במסגרת מחקר פרטי שעוסק בהתנהגות אידיוסינקרטית בכלל והרגלי לבישת גרביים של גאונים בהיסטוריה בפרט, העתקתי לכאן מוויקיפדיה קטע רלבנטי מהביוגרפיה של עמנואל קאנט. להזכירכם, קאנט כתב את "ביקורת התבונה הטהורה". עמנואל קאנט (הערך המלא בוויקיפדיה) נולד בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד שברוסיה), ב-22 באפריל 1724, רביעי למשפחה בת 11 ילדים. אביו היה ממוצא סקוטי, מתקין אוכפים במקצועו. הוא נפטר ב 12 בפברואר -1804. את ספרו האחרון לא הספיק לסיים. מילותיו האחרונות היו "טוב הדבר".קאנט מעולם לא עזב את סביבת עיר הולדתו ואף על פי כן קנה לעצמו ידיעות מקיפות על המציאות של העולם והארצות השונות. הוא היה ידוע כקפדן ודייקן מאוד והאגדה מספרת שתושבי עירו היו מכוונים את שעוניהם לפי פעולותיו של קאנט במשך היום, משום שמעולם לא שינה את הרגליו ונהג לעשות כל דבר באותה שעה בדיוק, יום אחר יום בחייו. תלמידיו באוניברסיטה, סיפרו בכל זאת, על דמות מעט רעננה יותר, והעידו על מידת ההומור הנפלאה שניחן בה בעת שנשא בפניהם את הרצאותיו. קאנט נטה להרצות אף על נושאים שונים שאינם בתחום התמחותו. הרצאות אלו משכו קהל שומעים רב שנהנה מסיפורים על ארצות אקזוטיות ומקומות רחוקים. קאנט עצמו היה ידוע בקומתו הנמוכה ובראשו גדול המידות. לקאנט היו מספר מנהגים מיוחדים דוגמת קשירת גרביו בריתמות אל חגורת מכנסיו. בנוסף הוא נהג לפנות מפעם לפעם לתחנת המשטרה המקומית על מנת לברר אם פרצה מגפה באזור, דבר היכול להשפיע על בריאותו.
|