איבדתי את החצי השני שלי. זה קרה בצורה די פתאומית רגע אחד הוא היה ממש צמוד אליי, ובשנייה שהסתובבתי לגרד בראש פתאום הוא נעלם. היד הושטה מעצמה אבל החצי כבר לא היה שם. קראתי לו : "חצי! איפה אתה?" לא הייתה תשובה. שחזרתי את הצעדים שלי לאחור.כשקמתי בבוקר הוא עוד היה שם. כשצחצחתי שיניים ראיתי אותו עדיין דרך המראה. כשהתלבשתי אני זוכרת בבירור שהיה חצי שני שהעלה עליו את המכנס. יצאתי מהבית, הוא אחז בחצי תיק, וחצי שרוול מהג'קט. הוא אפילו החזיק חצי מטריה כי אמרו בחדשות בבוקר שאולי בצהריים ירד עלינו גשם. חזרתי למכולת שקניתי בה סיגריות ושאלתי אם ראו אותו. המוכר הנחמד הסתכל לי לתוך המחשוף ואמר שהוא לא זוכר כי יש כל כך הרבה חצאים שמסתובבים בעולם והוא לא יכול לזכור את כולם. גם אם הם מעשנים נובלס. התחלתי להילחץ. זה אף פעם לא קרה קודם, הוא תמיד היה צמוד אליי, תמיד ידעתי שהוא שם. לא הייתי צריכה אפילו להסתכל עליו. הוא היה שם. ועכשיו הוא נעלם. עליתי וירדתי במדרגות בבנין שאלתי את כל השכנים אם הם ראו אותו. גם את השכנה מלמעלה. היא דווקא הייתה מאוד נחמדה, ואמרה שגם לה נעלם פעם החצי השני. אבל היא מצאה אחד חדש באינטרנט ואין לי שום סיבה לדאוג כי החצי השני שלי בטח מחכה לי ממש מעבר לפינה. ניסיתי להסביר לה שאני לא רוצה חצי שני חדש, אני רוצה את הישן שלי. היא כבר לא הקשיבה. מותשת מחיפושים חזרתי הביתה ונכנסתי למיטה. החצי השני לא היה שם. גם חצי הפוך שלו נעלם, וחצי ארון. ואפילו חצי פתק הוא לא השאיר. שקעתי לי בחצי שינה וחלמתי על הפינה. הפינה שמעבר לה מחכה החצי השני. מעניין אם החצי השני שלי יודע על הפינה הזאת, אולי מישהו צריך לספר לו עליה. לדאוג לו למפה או משהו. |