה יקירה

       

        23/4/08 21:50:

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-04-23 14:47:51

      אביה,

      את מלאה כרימון, אני נהנית מאוד מאוד לקרוא את מה שאת כותבת וציורייך הנאה צרופה. על הציור הזה שלך כתבתי שיר אתמול, והנה העלית אותו לרשימה שלך. ציור מרהיב ורשימה עשירה בתובנות של עומק. אשוב להאירנשיקה

       

      בשמחה:-)

       

      מתי יעלה השיר? אני כולי סקרנות

       

      תודה

      אביה

       

        23/4/08 21:49:

       

      צטט: indianit-bar 2008-04-23 14:44:24

      נפלאאאאא!

       

      בשמחה:-)

       

      תודה

      אביה

       

        23/4/08 21:48:

      אל תעלבי

      אבל יש לי בעיה כשקוראים לי מתוקה שלי

      אני מיד מרגישה ילדה קטנה וחסרת אונים

      והרבה אנשים קוראים לי מתוקה ואני לא אוהבת את זה

       

        23/4/08 21:48:

       

      צטט: ניקי53 2008-04-23 13:30:09

       

      תובנות עמוקות, נשאר רק להשיג

      את חוויית השלמות, היופי וההדר וכו'

       

      הכל מתקיים בנו

      ואפשר להאיר

      צריך רק להדליק את האור בחזרה:-)

       

      תודה

      אביה

       

        23/4/08 21:44:

       

      צטט: }{ 2008-04-23 12:49:55

      אביה

      את ממש שופעת

      אני נהנית לראות ולקרוא

      מלא ציורים חדשים לא?

       

      תודה מתוקה שלי:-)

       

      אני ממש בושה ונכלמת

      עדיין לא צילמתי את החדשים

      אלו מתקופות שונות

       

        23/4/08 21:41:

       

      צטט: meiravshavit 2008-04-23 12:06:22

      יופי של יצירה :)

      *

       

      בשמחה:-)

       

      תודה 

      אביה

       

        23/4/08 21:40:

       

      צטט: שרמותקה 2008-04-23 11:10:23

      שני הדברים החשובים ביותר לאדם הם:

      העין השלישית כפי שכתבת בפוסט שלך!

      והרגל השלישית כפי שאני כותבת בפו(ס)ט שלי!

       

      כמו שנאמר

      לכל דבר תחתון

      יש שורש עליון:-)

       

      בקיום שלנו הם קשורים זה לזה

       

      תודה

      אביה

       

        23/4/08 21:37:

       

      צטט: איריתה@ 2008-04-23 11:09:19

      יפה דרשת...

      נהנית לקרוא אותך...

      לא פייר שאין לי כוכבים עכשיו, אבל אחזור..

      איריתה

       

      בשמחה:-)

       

      אביה

       

        23/4/08 21:36:

       

      צטט: משפטן ושליח ציבור 2008-04-23 10:59:42

      מרשים.

       

      שי

       

      תודה

       

      אביה

       

        23/4/08 20:24:

      תובנה  פשוטה   בסיסית  וכה  נכונה

       

          חג  חירות  נפלא

           כל  ימות  השנה

       

               נשיקהמגניב
       

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-04-23 14:47:51

      אביה,

      את מלאה כרימון, אני נהנית מאוד מאוד לקרוא את מה שאת כותבת וציורייך הנאה צרופה. על הציור הזה שלך כתבתי שיר אתמול, והנה העלית אותו לרשימה שלך. ציור מרהיב ורשימה עשירה בתובנות של עומק. אשוב להאירנשיקה

      כוכב שבא מאהבה

                *

        23/4/08 18:41:

      אביה

      תודה על פוסט מענין

      אביה

        23/4/08 16:46:

      מרשים  מאודדדדדדד

      אביה,

      את מלאה כרימון, אני נהנית מאוד מאוד לקרוא את מה שאת כותבת וציורייך הנאה צרופה. על הציור הזה שלך כתבתי שיר אתמול, והנה העלית אותו לרשימה שלך. ציור מרהיב ורשימה עשירה בתובנות של עומק. אשוב להאירנשיקה

        23/4/08 14:44:
      נפלאאאאא!
        23/4/08 13:30:

       

      תובנות עמוקות, נשאר רק להשיג

      את חוויית השלמות, היופי וההדר וכו'

        23/4/08 12:49:

      אביה

      את ממש שופעת

      אני נהנית לראות ולקרוא

      מלא ציורים חדשים לא?

        23/4/08 12:06:

      יופי של יצירה :)

      *

        23/4/08 11:10:

      שני הדברים החשובים ביותר לאדם הם:

      העין השלישית כפי שכתבת בפוסט שלך!

      והרגל השלישית כפי שאני כותבת בפו(ס)ט שלי!

        23/4/08 11:09:

      יפה דרשת...

      נהנית לקרוא אותך...

      לא פייר שאין לי כוכבים עכשיו, אבל אחזור..

      איריתה

      מרשים.

       

      שי

      ארכיון

      פרופיל

      AVIA H
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין