
והוא אמר לי שקשה לו להתמודד עם המת. והוא אמר שהחיים תמיד יפסידו אצל המתים. ואני הבנתי את הרגשתו והזזתי את התמונה, מהכניסה.. לפינה אחרת... במקום מוצנע... במקום שלא יהיה בולט כל כך. והוא אמר... תודה. אבל לא ידעתי עד כמה הוא צדק. רק אחרי שהתמונה הוזזה, ובמקום תמונת אהובי שמת, הנחתי תמונה עליזה פירחונית, הבנתי והרגשתי כמה צדק. פתאום... היה אור. פתאום... היתה הקלה. פתאום... היה שיחרור. הוא צדק... המועקה היתה בגלל התמונה! עכשיו השתחררתי, עכשיו שיחררתי את הנשמה, עכשיו יותר קל לי... להתקשר ולאהוב. ואומר לו תודה. |
שירי שלי
בתגובה על פעמים רבות נזכרת בך
שירי שלי
בתגובה על תמיכה -ללא מילים
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
החיים ממשיכים.... צריך לעכל את זה ולהמשיך קדימה בראש מורם.
בהצלחה