כעס-לשחרר

וכמה שיותר מהררר

צטט: אורית גפני 2008-04-25 00:54:40

גילה יקרה - חשוב לזהות את הכעס - לא לברוח ממנו - אבל גם לא להתמכר אליו !

כלומר להבין ולהמשיך הלאה... ולא להוציא אנרגיה מיותרת...!

תודה לך !

להתמכר לכעס... זה כבר פוסט אחר...

כמובן שאת צודקת... כל הרעיון הוא בלהמשיך הלאה... בלי להשאיר אבנים...

תודה יפה אחת...

לגעת בכעס אינו אומר להרוג את האדם שהכעיס אותך (למרות שלפעמים נורא בא..). לגעת בכעס זה לומר לעצמכם או לו במידה ויש ביניכם פתיחות וחשובה לכם פתיחות איתו, שהמעשה שהוא עשה, שהאמירה שהוא אמר, הכעיסו אתכם.

היי גילוש

כוכב * לך על הנושא הרגיש והחשוב הזה!

בוקר נפלא

אלה 

צטט: חולמת מגשימה 2008-04-25 00:17:39

 

 לא בהכרך חייב שזו תהיה  עבודה קשה יקירתי

  אפשר גם שזה יהיה מסע מעניין, מרתק, מסקרן

 יש כיום טכניקות מדהימות של עבודה עם הרגשות שלנו

 ובעיקר רגשות כמו כעס

 טכניקות המבוססות על משחק, יצירה, דימיון

 עבודה עם הגוף הפיזי שלנו קרי תנועה ואפילו ריקוד

 בהמשך אפרסם פוסטים עם טכניקות

 המבוססות על הרעיון הנ"ל

אשמח לקרוא את הפוסטים שתפרסמי...

זה תמיד מסע מעניין,

תודה..

צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-04-25 00:02:28

חושבת בדיוק כמוך, גם בובת סמרטוטים עושה את העבודה... כן, מניסיון. ובכלל, אני בעד לבטא רגשות.

אשוב עם כוכביי מחר

שלך

ניצה

בהחלט ניצה...

לבטא רגשות זה הכרחי

לניהול תקין של החיים...

תודה...

צטט: גאליס 2008-04-24 22:56:37

 

מחר בבוקר קונה לעצמי נחום תקום:)

450 שקל... כדאי למצוא איזה תחליף...

תכתבי איזה פוסט זועם במקום:)))

צטט: בועז22 2008-04-24 21:51:18

בת?! בת?!

בברית המילה שלי היו כמה וכמה עדים...

להביא לך תצהירים בשבועה?

אין לי הר של כעסים לא פתורים, כלל וכלל לא.

היום, אחרי מסע לא פשוט, אני חש שלם. חש מסופק...

אולי לא מסופק לחלוטין, אך מסופק לגבי נושא ה"כעסים"...

ה"כניסה למטבח" עבורי היא סוג של התרגעות, סוג של איזון.

אני מוציא כעסים, עוד איך שאני עושה זאת, בדרך שלי...

וכל אחד יעשה ועושה זאת בדרך שלו...

אין כאן נוסחא גזורה שמתאימה לכל אחד, מפני שלכל אחד אופי שונה

ומכאן שהתמודדותו עם כעסיו - שונה...

מעולם לא החנקתי את כעסיי, אך התנקתי מהם בזמן שהתאים לי ובדרך

שהתאימה לי.

אגב, התעלמות רועמת מנשוא הכעס, היא דרך לא רעה בכלל...

צטט: גילוש 6660 2008-04-24 12:04:30

 

 

הלו, אני מאמינה לך, אין צורך להתפשט:)))

לי אין תשובות, אני רק שואלת את השאלות ומנסה להבין...

שמעתי כבר על יציאה מהארון... כדרך להתמודדות ועכשיו גם

על כניסה למטבח...:)))

כל אחד ומה שמתאים לו... העיקר להבין מה אנחנו רוצים

ומה יעשה לנו טוב...

צטט: aviev2 2008-04-24 21:50:01

 

גילוש רשומה חשובה ומעניינת.

 

כעס הוא דחף שבדרך כלל קשה לעוצרו.

 

לא תמיד הכעס מוצדק ולפעמים

 

בא משיפוט שגוי של מילים או התנהגות.

 

התגובה ועיתויה חשובה לא פחות מהכעס עצמו

 

והיא במרבית המקרים בעייתית ולא פרופורציונלית.

 

חשוב מאד להתאמן לשלוט על כעסים.

 

ובכל זאת אומר שיש כעסים שעדיף להבליג עליהם.

 

לא לעשות עניין מדברים של מה בכך.

יש כעסים ששוה להבליג עליהם, יחד עם זאת, שווה לבדוק למה הדבר של המה בכך עורר את הכעס... הרי אותו מה בכך שלא היה מגרד לי באוזן, אותך הכעיס... יש לכך סיבה ושווה לבדוק אותה, אחרת זה יקרה שוב ושוב עם אותו האדם או עם אחר...

תודה אבי.. תמיד כייף לי הביקור שלך.....

צטט: שושי פולטין 2008-04-24 19:06:35

הי גילה,

בימים האחרונים קשה לי לגלוש ב"קפה" , להגיב, ואפילו לתת כוכבים,

לחצתי עוד ועוד וכמעט לחצתי על האדום,

איזה מזל שלא, תארי לך כמה כעס היה פה!

עברתי לfirefox אני לא יודעת מה זה , אבל זה עובד.

נגמר הכעס.

שושי 

זאת בטח קנוניה של משרד החינוך נגד עובדיה

שאומרים את מה שיש להם.... זה נחשב מרד ב"אופק חדש"..

לא יודעת מה זה מה שאמרת... אבל אם זה הרגיע את הכעס..

אני בעד... תודה חומד...

צטט: פעפוע 2008-04-24 18:11:00

"מי שלא נוגע בכעס, רוצה שקט, לא אושר והוא יכול להרויח שקט זמני במחיר של ויתור על עצמו ועל האפשרות שלו להיות אדם רגוע באמת. "

פוסט מאוד חשוב. זה נכון שאני מרוויחים את השקט ומוותרים על עמצנו. ולא תמיד יש דרך חזרה. המחיר שאנו משלמים הוא עצום -עדיף לכעוס, להבין את סיבת הכעס, להגיע לשיח פתוח ולבנות תקשורת בונה.

מוסיפה לך כוכב.

פעפוע

תודה מתוקה...

השקט הוא רווח זמני מאד, שרק לרגע שם את הרעש הצידה, אבל לא מטפל בו...

ואת צודקת, המחיר הוא עצום, בבריאות, בנפש ובפגיעה בזולת...

האמת עדיפה על כל שקר... לפחות בעיני....

צטט: ...blue 2008-04-24 17:45:48

"אם לא כועסים את הכעס החוצה, הוא מצטבר, כמו רעל של דבורים, לא מתנקז והאושר שלשמו אנחנו כאן, רק מתרחק." 

 

נאגר ונאגר עד שיום בהיר אחד, הכל מתפוצץ והנזק יכול להיות בלתי הפיך.. 

 

אוהב את החוכמה שנובעת ממך אל הדף גילוש..

תודה אסף,

זה בהחלט הדדי...

גילה

צטט: אבן חן 2008-04-24 16:58:26

גילה

 

נושא חשוב העלית.

בכלל, כל הרגשות כולן

הכעס, האזבה, היאוש, הפחד ועוד רבים וטובים

הם בסקלת הרגשות שלנו.

אין טובים ורעים.

כולם שלנו וכולם אתנו.

צריך לדעת לחוות אותם

ולשחרר...וכמו שאמרת

לפנות מקום לאחר.

 

*

תודה על הפוסט.

פנינה

מסכימה עם כל מילה...

תודה לך ושבת נפלאה,

גילה

יפה כתבת!

ברור שעדיף שלא לכעוס... אם  כבר כועסים, חשוב להוציא את זה... לרוקן את הכוס כמו שכתבת.

אגב, זו בדיוק הסיבה ללמוד אומנות לחימה - גם כדי לשחרר כעסים וגם כדי ללמוד לקחת את הדברים בפרופורציה. ונסיים בסיפור קצר בנושא:

נער אחד פגש מורה לטאי צ'י. הוא בא אל המורה ושאל אותו "למה לי ללמוד טאי צ'י?"

השיב לו המורה: "כדי שלא תריב עם האמא שלך" 

צטט: צלילי הלב 2008-04-24 16:15:17

גילה יקירתי,

כתבת דברים לעיניין,

במקרה שלי אני לא צריכה לדאוג:)

כבת מזל טלה,

הרבה פעמים אנ מתפרצת כלבה הרותחת,

ונירגעת מהר,

אני בעד תקשורת הפתוחה,

נגד האגירה,

לעיתים אנחנו מעדיפים לשמור את הכעס לעצמנו ומתקשים לשחרר אותו לנמען,

ואם לא שיחררנו אותו באותו הזמן, אחר כך מתקשים לדבר עליו ומעדיפים להשאיר אותו לעצמנו,

יש אסכולה הטוענת, לנשום ולספור עד עשר...

אני אחרי עשר כבר לא מסוגלת בדרך כלל  לשחרר את הכעס...

תודה יקירתי,

את מאוד מעניינת ותמיד כיף לקרוא על החיים מנקודת מבט הראיה שלך

*

אופס, כמעט ודילגתי עליך....

היית "קורעת" אותי... איזה פחד:)))

כייף לאנשים שמושחררים רגש בקלות. אצלינו בפולניה לימדו אותנו שזה לא מנומס... שזה צריך לבוא במדות קטנות ומדודות, כל הרגשות, גם האהבה... כי אם.. אז...

לימדו אותי לספור עד 10 ועד 20... זה לא משחרר זה רק תוקע אותו עמוק יותר...

וכמובן. תודה על הפירגון...

מקסים, מאלף ומלא תובנות!!!

להדפיס ולקרוא שוב ושוב...

כשהילד שלכם כועס תאמרו לו: עכשיו אתה כועס וזה בסדר, מותר לך לכעוס. תנו לו לגיטימציה להרגיש את מה שמתחולל בו, לדעת לזהות את הרגש הזה, לדעת לומר אותו. 

כמה שזה חשוב ...

זה על מנת להילד הזה יגדל ללא כעסים מודחקים...

תודה על פוסט מושקע ומלמד,

מככבת ואוהבת ,ציונה

גילה יקרה - חשוב לזהות את הכעס - לא לברוח ממנו - אבל גם לא להתמכר אליו !

כלומר להבין ולהמשיך הלאה... ולא להוציא אנרגיה מיותרת...!

תודה לך !

צטט: גילוש 6660 2008-04-24 23:01:25

 

צטט: חולמת מגשימה 2008-04-24 14:22:47

את נהדרת

 כל כך נכון וחכם

 הוצאתי שני פוסטים על נושא הרגשות

 ועל כך שמאוד חשוב לגלות אותם ולאפשר אותם

 כי זה הדבר הנכון לעשות עם רגשות על כל המכלול שלהם

 ובוודאי שעל כעס

 * יקירתי

 ניקה

 

,תודה וכמה שזה נשמע פשוט

זאת עבודה קשה...

של מודעות כמובן...

 

גילה

 לא בהכרך חייב שזו תהיה  עבודה קשה יקירתי

  אפשר גם שזה יהיה מסע מעניין, מרתק, מסקרן

 יש כיום טכניקות מדהימות של עבודה עם הרגשות שלנו

 ובעיקר רגשות כמו כעס

 טכניקות המבוססות על משחק, יצירה, דימיון

 עבודה עם הגוף הפיזי שלנו קרי תנועה ואפילו ריקוד

 בהמשך אפרסם פוסטים עם טכניקות

 המבוססות על הרעיון הנ"ל

חושבת בדיוק כמוך, גם בובת סמרטוטים עושה את העבודה... כן, מניסיון. ובכלל, אני בעד לבטא רגשות.

אשוב עם כוכביי מחר

שלך

ניצה

צטט: עולילית 2008-04-24 16:54:31

תודה לך גילוש על הפוסט החשוב הזה. אם לא פורקים את הכעס, נכנסים למשהו חמור פי כמה - לדיכאון. תוצר של זעם שנכבש משך שנים תחת מגפיים שונים (של מנהל בעבודה, של בן זוג, של ילדים, של הורים, חברים ועוד).

 

הכעס הכבוש משמיד כל חלקה טובה. פוגע לא רק באהבה לזולת, אלא יותר מכל - באהבה עצמית שהופכת, עם ההדחקה הממושכת, לשנאה עצמית - אחד ממקורות הדיכאון. *

תודה שאת מעלה את זה... התלבטתי אם להכניס לפוסט והחלטתי שלא...

זה מאד נכון..  אחת הסיבות שאנשים מפחדים מהכעס היא שהם מפחדים שהכעס ישתלט עליהם והם יאבדו שליטה או במילים אחרות - ישתגעו... מול זה עומד הסיכון של אדם כזה, להכנס לדכאון בגלל הכעס העצור כמו שאמרת כל כך יפה...

תודה, גילה

צטט: shayerel 2008-04-24 16:07:32

מי שלא  מרגיש כעס לא יודע להרגיש אהבה

רגשות זה משהו טבעי שקיים  בנו

מי שלא מוציא רגשות , פשוט לא חיי את ההרגשה

אהבתי וכיכבתי

שי

מסכימה איתך לגמרי...

מי שלא מוציא רגשות פשוט לא חיי את ההרגשה...

אהבתי את תגובתך וכיכבתי אותה:)))

צטט: חולמת מגשימה 2008-04-24 14:22:47

את נהדרת

 כל כך נכון וחכם

 הוצאתי שני פוסטים על נושא הרגשות

 ועל כך שמאוד חשוב לגלות אותם ולאפשר אותם

 כי זה הדבר הנכון לעשות עם רגשות על כל המכלול שלהם

 ובוודאי שעל כעס

 * יקירתי

 ניקה

,תודה וכמה שזה נשמע פשוט

זאת עבודה קשה...

של מודעות כמובן...

גילה

מחר בבוקר קונה לעצמי נחום תקום:)

בת?! בת?!

בברית המילה שלי היו כמה וכמה עדים...

להביא לך תצהירים בשבועה?

אין לי הר של כעסים לא פתורים, כלל וכלל לא.

היום, אחרי מסע לא פשוט, אני חש שלם. חש מסופק...

אולי לא מסופק לחלוטין, אך מסופק לגבי נושא ה"כעסים"...

ה"כניסה למטבח" עבורי היא סוג של התרגעות, סוג של איזון.

אני מוציא כעסים, עוד איך שאני עושה זאת, בדרך שלי...

וכל אחד יעשה ועושה זאת בדרך שלו...

אין כאן נוסחא גזורה שמתאימה לכל אחד, מפני שלכל אחד אופי שונה

ומכאן שהתמודדותו עם כעסיו - שונה...

מעולם לא החנקתי את כעסיי, אך התנקתי מהם בזמן שהתאים לי ובדרך

שהתאימה לי.

אגב, התעלמות רועמת מנשוא הכעס, היא דרך לא רעה בכלל...

צטט: גילוש 6660 2008-04-24 12:04:30

 

צטט: בועז22 2008-04-24 08:35:05

 ציטוט מגילוש:

"הכי קשה לנו לכעוס על האנשים שאנחנו אוהבים, על דמויות המפתח,

על אנשים שטובים אלינו, על אלה שאנחנו רוצים את קרבתם. אנחנו לא רוצים לפגוע בהם אז אנחנו לא אומרים. "

אני די מסכים עם הנימה הכללית של הפוסט, יחד עם זאת, לעיתים

הסמנטיקה היא עיקר העניין.

כלומר, אפשר להיתווכח עד כלות הנשימה באשר למספר המלאכים היכולים לרקוד

על ראשה של סיכה, אך אין עורערין על העבודה שסיכה יכולה לדקור...

במי הכי קל לנו לפגוע? מי בסביבתנו נפגע בקלות יחסית?

והתשובה, די ברורה. לא? הם האנשים הקרובים ביותר אלינו.

וכעס?

די דומה...

ובכלל, אצל כל אחד מאיתנו הכעסים יוצאים בצורה שונה. אצל אחד הוא מתפרץ, אצל השני הוא כבוש, השלישי מוציאו בשקט מקפיא...

כעס, לדידי, הוא הוצאת אנרגיה. ולא כל הוצאת אנרגיה מיותרת בעיניי..., עניין של סדרי עדיפויות בסופו של דבר...

הדברים מתחילים להתקלקל באמת, כאשר מוציאים אנרגיה על כעס. יותר אנרגיה מזו הנדרשת לתיקון הדבר שהתקלקל...

ואני?

אני נכנס למטבח ומתחיל לבשל..., בשקט...

ומי שמכיר אותי באמת יודע גם שאני כועס...

ואחר כך...

אחר כך אני "משחרר קיטור" בקלות, ללא התלהמות, מבהיר את עצמי ואת כעסיי...

כמו לקחת נשימה ולספור עד 10...

סיבולת לב-ריאות לשמה...

לא מומלץ לבעלי גן מרוקאי ע'צבני...

 

 

 

 חחחחחח הצחקת אותי...

נכנס למטבח ומבשל ומי שמכיר אותי באמת יודע שאני כועס?

אתה מוזמן לכעוס עלי אבל זה נשמע קצת כמו בת 16 עצבנית שעושה הצגות...

ככל שאנחנו מודעים יותר, זמן התגובה יותר קרוב לזמן הארוע...

ואז אין צורך לתרגל נשימות...

הרי רק ממה שאתה אומר בתגובה שלך ברור שיש לך הר של כעס לא פתור וכל מה שקורה רק יושב על ההר...

 

 

 

 

גילוש רשומה חשובה ומעניינת.

כעס הוא דחף שבדרך כלל קשה לעוצרו.

לא תמיד הכעס מוצדק ולפעמים

בא משיפוט שגוי של מילים או התנהגות.

התגובה ועיתויה חשובה לא פחות מהכעס עצמו

והיא במרבית המקרים בעייתית ולא פרופורציונלית.

חשוב מאד להתאמן לשלוט על כעסים.

ובכל זאת אומר שיש כעסים שעדיף להבליג עליהם.

לא לעשות עניין מדברים של מה בכך.

צטט: פ. השקד 2008-04-24 14:03:05

תודה. למדתי. באמת מפחדת לכעוס, שמא יילכו לי.

מי שילך בגלל הכעס... שילך...

מי שבאמת אוהב אותך, ישאר

ולא רק ישאר, גם יעריך אותך יותר...

על האומץ לחיות... ולהרגיש...

צטט: מגן דהרי 2008-04-24 13:20:31

"כשהפסקנו לפחד לגעת בכאב

  דמעות גדולת חיברו אותנו"

איש יקר אתה.. רק עכשיו יצא לי להכיר אותך קצת יותר...

נשמה ענקית.

המשפט הזה מדהים. מותר להשתמש?

צטט: טוב טוב הגמד 2008-04-24 12:45:59

גילוש

אכן, חשוב כל כך לדעת לגעת ולהתייחס לכעס

ולתת לילדים (ולמבוגרים) אפשרות להוציא

  

כי כשכעס  כבוש הוא מחמיץ

ואז כולם מסביב לא בסדר וכל דבר נחווה דרך המשקפיים האלה

וזה הופך לכרוני ולחלק מהחיים.

 -

מבחינת הרפואה הסינית

הרגש של הכבד הוא כעס

העונה היא האביב

האיבר שדרכו מתבטא הכבד הוא העיניים

האביב הוא הזמן לניקוי/טיהור כבד

וכמובן שלא מדובר רק על רעלים בגוף הפיזי

אלה על מחשבות ורגשות מרעילים

 -

ואכן פסח מגיע בזמן מצוין  

 -

תודה גילוש

 

עוד אשוב....

-

 

זה נורא מעניין מה שכתבת על הרפואה הסינית,

זה גם מסביר מדוע כל דלקות העיניים הן באביב והאלרגיות...

לאבא שלי ז"ל היו בעיות בכבד ובעיניים כל חייו ועכשיו אני מזהה את הקשר...

בסופו של ענין, הכבד גם זה שהכריע אותו...

ואכן הוא היה איש שלא ידע לכעוס החוצה - רק פנימה...

עשית לי צמרמורת... אפשר לככב תגובה?

צטט: אייריש קופי 2008-04-24 11:09:42

אחלה פוסט יקירתי

המון חומר למחשבה

וזאת היתה המטרה בעצם.

לשחרר כעסים

לשחרר רגש

לא לאגור.

להוציא החוצה ממני ומשם לצמוח

לרוקן את הכוס

כדי שתוכל להתמלא באנרגיות חיוביות.

נחום תקום לדעתי נכון לכל גיל

לא רק לגיל 7.....

בהחלט.... רק היום זה עולה כמו משכנתא...

המטרה היתה להעלות דברים למודעות, לרמה של חשיבה,

להבנה של למה זה חשוב ושל אימון על הבעה..

תודה לך יקירתי, תמיד שמחה שאת מגיעה...

צטט: joesi 2008-04-24 10:31:08

נתתי לך כוכב, כי כתבת יפה ונכון, כעס הוא רגש,וכמו כל רגש הוא נועד להבעה, מותר לבכות, מותר לצחוק מותר לכעוס והוסיף אפילו רצוי, רצוי לשחרר את הרגשות שבנו, יש המאמינים ביוגת צחוק כמשחררת, גם כעס מוציא, ועדיף על הפנמה והתקף לב.

סדנת הצחוק של לני רביץ...

באמת עוד לא הייתי... נשמע מעניין...

ובכלל, אתה צודק לגמרי, לעצור רגשות זה לא טבעי ולא בריא...

תודה איש..

הי גילה,

בימים האחרונים קשה לי לגלוש ב"קפה" , להגיב, ואפילו לתת כוכבים,

לחצתי עוד ועוד וכמעט לחצתי על האדום,

איזה מזל שלא, תארי לך כמה כעס היה פה!

עברתי לfirefox אני לא יודעת מה זה , אבל זה עובד.

נגמר הכעס.

שושי 

"מי שלא נוגע בכעס, רוצה שקט, לא אושר והוא יכול להרויח שקט זמני במחיר של ויתור על עצמו ועל האפשרות שלו להיות אדם רגוע באמת. "

פוסט מאוד חשוב. זה נכון שאני מרוויחים את השקט ומוותרים על עמצנו. ולא תמיד יש דרך חזרה. המחיר שאנו משלמים הוא עצום -עדיף לכעוס, להבין את סיבת הכעס, להגיע לשיח פתוח ולבנות תקשורת בונה.

מוסיפה לך כוכב.

פעפוע

"אם לא כועסים את הכעס החוצה, הוא מצטבר, כמו רעל של דבורים, לא מתנקז והאושר שלשמו אנחנו כאן, רק מתרחק." 

נאגר ונאגר עד שיום בהיר אחד, הכל מתפוצץ והנזק יכול להיות בלתי הפיך.. 

אוהב את החוכמה שנובעת ממך אל הדף גילוש..

גילה

נושא חשוב העלית.

בכלל, כל הרגשות כולן

הכעס, האזבה, היאוש, הפחד ועוד רבים וטובים

הם בסקלת הרגשות שלנו.

אין טובים ורעים.

כולם שלנו וכולם אתנו.

צריך לדעת לחוות אותם

ולשחרר...וכמו שאמרת

לפנות מקום לאחר.

*

תודה על הפוסט.

פנינה

תודה לך גילוש על הפוסט החשוב הזה. אם לא פורקים את הכעס, נכנסים למשהו חמור פי כמה - לדיכאון. תוצר של זעם שנכבש משך שנים תחת מגפיים שונים (של מנהל בעבודה, של בן זוג, של ילדים, של הורים, חברים ועוד).

הכעס הכבוש משמיד כל חלקה טובה. פוגע לא רק באהבה לזולת, אלא יותר מכל - באהבה עצמית שהופכת, עם ההדחקה הממושכת, לשנאה עצמית - אחד ממקורות הדיכאון. *

גילה יקירתי,

כתבת דברים לעיניין,

במקרה שלי אני לא צריכה לדאוג:)

כבת מזל טלה,

הרבה פעמים אנ מתפרצת כלבה הרותחת,

ונירגעת מהר,

אני בעד תקשורת הפתוחה,

נגד האגירה,

לעיתים אנחנו מעדיפים לשמור את הכעס לעצמנו ומתקשים לשחרר אותו לנמען,

ואם לא שיחררנו אותו באותו הזמן, אחר כך מתקשים לדבר עליו ומעדיפים להשאיר אותו לעצמנו,

יש אסכולה הטוענת, לנשום ולספור עד עשר...

אני אחרי עשר כבר לא מסוגלת בדרך כלל  לשחרר את הכעס...

תודה יקירתי,

את מאוד מעניינת ותמיד כיף לקרוא על החיים מנקודת מבט הראיה שלך

*

צטט: ארז אשרוב 2008-04-24 10:16:34

 

צטט: גילוש 6660 2008-04-24 10:06:04

 

צטט: ארז אשרוב 2008-04-24 00:55:37

יש לי שק אגרוף

אבל גיליתי שכעס אמיתי עדיף לי להוציא על פקחי עירייה.

לארוב להם מאחורי שיח, עם מקל ברזל דק, ו...

לא, אני צוחק. שק אגרוף זה מעולה.

אבל לכעוס על אנשים אני לא מסוגל.

 

למה? מה יקרה לאנשים אם תכעס עליהם?

אתה יודע... ילדים נותנים המון כוח מאגי למה שהם מרגישים. הם מפחדים מהרגשות של עצמם....

 

 אני מנומס מדי לכעוס.

אני מקווה בשבילך שזה לא באמת ככה אצלך.

בכל אופן, על זה כתב ארווין יאלום בספרו כשניטשה בכה

"מקצת המצוקה שלך נובעת מתיעוב קבור עמוק.  יש בך משהו  פחד, ביישנות - שאינו מניח לך להביע את כעסך. תחת זאת אתה מתגאה בשפלות שלך.  אתה הופך כורח למעלה:  קובר רגשותיך עמוק, ואחר כך, משום שאינך חש כל כעס, אתה מניח שאתה קדוש.  אינך נוטל לידיך עוד את תפקיד הרופא המבין:  אתה הפכת לתפקיד הזה - אתה מאמין שאתה אנין מדי לחוש כעס.  יוזף,  נקמה קטנה היא דבר טוב.  תיעוב מדוכא מחליא!"

מי שלא  מרגיש כעס לא יודע להרגיש אהבה

רגשות זה משהו טבעי שקיים  בנו

מי שלא מוציא רגשות , פשוט לא חיי את ההרגשה

אהבתי וכיכבתי

שי

את נהדרת

 כל כך נכון וחכם

 הוצאתי שני פוסטים על נושא הרגשות

 ועל כך שמאוד חשוב לגלות אותם ולאפשר אותם

 כי זה הדבר הנכון לעשות עם רגשות על כל המכלול שלהם

 ובוודאי שעל כעס

 * יקירתי

 ניקה

צטט: ארז אשרוב 2008-04-24 10:16:34

 

צטט: גילוש 6660 2008-04-24 10:06:04

 

צטט: ארז אשרוב 2008-04-24 00:55:37

יש לי שק אגרוף

אבל גיליתי שכעס אמיתי עדיף לי להוציא על פקחי עירייה.

לארוב להם מאחורי שיח, עם מקל ברזל דק, ו...

לא, אני צוחק. שק אגרוף זה מעולה.

אבל לכעוס על אנשים אני לא מסוגל.

 

למה? מה יקרה לאנשים אם תכעס עליהם?

אתה יודע... ילדים נותנים המון כוח מאגי למה שהם מרגישים. הם מפחדים מהרגשות של עצמם....

 

 אני מנומס מדי לכעוס.

וואי כמה דברים יש לי להגיד על המשפט הזה...

שני פוסטים לפחות....

צטט: נטע net 2008-04-24 09:47:08

על מנת להתמודד נכון עם הכעס שלי אני מתבוננת בו,

ובודקת את מקורותיו מאחר והם בדרך כלל מגיעים ממני,

הכעס האמיתי הוא שלי, רק הגירוי מגיע מבחוץ.

לדעתי רגש הכעס עלול לנווט למחוזות שליליים לכן יש לשלוט בו

ואת העוצמה הגלומה בו להדריך לתוך תקשורת בונה ומפרה.

זה לא פשוט ודורש תירגול אין סופי,

אבל משתלם ברמות.

*

זה נכון... בדרך כלל הגרוי הוא חיצוני והכעס קשור אלינו - אבל רק לגלות את הדבר הפשוט הזה לוקח שנים של כעסים...

ניהול כעסים זה שיעור קשה ובהחלט משתלם.... ברמות....

גילה

צטט: רונית.ו. 2008-04-24 09:40:40

רק מלדמיין את טל מרסק את הבובה.....

חבל לך על הזמן...

זה היה מעבר לדמיון... ודי הרבה שנים... רעיון טוב להכניס שוב נחום תקום הביתה? ביררתי מחירים עכשיו, לא הצלחתי למצוא בפחות מ-450 שקל.. מטורף...

לא קניתי...

צטט: איריסחן 2008-04-24 09:35:11

במשך שנים פחדתי לגעת בכעס,

לימדו אותי שאסור. בבית אסור היה לכעוס,

היה תמיד מישהו שכועס יותר.

וכעת, אני מבינה כמה נזק נגרם מההדחקה הזאת.

כל כך חשוב ונכון כתבת לי.

ועכשיו ללמוד ליישם. לאט לאט.

שלך.

איריס, תודה על השיתוף...

גרתי בבית דומה ואני מבינה

על מה את מדברת...

להתאמן על זה ולנצח -

זה אפשרי....

"כשהפסקנו לפחד לגעת בכאב

  דמעות גדולת חיברו אותנו"

צטט: gaziti 2008-04-24 09:32:32

כעסים מצתברים הורסים את התיקשורת

בכל מערכת בין חברויות ילדינו וזוגיות

פוסט חזק ונכון .

יש להיסתכל לכעס בעינים ולגעת ...

 תודה מקסים .

תודה לך גזית,

הפוסט נכתב על ידי מישהי (אני)

ששנים לא ידעה לבטא כעס

ולא הרשתה לעצמה לכעוס...

בטח לא בקול...

גילוש

אכן, חשוב כל כך לדעת לגעת ולהתייחס לכעס

ולתת לילדים (ולמבוגרים) אפשרות להוציא

כי כשכעס  כבוש הוא מחמיץ

ואז כולם מסביב לא בסדר וכל דבר נחווה דרך המשקפיים האלה

וזה הופך לכרוני ולחלק מהחיים.

 -

מבחינת הרפואה הסינית

הרגש של הכבד הוא כעס

העונה היא האביב

האיבר שדרכו מתבטא הכבד הוא העיניים

האביב הוא הזמן לניקוי/טיהור כבד

וכמובן שלא מדובר רק על רעלים בגוף הפיזי

אלה על מחשבות ורגשות מרעילים

 -

ואכן פסח מגיע בזמן מצוין  

 -

תודה גילוש

עוד אשוב....

-

צטט: b-a-b-y 2008-04-24 08:47:49

 

פוסט חשוב ומקסים:)

 

אסור לאגור כעסים ובכלל...

 

 זה קטליזטור למחלות .....  ( לב, סרטן  ועוד)

 

עוד אשוב *

כעס הוא בהחלט גורם מספר אחד למחלות

והלוואי ואנשים היו יותר מודעים לחשיבות של

תקשורת רגשית...

צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2008-04-24 08:37:09

יפים דברייך לגעת בכעס זה טוב כל עוד שולטים בכעס ולא הוא בנו. כוכב

לגעת בכעס זה תמיד טוב.

אחד הפחדים זה באמת לאבד את השליטה

ולהשתגע...

בדרך כלל, זה רק הפחד מהפחד...

תודה...

צטט: בועז22 2008-04-24 08:35:05

 ציטוט מגילוש:

"הכי קשה לנו לכעוס על האנשים שאנחנו אוהבים, על דמויות המפתח,

על אנשים שטובים אלינו, על אלה שאנחנו רוצים את קרבתם. אנחנו לא רוצים לפגוע בהם אז אנחנו לא אומרים. "

אני די מסכים עם הנימה הכללית של הפוסט, יחד עם זאת, לעיתים

הסמנטיקה היא עיקר העניין.

כלומר, אפשר להיתווכח עד כלות הנשימה באשר למספר המלאכים היכולים לרקוד

על ראשה של סיכה, אך אין עורערין על העבודה שסיכה יכולה לדקור...

במי הכי קל לנו לפגוע? מי בסביבתנו נפגע בקלות יחסית?

והתשובה, די ברורה. לא? הם האנשים הקרובים ביותר אלינו.

וכעס?

די דומה...

ובכלל, אצל כל אחד מאיתנו הכעסים יוצאים בצורה שונה. אצל אחד הוא מתפרץ, אצל השני הוא כבוש, השלישי מוציאו בשקט מקפיא...

כעס, לדידי, הוא הוצאת אנרגיה. ולא כל הוצאת אנרגיה מיותרת בעיניי..., עניין של סדרי עדיפויות בסופו של דבר...

הדברים מתחילים להתקלקל באמת, כאשר מוציאים אנרגיה על כעס. יותר אנרגיה מזו הנדרשת לתיקון הדבר שהתקלקל...

ואני?

אני נכנס למטבח ומתחיל לבשל..., בשקט...

ומי שמכיר אותי באמת יודע גם שאני כועס...

ואחר כך...

אחר כך אני "משחרר קיטור" בקלות, ללא התלהמות, מבהיר את עצמי ואת כעסיי...

כמו לקחת נשימה ולספור עד 10...

סיבולת לב-ריאות לשמה...

לא מומלץ לבעלי גן מרוקאי ע'צבני...

 

 

 חחחחחח הצחקת אותי...

נכנס למטבח ומבשל ומי שמכיר אותי באמת יודע שאני כועס?

אתה מוזמן לכעוס עלי אבל זה נשמע קצת כמו בת 16 עצבנית שעושה הצגות...

ככל שאנחנו מודעים יותר, זמן התגובה יותר קרוב לזמן הארוע...

ואז אין צורך לתרגל נשימות...

הרי רק ממה שאתה אומר בתגובה שלך ברור שיש לך הר של כעס לא פתור וכל מה שקורה רק יושב על ההר...

אחלה פוסט יקירתי

המון חומר למחשבה

וזאת היתה המטרה בעצם.

לשחרר כעסים

לשחרר רגש

לא לאגור.

להוציא החוצה ממני ומשם לצמוח

לרוקן את הכוס

כדי שתוכל להתמלא באנרגיות חיוביות.

נחום תקום לדעתי נכון לכל גיל

לא רק לגיל 7.....

צטט: ריקי ד. 2008-04-24 07:26:59

יפה כתבת

ונכון~!!

לבנים שלי קניתי בזמנו שק אגרוף

ותליתי במרפסת.

כן... שק איגרוף זה גם רעיון טוב

לכל אותם הורים שמאפשרים לילדים שלהם

להשתמש בהם

כשק איגרוף... המגיפה של הדור החדש...

תודה ריקי..

צטט: אביה אחת 2008-04-24 06:45:12

גילגוש

 

כעס כעס תרדוף

יפה הפוסט

וכשאני כועסת אני "מגידה":) דברים

לא שומרים בבטן

כי אז....מתפוצצים

בוקר טוב

ברור יפה אחת...

ושיתפוצצו אחרים..

למה אנחנו:)))

פעם הייתי "מבינה" במקום לכעוס...

עוד דרך מתוחכמת שהמצאנו

כדי לא להביא את הכעס לידי ביטוי...

צטט: edna41 2008-04-24 05:54:52

פוסט באמת חשוב, חברה שלי

מככבת אותך באהבה...

צריך לברך על הכל...

גם על הכעס לפעמים...

לתת לו מקום...

אוהבת אותך

מתובלת

לברך על הכל - אהבתי...

פעם לא הבנתי את זה.. היום כן...

לתת מקום לכל החלקים שבנו

זאת אהבה אמיתית...

אוהבת אותך גם,

גילה

צטט: גילוש 6660 2008-04-24 10:06:04

 

צטט: ארז אשרוב 2008-04-24 00:55:37

יש לי שק אגרוף

אבל גיליתי שכעס אמיתי עדיף לי להוציא על פקחי עירייה.

לארוב להם מאחורי שיח, עם מקל ברזל דק, ו...

לא, אני צוחק. שק אגרוף זה מעולה.

אבל לכעוס על אנשים אני לא מסוגל.

 

למה? מה יקרה לאנשים אם תכעס עליהם?

אתה יודע... ילדים נותנים המון כוח מאגי למה שהם מרגישים. הם מפחדים מהרגשות של עצמם....

 

 אני מנומס מדי לכעוס.

צטט: איירבוס-max 2008-04-24 04:06:34

ולו על זה בלבד:

"אם לא כועסים את הכעס החוצה, הוא מצטבר"

 

* ענק!

והנה עוד אחד שהתחבר לי ממש עכשיו בתגובה ליהודית:

מי שלא מרשה לעצמו להוציא כעס, עלול לגלות שהוא שק חבטות בעצמו...

צטט: ארז אשרוב 2008-04-24 00:55:37

יש לי שק אגרוף

אבל גיליתי שכעס אמיתי עדיף לי להוציא על פקחי עירייה.

לארוב להם מאחורי שיח, עם מקל ברזל דק, ו...

לא, אני צוחק. שק אגרוף זה מעולה.

אבל לכעוס על אנשים אני לא מסוגל.  

למה? מה יקרה לאנשים אם תכעס עליהם?

אתה יודע... ילדים נותנים המון כוח מאגי למה שהם מרגישים. הם מפחדים מהרגשות של עצמם....

צטט: נובה 2008-04-24 00:48:37

גילןש.

באת לי עם הפוסט הזה מה זה בזמן...

ציטטתי את דברי החוכמה שלך.

תודה ענקית.

מותר לצטט... חופשי...

ידע חשוב שיעבור הלאה ולא ישאר רק אצלי...

ואם מישהו ירויח משהו -

הרוחתי גם אני...

צטט: יהודית מליק-שירן 2008-04-24 00:37:38

כשהבטן שלי מלאה ומתהפכת בקרבה, אני יודעת שהכעס מתסיס אותי. אסור לשמור דברים בבטן, אני תמיד מוציאה אותם החוצה, כי כעס הוא הרעל של הרגשות. פוסט נהדר וכוכב של אהבה ממני.

מסע ארוך עברתי עם עצמי עד שהרשיתי לי לכעוס, להגיד אני כועסת, זה פגע בי, או דברים כאלה...

פעם הייתי ספוג של כעסים...

מי שלא יודע להוציא כעס הופך להיות שק איגרוף של כעסים בעצמו...

אהבה בחזרה אליך...

על מנת להתמודד נכון עם הכעס שלי אני מתבוננת בו,

ובודקת את מקורותיו מאחר והם בדרך כלל מגיעים ממני,

הכעס האמיתי הוא שלי, רק הגירוי מגיע מבחוץ.

לדעתי רגש הכעס עלול לנווט למחוזות שליליים לכן יש לשלוט בו

ואת העוצמה הגלומה בו להדריך לתוך תקשורת בונה ומפרה.

זה לא פשוט ודורש תירגול אין סופי,

אבל משתלם ברמות.

*

צטט: בריאות לנצח 2008-04-24 00:36:26

גילוש

פוסט ממש במקום.

אני חושב שכעס צריך להתפרץ בנקודה שנוצר, ולא  לאגור אותו, במיוחד שחוג האנשים הקרובים,  וכאן צריך להקשיב לאינטואציה ולפעול באופן מיידי ללאדחייה.

הרבה פעמים הכעס  נוצר,מתוך  מצוקה אישית, בלי שום קשר לדבר  מכעיס שעשה מי שאנחנו אוהבים, וגם אז מותר לכעוס ולשפוך...

אבל בצד הכעס, יש גם את המוטיב של הסליחה,בלי שום קשר מי אשם.

תמיד זה טוב  ליצור פיוס, ואפילו אם הצד השני מתעקש ומרגיש פגוע ו"לא מוכן לסלוח", להשקיע מאמץ בשחרור המתח - זה לא קל אבל שווה אתהמאמץ!!

לגבי כעס במקום ציבורי (כמו מקום עבודה) - בדרך כלל זה נתפש כחולשה, ולכן יש למצוא את העיתוי הנכון והדרך להביע מורת רוח, ולהיות אסרטיבי מספיק ואמיץ, אבל עדיין צריך לשחרר את הכעס, כי אנחנו מבלים שם שעות רבות.

תודה גילוש על פוסט מרענן וחכם

כל טוב

זאב

כל זמן שיש כעס, הסליחה לא תהיה אמיתית וישארו משקעים...

לכן חשוב לשחרר את הכעס בכדי להגיע לסליחה... אם הצד השני מתעקש להשאר פגוע זאת בעיה שלו, הוא עדיין אינו מוכן לשחרר, להשקיע מאמץ בשחרור המתח ולנסות להרגיע אותו, יתן מענה זמני ולא יאפשר לו להגיע באמת אל עצמו... להיפך, יפריע לו להגיע לשם... התהליך של כל אחד הוא עם עצמו וכשאתה תהיה בסליחה השני כבר יגיע... כמו באהבה...

תודה לך זאב על חוכמתך,

גילה

צטט: עדנה ויסלר 2008-04-24 00:05:39

בכעס הע' מכסה את ...שכחתי את  מה...

אחזור עם תשובה בקרוב. או שלא:-)

בכעס ה"עין" מרשה לעצמה לראות...

האוזן מרשה לעצמה לשמוע והפה מרשה לעצמו להגיד...

במשך שנים פחדתי לגעת בכעס,

לימדו אותי שאסור. בבית אסור היה לכעוס,

היה תמיד מישהו שכועס יותר.

וכעת, אני מבינה כמה נזק נגרם מההדחקה הזאת.

כל כך חשוב ונכון כתבת לי.

ועכשיו ללמוד ליישם. לאט לאט.

שלך.

כעסים מצתברים הורסים את התיקשורת

בכל מערכת בין חברויות ילדינו וזוגיות

פוסט חזק ונכון .

יש להיסתכל לכעס בעינים ולגעת ...

 תודה מקסים .

צטט: אלונהלי 2008-04-23 23:49:30

כל כך צודק ונכון...לא לשמור כעסים...לשפוך החוצה

אחר כך מרגישים הקלה. אמנם לא תמיד זה אפשרי

אבל צריך לשאוף להוצאת הכעסים החוצה , במקום לטחון בתוכנו.

 

תודה...מעניין מאוד

אלונהלי יקרה, גם כשאי אפשר לשפוך את הכעס החוצה, אפשר לעבור את התהליך עם עצמך.. אפילו אם מבינים שכרגע אין מה לעשות עם הכעס הזה ורק נותנים לו לגיטימציה, מאפשרים לו להיות ולהיות בו... לפעמים זה מספיק...

תודה לך יקירה...

צטט: edna139 2008-04-23 23:46:24

גילוש,

הדחקת כעסים מונעת תקשורת תקינה.

אפשר ואפילו בריא לכעוס - וכמה טוב להתפייס.... חיוך.

 

 

 

 

 

עדנה,

יפה אמרת, הדחקת כעסים מונעת תקשורת תקינה

ומונעת פרידה תקינה...

וכן... הסקס הכי טוב הוא אחרי ריב כי הרגשות מוצפים...

צטט: איריתה@ 2008-04-23 23:34:38

תודה גילוש, החכמתי...

כוכב,

איריתה

שמחה איריתה ואומר לך עוד משהו...

האם את יודעת שיש אנשים שאינם יודעים לכעוס??

פוסט חשוב ומקסים:)

אסור לאגור כעסים ובכלל...

 זה קטליזטור למחלות .....  ( לב, סרטן  ועוד)

עוד אשוב *

 ציטוט מגילוש:

"הכי קשה לנו לכעוס על האנשים שאנחנו אוהבים, על דמויות המפתח,

על אנשים שטובים אלינו, על אלה שאנחנו רוצים את קרבתם. אנחנו לא רוצים לפגוע בהם אז אנחנו לא אומרים. "

אני די מסכים עם הנימה הכללית של הפוסט, יחד עם זאת, לעיתים

הסמנטיקה היא עיקר העניין.

כלומר, אפשר להיתווכח עד כלות הנשימה באשר למספר המלאכים היכולים לרקוד

על ראשה של סיכה, אך אין עורערין על העבודה שסיכה יכולה לדקור...

במי הכי קל לנו לפגוע? מי בסביבתנו נפגע בקלות יחסית?

והתשובה, די ברורה. לא? הם האנשים הקרובים ביותר אלינו.

וכעס?

די דומה...

ובכלל, אצל כל אחד מאיתנו הכעסים יוצאים בצורה שונה. אצל אחד הוא מתפרץ, אצל השני הוא כבוש, השלישי מוציאו בשקט מקפיא...

כעס, לדידי, הוא הוצאת אנרגיה. ולא כל הוצאת אנרגיה מיותרת בעיניי..., עניין של סדרי עדיפויות בסופו של דבר...

הדברים מתחילים להתקלקל באמת, כאשר מוציאים אנרגיה על כעס. יותר אנרגיה מזו הנדרשת לתיקון הדבר שהתקלקל...

ואני?

אני נכנס למטבח ומתחיל לבשל..., בשקט...

ומי שמכיר אותי באמת יודע גם שאני כועס...

ואחר כך...

אחר כך אני "משחרר קיטור" בקלות, ללא התלהמות, מבהיר את עצמי ואת כעסיי...

כמו לקחת נשימה ולספור עד 10...

סיבולת לב-ריאות לשמה...

לא מומלץ לבעלי גן מרוקאי ע'צבני...

יפה כתבת

ונכון~!!

לבנים שלי קניתי בזמנו שק אגרוף

ותליתי במרפסת.

גילגוש

כעס כעס תרדוף

יפה הפוסט

וכשאני כועסת אני "מגידה":) דברים

לא שומרים בבטן

כי אז....מתפוצצים

בוקר טוב

פוסט באמת חשוב, חברה שלי

מככבת אותך באהבה...

צריך לברך על הכל...

גם על הכעס לפעמים...

לתת לו מקום...

אוהבת אותך

מתובלת

ולו על זה בלבד:

"אם לא כועסים את הכעס החוצה, הוא מצטבר"

* ענק!

יש לי שק אגרוף

אבל גיליתי שכעס אמיתי עדיף לי להוציא על פקחי עירייה.

לארוב להם מאחורי שיח, עם מקל ברזל דק, ו...

לא, אני צוחק. שק אגרוף זה מעולה.

אבל לכעוס על אנשים אני לא מסוגל.  

גילןש.

באת לי עם הפוסט הזה מה זה בזמן...

ציטטתי את דברי החוכמה שלך.

תודה ענקית.

בכעס הע' מכסה את ...שכחתי את  מה...

אחזור עם תשובה בקרוב. או שלא:-)

כל כך צודק ונכון...לא לשמור כעסים...לשפוך החוצה

אחר כך מרגישים הקלה. אמנם לא תמיד זה אפשרי

אבל צריך לשאוף להוצאת הכעסים החוצה , במקום לטחון בתוכנו.

תודה...מעניין מאוד

גילוש,

הדחקת כעסים מונעת תקשורת תקינה.

תודה גילוש, החכמתי...

כוכב,

איריתה

צטט: נויתי 2008-04-23 22:52:44

 אחלה פוסט בעיני,

 נוגע בנושא חשוב חשוב !!

 

 אבל מה: צריך לעשות 'ביצפר' שלוש וחצי שנים,

 פלוס סטאג' רק על הפנמה וישום המשפט:

 

''תאפשרו לעצמכם להבין מה לחץ לכם על איזה כפתור''

נב.תגידי,למה אני כועסת[יענו נלחץ לי הכפתור...] כשזו שיושבת לידי בסרט מסבירה ב.. '' לחש לחשושי'' צורמני וחזק את תוכן הסרט לשניה עם הסוכריות בצלופן....?

 

בקיצור אחותי, הבאת לי פה שיעורי בית. מותר להעתיק?

 

את שמה לב שאני אף פעם לא כותבת זכויות יוצרים? זה בגלל שאני רוצה שישתמשו בחומרים שלי... רק שיגידו שזה ממני...

וההיא מהסרט... שייכת לפוסט על אסרטיביות:)))

 אחלה פוסט בעיני,

 נוגע בנושא חשוב חשוב !!

 אבל מה: צריך לעשות 'ביצפר' שלוש וחצי שנים,

 פלוס סטאג' רק על הפנמה וישום המשפט:

''תאפשרו לעצמכם להבין מה לחץ לכם על איזה כפתור''

נב.תגידי,למה אני כועסת[יענו נלחץ לי הכפתור...] כשזו שיושבת לידי בסרט מסבירה ב.. '' לחש לחשושי'' צורמני וחזק את תוכן הסרט לשניה עם הסוכריות בצלופן....?

בקיצור אחותי, הבאת לי פה שיעורי בית. מותר להעתיק?