"איזה כיף". למוסף הכלכלי היומי של "ידיעות" נוסף טור חדש - "המלצה בשבוע" על ספר השקעות מומלץ בתור חובב קריאה, ספרות כלכלית בפרט, וכל שכן טורים עיתונאים מאתגרים שמחדשים לי קראתי בשקיקה את המלצת היום.

 השבוע הומלץ A Random Walk Down Wall Street של ברטון מלכיאל

(פה ה- CV שלו, מכובד ביותר). ספר מומלץ, ראוי, עב כרס, שיצא כבר במהדורה תשעית

מי שקיווה לקבל שירות צרכני או ביקורת  - התאכזב. המחיר, כך בטור, 20 דולרים. חבל על הכסף שלכם, חיפוש קל והתפשרות על כריכה רכה תספק לכם אותו ב- 12 דולרים בלבד.

אבל ניחא לצרכנות. המלצה על ספר זה לא תרגיל למשתמשים באמאזון. לפחות ספרו אם זהו ספר טוב. אז שימו לב לביקורת הבאה מהטור - "המומחים אמרו לנו כי מדובר בספר מצוין לכל משקיע".

אז מיהם המומחים אם לא הכתבים במוסף הכלכלי?

ועל מה הם מקבלים שם כסף?

ואיך למען השם כותבים טור שממליץ על ספר בלי לקרוא אותו.

נו טוב 480 עמודים. אז תקראו תמצית

האם מדובר בטוקבקיסטים של בארנס אנד נובלס שהמליצו על הספר?

מיהם המומחים העלומים? לא ברור..

שבוע קודם המליצו שם על הספר האגדי של המשקיע האגדי בנג'מין גראהם. מילה על הרקע היהודי של בנימין גרוסבאום לא ציפיתי לקרוא שם, ואכן לא התאכזבתי. אבל הפעם היתה המלצה מבוססת - ציטטו את וורן באפט, תלמידו של גראהם וחתמו ב"איפה שבאפט למד משהו אפשר להניח שגם אתם יכולים ללמוד". גם אז היה מאכזב לגלות שהכתב כנראה לא קרא והסתפק בציטוטים מפורומים או אתרי קניות של ספרים.

בצר לי פניתי לכתבה על "מי צריך פקידים", שעסקה בפתיחת חשבון בבנק אינטרנטי, שם נכתב שחשבון חדש באינטרנט  נפתח בחמש דקות. כן, בטח. עוד פעם חלטורה של מישהו שלא פתח חשבון. אולי לפחות תנו לינק לבנק אינטרנטי ואולי תנסו באמת לפתוח חשבון?

כמו תמיד מסתמן שהבעיה היא אצלי. בפעמיים שפתחתי חשבון בברוקר מקוון, לקח לי כל פעם חצי שעה לפחות.

 כנראה שצנחתי על המקלדת לאחר חמש דקות ונרדמתי בין כל ספרי הכלכלה שהבטחתי לקרוא, כשיהיה לי זמן לביקורת ספרותית אמיתית.