השכל מבדיל, הדמיון מרכיב השכל במופשט הדמיון במורגש השכל מפשיט הדמיון מלביש הדמיון רוקם השכל פורם שני כחות נבדלים פעם רבים פעם מתפייסים ושניהם כאחת במעבה הנפש והאדם בתווך בתוכו מתחוללת הסערה משתוללת הדליקה נדרש להכריע לכאן ולכאן לבדו ישא בהכרעה ולבדו ישלם את מחיר הבעירה |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רק רציתי להאיר ש..
הדמיון מפשיט
השכל מלביש
:)
אין מקום לשכנוע ...בייחוד כי אתה אדם אמוני.
ואם השכל והרגש נעים בקווים מקבילים ?
מה אתה חושב, איזה סוג אדם זה יהיה?
מקבל את הערתך לגבי האפשרות להבנת הדברים באופן זה.
האדם מורכב מכל החלקים (ומן הסתם מחלקים נוספים).
המודעות שלנו לחלקים מאפשרת לנו להשתמש בהם ולנטרל את השפעתם לפי רמת המודעות ולפי הצורך. בכל מקרה, נראה לי שהשכל העליון והדמיון הרחב הם מעל השכל הרציונלי והדמיון הנמוך.
כל אחד ואחת מגיעים למקום ממנו הם מקבלים החלטות, על פי מקומם במסע החיים.
לדעתי, אין כאן מקום לשכנוע. זה עניין פנימי.
תודה לך ברקת יקרה
יום נפלא ומואר לך
אינני חושב שניתן להתחבר לשכל העליון
וזאת מהטעם הפשוט כי עצם עובדת היות האדם שכל בתוך גוף
הרי שחותם המורכבות והעדר המופשטות תמיד נמצד ומחובר בו
זהו הרעיון העמוק הגלום במה שנאמר לרבן של כל נביאים
וראית את אחורי ופני לא ירא. כלומר לעולם לא נוכל לחיבור הבלתי אמצעי
ו
עשית הפרדה יפה רק שאצל כל אחד המינונים הם שונים.
יש את הבורחים מהדמיון/רגש <רואה אותם בהלימה אחת אם כי שונה> לתוך השכל
ויש הצד השני שלא מסוגל להגיע אל השכל
ושי את המאוזנים יותר....
אהבתי את הדואליות :-)
לא אהבתי שאתה מקטין את הדמיון ומגדיל את השכל.
שאתה מפריד בין עליון לתחתון
זה כאילו שאתה מבטל את החשיבות של החלקים האלה שבנו
זה כאילו שעדיף להעדיף החלטות מחלק אחד ולבטל חלק אחר.
תארת פה רבע "עגלה" קבלית
אהבתי :)
ההפרדה בין העולמות - העליון והתחתון - קיימת למעשה רק אצלנו בראש.
אם הכל אחד בשורש, הפוטנציאל קיים לחוות זאת (או לפחות משהו מזה) בעולם המעשה.
ה"עליון" הוא גם הפנימי.
כשמצליחים לנטרל את השכל הרציונלי והדמיון הנמוך ומתחברים לשכל העליון ו/או לדמיון העליון שנמצאים אצלנו בצורה מנוונת, מרגישים כבר את הדרך ...
זה לא פשוט בכלל, אבל אפשרי.
תודה לך על תגובה מרשימה
ומעמיקה המבקשת לבחון
את שורשם של הדברים
ואתר את השורש האחד
העולה ועומד על כל הדברים
כאן בעולם הנוכחי הכל טבוע בחותם השניות והמורכבות
בשונה מאותו עולם עליון
המופשט מהחומר ומימילא
דפוסי השניות והמורכבות לא חלים בו
לפי ההגיון,
השכל והדמיון,
לכאורה מתנגשים
ולא נפגשים.
אם נתבונן,
כדי להתכוונן,
נגלה חלוקה,
שתפתור המועקה -
לתחתון ועליון,
בשכל ובדמיון -
השכל המדוד
והדמיון הרדוד,
השכל העליון
ותעופת הדמיון.
הקונפליקט מגולם
בזה העולם -
הדמיון האמוציונלי
מול הרציונלי.
אם נחפש
ונתחיל לטפס,
בטוהר כוונות,
נפגוש בתובנות -
בחלומות ברורים,
המשלימים הרהורים.
בחיבור פנימי
לחזון שמימי,
לשורש המיוחד -
הכל אחד.
ו
תודה לך על חן תגובתך
המקבימה
ערב נפלא לך
מכיוון שאני מורה אז אני אכתוב לך -
טוב מאוד! או אולי יפה מאוד!
- * -
רב תודות לך
וערב נפלא לך
תודה לך וחג שמח לך
בשעת סערה, הכל עשוי להיתלש
כשערה ומכאן הזהירות הנדרשת
תודה לך וערב נפלא לך
אין ספק כי התוצר והמחיר
נושא האדם על כתיפו
לעניין מה שכתבת אכנס וארה
תודה על הסבת תשומת הלב
ערב נפלא לך
אהבתי
תיאור יפה
של זה
וזה:-)
כמה קשה הבחירה בשעת סערה!
לדמיון גלים גבוהיםהדמיון פורש כנפיים....
אהבתי את הלבטים בין פונקציות האישיות.גם אני ראיתי זה נושא לכתיבה.מקבלת את המסקנה שלך שבלבטים האלה אנחנו לבד ואת תוצאות ההחלטות נישא לבד.
(השיר המקביל שלי הוא "הולכתי שולל...")